ממעמקים: סיפורו של ז'אן סילבן באבן, הבלם הצרפתי החדש של מכבי תל אביב

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק

היה שמח בקאמפ נואו ב-27 בספטמבר 2014. ליאו מסי ציין את שערו ה-400 בקריירה (והרי בקטלוניה אוהבים מאוד לציין אירועים מסוג זה), בעוד ניימאר הבקיע את השלושער הראשון שלו במדי בלאוגרנה. ברצלונה הביסה את גרנאדה 0:6, אבל גם ז'אן סילבאן באבן לא היה עגום במיוחד במצד המפסיד.
אז נכון, השער הראשון של הברזילאי הובקע בבעיטה חלשה שפגעה ברגלו של באבן והטעתה את השוער, ובאופן כללי הוא רדף במשך 90 דקות אחרי הכוכבים הגדולים של היריבה, אבל זה הרי מה שהוא השתוקק לעשות תמיד.

שבועות ספורים לפני יום הולדתו ה-28, דרך באבן על הדשא באחד האצטדיונים המפוארים בתבל. בחלוף חצי שנה, הוא הגיע גם לסנטיאגו ברנבאו, שם כבש כריסטיאנו רונאלדו חמישיה, וריאל מדריד הביסה את האנדלוסים האומללים 1:9, אבל גם זה לא היה נורא. גם הביקור באצטדיון הזה היה מיוחד עבור באבן. החלום הכי מתוק שלו הפך למציאות. מי היה מאמין?

עוד בנושא:

מכבי תל אביב הודיעה: ז'אן סילבן באבן הצטרף בהשאלה לעונה
הידיעה הראשונה על צירופו הצפוי של באבן למכבי תל אביב
רפאלוב יסכים להצעת מכבי תל אביב ברגע שהתנאים מול ברוז' ייסגרו

הבלם הצרפתי החדש של מכבי תל אביב, שהגיע בהשאלה מספורטינג חיחון, עבד קשה על מנת להגשים את שאיפותיו. הוא התחיל מלמטה, ופילס את דרכו בזכות התמדה, סבלנות וכוח רצון. במולדתו, אף אחד לא נתן לו סיכוי. הוא נולד בפרברי פריס, אבל למד באקדמיה של שאטורו, מועדון קטן מהליגה השניה – ובקושי ראה דשא במשך שלוש שנים אחרי שעלה לבוגרים. ב-2008, אחרי עונת השאלה במארטיג מהליגה השלישית, הוא הבין ששום דבר טוב לא מצפה לו. ההצעות שקיבל היו מעליבות, אז הוא ארז את חפציו ונסע לספרד. גם שם איש לא חיכה לו, חוץ מקבוצת לוסנה האלמונית מהליגה השלישית, אבל בגיל 22 זו היתה ההזדמנות לטעום משהו שונה. "אם כבר התחלה חדשה, אז שיהיה דף נקי", אמר באבן.

כך החל הטיפוס ההדרגתי שלו כנגד כל הסיכויים. שנה אחת הושקעה על מנת להתאקלם, בעונה השניה בלוסנה הוא כבר משך את תשומת הלב של הסקאוטים. היו אפילו דיווחים על עניין לכאורה של קבוצת המילואים של ריאל מדריד, אבל הבלם עצמו מגדיר אותם כבדיחה. האופציה האמיתית להתקרב לבירת ספרד היתה לעבור לאלקורקון, אשר עלתה ב-2010 לראשונה בתולדותיה לליגת המשנה וחיפשה חיזוק. המנהל הספורטיבי ניקו רודריגס, שהצטיין באיתור כשרונות במחיר מציאה, בחר את באבן. הוא לא הצטער על כך. במשך ארבע שנים היה הצרפתי מעוז ההגנה בקבוצה מפרברי מדריד שהפתיעה רבים והגיעה פעמיים לפלייאוף העליה לליגה הבכירה. חזק וקשוח מאוד, הוא התאים כמו כפפה ליד לליגה שמתאפיינת במאבקים פיזיים – וגם קיווה לעשות יום אחד את הצעד הגדול הבא.

גרנאדה, אז בשליטת משפחת פוצו האיטלקית, התמחתה אף היא בחשיפת שחקנים אלמונים בעלי פוטנציאל. ההצעה הראשונה הוגשה ב-2012, אבל אלקורקון סירבה למכור. בתחילת 2014 חזרה גרנאדה, בידיעה כי חוזהו של באבן עתיד להסתיים בקיץ, והחתימה אותו מראש כשחקן חופשי. מאז הוא ספר את הימים עד הביקורים אצל בארסה וריאל. כאשר פורסם לוח המשחקים, סימן באבן את המשחקים הגדולים ושלח הודעות לבני משפחה וחברים. ההתרגשות היתה בשיאה.

"אלמד כיצד לעצור את מסי ורונאלדו", הבטיח אז באבן. במשימה הזו הוא אמנם נכשל, אך באופן כללי השתלבותו בליגה הספרדית הראשונית עלתה על התחזיות הוורודות ביותר של עצמו. במחנה טרום העונה הובהר לצרפתי שהוא אמור לשמש גיבוי על הספסל, אך הוא נשלח לקרב כבר במחזור הראשון בעקבות מכת פציעות – ומאז לא היתה למאמנים סיבה להחליף אותו. "הוא היה יציב, ואפשר היה לסמוך עליו. לא היו לבאבן משחקים מחרידים כמו ליתר חבריו לגרנאדה. קריאת המשחק שלו טובה, והוא מצטיין במיוחד בשמירה במצבים נייחים", אומר העיתונאי קולין מילאר שליווה את הקבוצה. גם מבחינה התקפית, רבה היתה תרומתו של הצרפתי בקרנות וכדורים חופשיים, אך כאן היא גם הסתיימה. "הוא לא יודע לפתח משחק מאחור, וזו נקודת החלושה שלו", קובע מילאר.

גרנאדה לא ממש הבחינה בכך. בשנתיים של באבן בקבוצה, היא דגלה במערך הגנתי מאוד והתבססה על כדורים ארוכים במתפרצות. האסטרטגיה הזו סייעה לה להינצל פעמיים מירידה בעור שיניה, אך בקיץ 2016 חל השינוי הגדול כאשר משפחת פוצו עזבה את הקבוצה. המאמן החדש פאקו חמס יזם, יחד עם "האח של" פרה גווארדיולה, מהפכה בסגל, במסגרתה הגיע גם עומר אצילי, גם אם התחזית האופטימית לגבי אצילי נזרקה לפח כי פאקו עזב תוך שבועות ספורים, וכל הפרויקט ירד לחלוטין מהפסים והסתיים בירידת ליגה. בכל מקרה, לבלמים כמו באבן לא היה מקום בגרנאדה לפני שנה. הוא היה זקוק לבית חדש באוגוסט, וניקו רודריגס שוב סידר לו את החיים.

המנהל הספורטיבי של אלקורקון לשעבר עבד אז בחיחון, והחתים את חניכו על חוזה נדיב לשלוש שנים. הוא הגיע עם מוניטין גבוה, על תקן בורג חשוב לחיזוק ההגנה, אך לצערו של הצרפתי המציאות היתה קצת שונה. המאמן אבלרדו, בלם עבר בעצמו שבילה את שנות הזוהר בברצלונה, לא ממש התלהב מהרכש, וגם פציעה שהשביתה אותו למשך חודשיים בסתיו לא עזרה להתאקלם בקבוצה החדשה בלשון המעטה. רק אחרי שאבלרדו התפטר מקבוצתו האהובה בדמעות בינואר, השתנה מעמדו של באבן. עם רובי, המאמן החדש על הקווים, הוא קיבל אשראי בלתי מוגבל, ואפילו הבקיע בניצחון על האקסית גרנאדה. זה לא עזר בסופו של דבר, וחיחון נשרה מהמקום ה-18.

העיתונאים בחיחון מעריכים, באופן טבעי, את באבן פחות מאשר בגרנאדה. "יש לו כוח פיזי אדיר, אבל הוא מוגבל מבחינה טכנית", אומר הפרשן המקומי מאנו מרטין, "הוא אולי הצטיין באלקורקון, אבל זו קבוצה קטנה. לדעתי, הוא מתאים ברמתו לליגה השניה, אך לא לראשונה". ואולם, ספורטינג אכן משחקת העונה בליגה השניה, והיו לה תוכניות לבנות את העורף סביב באבן במטרה לעלות בחזרה. השאיפות האלה התרסקו לחלוטין בתחילת יולי כאשר היחסים בין המועדון לשחקן עלו על שרטון בנסיבות מוזרות.

עוד ב-2013, כשחקן אלקורקון, קיבל באבן הצעה לייצג את מרטיניק, בזכות שורשיו, והסכים ללא היסוס – כי הרי אפילו המחשבה על האפשרות להגיע לסגל צרפת אפילו לא מצחיקה. הוא התכבד להשתתף באליפות צפון אמריקה, המכונה גולד קאפ, ולא החמיץ דקה בשלב הבתים, כשהוא מככב לצד פרדריק פיקיון, פעם חניכו של אברהם גרנט בפורטסמות ובווסטהאם. היתה זו חוויה כייפית, ובאבן הבטיח לחזור, אבל היתה לו בעיה – מרטיניק אינה מדינה עצמאית, ולכן אינה חברה בפיפ"א. כתוצאה מכך, המועדונים לא מחוייבים לשחרר את שחקניהם לסגל נבחרתה – והם לא ממהרים לעשות זאת.

כאשר שיחק בגרנאדה ב-2015, באבן לא ביקש להשתחרר לגולד קאפ, אבל בקיץ הנוכחי זה כבר היה סיפור אחר. בגיל 30, כשהוא בדרך לליגה השניה, רצונו ליטול חלק במשחקים מול ארצות הברית ופנאמה היה חזק מאוד. כאשר קיבל את הזימון מההתאחדות, הוא עידכן על כך את חיחון, ונתקל בסירוב מוחלט. לרוע מזלו, חברו הטוב רודריגס עזב את המועדון בטונים צורמים, ויורשו בתפקיד המנהל הספורטיבי, מיגל טורסיה, פסל את הבקשה על הסף. "אין לשחקנים ביטוח כאשר הם משחקים בנבחרות שאינן חברות בפיפ"א. באבן כבר היה פצוע בעונה שעברה. מי ישלם אם ייפצע שוב?", הוא תהה.

מבחינת הבלם, שהחמיץ את טורניר חלומותיו, היתה זו חציית קו אדום. הוא שרף את הגשרים בעצמו ודרש לעבור. קבוצות לא מעטות מהליגה השניה רצו לראותו אותו בשורותיהן – הואסקה (אותה מאמן רובי), אלבאסטה (בה חתם רודריגס כמנהל ספורטיבי), וגם סראגוסה. היו אף שמועות על הצעות משתי קבוצות בליגת המשנה האנגלית, אבל שום דבר לא סיפק את חיחון. "השחקן מנסה לשבות על מנת להכריח אותנו לשחרר אותו. זה לא יעבוד. אם לא נקבל תמורתו תשלום הולם, הוא יישב בעונה הקרובה ביציע", הצהיר טורסיה.
המשבר הלך והחריף במהלך החודשיים האחרונים, והגיע לשיאו כאשר חברתו של באבן פירסמה באינסטגרם פוסט חריף חיחון, האשימה את המועדון בהפצת שקרים וכינתה את טורסיה "פינוקיו". רוב האוהדים בחרו לצדד בהנהלה, ומעמדו של באבן ביציעים היה קטסטרופלי. הוא לא התאמן עם הקבוצה הראשונה במשך כל הקיץ, וסיכוייו לשחק בה ירדו לאפס עגול. חלון ההעברות נסגר, וספורטינג נתקעה איתו ביציע. זה היה הרגע בו פורסם על ההשאלה למכבי תל אביב. הפעם, המפגש עם אצילי יהיה ארוך יותר.

במצב כזה, חייבים לומר כי מדובר בכיבוי שריפות מאולץ מצד כל המעורבים, כולל ג'ורדי קרויף. פרשת באבן בחיחון נמשכה שבועות ארוכים, ולו היתה מכבי מעוניינת באמת בשחקן אחרי מעקב ממושך, אפשר היה לסגור את הכל בנחת זמן רב לפני ה-1 בספטמבר. העובדה כי המהלך נעשה בבהילות, מלמדת כי הצרפתי לא היה בתוכניות הצהובים מראש, והוחתם כברירת מחדל אחרונה כאשר ג'ורדי קיבל איתות מגורם כלשהו בספרד על האפשרות. ההתנהלות הזו בעייתית ומדליקה לא מעט נורות אדומות.

מאידך, היא לא אמורה לפסול את באבן כהחתמה עם פוטנציאל הצלחה מסוים. אמנם מדובר בבלם לא מהיר ולא טכני, אך העוצמה הפיזית, החושים בבחירת המיקום ונסיון של שלוש שנים בליגה הספרדית הבכירה בהחלט עשויים לפצות על כך. ההכנה בקיץ מטורף ומורט עצבים מבחינה אישית היתה לקויה באופן קיצוני, אך מצד שני לא תחסר לבאבן מוטיבציה – במיוחד בליגה האירופית.

כשחקן שהגיע ממעמקים, הוא תמיד נתן את כולו על המגרש, ותהיה זו ההשתתפות הראשונה בחייו במפעל אירופי. סביר שהיה זה אחד השיקולים החשובים בהסכמתו להגיע לתל אביב. כשחקן מושאל ממועדון שלא מעוניין בו, הוא גם ינצל את הזירה הבינלאומית על מנת להציג את עצמו, אולי בדרך לחוזה אחרון בליגה גדולה. בנוסף, למוד קרבות תחתית, באבן מעולם לא התמודד על האליפות. בקבוצה של ג'ורדי, יש לו הזדמנות לזכות בתואר הראשון בקריירה, וגם על הצ'אנס הזה הצרפתי לא יוותר בקלות. הוא יהיה נחוש ומחוייב, למרות חסרונותיו. כשלא פוגשים את מסי, ניימאר ורונאלדו בליגת העל, זה אפילו עשוי להספיק.