עוד פלסטר: הבעיות שהבאתו של סטיב מקלארן חושפות במכבי תל אביב

מכבי חיפה סופגת בשנים האחרונות המון ביקורת על בחירת השחקנים שלה, אבל יכול להיות שהסיפור הלא ברור של המועדון הענק הזה מתחיל ונגמר קודם כל במדיניות המאמנים. או ליתר דיוק: בהיעדר מדיניות.

הנה, תראו את גיא לוזון. הגיע בלחץ באמצע העונה, ולכן אין ברירה אלא לתת לו לפתוח את העונה הקרובה. האם זה התכנון המקורי של מכבי חיפה לעשור הזה? האם מישהו הגה את הרעיון הזה בישיבה בנוגע לעתיד באיזשהו שלב? ספק רב. ככל הידוע, יעקב שחר לא אהב כל כך את המאמן עד החורף שעבר, עד שנקלע לבעיה עם רנה מולנסטיין.

אבל לוזון לא לבד. מאז עזב אלישע לוי את המועדון, מכבי חיפה הרבה יותר נגררת מאשר מובילה בכל הנוגע לבחירת מאמנים. אם כבר, אלישע לוי היה המאמן האחרון שבו שחר הקדים את כולם מבחינת חשיבה והלך על הדבר הבא בשוק המאמנים. פעם הוא היה אשף זיהוי המאמנים הנכונים, הוא הוא בעיקר קורבן של מינוי מאמנים לא נכונים.

ואלה שמות: ראובן עטר הגיע בגלל לחץ אוהדים ועזב בגלל לחץ אוהדים. במקומו הגיע אריק בנאדו באמצע העונה. בנאדו סחף את מכבי חיפה לחצי עונה נהדרת ומקום שני, ולכן גם קיבל כרטיס להמשיך עונה נוספת. האם מישהו תכנן את זה בכלל? כנראה שלא. בנאדו עזב אחרי עונה וחצי את הקבוצה שדורגה במקום החמישי, גם בגלל שאיש לא ידע אז להגיד אם זה טוב או רע.

עוד בנושא

מכבי תל אביב: "ג'ורדי רצה בעבר את מקלארן כמאמן, הוא סוף סוף השיג אותו"
"מקלארן יועץ מקצועי? זה כמו סטיבי וונדר כמורה נהיגה": באנגליה צוחקים על המינוי
כשמיטש גולדהאר עושה יואב כץ: אורן יוסיפוביץ על מינויו של סטיב מקלארן ליועץ במכבי תל אביב

ממשיכים. ממאמן צעיר מכבי חיפה עברה למאמן זר, רק כדי לעשות פניית פרסה לעבר מרקו בלבול. הפעם מכבי חיפה לא נתנה להחלטה רגעית של אמצע העונה לקבוע לה איך פותחים את הליגה הבאה, גייסה את רוני לוי, ואפילו זכתה בגביע אחרי הרבה מאוד זמן. מרוב שהקבוצה לא ידעה גם הפעם האם זה טוב או רע, הוחלט להשאיר את לוי אבל להביא מעליו יועץ ספורטיבי זר. סוג של פשרה בין שני סוגים של מדיניות. קצת מפה וקצת משם.

היום מכבי חיפה שמה את כל הכסף שלה, תרתי משמע, על גיא לוזון. עוד מאמן שנמצא שם היום כי הוא הגיע לשם ברגע הנכון, או ליתר דיוק: הרגע הכי לא נכון למכבי חיפה. לוזון לא נתן עד עכשיו סימן אחד שהוא האיש הראוי להוביל את המועדון, ושסגנון העבודה שלו מתאים למועדונים גדולים עם כוכבים. הקבוצה שלו לא כבשה ב-10 משחקים מתוך 15, גם כי הוא לא נותן לה שום רעיון התקפי. עוד הגבהה, עוד כדור ארוך, ואם זה לא יעבוד, נכניס את ורמוט ונקווה לאיזה נס. מי ששם את ניקיטה רקוביציאה כשחקן אגף, הוא מאמן שלא מבין את היתרונות של השחקנים שלו.

כל אחד יכול לראות את זה. אבל מה אפשר לעשות כעת? לחכות עד הסתימה הבאה בעמדת המאמן ולקוות שהרכש הבא בגזרת השחקנים יסתיר סוף את הפלסטרים האלה.

את הפספוס של טוני וואקמה נוהגים לייחס בעיקר למכבי חיפה, שהגיעה לרגל אחריו ובחרה שלא להחתים אותו. אבל איפה בדיוק מכבי תל אביב בסיפור? איך קבוצה שמספרת לעצמה שהיא הכי מודרנית והכי מקצועית בכדורגל הישראלי לא מסוגלת לזהות את הדבר הבא? איפה כל התוכנות שאוהבים להלל שם? איפה כל גאוני הכדורגל שהגיעו מחו"ל כדי ללמד אותנו משהו חדש, אם הם לא מסוגלים לראות משהו כל כך ברור כמו טוני וואקמה?

אולי מכאן צריך להתחיל להבין את הבעיות של מכבי תל אביב. עכשיו מצרפים לצוות המקצועי חייזר מהסוג של סטיב מקלארן, אבל ספק אם זה יבריא את החוליה הכי פחות מוצלחת במועדון הזה בשנים האחרונות: המוח החושב. לפני חמש שנים מכבי תל אביב היתה הקבוצה הכי מתקדמת מבחינת חשיבה בישראל, אבל היום, אחרי עוד טלאי ועוד טלאי, היא בעיקר נראית כמו גוליית מסורבל שלא באמת מודע למגבלות הכוח שלו, עד שהוא חוטף אבן קטן שמפילה אותו מחדש לקרקע. עד הפעם הבאה.

לא סתם בית"ר ירושלים הפכה לכבשה השחורה של מכבי תל אביב. כבשה שחורה זה מושג מעולם המיסטיקה, מהעולם בו אנשים רוצים להאמין במשהו כדי לא להבין, אבל זה הרבה יותר גדול מעוד קללה. על אף כל חסרונותיה, בית"ר ירושלים של טביב היא קבוצה יותר חכמה ממכבי תל אביב היום. אל תתנו לסטטיסטיקה בין שני המועדונים להיראות מקרית.

איך יכול להיות שקבוצה שיש לה כל כך הרבה אמצעים וכלים לא מסוגלת להביא עד למחזור הראשון קשר אמיתי שימלא את החלל של גל אלברמן? זו לא רק בעיה של מנג'ר. זו בעיה של ארגון. אם מכבי תל אביב מביאה כל כך הרבה שחקנים בהשאלה, זה מלמד שמשהו במנגון הגאה הזה איבד את הביטחון. הוא מפחד לטעות. במקום לקנות את השחקנים הנכונים בזמן הנכון, מכבי תל אביב של היום גוררת רגליים. לא ברור מי מביא את השחקנים. לא ברור אילו שחקנים מביאים. מי בונה את המועדון: קרויף? מנספורד? אנגלידיס? רק אל תגידו מקלארן. עדיף כבר לראות משחקי הכס.

כך גם יש להתייחס למינוי של מקלארן. גם אם באמת קרויף הביא אותו, זה עוד טלאי. עוד מסמר בארון מתפרק. מכבי תל אביב צריכה לבנות את צמרת הארגון שלה מחדש. להרוס הכל ולבוא עם רעיון אחר. רענן. מנצח. הכי קל יהיה לכתוב עכשיו לזרוק את קרויף, אבל כמו שגולדהאר פועל בעת האחרונה לא נראה שהוא באמת מסוגל בלעדיו ושיש לו עוד רעיון טוב בשרוול, מאז אותה פעם שבה שלף את המנהל המקצועי שלו מקפריסין.

אנשים שמקורבים לברק בכר מספרים שהמאמן באמת סבור שגיא חיימוב הוא השוער הכי טוב בארץ. גם אם מדובר בהגזמה או לא, בכר תמיד משדר לסביבה שהוא ממש חושב כך. זהו חלק לא קטן מסוד קסמו. לקחת בחור כמו דודו גורש, למשל, ולהאמין בו שהוא מסוגל להביא לו אליפות, ובאמת לקבל את מה שתכננת.

מאז בכר הוכיח שהראש הפתוח והאחר שלו לא תקף רק במקרה של גורש, ויהיה מעניין לראות האם ימשיך כך אם וכאשר הקבוצה תעלה לליגת האלופות. בראש הדיון המחודש הזה יעמוד מי שהחליף את גורש, גיא חיימוב. האם באמת בכר בטוח שעם שוער לא מצוין כמו חיימוב הוא יוכל להסתדר בליגת האלופות?

זו שאלה גדולה יותר מאשר – האם חיימוב יעשה בושות בליגת האלופות. זה גם נוגע לליגה. לאיזה זיכרון היסטורי החוויה בליגת האלופות תשאיר. מה שראינו מול נתניה לא היה תוצאה של הרכב פחות טוב של בכר. זו היתה תוצאה של פער הולך וגדל בין המאמץ האירופי של באר שבע לבין מה שקורה לה בישראל. זו לא רק נתניה. זו גם בית"ר בגביע הטוטו. זו גם עייפות פיזית, זו גם עייפות מחשבתית, ונדמה שבכר יצטרך העונה להתמודד לא פעם עם סיטואציות דומות בליגה. הסיטואציות האלה מחייבת גם שוער שמביא נקודות. שוער שעושה הבדל בין תיקו להפסד ובין תיקו לניצחון. ספק אם חיימוב הוא כזה.

הכסף הגדול שיכול להיכנס למועדון מליגת האלופות יכריח את צמרת באר שבע לחשוב על שאלת השוער שלהם, במוקדם או במאוחר. אין כיום אף שוער ישראלי שיכול לספק למועדון הזה יתרון בעמדה הזו. האם בסטטוס החדש של מועדון שעלה לליגת האלופות ניתן יהיה להמשיך לקחת חסרונות ולהפוך אותם ליתרונות, או שזה הזמן לחשוב על שוער זר ברמה אחרת. כזה שיצמצם את נדודי השינה אחרי פציעה כמו זו של ויטור בהגנה.

בית"ר ירושלים – אשדוד: האם מעמדו של ראובן עטר ימשיך להיות יציב גם במקרה של תבוסה במושבה?

מכבי חיפה – באר שבע: האם מכבי חיפה תשכח את הבעיות שראינו אצלה מול בני יהודה, במקרה שתנצח שוב, ודי במקריות, את באר שבע?

קרית שמונה – מכבי תל אביב: האם קרית שמונה בנויה לתקוף בחוכמה את מכבי תל אביב כמו בית"ר, או ששוב סילבס בונה לנו קבוצה שחושבת יותר מדי הגנה?

מכבי פתח תקוה – הפועל חיפה: האם התוצאה הלא משקפת של הפועל חיפה מול אשקלון מסוגלת לחזור מול קבוצות מעט יותר טובות כמו מכבי פתח תקוה?

מכבי נתניה – עכו: האם נמשיך לקרוא למכבי נתניה הקבוצה הכי מקסימה בליגה גם אחרי משחק מול עכו?

אשקלון – בני יהודה: האם יוסי אבוקסיס מסוגל למכור לאוהדי בני יהודה גם חוויה של כדורגל התקפי, יוזם, כזה שמתכתב, ולו במעט, עם הכינוי הישן של המועדון: ברזיל הקטנה?

בני סכנין – רעננה: האם הקבוצה שעברה את הקיץ הכי נורא בליגה תצא מהמחזור השני עם שש נקודות ומקום טוב בפסגה לצד בית"ר ירושלים?