הנשר שהפך לזאבה: אלכסנדר קולארוב חצה את הכביש ברומא ופתח בשמאל

העסקה הזו הצליחה להרגיז את כל הצדדים בעיר הנצח. כאשר דווח בתקשורת האיטלקית כי רומא שוקלת להחתים את אלכסנדר קולארוב ממנצ'סטר סיטי, הוצף המנהל הספורטיבי החדש מונצ'י באינספור הודעות מאוהדים זועמים. עבר בלאציו נתפס כחטא בלתי נסלח עבור ג'אלורוסי, קל וחומר כאשר השחקן הביע הזדהות מוחלטת עם הנשרים בעבר.

וזה הרי המקרה של המגן הסרבי. הוא השתייך ללאציו במשך שלוש שנים בין 2007 ל-2010, והספיק להותיר במהלכן חותם משמעותי על משחקי הדרבי. לצד עימותים, קטטות ושני כרטיסים צהובים, היה לו גם שער מרהיב ומכריע ב-2:4 מהדהד של התכולים. קולארוב לקח אז את הכדור ליד הרחבה שלו ודהר לאורך כל המגרש כדי לשים את הכדור ברשת ברגלו הימנית החלשה. ריצת האמוק שלו לעבר היציעים הצוהלים, תוך שהוא מחובק ומנושק על ידי כל חבריו, נצרבה עמוק בזכרון הקולקטיבי. אוהדי רומא לא מחלו, ולרגל חתימתו רוסס גראפיטי במרכז העיר עם התאריך של הדרבי ההוא. "11 באפריל 2009. קולארוב – הממזר מלאציו", נכתב שם.

מנגד, גם התגובות בצד אוהדי הנשרים היו קשות ביותר. הצטרפותו של קלוארוב למחנה האויב נתפס כבגידה לכל דבר, והיא כלל לא היתה צפויה. הסרבי הקפיד להרחיב את הדיבור על אהבתו ללאציו. כאשר נמכר למנצ'סטר סיטי ב-2010, הוא טען כי משמחת את ליבו העובדה שגם קבוצתו החדשה משחקת בתכלת. הוא ציין את הניצחון 2:3 בדרבי ב-2008 משער בזמן פציעות כרגע המכונן ביותר בקריירה האיטלקית שלו, לצד הזכיה בגביע ובסופר-קופה. כאשר נשאל אם יוכל אי פעם ללבוש את המדים של רומא, הוא השיב בלאו נחרץ: "זה לא ייתכן, ואני מתכוון לזה". מאידך, הוא דווקא לא פסל את האפשרות לשוב לארץ המגף: "אני מקווה שזה יקרה, כי איטליה איפשרה לי להתפתח ככדורגלן וכאדם".

הראיון המדובר הוענק לפני יותר משש שנים, אבל הוא היה תקף גם בהמשך. "אני רואה המון משחקים של לאציו בטלוויזיה, מעודד אותה ולפעמים סובל איתה. יכול להיות מצוין לחזור לשורותיה בעתיד, ואולי אסיים בה את הקריירה", הצהיר הסרבי לפני כשנה. ואם זה לא מספיק, הרי שפחות מחודש לפני המעבר לרומא הצהיר קולארוב על רצונו לשוב ללאציו. "העיר והמועדון נשארו עמוק בליבי. זכיתי בכל התארים באנגליה, אבל יש לי מה לתרום באיטליה. פורצה לאציו, ודרישת שלום לכל האוהדים", אמר המגן בן ה-31. ואז הכל השתנה ב-180 מעלות. כלל לא מפתיע שאוהדי לאציו תלו נגדו שלט במשחק טרום עונה, בו הוגדר הסרבי כ"תולעת".

כיצד חל המהפך? מתברר כי שיחת טלפון אחת ממונצ'י הספיקה. לספרדי שחולל נסים בסביליה אין זכרונות מהעשור הקודם, והוא גם לא חייב דין וחשבון לאוהדים. הוא ראה הזדמנות להחתים שחקן איכותי ומנוסה, בעל עבר בליגה האיטלקית, במחיר סביר – והלך על זה. סיטי ופפ גווארדיולה ממש לא התכוונו להתמקח במסגרת "חיסול עודפים" והחתמת חוליית הגנה חדשה לחלוטין. 5 מיליון יורו הספיקו, ולשכנע את קולארוב היה קל. "הייתי מאושר כשמונצ'י התקשר, וסיכמנו הכל תוך דקות. אני מכיר את העיר, ויודע שיש למועדון שאיפות גבוהות. המטרה היא לעזור לו לזכות בתארים", אמר הסרבי. "אני לא יכול, וגם לא רוצה, להכחיש את עברי, אבל עכשיו אני שייך לרומא, ולאציו היא היריבה. נתתי פעם את כולי ללאציו, וכך אעשה עכשיו גם עבור רומא", הוא הבטיח.

ייתכן שהוא לא מפנים עד הסוף את עוצמת הרגשות. יריבות היא דבר אחד, שנאה היא משהו אחר לגמרי. במאי 2010, למשל, במשחקו האחרון באולימפיקו במדי התכלת, נתקל קולארוב בתופעה שהדהימה אותו. לאציו אירחה את אינטר, ואוהדיה דרשו מהשחקנים להפסיד על מנת לסייע לנראזורי במאבק האליפות נגד רומא. הם שרקו בוז לנסיונות המארחת לכבוש וקיבלו בתשואות את השערים של אינטר בניצחון 0:2. "אני לא יכול להשלים עם זה. הגישה הזו מנוגדת להיגון הבריא. זו לא תשוקה אלא מחלה. נשגב מבינתי כיצד אפשר לשאוף לפגוע בקבוצה אחרת, ולא לרצות בהצלחת הקבוצה שלך", הוא אמר אז, ומשך לא מעט אש. גם המשקעים האלה צפים עכשיו מעל פני המים.

לו היה מקבל הזדמנות בקבוצת נעוריו, הכוכב האדום בלגראד, ומשחק בדרבי מול פרטיזן, אולי גישתו ליריבויות יצריות מסוג זה היתה שונה. אלא שקולארוב החל בצ'וקריצ'קי הצנועה, ומאז למד לקחת את ההזדמנויות לקידום הקריירה בשתי הידיים. הוא לא היסס לעבור למנצ'סטר סיטי – פשוט כי זו היתה הקבוצה שהסכימה לשלם תמורתו את הסכום הנדרש ללאציו. כעת, כאשר הניסויים התמוהים של גווארדיולה להרכיבו כבלם הגיעו לסיומם, הוא חיפש אתגר חדש ומרתק, ורומא סיפקה אותו. אם נותנים לך בגיל כזה חוזה לשלוש שנים בקבוצת צמרת, אתה לוקח, מה גם שלנגד עיניו של המגן עמדה הקריירה של אחד האלילים הגדולים ביותר שלו, סינישה מיכאילוביץ'.

רשימת השחקנים ששיחקו בשני המועדונים של רומא קצרה יחסית, והבולט שבהם הוא ארנה סלמוסון, אשר הבעיר את הרחובות תרתי משמע – תוכלו לקרוא על כך בהרחבה כאן. מיכאילוביץ' לא חצה את הכביש ישירות, אך החלטתו לחתום בלאציו ב-1998 היתה דרמטית לאור עברו ברומא בין 1992 ל-1994. ההימור הזה השתלם, והבלם האגדי זכה באליפות, לצד גביע המחזיקות ושני גביעי איטליה. ההצלחה המסחררת השכיחה לחלוטין את התקופה במדים האדומים-צהובים מבחינת הנשרים, וסביר שקולארוב התייעץ אם חברו לפני שנתן את ההסכמה הקיץ.

כי הרי היחסים ביניהם קרובים מאוד. קולארוב נהנה עד הגג לשתף פעולה עם מיכאילוביץ' כאשר האחרון כיהן כמאמן הנבחרת הלאומית, ופרח במיוחד בקדנציה קצרה זו. שמונה שערים בלבד יותר לקולארוב עבור סרביה, ומחציתם נכבשו בקמפיין מוקדמות מונדיאל 2014 כאשר מיכאילוביץ' ישב על הספסל. זה גם הגיוני, כי הוא הוגדר בזמנו כיורש האולטימטיבי של קודמו. תפקידיהם על המגרש אמנם שונים (גם אם גווארדיולה סבור אחרת), אבל הרגל השמאלית האדירה של קלוארוב מדורגת במקום השני בסרביה רק אחרי זו של מיכאילוביץ'. שניהם אוהבים מאוד לבעוט ממרחק ומתמחים בכדורים חופשיים, וכך גם קיבלו בשעתו את קולארוב בלאציו.

מיכאילוביץ' מחזיק בשיא הכיבושים בכדורים חופשיים בליגה האיטלקית בכל הזמנים, לצד אנדראה פירלו, עם 28 ביצועים כאלה. פעם הוא אפילו כבש שלושער של כדורים חופשיים לרשת סמפדוריה. לו היה נשאר בסרייה A במשך כל הקריירה, ייתכן שקולארוב היה יכול להתקרב למאזן, אך יש לומר כי באנגליה כישוריו בתחום לא נוצלו לא נוצלו במלואם. מי שזוכר את השער המרהיב במדי סיטי לרשת נאפולי בליגת האלופות ב-2011 יודע את גודל הפספוס.

באופן כללי, יש תחושה כי תרומתו של קולארוב לאורך שבע שנותיו במנצ'סטר לא הוערכה כראוי. הדחף להחתים כוכבים חדשים בתדירות גבוהה גורם לוותיקים להיזרק לשוליים עם תוויות לא מחמיאות, וסביר כי באיטליה יזכה קולארוב לביקורות הוגנות וטובות הרבה יותר. לא מצד אוהדי לאציו, כמובן, אך על היציעים של רומא הוא עשה רושם חיובי מאוד כבר בבכורה – וכמה סמלי ששער הניצחון במשחק החוץ הקשה באיצטדיונה של אטאלנטה נכבש בבעיטה חופשית.

ועוד איזו בעיטה חופשית! הסרבי ידע שהחומה תקפוץ כדי לבלום אותו ושלח כדור שטוח מתחתיה, בסגנון מישל פלאטיני. לשוער האלבני אטריט ברישה, אקס לאציו אף הוא, לא היה סיכוי, ועידן אוזביו די פרנצ'סקו נפתח ברגל ימין, כלומר ברגל שמאל של קולארוב. וזו רק ההתחלה. חכו לדרבי באמצע נובמבר. ואולי הוא עוד יהיה אלוף, כמו מיכאילוביץ'.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק