משחק מקדים לקראת העונה
עונת היורוליג מתחילה כשמעליה מתחשרים ענני סערה. החרדה שאופפת את הליגה אינה קשורה למלחמה הילדותית מול פיב"א סביב ההתנגשות בין משחקי מוקדמות אליפות העולם למחזורי הליגה האירופית, אלא למגמת הנטישה של אירופה לטובת ה-NBA והליגה הסינית. בעוד ארון ג'קסון בחר את החיים הקלים והכסף הגדול של סין על פני המשך הקריירה בקבוצת יורוליג מדרג הביניים, ושחקנים דוגמת דונטאס מוטיונאס דילגו על האפשרות לתחרותיות ושיקום הקריירה באירופה לטובת בית ההבראה הספורטיבי במזרח הרחוק, הבעיה האמיתית טמונה בהגדלת ההזדמנויות באמריקה.
ראשית, תקרת השכר עלתה באופן משמעותי ופערי השכר בין ה-NBA לאירופה עלו באופן משמעותי, והמייצג המובהק של האפשרויות החדשות של אירופאים להתפרנס הוא בוגדן בוגדנוביץ', ש-12 המיליונים לעונה שישתכר בסקרמנטו יהפכו אותו לרוקי עם החוזה הגבוה בהיסטוריה. יתרה מכך, בכל סגל התווספו שני מקומות של "החוזה הדו כיווני", שמאפשר לקבוצות להחזיק שחקנים שינועו בין הג'י ליג לבין ה-NBA. במקביל, שיפור השכר בג'י ליג גורם לשחקנים פוטנציאליים להיאחז בחלום ה-NBA ולא לעקור לאירופה. התוצאה היא מחסור בכישרון. הנטישה של בוגדונוביץ', תאודוסיץ', צ'די אוסמן ופורקאן קורקמאז ממילא הייתה עניין של זמן אבל זו של שיין לארקין, מייק ג'יימס, אקפה יודו, ברנדון פול, דניאל תייס ודריוס מילר כואבת הרבה יותר. יכולתם להשתלב כשחקני רוטציה בליגה מוטלת בספק אבל כולם מעדיפים את האתגר על הובלת קבוצה באירופה.
מול הבריחה ההמונית הקבוצות היו צריכות למלא את השורות, וניכר שכשעשו זאת עמד בפני רובן עיקרון אחד מרכזי: להחתים שחקנים עם ניסיון ביורוליג. לא מדובר בקיבעון או בגחמה. היורוליג היא הליגה השנייה בטיבה בעולם, האינטנסיביות בה גבוהה במיוחד, ההגנות חזקות, קבלת ההחלטות המהירה והנכונה בהתקפה היא קריטית, ולשחקן שמכיר את כל אלה יש ערך מוסף, מן הסתם. הכוכב האדום בלגרד, שירדה מנכסיה עקב מצוקה כלכלית, החתימה למשל, בין השאר, את טיילור רוצ'סטי (לשעבר בניז'ני נובוגרוד ובמכבי ת"א), ג'יימס פלדיין (פנאתינייקוס) ופרו אנטיץ' (פנרבחצ'ה). באמברג, היריבה של מכבי היום, שאיבדה את מילר, תייס וניקולו מלי (שעבר לפנרבחצ'ה), בחרה בדניאל האקט (אולימפיאקוס), ריקי היקמן (מילאנו), קווינסי מילר (עונה איומה במכבי וגדולה בכוכב האדום) ולוקה מיטרוביץ' (הכוכב האדום בלגרד). העיקרון ברור: ניסיון הוא יתרון.
עוד בנושא:
מאמן באמברג: "למכבי ת"א יש כל המרכיבים של קבוצה גדולה"
הפועל ירושלים הפסידה לפוניבז' הליטאית במחזור הפתיחה ביורוקאפ
הפועל חולון נכנעה למורסיה בפתיחת ליגת האלופות
אלא אם כן כולם טועים, ומכבי תל אביב צודקת. כפי שכתב השבוע אהר'לה ויסברג, מכבי משתרכת במקום האחרון ביורוליג בקטגוריה של מספר ההופעות של שחקניה במפעל, בפער עצום מהקבוצה לפניה. אחרי שבחרה לפזר כליל את הסגל מהעונה שעברה, בעיקר כדי לטהר אווירה לא חיובית בחדר ההלבשה (או סתם כי חשבה שהשחקנים לא טובים במיוחד), היא בנתה סגל שמלא בשחקנים שהמשחק בגרמניה יהיה הניסיון הראשון שלהם ברמה הספציפית הזאת של כדורסל, ששונה באופיה גם מה-NBA (משחק עונה רגילה ביורוליג הוא חוויה אינטנסיבית יותר ממשחק עונה רגילה ב-NBA).
דשון תומאס הוא השחקן היחיד במכבי שביקר בעונה שעברה ברבע גמר היורוליג המטרה המוצהרת של הקבוצה השנה והיה מחליף שולי למדי באפס אנאדולו. אלכס טיוס וארטיום פרחובסקי שיחקו בקבוצות תחתית ביורוליג, בעוד פייר ג'קסון, נוריס קול ודיאנדרה קיין, שמאכלסים את העמדה החשובה ביותר במגרש, לא היו בליגה בעולם. כך גם ג'ונה בולדן הצעיר, וגם שחקני החיזוק הישראלים, פרט לג'ייק כהן הזניח.
אל תטעו לחשוב שמסתתרת כאן אידיאולוגיה או איזושהי אמונה מיסטית בכוחות הסקאוטינג של ניקולה וויצ'יץ' ואבי אבן. סביר יותר שמכבי פשוט שמה את היד על השחקנים שתקציבה המצטמצם איפשר לה להחתים. שחקני יורוליג מנוסים עולים כסף, ומכבי הייתה צריכה להמר. הבעיה היא שבניגוד לקבוצות אחרות, שהיו צריכות להתחזק בשוליים, כל הסגל של מכבי הוא הימור מתמשך. גם אם הצליחה בהימור אחד או שניים, ספק אם כל אחד מהמוחתמים יהיה בינגו. ג'נרל מנג'רים מנוסים וטובים מוויצ'יץ' מתקשים בכך.
גם בלי להיכנס לבעיות המובנות בסגל קו אחורי נמוך ולא מותאם לעידן החילופים האוטומטיים, בור בעמדות 2-3, מיעוט מגינים איכותיים וחוסר ודאות לגבי סוגיות כמו הנהגה בדקות המכריעות מכבי בנתה קבוצה נטולת מניות בטוחות. לכן, המטרה המרכזית של הקבוצה מלאת המגבלות הזאת היא לשמר את העמימות של ראשי המועדון עד שלב מתקדם של העונה ולהיות, איכשהו, בתמונת רבע הגמר. ספק אם היא מסוגלת לכך, בדיוק כפי שכשלה בשנתיים האחרונות. העפלה להצלבה תהיה סנסציה במימדים של העפלת הקבוצה המשותפת הראשונה של גרשון ובלאט לגמר בסלוניקי ב-2000. זו גם תהיה בגדר הוכחה שניקולה וויצ'יץ' צודק וכולם טועים. אשרי המאמין.
