לא זכור לי פרשן כדורגל ישראלי שהציב כל כך הרבה גבולות לתפקיד המאמן ולחשיבותה של טקטיקה, כמו שהיו עושים דבריו של אלי אוחנה. גם אם לפעמים הוציא עצמו מהקשרו, אוחנה, כך הורגש לפחות, תמיד ביקש לקחת את הדברים בפרופורציות ומטענותיו תמיד עלה שלמאמן אולי יש השפעה אבל היא הרבה יותר מינורית ממה שחושבים. מחקרים רבים ומאמנים רבים יסתרו את הפילוסופיה הזו, אבל ב-20 באוגוסט באיצטדיון בנתניה ראינו שוב עד כמה בבית"ר ירושלים, ג'ונגל ניהולי מאז ולתמיד, המאמן הוא נספח. שוליה. מטלת רשות. יותר חשוב איתי שכטר (איזה סיבוב), יותר חשוב עידן ורד (אפילו נהיה חזק יותר), יותר חשובה המנורה, יותר חשוב עוזי גופיה.
בית"ר ירושלים פתחה את הליגה אמש בשבוע בו היא לא סבלה מזעזוע, היא יצרה אותו, בצורה האידיוטית והמוכרת. בית"ר הגיעה למחזור הפתיחה בלי מאמן קבוע אך ורק בגלל ניהול גרוע, אבל בכדורגל היא חיסלה את הקבוצה העשירה בישראל - על הנייר, רק על הנייר כרגע - עם מאמן בשם גילי לבנדה. אלמוניותו היא לא עלבון, היא עובדה. גם התוצאה. 0:3 מהדהד, וזה לא היה ערב אדיר של האורחת. בסך הכול ערב יעיל, ערב אגרסיבי, בו בית"ר עמדה יפה וכפתה את האסטרטגיה שלה על מכבי תל אביב עם ניהול משחק מקוסטה ריקה. קבוצה מאומנת שלא מאמינה במאמן.
עוד בנושא:
מכבי תל אביב הודיעה: סטיב מקלארן מונה ליועץ לצוות המקצועי
שכטר: "עברנו שבוע מטלטל והשגנו ניצחון גדול", מיכה: "לא ניכנס לדיכאון"
ליגת העל: בית"ר ירושלים הביסה 0:3 את מכבי תל אביב
אל חדר התקשורת בנתניה, אחרי הניצחון הגדול, נכנסו אמש שני אנשי בית"ר - קצין התקשורת ובחור שאף אחד לא מזהה. "אני עובד במערכת ומחויב למערכת", הנציח לבנדה את בורגיותו. הוא, כך גם הוא מודה, בסך הכול כלי. מאמן כדורגל במועדון שלא מאמין בפונקציה הזו. "התבקשתי להכין את הקבוצה למכבי תל אביב, אני שמח מאוד שניצחנו, מה שאלי (איזה?) יגיד לי, אעשה", אמר מאמן המחזור, והאמת, לפחות מבחינת ביטחון וטונציה, לבנדה ניצל היטב את 15 דקות התהילה שלו.
"אמרתי לשחקנים שתירוצים יש לנו בשפע, וחיפשתי את הווינרים", פירט. "אמרתי להם שדווקא במצב הזה, בואו נתעלה. זה היה משחק לא קל שלנו, שתבינו", השפיל עוד יותר את היריבה המובסת. לקראת סיום מסיבת העיתונאים החלומית בחייו, נשאל האם הוא רואה את עצמו כמאמן ראשי.
"לא יודע", אמר. "אני מאמן, זה המקצוע שלי". כמה חבל שזה במועדון שלא מאמין בכאלה. "לאמן את בית"ר זו שאיפה שלי ושל כל מאמן. אם יתאפשר, אשמח. אני לא נסחף".
זה היה ערב מקסים של שחקני בית"ר ירושלים ואוהדיה שהשתלטו על האיצטדיון מבחינה דציבלית, ואלו היו דקות מקסימות של הפיון התורן לבנדה. כולם חייכו לעברו, פרגנו, וגם השחקנים החמיאו ל"עוזר המאמן
שהיום היה המאמן", לפי איתי שכטר הצוהל.
המאמן סיים את תפקידו התקשורתי חתך את המסדרון לכיוון מגרש החניה. "אל תדבר עם אף אחד", הורו לו בבית"ר, ולצערו יצטרך לבנדה לסנן היום את הטלפונים של מפיקות "אס" ו"מארקה".
אלו היו שעות של פנטזיה טהורה עבורו, ובטח בלילה חלם שבבוקר הבוס הזמני אוחנה קורא לו למשרד ומבשר: אתה כבר לא זמני, לבנדה, אתה קבוע. יופי של חלום, אבל לבנדה יתעורר ויחזור בקרוב לאלמוניותו, ובית"ר ירושלים תמנה מאמן זמני אחר. מה זה משנה? ראיתם את הסיבוב של שכטר?
אתה אף פעם לא תהמר שהבחור בחליפה הוא בכלל הומלס.
וכך, כשהתפרסמו ההרכבים ומתחת ללוגו של מכבי תל אביב - בעלת התקציב הגדול ביותר בישראל - הופיעו השמות ראיקוביץ', שפונגין, טיבי, פיליפנקה, דוידזאדה, ייני, פרץ, מיכה, אצילי, יצחקי, קיארטנסון. זה היה נראה לא אמין. מה הטריק פה? איפה הפאנץ'? אתמול בנתניה חילקו פיצות במחצית, וזה עדיין לא היה חלבי כמו מה שהופיע בהרכב של קרויף. בכר זרק משחק מול נתניה? אם כך, ג'ורדי זרק אתמול יותר.
ההגנה הצהובה היתה שערורייה, המשחק ההגנתי גם, הקישור רך מדי גם מול קבוצה שכבר לא מחזיקה באיינבינדר, ואצילי? כמו שאצילי של בית"ר היה נראה טוב יותר דווקא נגד מכבי, כך אתמול אצילי של מכבי נראה נורא דווקא נגד בית"ר. באר שבע לפחות זרקה משחק מול מכבי נתניה באיצטדיון ביתי. מכבי תל אביב עשתה את זה מול היריבה הכי עיקשת שלה בשנים האחרונות, כבשה צהובה-שחורה שלא הפסידה מולה בחמשת משחקי הליגה האחרונים.
מכבי קיבלה את הג'ונגל הנודד של בית"ר ירושלים, אבל אם חייבים להיות הוגנים, אצל הצהובים שורר ג'ונגל אחר - מעונב יותר - אבל לא פחות ג'ונגל. כי אנחנו ב-21 באוגוסט, ומכבי גמרה את העונה שעברה ב-25 במאי, ולמרות הבוס העשיר מקנדה ונציג הבעלים הקפריסאי והמנכ"ל הבריטי והמאמן ההולנדי ותגידו שלום גם לסטיב מקלארן - באמת, סטיב מקלארן, מה לעזאזל?! - ולמרות כל אלה, מכבי תל אביב לא מספיקה לבנות סגל בכמעט שלושה חודשים. לא מספיקה להנחית בלם כמו ויטור או קונטה, לא מצליחה להנחית גרזן כמו אוגו או קלאודמיר, אפילו לא מספיקה להשלים את המבנה המקצועי שלה - באמת, סטיב מקלארן, מה לעזאזל?!
כולנו קראנו את הדיווחים בשבוע שעבר, ומהיכרותנו עם קרויף, הדברים לא יצאו סתם. וה-3:0 אתמול, מהדהד כמה שיהדהד, הוא לא כזה קריטי כמו מה שמסביב.
מקלארן קשקש במחברת ביציע המוזמנים ובסיום המשחק הסתובב במסדרון, נעמד ליד טלוויזיה והקשיב לראיון של קרויף. כמה דקות לאחר מכן פורסם בבריטניה שיגיע כ"יועץ בצוות המקצועי". יועץ למאמן, צייץ עיתונאי סקיי לייל תומאס.
בפעם האחרונה שכתב זר צייץ על הגעת דמות מקצועית למכבי באמצע העונה זה היה גיאם בלאגה הספרדי. למחרת מכבי אישרה, כמו הבוקר, ואז פאקו אייסטרן הגיע כדי להחליף את אוסקר גרסיה הכבוי.
קרויף של אתמול נראה כבוי הרבה יותר מאשר גרסיה בשיאו. לראשונה מאז שהגיע לישראל נראה חסר ביטחון, מותש, כחוש, אפילו לא ניסה לשחק את המשחק. עם קול של פיבי בופה בפרק בו היתה מצוננת, קרויף דיבר לאט, הסביר, תירץ, היה הרבה פחות סרקסטי. אפילו אדיב. "הם הענישו אותנו, ובגדול", ניתח את ההפסד הראשון שלו כמאמן מכבי תל אביב. "לפעמים זה נשמע מוזר, אבל כשמפסידים, עדיף להפסיד באופן ברור", אמר.
הבעיה היא שבמכבי הזו ההפסד הזה, התבוסה הזו לבית"ר, הוא הדבר היחיד שברור. במועדון ששם לו למטרה להסתיר הכל מפני התקשורת, נראה שהלכו צעד אחד קדימה והסתירו יותר מדי מהאנשים הלא נכונים. מה החזון? מי הוא הכוכב? סביב מי בונים? מי מחליט על רכש? מי מנחית מי? מכבי תל אביב מתנהלת כמו גוף עם בעיה פנימית בתקשורת, ובניגוד לבית"ר ירושלים, שם הרבה פחות רגילים לכאוס.
ועכשיו מגיע מקלארן, לתפקיד שלא משנה כמה ינסו לשכנע אותנו אחרת, נראה כמו תפקיד דחיקה. במקום בו התחום המקצועי מתקתק, לא מחתימים יועץ בסוף אוגוסט. מקלארן בא לעזור? גם גרנט בא לעזור לצ'לסי. גם קלינגר בא לעזור להפועל חיפה. אבל זה כמעט תמיד נגמר אותו הדבר, והיום בבוקר קרית שלום מרגישה מבורדקת כמו קריית חיים, והיום בבוקר ג'ורדי קרויף מרגיש זמני כמו גילי לבנדה.
orenjos@walla.co.il