סיפור אחד יותר מדי: מדד הכיסא החם, מחזור 9

בחור אחד, נקרא לו "לא-לוזון", הוא חובבן פוקר סביר. פעם בכמה שבועות או חודשים משחק עם החבר'ה, לא משהו רציני כמובן, וגם הסכומים בהתאם. פעם חזר הביתה עם רווח של כמה מאות שקלים, סכום די נדיר למפגשים אלה, ואשתו התלהבה עד הגג. ומאז היא עוקבת. המשחק לא מעניין אותה - היא בכלל לא מבינה בפוקר; ספק אם יודעת מה זה זוגיים - היא רצתה אך ורק את השורה התחתונה.

ומאז, בכל פעם שלא-לוזון חוזר הביתה אחרי לילה של פוקר, יש שתי אופציות: זכייה או סיפור. כשהולך טוב, הוא נותן את השורה התחתונה. "הרווחתי 200", יפקיד את השטרות על השולחן. כשהוא מפסיד או יוצא מאוזן, הוא משתחל למיטה בשקט, וכשהיא שואלת, הוא מספר סיפור. "את לא מאמינה איזה חוסר מזל", "הסתברות של 4% שייצא לו אס", "היה איזה בחור שלא יודע לשחק והכל התחבר לו, אין דברים כאלה". רווח? רק השורה התחתונה מעניינת. הפסד? את מי מעניינת השורה התחתונה - "את קולטת שהוא השווה אול-אין עם אס-נסיך ובא נסיך בריבר?!?!".

שעות יעברו, ולא-לוזון יתרכך בשנתו. עד הבוקר, כמעט תמיד, ישחזר בראשו את המהלכים מאותו משחק וימצא אט-אט טעויות שעשה, יבין שהיה יכול לעשות דברים אחרת ושגם אם היה מדובר בחוסר-מזל, יכולת טובה יותר מצדו היתה מביאה לכך שהיה מוציא יותר מהערב הזה. כך עושה כל חובבן פוקר סביר ומעלה, וזו הסיבה שבפעם הבא ירוויח - בלי נדר, יוריד את הציפיות של אשתו.

אבל זה שימשיך להיות משוכנע שכל העולם נגדו, שבערב ההוא היה לו פשוט חרא של מזל, שאלוהי הקלפים בז לו ומחפש אותו, שאם רק לא היה יוצא נסיך בריבר הוא היה מסיים את הלילה עם ברינקס - הבחור הזה יפסיד גם בערב הבא, וברוב הערבים בחייו.

באופן די נדיר ובגלל קריירה מוזרה, גם אחרי 16 שנות אימון, קשה להכריע האם גיא לוזון מאמן כדורגל טוב או רע. רק נקווה בשבילו שהוא לא משחק פוקר.

עוד בנושא

שחקנים במכבי חיפה: "גיא לוזון איבד את חדר ההלבשה"
מכבי תל אביב עוקבת אחרי עידן ורד, הנושא יגיע לבוררות?
החזית עם הקהל והמעורבות של נמני: עושים סדר בפרשת ורד

גיא לוזון זה השחקן שחוזר מערב פוקר בו הפסיד את התחתונים ומתחיל למנות תירוצים. הוא לא מבין שמשהו ביכולת שלו לא בסדר. הוא ממשיך לדבר על מקריות, על נסיבות, על "חוסר ריכוז בהתקפה" ועל "טעויות בהגנה" ועל "בקושי פעמיים הם עברו את החצי ובהתקפה הרצינית הראשונה כבשו". אפילו הוסיף, "בדיוק כשעשיתי חילוף התקפי הם כבשו" - כאילו חילופים התקפיים בהכרח משמעותם שזהו, הוא מנצח. איך אתה מעז לכבוש, אחמד, גיא עשה חילוף התקפי!! אחרי בית"ר סיפר שבכדורסל זה היה נגמר ב-20 הפרש ירוק, מזל שאתמול לא התגאה שבסטנגה זה היה 0:0.

קחו את אשרת עיני, למשל.

מבינה כדורגל, מכירה את כל הליגה, אבל יודעת להאשים את עצמה כשמשהו לא הולך. כן, זו ליגת חלומות של וובי והיא קיבלה כסף דמיוני ולא 100 מיליון מיענקל'ה, ואותה אף אחד לא יפטר אותה - אני מקווה - אבל בשבוע הבא, רוב הסיכויים שעיני תסיק מסקנות ותפתח בהרכב טוב יותר.

ובמקביל, בסוף כל הפסד של מכבי חיפה יושב גיא לוזון עם נרגילה, ומספר לנו סיפורים. הוא עם 11 נקודות מ-27, 12 הפסדים ב-23 משחקים כמאמן מכבי חיפה, אפס היגיון בשיטת הרוטציה-מוטציה, אפס שחקנים התקדמו תחתיו, יותר מעשרה הלכו אחורה. המקרו בוער והוא מתעסק במיקרו. הלו, גיא, אותנו ואת הבוס שלך ואת האוהדים לא מעניינים הסיפורים, לא אכפת לנו מה"למה". אנחנו מסתכלים על השורה התחתונה, ואתה מדבר על עקיצות בקרית שמונה?

זה לא חוסר ריכוז מול השער. זה הכדורגל שלך.

זה לא חוסר פוקוס בהגנה ב"מצב אחד". זה הכדורגל שלך.

זו לא עקיצה. זה עוד משחק בו היריבה היתה טובה ממך.

זה לא הריבר, זה הפלופ - זה אתה.

לוזון מתנהג ומתראיין כאילו הוא לא מבין שמשהו באמת לא בסדר. הוא מייחס משמעות לתתי סעיפים שוליים ומפקיר את השורה התחתונה. והשורה התחתונה נוראית. והוא מוציא יותר אנרגיות בסיפורים שאחרי המשחק מאשר במשחק עצמו, והראיונות שלו מלכלכים את הרזומה שלו אפילו יותר מהכדורגל שהקבוצה שלו משחקת.

והבעיה הכי חמורה של מאמן מכבי חיפה: גם אחרי שאתה מכניס משחק למחולל הסיפורים של לוזון - למשל, אם קלאוס היה מרוכז יותר אתמול בתוספת הזמן, או אם הקפטן רמי גרשון (חחחחחחחח…. רמי גרשון קפטן…. חחחחחחחחחח…. סליחה, נמשיך) היה שומר טוב יותר במהלך ה"יחיד" של קרית שמונה, זה עדיין היה תיקו מול קרית שמונה. וקחו את התסריט האוטופי של לוזון - פנטזיה עלי אדמות - זה עדיין יהיה בסך הכול 0:1 על קרית שמונה. הלו, זה פשוט לא טוב מספיק.

וזו בעיה חמורה, כי מרוב סיפורים שגיא לוזון נאלץ לספר לכם ולעצמו, אפילו הוא כבר לא שם לב לשורה התחתונה. והשורה התחתונה היא שאפילו הסוף הכי הוליוודי בסיפורים שלו שולח אותו הביתה.

נכון, מצחיק מה שקורה בבית"ר העונה. מצחיק לראות את התחרות הסמויה בין השחקנים הנהדרים להנהלה הרעה. מצחיק לראות מאמן שלישי כבר במחזור שישי, מצחיק שיש פרשות עם בניון, מצחיק לראות שישה זרים על המגרש. מצחיק שאלי אוחנה בקושי דקה שם וכבר נאלץ להתמודד עם אלף פרשיות ואנחנו רק באוקטובר. מצחיק.

עצוב לראות את מה שקורה עם בני בן זקן.

כמו שבוי מלחמה שמניף את עיתון הבוקר ואומר שהכל בסדר ושמתייחסים אליו יפה, כך בן זקן התייחס אמש לעניין ייבושו של עידן ורד. "אנחנו, מבחינתנו, כצוות מקצועי, החלטנו שהוא לא כשיר במאת האחוזים", אמר "מאמן" בית"ר ירושלים אחרי הניצחון על אשקלון. "הוא לא התאמן במרבית השבוע, הוא גם לא היה כשיר בשבילנו בקרית שמונה, וזו היתה ההחלטה".

בן זקן מאמן שיכול להצליח, מספרים אנשים שהספיקו להתלהב מכישוריו, ומאוד יכול להיות שהם צודקים. אבל עצוב לראות שגם לוחם החופש שנפל על חרבו מול איזי שרצקי, הבין שבשביל פרנסה בכדורגל הישראלי צריך למכור את כל הערכים המקצועיים. אין שום סיכוי שבן זקן המאמן החליט שורד - הישראלי הטוב בליגה כרגע - לא יכול להועיל לו, אפילו מהספסל. ורד טען בפי כל מי שרצה לשמוע שהוא כשיר, 100%, לא פחות. בכל העולם אנחנו רואים שחקנים חשובים שלא מתאמנים באופן סדיר, ומפאת חשיבותם משחקים כאילו לא החסירו דקת אימון.

חוזים זה חלק מהביזנס הזה, ואם טביב המצונן רוצה להרוס לבית"ר עונת אליפות פוטנציאלית בגלל ביזנס, זו זכותו. פשוט קשה מאוד לראות את בן זקן, כה צעיר וכה מבטיח, מזנק על רימונים שבסוף ממילא יפוצצו רק אותו.

orenjos@walla.co.il