הם חוו יחד את רגעי התהילה בריו. זכו באותה מדליה והביאו הרבה כבוד לעצמם, לאיגוד הג'ודו ולמדינה. ירדן ג'רבי ואורי ששון גם עברו שנה כמעט זהה מאז המשחקים האולימפיים. פציעה ממושכת, ניתוח, חזרה לאימונים. החודשים שעברו מאז רגע השיא בקריירה שלהם היו דומים עבורם ובאיגוד הג'ודו כבר ראו איך שניהם חוזרים יחד להתחרות לקראת האירוע הגדול שמצפה לג'ודו הישראלי בשנת 2018, אירוח אליפות אירופה.
אבל אתמול הודיעה ג'רבי שהיא פורשת. אורי ששון לא היה באולם בו עשתה זאת. באותה השעה ערך אימון נוסף עם אורן סמדג'ה לקראת היציאה לגראנד פרי טשקנט שייערך בסוף השבוע. זו תהיה התחרות הראשונה שלו אחרי יותר משנה והוא נרגש מאוד. "לא יכולתי להיות במסיבת העיתונאים של ירדן, אבל אני אצור איתה קשר ונדבר קצת על ההחלטה שלה לפרוש".
עוד בנושא:
ירדן ג'רבי פרשה בדמעות: "לצערי האש כבתה לגמרי"
ירדן ג'רבי אחרי הארד בריו: "שמישהו יעיר אותי, מקדישה את הזכיה לכל המדינה"
המהלך שלה הפתיע אותך?
"לא ממש. זה משהו שהיה באוויר ואפשר היה להרגיש אותו. ירדן קיבלה החלטה וצריך לדעת לכבד את ההחלטה שלה. אני מניח שהיא חשבה רבות עם עצמה ורק היא היתה יכולה להרגיש אם היא מסוגלת לחזור לתחרויות בשיא המרץ והמוטיבציה או שהיא צריכה לפרוש. אני חושב שאיבדנו ספורטאית אדירה. הג'ודו הפסיד את אחת הטובות שהיו לו. זה חבל, אבל זו ההחלטה של ירדן".
אתם כמעט בני אותו הגיל ושניכם חזרתם עם מדליית הארד מריו. באיזשהו אופן גם אתה היית יכול להיות עכשיו במקום הזה שלה ולהרהר אם אתה מסוגל להמשיך?
"ירדן הרגישה את מה שהיא הרגישה ולכן קיבלה את ההחלטה לפרוש. אני לא נמצא עכשיו במקום הזה. אני צעיר מירדן רק בשנה אחת, אבל אני עדיין לא הגעתי להישגים שלה. יש לה זהב באליפות עולם וכסף באליפות עולם וכמובן את המדליה באולימפיאדה, כך שהיא כנראה חשה סוג של מיצוי מאחר שהיא כבר נגעה בהרבה פסגות. אני מרגיש שיש לי עוד הרבה מה להשיג".
האש שלה כבתה, כך היא טענה. מה עם האש אצל אורי ששון?
"האש שלי בוערת ואני מרגיש הרבה פרפרים בבטן לקראת החזרה לתחרויות בסוף השבוע. כבר זמן מה שאני מתאמן בקצב מאוד גבוה ועובד בכל יום ואני מרגיש בימים האחרונים את ההתרגשות לקראת החזרה למזרן התחרות וזה מה שמלמד אותי, שאני רחוק מאוד מנקודה בה ארגיש שאין לי יותר מוטיבציה להמשיך".
אחרי הפרישה של ג'רבי, הג'ודו הישראלי יישען עליך אפילו יותר.
"אני חושב שיש לנו ספורטאים נפלאים בג'ודו וגם אם ייקח קצת זמן כדי למצוא את המחליפה של ירדן, בסוף יידעו באיגוד לבנות את הג'ודוקא הבאה. אני לא יודע אם זה יקרה בשנה הקרובה, אבל זה יגיע באיזשהו שלב. אני בסך הכל חוזר אחרי למעלה משנה בלי להתחרות ואני בא הכי רגוע כי אני יודע עד כמה זה יכול להיות נזיל. אני יכול לזכות בזהב, אבל יכול גם להפסיד בסיבוב הראשון. בשנייה אחת שבה אתה מאבד ריכוז, אתה יכול להפסיד ואין אפשרות לתקן. זה היופי בג'ודו שהכל יכול להיחתך בשנייה אחת".
ואחרי טשקנט יהיה לך את אבו דאבי ואז יציאה לאליפות העולם הפתוחה במרוקו שם המנצח ייקח 100 אלף יורו.
"זה נהדר שהג'ודו העולמי התחיל לחלק כאלה פרסים. זה נותן מוטיבציה לכולם ואני בהחלט מתכוון להיות במרוקו בחודש הבא".