מעקב הרוקיז

בן מועדף: מעקב הרוקיז פותח עונה עם בן סימונס המרשים

הצעדים הראשונים בקריירת ה-NBA של בן סימונס מרשימים בצורה כמעט חסרת תקדים, לא רק בגלל המספרים האדירים אלא בעיקר בשל חכמת המשחק שמבדילה אותו גם מכוכבי על כמו ווסטברוק ואנטטוקומפו. אסף רביץ חונך את מעקב הרוקיז

אסף רביץ
היהלום של המחזור. בן סימונס (צילום: AP)

2017/18 מסתמנת כעונה רגילה מרתקת במיוחד. אחת הסיבות לכך היא מחזור רוקיז עמוק ומסקרן, שכולל כמה שחקנים שכבר עכשיו נראים כמו שחקנים מובילים בקבוצות שלהם ועוד כמה שהשתלבו מהר ויפה בקבוצות טובות. לעומת המחזור המלהיב של לפני שנתיים, המחזור הנוכחי עומד בסימן שחקני החוץ, בעיקר אוסף מגוון של רכזים שמוכנים להנהיג מהרגע הראשון שלהם בליגה. לאורך השנה נעקוב אחרי ההתפתחות של שחקני השנה הראשונה הבולטים.

מחזור 2017 הופך לעוד יותר אטרקטיבי מאחר שהוא מקבל אליו את הבחירה הראשונה מ-2016. בהתאם למסורת המתהווה בפילדלפיה, השחקן הבכיר שנבחר בדראפט הנוכחי עסוק בכל מיני עניינים בריאותיים משונים בעוד שהשחקן הבכיר מדראפט קודם הוא זה שמככב. בן סימונס נראה הכי בשל מבין השחקנים שהחלו את קריירת ה-NBA שלהם לפני שבועיים, ואין ראוי ממנו לפתוח את מדור מעקב הרוקיז.

תזכורת זריזה: סימונס הוא אוסטרלי/אמריקאי בגובה 2.08 מטר והיה מהשחקנים האלה שמדברים עליהם כסופרסטארים עתידיים עוד שנתיים לפני שהגיעו לקולג'. העונה שלו במכללת לואיזיאנה סטייט הורידה את המניות שלו, אבל לא מספיק כדי למנוע מהסיקסרס לבחור בו במקום הראשון בדראפט 2016, בין היתר מהיעדר אופציה מובהקת אחרת. רגע לפני שהעונה שעברה נפתחה, סימונס עבר פציעה בכף הרגל שהשביתה אותו, בסופו של דבר, לכל העונה. בינתיים ג'ואל אמביד הפך לדבר הגדול הבא (מילולית) ומרקל פולץ הרשים במכללות בדרך לבחירה ראשונה נוספת של פילדלפיה, מה שהפך את סימונס רק לאחד משלושה שחקנים בכירים בקבוצה שלו ולפחות מלהיב מביניהם. עד שהתחילה העונה.

כבר במשחקי ההכנה סימונס הבהיר שהוא הרבה יותר בשל מכפי שנראה בלואיזיאנה סטייט ושהוא בדרך הבטוחה להפוך למשהו מיוחד. את שבעת המשחקים הראשונים שלו ב-NBA הוא סיים עם ממוצעים של 18.4 נקודות ב-53.5 אחוזים מהשדה, 9.1 ריבאונדים ו-7.7 אסיסטים, כשבאף משחק הוא לא יורד מ-10 נקודות, 7 ריבאונדים ו-5 אסיסטים. יש לו כבר טריפל דאבל אחד, ואחרי עונת הטריפל דאבל של ראסל ווסטברוק פתאום צץ עוד שחקן שגורם לאפשרות של עונה עתידית כזאת להיראות ריאלית.

עוד בנושא

איפה סימונס דורג ברשימת עשרת הבינלאומיים המצטיינים שלנו?
מתחילים להתחבר: אוקלהומה סיטי הרשימה עם 91:110 במילווקי
קליבלנד ערכה אסיפת חירום לשחקנים בלבד: "טיהרנו את האווירה"

טיפול ללא כאב

הטכנלוגיה בנעליים שתציל אתכם מכאבי הגב והברכיים

לכתבה המלאה
כשהוא על המגרש, מי צריך מאמן? סימונס עם ברט בראון (צילום: AP)

את הסיפור של השבועיים הראשונים של סימונס בליגה של הגדולים ניתן לספר מכמה זוויות. הדבר הראשון שקופץ לעין זה שסימונס משמש כפוינט גארד לכל דבר בפילדלפיה. הוא מוביל הכדור המרכזי, הוא בונה את ההתקפות והוא מספיק בטוח בכך שניתן כבר עכשיו להרכיב אותו בחמישייה ללא רכז קלאסי. בהחלט ייתכן שכשכולם יהיו בריאים החמישייה המועדפת על ברט בראון תכלול את סימונס לצד ג'יי ג'יי רדיק, רוברט קובינגטון, דריו שאריץ' ואמביד. זו חמישייה בה סימונס הוא מוביל הכדור האמיתי היחיד.

כדי ששחקן בגובה 2.08 מטר ישמש כמוביל כדור מהרגע הראשון שלו בליגה, הוא זקוק לנתונים אתלטיים יוצאי דופן. האתלטיות של סימונס לא באה לידי ביטוי באקספלוסיביות מהסוג של ווסטברוק או מפלצתיות מהסוג של יאניס אנטטוקומפו ואמביד, אלא בטבעיות של תנועה. יש לו צעד ראשון נהדר, הטעיות שמאפשרות לו לעבור שחקנים בקלילות, יכולת לשנות כיוון בזריזות כמעט בלתי נראית, שהייה ארוכה מאוד באוויר. אלה מאפיינים של שחקני חוץ איכותיים, שברגע שמתקיימים בשחקן גבוה כל כך זה אוטומטית הופך אותו לתופעה נדירה.

קשה שלא לדבר על סימונס גם דרך האלמנט שלא קיים כלל במשחק שלו: הקליעה מבחוץ. חלוקת הזריקות שלו בשבעת המשחקים הראשונים של העונה היא כזו: 12.1 זריקות בצבע, 1.4 זריקות מאיזור חצי המרחק הקרוב ועוד 0.6 זריקות למשחק משלוש, כשמדובר בעצם בארבע פעמים בהן לקח זריקה מעבר לחצי בשניות האחרונות של רבע. עונשין הוא קולע ב-56.1 אחוזים. הזריקה שלו שטוחה, טכניקת הזריקה נראית רע וממש לא נראה כאילו הוא ניצל את השנה בה היה פצוע לשיפור התחום שהיה ידוע כבעייתי אצלו.

בהקשר הזה, אי אפשר שלא להשוות את סימונס לשחקן החם בליגה: יאניס אנטטוקומפו. שניהם מובילי כדור גבוהים מאוד, שניהם מנצלים את שילוב הגודל והאתלטיות כדי להגיע לטבעת ביעילות, שניהם משמשים כרכזים בפועל של הקבוצות שלהם ושניהם כמעט לא זורקים מבחוץ. סימונס הוא הגרסה הקיצונית יותר, יאניס עוד זורק מחצי מרחק וגם קולע שלשות פה ושם בעוד שסימונס נמנע מכך לחלוטין. בשני המקרים, אם השומר שלהם מנסה לפתות אותם לזרוק ושומר רחוק מהם, הם משתמשים בתנופה שהוא מאפשר כדי ליצור יתרון ראשוני בחדירה. סימונס קטלני כמעט כמו יאניס כשנותנים לו צעד ראשון חופשי.

יאניס גבוה וחזק יותר ולכן אפקטיבי יותר ביכולת הסיום בצבע, הוא גם נמצא בשלב הרבה יותר מתקדם באבולוציה שלו כשחקן, אך ההשוואה מדגישה גם שאת מה שליווני לקח שנתיים וחצי להתחיל לפתח האוסטרלי עושה מהרגע הראשון שלו בליגה. זה קשור גם לכך שמבחינת גיל ההבדל בינהם הוא רק שנה וחצי, אך לניסיון המצטבר ב-NBA יש חשיבות רבה והאופן בו סימונס הגיע מוכן מהרגע הראשון מרשים מאוד.

גם השילוב עם אמביד נראה מצוין (צילום: AP)

ג'ונתן צ'ארקס מהאתר The Ringer התייחס לכך שבדומה ליאניס, גם סביב סימונס נבנתה קבוצה התפורה למידותיו. כל שחקני הרוטציה של ברט בראון זורקים שלשות באופן עקבי פרט לסימונס ואמיר ג'ונסון, שכרגע מחליף בתפקיד הסנטר המחליף את רישון הולמס שכן זורק שלשות. הסיקסרס מרווחים את המגרש עבור סימונס ופחות נפגעים מהמחסור שלו בקליעה כשהוא רחוק מהכדור. צ'ארקס התייחס במיוחד לשילוב של סימונס עם אמביד – סנטר שלא רק קולע מבחוץ אלא גם מגן על הטבעת באופן שסימונס לא מסוגל ויכול לקחת על עצמו את המשחק במאני טיים, מה שכרגע בעייתי מבחינת סימונס גם בגלל אחוזי העונשין הנמוכים. התחושה היא שסימונס ואמביד לא רק מתאימים מקצועית אלא גם נהנים לשחק יחד, מבינים אחד את השני, וזה אולי הדבר החשוב ביותר עבור הסיקסרס כרגע.

אבל כל אלה הן נקודות מבט משניות. הסיפור המרכזי לאחר צפייה ראשונית בסימונס הוא עד כמה הילד הזה קורא נכון את המשחק ואת המגרש. הוא מהשחקנים האלה שקל להם לשחק כדורסל, הם עולים לפרקט והכל מסתדר להם טוב. זה בא לו באופן טבעי לחלוטין, הוא לא צריך ללמוד או לפתח את זה, הוא פשוט כזה.

יכולת המסירה היא רק ביטוי אחד של התכונה הזאת. סימונס משיג 7.7 אסיסטים למשחק כמעט ללא שיטה, פשוט דרך קריאת מצבים. הוא נראה לפעמים כמו רובוט שיש לו תוכנה לעיבוד מיידי של סיטואציות שאין לאף אחד אחר סביבו. הוא מזהה שחקנים חופשיים לפני ההגנה, קורא את העמידה והתנועה של ההגנה כדי להבין איפה יהיה שחקן פנוי בעוד כמה שניות, חושב כמה מהלכים לפני היריבים שלו ויודע איך לסדר את זווית המסירה הנכונה. אם אצל יאניס גורם ההרתעה הוא יכולת החדירה, שגורמת ליריבות להצטופף ומפנה שחקנים למסירות שלו, אצל סימונס המצב הפוך: ההרתעה שהוא מפתח בתחילת משחקים היא של יכולת המסירה וקריאת המצבים שלו, מה שגורם לשחקני ההגנה להיצמד יותר לשחקנים שלהם ולפתוח את הצבע לחדירות. גם יכולת החדירה של סימונס מבוססת על קריאת מצבים לא פחות מאשר על האתלטיות, הוא מזהה נתיבים פנויים ובן רגע כבר נמצא בדרך לסל.

הבנת המשחק של סימונס באה לידי ביטוי גם בהגנה. באופן כללי, יש לו פוטנציאל הגנתי גבוה מהנדמה במבט ראשון. עבודת הרגליים שלו מצוינת ולפורוורדים קשה מאוד לעבור אותו, הוא מסוגל להתמודד עם שחקנים מכל מיני סוגים ומאפשר לבראון לבצע חילופים אוטומטיים באופן עקבי. אך הוא מרשים במיוחד בתחום שרוקיז נוטים להתקשות בו מאוד – הבנת הניואנסים הדקים של ההגנה הקבוצתית. הוא מבין מתי לעזור ומתי לא, מזהה סכנות ומגיב אליהן, אקטיבי בלי לבצע הימורים מוגזמים ונראה שהוא נהנה לחשוב בכל רגע נתון. לעומת התדמית שלו מהקולג'ים, נדיר מאוד לראות אותו מאבד ריכוז באמצע מהלך הגנתי.

מעטים מסוגלים לקרוא מצבים כמו סימונס, בטח בגילו. ווסטברוק (צילום: AP)

קריאת הסיטואציות של סימונס באה לידי ביטוי גם בזיהוי מאפיינים של חבריו לקבוצה ושל היריבים. לפעמים הוא נראה כמו מאמן על הפרקט. כמה רגעים משני הניצחונות המרשימים של פילדלפיה בטקסס, על דאלאס ויוסטון, מדגימים את הנקודה הזאת. מול יוסטון היה רגע בו לאחר ריבאונד התקפה הכדור הגיע אל הרכז טי ג'יי מקונל וניתן היה לראות את סימונס, שעמד בפינה, מנופף לכיוונו ומסמן לו שיש מיס-מאץ' בצבע כי הגארד אריק גורדון נשאר לשמור על אמיר ג'ונסון אותו הוא קיבל בחילוף מוקדם. בהתקפה הבאה של הרוקטס היה בלאגן שבסופו הכדור הגיע למומחה השלשות ריאן אנדרסון שעמד חופשי כמטר מאחורי קו השלוש. סימונס זיהה מיד את הסכנה והתנפל עליו, הוא הכריח את אנדרסון לעבור אותו בכדרור ולמסור ללוק רישאר מ'בה א מוטה, קלע חוץ הרבה פחות טוב שלו סימונס אפשר לזרוק ולהחטיא.

בניצחון בדאלאס, ההתקפה החשובה ביותר של פילדלפיה במשחק החלה 36 שניות לסיום, כאשר הסיקסרס מובילים בשתי נקודות לאחר סל של המקומיים. דאלאס עדיין הייתה עם הרכב התקפי מאוד בו הריסון בארנס ודירק נוביצקי היו הגבוהים, מה שהכריח את בארנס לשמור על אמביד במיס-מאץ' משמעותי. בראון לא לקח טיים-אאוט ונתן לסימונס לנהל את המהלך. סימונס לקח את הזמן ובשלב מסוים סימן למקונל לעבור צד כדי להשאיר אותו ואת אמביד לבד בצד שמאל. הוא מסר לאמביד בפוסט תשע שניות לסוף שעון הזריקות, בדיוק הזמן שהוא היה צריך כדי לבנות מהלך ולקלוע סל קל בלי להשאיר למאבס מספיק זמן לחזור למשחק.

חוכמת המשחק יוצאת הדופן הזו של סימונס, שכוללת יכולות שבדרך כלל מתפתחות במהלך השנים, גורמת לכך שקל לשכוח שמדובר ברוקי בן 21 שנמצא בעיצומו של החודש הראשון שלו ב-NBA. טעויות הרוקי של סימונס שונות מהרגיל, הן באות לידי ביטוי בכך שלפעמים הוא מחפש את המהלך הנכון במקום המהלך האסרטיבי, שהוא סומך יותר מדי על קריאת המשחק שלו ומוסר מסירות רכות מדי או שהוא לא מחפה על חברים לקבוצה בהגנה כי הוא מצפה שהם יקראו מהלכים ברמה שלו. פרט לקליעה מבחוץ, בולט מאוד גם שאין לו משחק פוסט, מה שמקל על שחקנים נמוכים לשמור עליו. הוא מקבל לפעמים כדורים בפוסט, אבל לא כדי ליצור לעצמו מצב זריקה אלא כדי לנהל משם את המשחק. אך אלה בעיות שוליות באחת מפתיחות הקריירה המרשימות והמבטיחות ביותר שנראו בשנים האחרונות. כבר עכשיו ניתן לטעון שאם הוא יישאר בריא, יהיה קשה מאוד לקחת מבן סימונס את תואר רוקי העונה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully