מר עולם: דירוג עשרת הבינלאומיים המצטיינים ב-NBA יוצא לדרך

עונה חדשה - מדור חדש! אנו שמחים להציג בפניכם את דירוג השחקנים הבינלאומיים. ה-NBA מעולם לא הייתה קוסמופוליטית כמו שהיא בשנים האחרונות - כמעט רבע משחקניה מגיעים אליה מחוץ לגבולות ארצות הברית. אבל מי ידבר עליהם, אתם שואלים? במדור הזה נכמת, נדגום וננתח את השפעת השחקנים הזרים על קבוצותיהם בפאוור רנקינג שיתקדם יחד עם העונה עצמה.

החוקים פשוטים - השחקנים ששיחקו או רשאים לשחק נבחרת ארה"ב - אינם זכאים להיכנס לרשימה שלנו (צר לנו, קיירי אירווינג, מתחבאת כאן בדיחה על כך שהכדור הוא עגול אבל אני לא מוצא אותה). ההפך הוא הנכון לשחקנים שרשאים לייצג נבחרות אחרות (בן סימונס, אנחנו יודעים שאתה רק חצי אוסטרלי, אבל פה זה תופס). אחת לשבועיים לערך, נבחר את עשרת הזרים עם ההשפעה הגדולה ביותר. הדירוג יתמקד בזמן שחלף מאז הדירוג האחרון, ולא יתייחס להשפעה הכוללת של העונה כולה - בעיקר כי במקרה כזה שאפשר להשאיר ליאניס את המפתחות ולבקש שיכבה את האור כשהוא הולך.

דיברנו מספיק. דירוג הליגיונרים הראשון לעונת 2017/18 כבר כאן, אתם מוזמנים לזעוק את שבר שלכם בתגובות. אם השחקן שלכם קופח, השמיעו קול.

עוד בנושא

ההפתעות נמשכות: הווריירס נכנעו לדטרויט, הניקס הביסו את הקאבס
לברון ג'יימס שבר שיא שלילי: "כולם קולעים נגדנו מתי שהם רק רוצים"
מפלצת התהילה: על פתיחת העונה המשוגעת של יאניס אנטטוקומפו

המספרים: 34.7 נקודות, 10.7 ריבאונדים, 5.5 אסיסטים. מאזן הקבוצה - 2:4.

אחרי שקיבל את האתגר האולטימטום מקובי - זכייה בתואר ה-MVP, לא פחות הגריק פריק פתח את העונה אחוז דיבוק. הוא מוביל את הליגה בנקודות אחרי חמישה משחקים, ואם אין לכם זמן לראות את כולם - צפו בשתי הדקות האחרונות של המשחק מול פורטלנד ב-21 באוקטובר. יאניס חוטף את הכדור מהידיים של דמיאן לילארד, מחטיא שתי זריקות עונשין קריטיות, ומפצה עליהן בחטיפה נוספת, הפעם מסי ג'יי מקולום בדרך לדאנק במתפרצת ומחזיר את היתרון לבאקס. במהלך הבא הוא מקנח בבלוק אימתני מול יוסוף נורקיץ' בהתנגשות חזיתית בצבע. לא ראינו שחקנים משפיעים ככה על המשחק מאז…מי בעצם?

אחרי שכבר עלה בחמישייה באולסטאר, חשבנו שהשחקן המשתפר של 2016/17 יהיה חייב להוסיף את הקליעה מבחוץ לארסנל שלו כדי לעשות קפיצה נוספת. טעינו. הוא פשוט עושה יותר, מהכל, והאגרסיביות החדשה שלו מביאה אותו לרמות חדשות של דומיננטיות. יאניס למד להשתמש באורך האינסופי שלו כדי לסיים בלייאפים מהלכים שאצל בני תמותה רגילים נגמרים בג'אמפ-שוט. מוסר העבודה האגדי של היווני באוף-סיזן ידוע לכל, וגם העונה הוא חזר עם שכבה נוספת של שרירים. אם בעונה שעברה הוא הגיע למצב שהוא לא נהדף לאחור בהתנגשויות עם מגנים, השנה הוא כבר זה שהודף אותם ממנו. פתאום הטענה של קווין דוראנט, שאמר שאנטטוקומפו יכול להיות הטוב בהיסטוריה, נשמעת פחות מופרכת (בדגש על "פחות"), במיוחד כשלוקחים בחשבון שהפריק של מילווקי רק בן 22. תפסו מחסה.

המספרים: 24.8 נקודות, 11.8 ריבאונדים ואסיסט למשחק. מאזן הקבוצה - 3:3.

אחרי כמה שנים שחונות בחסות ההתפתחות של עידן הסמול-בול, שחקני הציר חוזרים למרכז (הבנתם?), וטאונס הוא הראשון ברשימה שלנו, מבין חמישה ליגיונרים המשחקים בעמדה. מאז תור הזהב של שנות ה-90 לא ראינו כל כך הרבה כישרון בעמדת הסנטר. אחרי שמיצב את עצמו כסופרסטאר בשתי עונותיו הראשונות בליגה, KAT פתח את השנה מאותה נקודה.

בהגנה כאבי הגדילה שלו ממשיכים. האיש שמצופה ממנו לעצור לבדו את הרכב המוות של הווריירס עדיין רחוק מלהיות המושיע - אמנם, הכלים שם, המאמן שם, אבל הניסיון ואולי גם התחושה למשחק, עדיין לא. מהלך אינפורמטיבי במיוחד בלט מהמפגש השני מול אוקלהומה סיטי - טאונס חסם בעוצמה את ראסל ווסטברוק ששעט אל הטבעת, ותוך כדי החגיגות על קו הבסיס הוא אפילו לא ראה שהת'אנדר השתלטו בינתיים על הכדור וקלעו ליי-אפ קליל. אבל לא זה הצד של המגרש שמכניס אותו למקום השני ברשימה.

החתול של הזאבים ממשיך להיות בלתי עציר בהתקפה, כאחד מהסקוררים הכי מגוונים שנראו בעמדות הפנים מאז ומעולם. הוא קולע מבחוץ, חודר, משחק עם הגב לסל, סוחט עבירות, נלחם על כל ריבאונד התקפה, ומוכיח את עצמו כשותף נפלא לפיק-אנ-רול או פיק-אנ-פופ. הוא אפילו יוצא על חסימות לקליעות משלוש, והכל ביעילות שסותרת את העובדה שהוא יהיה בן 22 החודש. בעונתו השלישית גולת הכותרת של הנבחרת הדומיניקנית ממשיך להפציץ בקצב המטורף שהגיע אליו אחרי פגרת האולסטאר של 2016/17, זאת למרות הגעתם של ג'ימי באטלר וג'ף טיג.

המספרים: 21.8 נקודות, 10.2 ריבאונדים, 3.3 אסיסטים. מאזן הקבוצה - 1:5.

האח הצעיר לבית משפחת גאסול מוביל את הדובים לפתיחה מרשימה, בניגוד לציפיות כמובן - כי רק ככה אוהבים את זה בממפיס. לגריט-אנד-גריינדרס כבר יש שלושה ניצחונות לרזומה מול הצמרת של המערב - אחד מול האלופה ושניים מול יוסטון - וכל זה לפני נובמבר. לגאסול הולך רוב הקרדיט.

אם הספרדי יישאר באזור חיוג של המספרים המפלצתיים שלו הוא יכנס לשיחות על חמישיית העונה. זה לא נשמע סביר, במיוחד כשלוקחים בחשבון את ההפצצות מבחוץ (40 אחוזי הצלחה, קשה להאמין שזה יחזיק מעמד), אבל נכון לעכשיו זה טוב למקום השלישי אצלנו. הגריזליס מוכיחים שהשילוב של גאסול עם מייק קונלי שווה ניצחונות, כמעט בלי קשר למי שחולק אתם את המגרש - תשאלו את אנדרו האריסון, ג'ארל מרטין וג'יימס אניס שמשלימים את החמישייה הפותחת.

המספרים: 27.6 נקודות, 8.6 ריבאונדים, 7.2 זריקות מהקו. מאזן הקבוצה - 3:2.

החד-קרן מבסס את עצמו כאור בקצה המנהרה הארוכה והאפלולית של הסאבוויי. בתפוח הגדול עדיין מעכלים את העזיבה ההכרחית של פיל ג'קסון וכרמלו אנתוני, מקבלים את הדין של הסגל הנוראי ושל הארגון הכושל, ורק מקווים לראות ניצוצות מהפאוור-פורוורד הלטבי - הדובדבן הבודד של הניקס מודל 2017/18.

הם מקבלים הרבה יותר מניצוצות בארבעת המשחקים הראשונים. פורזינגיס מראה שהוא מוכן לקחת פיקוד, עם 22 זריקות מהשדה למשחק ויוסג'-רייט מפלצתי (33.9, מקום שביעי בליגה מבין השחקנים ששיחקו שני משחקים ומעלה), בתור האופציה הראשונה, והשנייה, והשלישית והיחידה בעצם בהתקפה של הניקס. זה עדיין לא מתורגם לניצחונות, וגם האחוזים משלוש (30.8) עוד צריכים להתיישר, אבל אם חיפשנו אישור שהכוכב הבא אחרי מלו כבר נמצא בסגל, הרי שקיבלנו אותו מהר מאוד. אם שאר החניכים של ג'ף הורנסק ימשיכו בקצב הזה, הכוכב השני יצטרף אליו כבר בדראפט הקרוב.

המספרים: 22.3 נקודות, 4.5 ריבאונדים, 3.8 אסיסטים, 55 אחוזים מהשלוש. מאזן הקבוצה - 2:4.

ההתגנבות של פורנייה למקום החמישי, בין אולסטארים בהווה ובעתיד, לא נראית טבעית במבט ראשון. אך כששמים את המספרים לצד ההצלחה הקבוצתית (שלא תימשך זמן רב, אל דאגה) פשוט אסור להתעלם ממנו. הסווינגמן של המג'יק הוא אמנם לא אחד משני שחקני הקבוצה שחצו את רף 40 הנקודות (כבוד ששמור לניקולה ווצ'ביץ' וארון גורדון), אך היעילות שבה הוא משיג את הנקודות שלו היא חלק קריטי בהצלחה המפתיעה של הקבוצה הצעירה מפלורידה. הצרפתי משפיע על משחק ההתקפה יותר מאי פעם, גם הסטטיסטיקות המתקדמות מאשרות, והוא עושה זאת באחוזים שהם טובים מדי בשביל להשתמר. כך או אחרת, עד שאורלנדו תחזור לממדיה הטבעיים והאחוזים יתאזנו, מקומו כאן.

המספרים: 20.6 נקודות, 10.2 ריבאונדים, 2.6 אסיסטים. מאזן הקבוצה כשהוא שיחק - 3:2.

המצייץ הטוב בליגה כבר דאג להרגיע את האוהדים הלחוצים שלו כשאמר שהוא לא עשוי מזכוכית. זה לא מנע ממנו להפסיד משחק אחד כבר העונה. כשהוא על הפרקט, הקמרוני ממשיך מאיפה שעצר בעונה שעברה, בתור אחד משחקני הפנים הכי דומיננטיים בליגה. הנפיל הכישרוני של פילי פשוט בלתי עציר כשהוא מקבל את הכדור. השיפור הניכר מהעונה שעברה הוא בשליטה שלו בריבאונד, זאת על אף הצטרפותו של בן סימונס לסגל, אליו נגיע מיד. עכשיו, למעשה.

המספרים: 17.5 נקודות, 9.5 ריבאונדים, 7.5 אסיסטים ו-1.7 חטיפות. מאזן הקבוצה - 4:2.

בעין בלתי מזוינת, אפשר להוסיף את סימונס לרשימה הארוכה של ביגמנים ששולטים ביד רמה ברשימה הזו. אך זו תהיה טעות, לפחות אם מסתכלים על התפקיד שלו בהתקפה. ברט בראון לא צחק כשאמר שישתמש בסימונס המתנשא ל-2.08 מטר בתור הרכז של הקבוצה. סימונס מוביל את הכדור, מנהל את ההתקפה, ואחראי על כל דבר שקורה בצד הזה של המגרש בתור הגנרל. היכולת שלו להוריד ריבאונד בהגנה ולהוביל התקפות מעבר רק מדגישה את תפקידו הייחודי. האוסטרלי, שהושבת בעונתו שחלפה עקב פציעה, ממצב את עצמו במהרה בתור הפייבוריט לתואר רוקי העונה ומשאיר אבק ללונזו בול, דניס סמית' ג'וניור וכל השאר. יש לו כבר טריפל דאבל אחד בכיס, ובינתיים חוסר היכולת שלו לפגוע בטבעת מחוץ לצבע לא מונע ממנו להגיע לשם כאוות נפשו. השילוב שלו עם אמביד מעלה זיעה קרה במצחו של כל GM מחוץ לפילי.

המספרים: 15 נקודות, 5.3 ריבאונדים, 7.5 אסיסטים. מאזן הקבוצה - 3:3.

הספרדי ממשיך את הרנסנס ההתקפי שהתחיל לקראת סוף העונה שעברה, אלא שהפעם הוא עושה את זה בקבוצה אחרת. הגנרל החדש של הג'אז עדיין לא קולע באחוזים מדהימים, אבל הוא כבר לא מסרב לזרוק, ובכך הוא פותר חצי מהבעיה בערך, מוזר ככל שזה יישמע. ריקי הוא עדיין רכז אולד-סקול, עם חוש פנומנלי למשחק ועם האצבע על הדופק של הקבוצה כולה. מה שבכלל התחיל כסוג של טרייד מחווה, כחלק מהניסיון הכושל להשאיר את גורדון הייוורד, מתברר כזיווג משמיים בין ארגון לשחקן.

המספרים: 20.2 נקודות, 3.6 ריבאונדים, 4 אסיסטים ורק 1.4 איבודים. מאזן הקבוצה - 3:2.

הרכז השמאלי חזר להיט אחרי יורובאסקט חלומי, והוא ממשיך באותו כושר שהשיג לו את תואר השחקן המצטיין של הטורניר. הסלובני תופר שלשות ב-42.1 אחוזי הצלחה, ומוביל את החבורה הלוחמנית של אריק ספולסטרה בנקודות אחרי חמישה משחקים. אין הרבה יוצרים בסגל המאוזן של ההיט, מה שמדגיש את התלות שלהם ביכולות של דראגיץ'.

המספרים: 13 נקודות, 10.8 ריבאונדים ו-2.3 חסימות. מאזן הקבוצה - 3:3.

ככלל אצבע, את המקום האחרון נשמור לחביב הקהל. הסנטר הצרפתי סוגר רשימה שנשלטה על ידי ביגמנים. העוגן של יוטה עושה את שלו בינתיים - שולט ברחבות עם מוטת הידיים העל-אנושית שלו, ומתבל את משחק ההתקפה התפל של המורמונים עד כמה שהוא יכול, עם 67.3 אחוזים מהשדה. הוא לא כוכב בסגנון של כמה מהנמצאים מעליו ברשימה, אבל ההשפעה שלו מה שקורה על הפרקט לאו דווקא נופלת מזו שלהם.

ניקולה יוקיץ' (סרביה), שאמנם לא פתח את העונה בסערה אך מעמיד ממוצעים נפלאים בריבאונדים ואסיסטים. אל הורפורד (הרפובליקה הדומיניקנית) שחזר לתפקיד המוכר שלו בתור האופציה השנייה של בראד סטיבנס בבוסטון. וסטיבן אדאמס (ניו זילנד) שמתגלה כרול פלייר אידאלי בסופר-טים משופעת בסקוררים.