אנתוני וואקמה
שערים: 1
בישולים: 0
דריבלים: 4
מסירות מפתח: 1
בעיטות למסגרת: 1
איבודים: 8
חטיפות: 3
סחיטת עבירות: 3
נהוג לומר ששחקנים וקבוצות שנמצאים במשבר, או בתקופה בה דברים הולכים פחות בקלות, ממתינים בקוצר רוח למשחקים מן הסוג הזה. יריבות שהספיקה יחסית במעט שנים להתלהט ולהפוך למרכזית בליגה שלנו, שתי קבוצות שהגיעו כדי לשלוף ציפורניים ולהוכיח שהן משאירות את הימים הרעים מאחור. על הנייר זה נשמע יפה מאוד, אך בפועל לא כולם מסוגלים לעשות את השינוי המנטלי הנדרש כדי להגיע למשחק עונה שכזה עם סכין בין השיניים, בוודאי כשמוסיפים לכך גם את ההרחקה המוקדמת. וואקמה לא רק מסוגל לעשות את הטוויסט הזה, אפילו היה די צפוי שכך יקרה. מהרגע הראשון של המשחק. הכוכב הכי גדול של באר שבע נראה הרבה יותר כמו השד הטזמני שאמלל הגנות בתחילת העונה באירופה, מאשר כמו וואקמה הכבוי שקיבל ברק בכר בשבעת מחזורי הפתיחה בליגה.
וואקמה התפנה ודרש לקבל את הכדור בכל פעם שבאר שבע זכתה בו, ולאחר ההרחקה ירד לאחור ונלחם יחד עם חבריו לבלום את ניסיונות ההתקפה הדלים של מכבי תל אביב. בדקות הסיום של המחצית הראשונה, הוא חטף שלושה כדורים תוך דקות ספורות ואת אחד מהם גם הפך לניסיון טיווח על השער של ראיקוביץ'. ככל שהמשחק נמשך, וואקמה הבין שהוא מסוגל לנצל את החולשה של שפונגין ולעקוץ, ולבסוף עשה בדיוק את זה עם ביצוע מושלם וסוף סוף הוסיף את שמו לרשימת המבקיעים של האלופה. ניצחון גדול וחשוב כמו זה, בטח ובטח בצורה ההירואית בה הושג, יספק בוסט של ביטחון ואופטימיות לכל המערכת בבירת הנגב, אבל גם הם יודעים שיזדקקו ליכולת כזו של וואקמה גם בהמשך. הוא הוכיח את זה היום.
עוד בנושא
ליגת העל: הפועל באר שבע ניצחה 1:2 את מכבי תל אביב
בראון 8, וואקמה 6, שפונגין 4, ומה עם קרויף ובכר? ציוני המשחק
ג'ורדי קרויף: "אם ארגיש שאני הבעיה של מכבי תל אביב, אעשה את הצעד"
ברק בכר: "הבאנו הכול ל-90 דקות אדירות, אנחנו בדרך הנכונה"
עומר אצילי
שערים: 1
בישולים: 0
דריבלים: 1
מסירות מפתח: 1
בעיטות למסגרת: 1
איבודים: 6
חטיפות: 0
סחיטת עבירות: 1
חמישה שערים ושני בישולים אחרי שמונת מחזורי הליגה הראשונים במדי מכבי תל אביב, הם כנראה מאזן שאצילי היה חותם עליו כשהחליט לסיים את השלב האירופי של הקריירה שלו ולחבור לג'ורדי קרויף. ספק אם האמין שזה יספיק לצהובים לכל כך מעט, בדיוק כפי שהספיק להם השער שלו היום. שער ניחומים? אם אצילי וקרויף היו מסוגלים לצחוק אחרי הפסד כזה, זו הייתה בדיחה לא רעה. הבעיה של מכבי תל אביב הערב לא התחילה, ובוודאי לא הסתיימה, באצילי. הוא סיפק את הבעיטה הראשונה למסגרת, שלח לקיארטנסון הרמה שהפכה לפעם היחידה בה דודו גורש נאלץ למתוח את איבריו במשחק ומצא את הרשת. הוא ניסה להוכיח שהוא האיש שמכבי יכולה לסמוך עליו במשחקים כאלה, אבל ברוב המקרים מצא שאין לו כל כך עם מי לשחק.
באופן לא פחות ממדהים, מכבי תל אביב לא שינתה מאומה בתוכנית המשחק שלה אחרי שקיבלה מתנה ונותרה ביתרון מספרי. שלישיית הקישור הצהובה לא תרמה דבר להתקפה, לא מבחינת לחץ על שחקני באר שבע, לא מבחינת דחיפה קדימה ובטח לא מבחינת הצטרפות לחלק הקדמי. הכניסה המאוחרת של עטר רק אפשרה לו להראות פעם נוספת כמה קשה לו לתרום כרגע למכבי תל אביב (שזקוקה נואשות לכובש הרביעי העונה). יכול להיות שהוא קצת נבהל, כאשר חזר וגילה קבוצה שהרבה יותר דומה לזו אליה הגיע בקדנציה הקודמת במכבי תל אביב מאשר לזו שעזב. למעשה, הוא גילה קבוצה שמזכירה מאוד את מכבי חיפה שלו, קבוצה שלא יודעת ליזום בהתקפה ושלא יודעת לנצל יתרון מספרי. הירוקים לפחות לא הפסידו במשחק ההוא למכבי תל אביב.
ראש בראש
בצד אחד עלה על הדשא הביתי והמוכר שלו, זה בו לעולם לא הפסיד במסגרת הליגה, כוכב מוכח - כנראה הגדול ביותר בשורות האלופה בשנתיים האחרונות - אך כזה שנמצא בתקופה קצת לא ברורה, תקופה בה נראה שהוא חושב בעיקר על חלום ליגת האלופות שחמק לו מבין האצבעות. מן העבר השני, מכבי תל אביב סמכה הערב בקרב הכל כך חשוב הזה בעיקר על בחור שנמצא בעיצומו של תהליך, בסופו הוא מקווה להשכיח ולו במעט את שמו של האיש שלבש את הספרה 7 בצהוב לפניו. המשחק עצמו רק הבליט את שני הסטטוסים בהם נמצאים וואקמה ואצילי, שאמנם מצאו שניהם את הרשת, אך רק אחד מהם היה חזק מספיק כדי לעשות את זה כשזה נחשב. יותר מכך, בעוד וואקמה משחק בקבוצה שהזכירה בשני המשחקים האחרונים למה היא מסוגלת, אצילי נמצא בקבוצה שקרובה מתמיד לזעזוע הגדול ביותר שעברה בשנים האחרונות. קרויף, או אולי המחליף שלו בעתיד הקרוב, יצטרכו להוכיח קודם כל שמכבי תל אביב בכלל מועמדת לאליפות השנה.