מחממים את הפרקט 2017/18

    שנת החד קרן: לקראת פתיחת עונת 2017/18 של ניו יורק ניקס

    אחרי שנפטרו מפיל ג'קסון הכושל והשאירו את כרמלו אנתוני (בינתיים) רק בלית ברירה, הניקס צריכים להתפנות העונה לאתגר הגדול באמת: למצוא דרך לממש את הפוטנציאל העצום של קריסטאפס פורזינגיס. אסף רביץ על ניקוי האורוות החלקי במדיסון סקוור גארדן

    אסף רביץ
    מי יהיה הנכשל התורן? פיל ג'קסון (צילום: AP)

    תקציר הפרקים הקודמים

    מאזן בעונה שעברה: 51:31

    סיימה את העונה: במקום ה-12 במזרח ורחוק מאוד מהפלייאוף.

    הניקס התחילו את העונה שעברה עם ציפיות להגיע לפלייאוף, אך במהרה התברר שהסגל שלהם חלש מכפי שחשבו והקבוצה הייתה קרובה יותר לתחתית המזרח מאשר למקום השמיני. הוותיקים שהגיעו עם חוזים גבוהים היו הרבה מעבר לשיא ולא עזרו לשיפור הקבוצה, הסגל כלל יותר מדי סקוררים ומעט מדי שחקנים שבאים לעבוד ושיחק כדורסל רך ולא חכם. עיקר העניין בעונה החולפת היה בדרמות בין ההנהלה לשחקנים. בקיצור, אין חדש תחת השמש. הפסקה הזאת יכולה לסכם כמעט כל עונה של הניקס במילניום הנוכחי וככל הנראה ניתן יהיה לבצע קופי/פייסט ולהשתמש בה גם לרוב העונות הבאות.

    בעונה שעברה תפקיד הוותיקים הלא יעילים ניתן לדרק רוז וג'ואקים נואה ואת תפקיד ההנהלה קיבל פיל ג'קסון. הזן מאסטר המשיך להכריח את המאמן הקורבן התורן, הפעם ג'ף הורנסק, להשתמש באלמנטים מהתקפת המשולש והרשים ביכולתו להסתכסך גם עם הכוכב הוותיק כרמלו אנתוני וגם עם הכוכב הצעיר קריסטאפס פורזינגיס. את מלו הוא ניסה להעביר בטרייד לאורך רוב העונה, עם פורזינגיס הוא נקלע לעימות שהוביל לכך שגם הלטבי הביע חוסר שביעות רצון ממצב הקבוצה וג'קסון החל לבדוק ברצינות אפשרויות לטרייד על הדבר הטוב היחיד שהוא הביא לניקס. כדי שלא נשכח שיש גם בעל בית, הסכסוך בין ג'יימס דולאן לצ'ארלס אוקלי הגיע לשיא כשאגדת העבר הוצאה בכוח ממשחק ב-MSG במהלך העונה לאחר עימות עם דולאן, מה שהוביל לתלונות ותביעות הדדיות שסופן לא נראה באופק.

    בין לבין התרחשו גם 82 משחקים. הקבוצה הבכירה של ניו יורק הייתה קבוצת התקפה בינונית ומטה וקבוצת הגנה רעה, בעיקר בגלל שדורגה אחרונה בליגה בריבאונד הגנה ללא כל סיבה הגיונית. פורזינגיס לקח על עצמו קצת יותר ושיפר במעט את אחוזי הקליעה ביחס לעונת הרוקי, אך לא ביצע קפיצת מדרגה בסדר הגודל של חבריו למחזור קארל אנתוני טאונס וניקולה יוקיץ'. כרמלו סיים את עונתו ה-14 בליגה כשבכולן הוא קולע יותר מ-20 נקודות למשחק, אך המשיך בדעיכה האיטית ובציפייה להגיע כבר לקבוצה גדולה בה ישמש כאופציה שלישית. הורנסק נע בין סגנונות ולא הצליח למצוא את זה שיגרום לקבוצה שלו לשחק כדורסל יעיל.

    עוד בניקס:

    "כרמלו אנתוני יעבור לפורטלנד אם המו"מ בין הניקס ליוסטון לא יתקדם"
    "דיוויד בלאט יהיה המרוויח העיקרי מההתחזקות של סטיב מילס בניקס"
    מה נשאר מהקריירה הדועכת של כרמלו אנתוני? סימני השאלה הרבים

    עוד באותו נושא

    "דיוויד בלאט יהיה המרוויח העיקרי מההתחזקות של סטיב מילס בניקס"

    לכתבה המלאה
    עוד החלטה תמוהה. טים הארדווי ג'וניור (צילום: AP)

    אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון

    באו: טים הארדווי ג'וניור (חופשי, מאטלנטה), פרנק ניליקינה (רוקי, בחירה שמינית), רמון סשנש (חופשי, משארלוט), מייקל ביזלי (חופשי, ממילווקי), ג'ארט ג'ק (חופשי, נצפה לאחרונה בניו אורלינס), דמיאן דוטסון (רוקי, בחירה 44), נייג'ל הייז, ג'אמל ארטיס וזבייר רטן-מייס (חוזים מובטחים חלקית למחנה האימונים), לוק קורנט (חוזה דו צדדי).

    עזבו: דרק רוז (חופשי, לקליבלנד), ג'סטין הולידיי (חופשי, לשיקגו), סשה וויאצ'יץ' (חתם בטורינו), מוריס נ'דור (ללא קבוצה).

    המהלך המשמעותי ביותר בקיץ של הניקס היה הפיטורים של פיל ג'קסון, שקיבל את המפתחות לקבוצה לפני שלוש שנים ומאז עסק בסיפוק הוכחות לטענה שלא כל מאמן גדול יכול להיות גם מנהל מוצלח. בזמן שעולם הכדורסל השתנה סביבו הוא המשיך להתעקש על שיטה שעבר זמנה ונכשל גם במה שאמור להיות תחום המומחיות שלו – היחסים עם כוכבי הקבוצה. סטיב מילס ששימש כסגנו קיבל את תפקיד הנשיא לענייני כדורסל וסקוט פרי שהגיע מהצוות של סקרמנטו הוא הג'נרל מנג'ר החדש.

    הנדוניה האחרונה שהזן מאסטר השאיר בניו יורק היא הבחירה ברכז הצרפתי פרנק ניליקינה במקום השמיני. בדראפט עמוס ברכזים בכירים, ניליקינה נחשב לתעלומה הגדולה. מדובר בפוינט גארד גבוה (1.96 מטר) עם מוטת גפיים של סנטר ממוצע, מה שהופך את המבנה שלו לחד פעמי ויאפשר לו לשמור על שלוש עמדות שחקני החוץ. הוא נחשב למומחה הגנה שיודע לעבוד קשה ויש לו פוטנציאל להפוך לשחקן NBA בכיר בצד הזה. התקפית, לעומת זאת, הוא מאוד בוסרי, אך יש לו יכולות בסיסיות של קליעה מבחוץ וראיית משחק מהן הוא יוכל להתפתח. הבחירה בניליקינה זכתה לביקורות מהירות, בעיקר מאחר שמקום אחד אחריו דאלאס בחרה בדניס סמית' שנראה הרבה יותר מבטיח כפוינט גארד מוביל עתידי. אך כדאי לזכור שבפעם הקודמת שפיל ג'קסון בחר בטופ 10 אירופאי מסתורי עם נתונים ייחודיים זה היה פורזינגיס.

    המהלך הראשון של מילס כאיש החזק נראה כמו מהלך קלאסי של הניקס: החתמת סקורר חד מימדי על חוזה מוגזם, ועוד כזה שהחל את הקריירה בניקס והועבר בטרייד תמורת מעט מאוד. הוא נתן לטים הארדווי ג'וניור, שהיה שחקן חופשי מוגבל, הצעה של 71 מיליון דולר לארבע שנים, למרות שאטלנטה כנראה לא הייתה משווה גם הצעה נמוכה משמעותית. הארדווי ביצע קפיצת מדרגה בחצי השני של העונה שעברה ואחרי האולסטאר קלע באטלנטה 17.5 נקודות למשחק באחוזים טובים מהשדה ומהשלוש, אך הוא תורם מעט בשאר התחומים. כדי לאזן את הסגל, מילס החתים גם את מייקל ביזלי, סקורר חד מימדי לעמדת הפורוורד המחליף שייאבק על דקות עם לאנס תומאס הסולידי ומינדאוגאס קוזמינסקאס המגוון. רמון סשנס הגיע כדי לגבות את ניליקינה ואולי לתפוס את המקום בחמישייה אם יתברר שהצרפתי אינו בשל לכך. יחד עם קורטני לי ואולי ג'ארט ג'ק (שיהיה בריא), יהיה להורנסק סגל עמוס בשחקני חוץ סבירים.

    הסיבה העיקרית למעט אופטימיות טמונה במבט בחמישייה בחלק הבא, שכוללת ארבעה צעירים שניתן לבנות משהו סביבם. מה שמוביל אותנו לצלע החמישית בחמישייה ולדבר שעוד לא קרה הקיץ: טרייד על כרמלו אנתוני. הוא לא רוצה להיות שם והקבוצה לא רוצה אותו, אך יש לו סעיף שמאפשר לו לסרב לטרייד וכרגע הוא רוצה להגיע ליוסטון, שאין לה מה להציע לניקס וניסיונות לצרף קבוצה שלישית לא צלחו. פורטלנד עשויה להיות קבוצה שתעניין את מלו ותוכל להציע משהו מעניין יותר לניקס. בכל מקרה, נדמה שמילס ופרי מבינים את הצורך לבנות מחדש ומחפשים צעירים ובחירות דראפט. יכול להיות שלאחר ה-15 בדצמבר, כשניתן יהיה לסחור בשחקנים שחתמו על חוזה הקיץ וכמה קבוצת יהיו לחוצות להתחזק, ניתן יהיה למצוא טרייד מוצלח יותר.

    הקבוצה עברה אליו, סופית. פורזינגיס (צילום: AP)

    מה מי מו

    חמישייה: פרנק ניליקינה, טים הארדווי ג'וניור, כרמלו אנתוני, קריסטאפס פורזינגיס, ווילי הרננגומס.

    ספסל: רמון סשנס, ג'ארט ג'ק, צ'ייסון רנדל, רון בייקר, קורטני לי, דמיאן דוטסון, לאנס תומאס, מינדאוגאס קוזמינסקאס, מייקל ביזלי, ג'ואקים נואה, קייל או'קווין.

    מאמן: ג'ף הורנסק (עונה חמישית כמאמן ראשי בליגה, שנייה בניקס).

    מועמד לפריצה: ווילי הרננגומס. הסנטר הספרדי תפס מקום בחמישייה בחצי השני של העונה שעברה ואין סיבה שיאבד אותו. מדובר בשחקן שלא קולע מבחוץ ולא מגן על הטבעת, אבל אלה בדיוק שני הדברים שפורזינגיס עושה. לעומת זאת, הרננגומס הוא ריבאונדר מצוין (דורג שמיני באחוז הריבאונדים בשנה שעברה), הוא נייד, הוא מסיים טוב בצבע, הוא מוסר טוב, הוא שחקן חכם ויש לו קשר נהדר עם פורזינגיס. הרננגומס יכול להפוך למכונת דאבל-דאבל ולעזור לבעיית הריבאונד של הניקס, הוא יוכל ללמוד קצת על קשיחות והקרבה מנואה, שצפוי להפוך למנטור היקר בעולם.

    גולת הכותרת: פורזינגיס הוא אחת התופעות המהפנטות בעולם הכדורסל כיום. שחקן בגובה 2.21 מטר שמסוגל לצאת לקליעה מתנועה ולבצע קרוסאובר ברמה של גארד זה משהו שנתקלים בו פעם בחיים. פורזינגיס נראה מצוין בנבחרת לטביה, נראה בשל לבצע את קפיצת המדרגה ששחקנים גדולים פעמים רבות מבצעים בשנה השלישית שלהם. הוא גם מפתח גינונים של כוכב, שבאו לידי ביטוי בכך שבמובן מסוים הוא הוביל לפיטורים של אחד האנשים המעוטרים ב-NBA. לא משעמם איתו לרגע.

    המפתח: היכולת לבנות התקפה סביב פורזינגיס. לאחר שיצאו ממשולש ברמודה, בניקס ינסו להבין איך למקסם את היתרונות של הכשרון החד פעמי שנפל לידיהם. יש כל כך הרבה אפשרויות: להשתמש בו באופן עקבי כחוסם בפיק נ' רול, להפעיל אותו בהיי-פוסט, לארגן עבורו תרגילי יציאה לקליעה מתנועה (איך אפשר לעצור את זה?), להקיף אותו בארבעה קלעי חוץ וליצור את הקבוצה הכי מרווחת בליגה. העונה המוצלחת היחידה של ג'ף הורנסק כמאמן הייתה עונת הבכורה שלו בפיניקס, בה בנה שיטה ייחודית לשני מובילי כדור. העונה הוא מגיע למה שכנראה יהיה האתגר הכי חשוב בקריירת האימון שלו, ואם הוא לא ימצא פתרונות התקפיים מהירים מישהו אחר יקבל את ההזדמנות לעשות זאת במקומו.

    אקס פקטור: אם וכאשר יגיע הטרייד המיוחל על כרמלו, חלק גדול מנטל יצירת הנקודות יעבור אל כתפיו של טים הארדווי הבן. אם איש 71 מיליון הדולר יתברר כשחקן שמסוגל לספק 20 נקודות יעילות למשחק, זה יכול להיות מה שיעשה את ההבדל בין קבוצה בינונית ומטה לסתם בינונית. הארדווי עולה לקליעה משלוש מהר והתפתח לחודר איכותי שמגיע מאוד בנחישות לטבעת. בניקס הוא יוכל להתנסות בהובלת כדור ובניהול מהלכי פיק נ' רול, עם שיפור במשחק המסירה אולי הוא עוד יתחיל להצדיק את החוזה.

    ימצא שיטה יעילה? הורנסק (צילום: AP)

    ולכדור הבדולח

    בשנים קודמות ניו יורק התבררה כחלשה מכדי להגיע לפלייאוף, העונה היא עוד עשויה להתברר כטובה מכדי להימנע ממנו. דווקא בשנה בה הכיוון של ההנהלה הוא בנייה מחדש (הם לא חייבים בחירות סיבוב ראשון!), המזרח כל כך חלש שיהיה לניקס קשה מאוד להשתחל אל המקומות האחרונים, בטח כל עוד כרמלו נמצא בקבוצה. בסטנדרטים של קונפרנס בו שאיפות הפלייאוף הריאליות של אחת הקבוצות מבוססות על שלושה שחקנים ששיחקו ביחד 31 משחקים ב-NBA, הניקס נמצאים במרחק עונת פריצה של פורזינגיס ו/או מכת פציעות בקבוצות כמו שארלוט ומיאמי מלהיות קבוצה ממוצעת. התסריט הריאלי הוא בסביבות ה-35 ניצחונות ומקומות 10-11 במזרח, אבל אם תהיה הפתעה סביר שהיא תהיה למעלה ולא למטה.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully