תקציר הפרקים הקודמים
מאזן בעונה שעברה: 42:40.
סיימה את העונה: מקום תשיעי במערב.
קיץ 2016 לא היה מרתק במיוחד עבור הנאגטס ועבר בלי החתמה משמעותית בשוק השחקנים החופשיים. בדנבר קיוו ששלושת הרוקיז שבחרו בסיבוב הראשון יראו ניצוצות, ויתקדמו יחד עם הסגל המעניין שבנה ה-GM טים קונלי. מאליק ביזלי (בחירה 19) בקושי ראה מגרש, וחואנצ'ו הרננגומס (בחירה 16) דווקא נתן סיבות לאופטימיות. אך הפרס האמיתי היה ג'מאל מורי, הבחירה השביעית, שאחרי פתיחה מעוררת דאגה החזיר לעצמו את המומנטום עם כמה הופעות כיפיות והיילייטס מרשימים שהוכיחו כמה פוטנציאל יש בו.
העונה נפתחה בקול ענות חלושה (מאזן 5:3, בלי תירוצים לשמוח), ניקולה יוקיץ' ויוסוף נורקיץ' לא הצליחו להסתדר יחד בחמישייה. המאמן מייק מאלון וצוותו חיפשו פתרונות, והופתעו לגלות שיוקיץ' מתנדב לעלות מהספסל, כדי לשמור על שלום בית. אלטרואיסטי ככל שיהיה, המהלך הזה נכשל גם הוא. מאלון הכיר בכך לאחר 14 משחקים של "הג'וקר" כמחליף (מאזן 9:5), ועשה את המתבקש כשהחזיר אותו לחמישייה, הפעם על חשבון נורקיץ' הממורמר. חשוב לזכור, לפני עידן יוקיץ' היה זה נורקיץ' שנחשב לשחקן העתיד. פציעה שלו בעונה שעברה נתנה ליוקיץ' הזדמנות להראות מה הוא יודע, אך בלעדיה קשה לנחש איך הכל היה מתגלגל. נורקיץ' לא התמודד בחן עם ההורדה בדרגה, בלשון המעטה. בלית ברירה קונלי שלח את נורקיץ' בטרייד לפורטלנד, וקיבל תמורתו (ותמורת בחירת סיבוב ראשון יקרה מהגריזליס) את מייסון פלאמלי, ובחירת סיבוב שני. זה היה מחיר כבד לשלם כדי להיפטר מהשחקן הכי טוב בטרייד, אבל הפריחה של יוקיץ' הייתה שווה הכל.
כשהמפתחות לקבוצה בידיו, הסנטר הכישרוני הפך את דנבר לאחת ההתקפות הכי מרגשות בליגה. יותר מכך, במשך ארבעה חודשים תמימים, הנאגטס החזיקו בהתקפה היעילה בליגה. לא מדובר בבליפ סתמי, אלא בחלק הארי של העונה, בזמן שקבוצות התקפה היסטוריות דוגמת גולדן סטייט ויוסטון מסתובבות חופשי. פוש מאוחר לפלייאוף לא צלח - מול פורטלנד כמובן, והסנטר החדש שלה - והנאגטס נשארו רק עם המחמאות, ותחושה משונה שהרגישה קצת כמו תקווה אולי, אם למישהו שם היה למה להשוות.
עוד בנושא:
קדם העונה: 37 נקודות וניצחון לאנתוני דייויס, הת'אנדר ניצלו ממבוכה
גולדן סטייט הביסה את מינסוטה 110:142 בסין, 40 נקודות לסטפן קרי
קווין מקהייל: "ג'יימס הארדן לא מנהיג". הארדן הגיב: "הוא ליצן"
אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון
באו: פול מילסאפ (שחקן חופשי מאטלנטה), טריי ליילס (טרייד מיוטה), ג'וש צ'ילדרס (סאן-אן נאופיניקס מיפן), טיילר ליידן (רוקי, הגיע בטרייד עם יוטה).
עזבו: דנילו גלינארי (סיין-אנד-טרייד לל.א קליפרס), מייק מילר (שוחרר).
אחרי שהיה מועמד לטרייד לאורך כל החוזה שלו כמעט, דנילו גלינארי שרד במדי הקבוצה, עד שבחר לצאת ממנו בעצמו, בשביל הזדמנות אחרונה ללכת על הכסף הגדול בחוזה ארוך טווח. הוא בחר בקליפרס, ובאופן אירוני הדרך הכי טובה שלו להגיע אליהם הייתה בסיין-אנד-טרייד עם הנאגטס, שקיבלו בתמורה בחירת סיבוב שני.
הנאגטס לא רצו להישאר בלי כוכב דרג ב' בעמדות הפורוורד לאורך זמן, והם מצאו דרך להנחית אצלם את פול מילסאפ, שסיים את דרכו באטלנטה. מילסאפ בן ה-32 סוגר מעגל, וחוזר לדנבר אחרי שגדל בה במשפחה חד-הורית קשת יום. הוא יפתח לצד יוקיץ' בקו הקדמי לאחר שחתם על חוזה עתק, 90 מיליון דולר לשלוש שנים. השנה האחרונה היא אופציה של הקבוצה, ובכך דנבר מגנה על עצמה במקרה של ירידה חריפה בתפוקה של הפאוור-פורוורד הוותיק. בגדול זה חוזה שגורם לקונלי להיראות טוב מאוד.
בערב הדראפט דנבר שלחה את הבחירה ה-13 (דונובן מיטשל) ליוטה וקיבלה במקומה את טריי ליילס המבטיח והבחירה ה-24 (טיילר ליידן). ברטרוספקטיבה קשה להאמין שהקבוצה הייתה מבצעת את הטרייד לו ידעה מראש שהיא תחתים את מילסאפ. ליילס, שיהיה בן 22 בנובמבר, נתן טעימות מועטות מהפוטנציאל שלו ביוטה, אך הוא נדחק לשולי הרוטציה של קווין סניידר בעונה שעברה, וקשה לראות אותו מוצא מקום בין כל הפאוור פורוורדים שבסגל הזה. בינתיים ליידן לא נראה כמו שחקן NBA כלל, בזמן שמיטשל עושה רעש בכל משחק אימון בתור הגניבה של הדראפט.
על אף שפלאמלי הגיע בטרייד שבו ויתרה על הרבה, דנבר שיחקה אותה קשה להשגה עם השחקן החופשי המוגבל. בלי הצעות מקבוצות אחרות, ועם תפקיד לא מרכזי במיוחד בתור המחליף של יוקיץ', הנאגטס היו יכולים ללחוץ את פלאמלי לפינה. אלא שאז, בשלהי ספטמבר, הופעתנו לשמוע שפלאמלי חתם לשלוש שנים עבור לא פחות מ-41 מיליון דולר. בבת אחת סך המשכורות זינק מעל לתקרת השכר, אשר לוחצת על הארגון הכי חלש בליגה מבחינת קהל.
באקט סיום מבדר, לכל הפחות, ג'וש צ'ילדרס הגיע בחוזה לא מובטח, וינסה לנשל שחקן עם חוזה מובטח מהסגל, כדי לתת גיבוי בעמדת הסמול פורוורד, שנכון לעכשיו מורכבת מווילסון צ'נדלר והצל שלו. צ'ילדרס שיחק ביפן, ולאחרונה בליגת "הביג 3" של אייס קיוב. תעשו עם המידע הזה כרצונכם.
קנת' פאריד פחות או יותר ביקש טרייד ב"יום מדיה" של הקבוצה. פאריד לא מרוצה מתפקידו, בראיון פתוח ואף לוחמני משהו טען שיש 29 קבוצות אחרות שישמחו להיעזר בשירותיו אם דנבר לא בעניין. על אף הפרצוף הזועף, אין יותר מדי קבוצות שפאריד יהיה שחקן חמישייה אצלן, ויהיה מעניין לראות אם הנאגטס ימצאו דרך להפוך אותו (ואת 27 המיליון שהוא מרוויח בשנתיים הקרובות) לבעיה של מישהו אחר.
הנה מה שג'וש צ'ילדרס עשה בשנים האחרונות, למי שתהה
מה מי מו
חמישייה: ג'מאל מורי, גארי האריס, ווילסון צ'אנדלר, פול מילסאפ, ניקולה יוקיץ'.
ספסל: וויל בארטון, עמנואל מודיאיי, קנת' פאריד, חואן הרננגומס, מייסון פלאמלי, דארל ארתור, ג'אמיר נלסון, טריי ליילס, מאליק ביזלי, ג'וש צ'ילדרס, טיילר ליידן.
מאמן: מייק מאלון, עונה חמישית בליגה ושלישית בקבוצה, מאזן 158:112.
מועמד לפריצה: ג'מאל מורי. מורי פרץ מאוחר בעונת הרוקי, והחיבור שלו עם סנטר מוסר כמו יוקיץ' התברר כאידאלי - בהתקפה מורי הוא יותר קלעי מרכז טהור, וכך מלאכת עשיית המשחק נחסכת ממנו. הסיפור של הקנדי בן ה-20 מרתק, והוא כולל הרבה יוגה, ואימונים שונים ומגוונים לצד העובדה המרעננת שלא היה לו טלפון סלולרי עד שהגיע לקנטאקי. בכדורסל הוא ממש טוב בזכות הקליעה הנהדרת שלו, והיכולת ליצור לעצמו מצב קליעה מכלום. ההגנה שלו, בדומה להגנה הקבוצתית, טעונת שיפור, וכך גם היכולת לנהל משחק. השנה הוא יתמודד עם עמנואל מודיאיי המוכשר-אך-מאכזב על מקום בחמישייה.
גולת הכותרת: ניקולה יוקיץ'. זו לא שאלה בכלל, והיא גם לא הייתה אמורה להיות בעונה שעברה. הג'ו'קר הוא הקלף המנצח של מאלון (הייתי חייב, סליחה). יוקיץ' הוא טריפל-דאבל שמחכה לקרות בכל ערב, עם סגנון משחק מרגש ומדבק שאחראי לאחת מהקבוצות הכי מהנות לצפייה בעונה האחרונה. היכולת שלו לקרוא את ההגנה ברמה הכי גבוהה הופכת את כל מי שלידו לטוב יותר. לדנבר לא היה כוכב עם תקרה גבוהה כל כך מאז ימי מלו העליזים.
אקס פקטור: גארי האריס. האריס בן ה-23 יכול בקלות להחליף את מארי כמועמד לפריצה, אך גם העונה האחרונה שלו הייתה טובה מאוד עם 14.9 נקודות למשחק. האריס הוא אופציה נהדרת לצד יוקיץ', מפני שהוא לא זקוק לכדור בידיו כדי לעשות נזק. ב-2016/17 הוא לקח 5.2 שלשות ל-36 דקות, אותן הוא קלע ב-42 אחוזים נהדרים. הוא חותך נהדר ללא כדור, ומסיים באתלטיות ליד הטבעת. בהגנה הוא קשוח, גם אם אינו גבוה לעמדה שלו, והוא יכול להגן על מארי בלקיחת המשימה הקשה יותר בכל ערב נתון. בדיוק בגלל זה הוא קיבל השבוע חוזה חדש לארבע שנים תמורת לא פחות מ-84 מיליון דולר.
המפתח: הגנה בצבע. קצת מספרים: הנאגטס סיימו במקום הלפני אחרון ביעילות הגנתית בעונה האחרונה. הם היו במקום ה-26 בליגה בנקודות של היריבה בצבע, ובמקום ה-28 בבלוקים למאה פוזשנים. יוקיץ' לא מצטיין בהגנה על הטבעת, והאופציות על הספסל לא טובות בהרבה. דנבר לא תנצח משחקים דרך ההגנה, זה ברור, אבל אם היא תצליח לזייף קצת פחות, היא תוכל לתת להתקפה המדהימה שלה לפרוח באמת, עם הזדמנויות עסיסיות ליוקיץ' בהובלת התקפות מעבר.
ולכדור הבדולח
מילסאפ הוא תוספת כמעט מושלמת לצד יוקיץ', אך גלינארי עשה הרבה בשביל הקבוצה הזו וחסרונו יורגש. מארי והאריס יתקדמו ויקבלו יותר דקות והזדמנויות. אך לפני הכל זו הקבוצה של הסנטר הסרבי, וההתקפה תרוץ סביבו, סמלית ומעשית. אם ההגנה תמשיך להיות מחרידה - ואין הרבה סיבות להניח שהיא תשתפר משמעותית גם אחרי שמחליפים את גלינארי במילסאפ - ההתקפה לא תספיק כדי להרים את הקבוצה מעל לדבוקה של מקומות 5-11 במערב. הגאונות של יוקיץ', ההתקדמות של מארי והאריס, והתוספת של מילסאפ יקפיצו את הנאגטס למקום השישי עם מאזן 38:44, ובפלייאוף הם יפסידו בכבוד לאחת מהאריות.