אליפות עם כוכבית: כדורסל הנבחרות קרוב לאבד מהרלוונטיות שלו

ההיעדרויות של אנטטוקמפו, תאודוסיץ', יוקיץ', גובר, פארקר, ספאנוליס וגלינארי מאליפות אירופה מוכיחות: מסע הצלב של קיובן נגד הכדורסל הבינלאומי הפך לנחלת הכלל. המדור של אודי הירש על יורובאסקט שמאבד רלוונטיות ומאמן שלא יוכל הפעם למכור לכם הדחה בשמינית כהישג

אודי הירש
צילום ועריכה: יוסי ציפקיס

בווידאו: התגובות מההפסד של ישראל לטורקיה

(תוכן מקודם)

השפים המובילים בישראל ילמדו אתכם לבשל - אצלכם בבית

בשיתוף Foody
לכתבה המלאה

ההודעה על היעדרותו של יאניס אנטטוקומפו מנבחרת יוון ביורובאסקט חותמת ככל הנראה קיץ מדכדך לכדורסל הנבחרות האירופאי. סרחיו יוי שבר את הרגל במשחק של ספרד, דנילו גלינארי שבר את היד במשחק של איטליה; טוני פארקר ו-ואסיליס ספאנוליס פרשו וטרם קמו להם יורשים ברמתם.

עוד בנושא:
ישראל הפסידה לטורקיה
גם מילוש תאודוסיץ' ייעדר מהיורובאסקט
אנטטוקמפו ייעדר מהיורובאסקט, ביוון זועמים

כמו כן, שחקני NBA מכל הדרגים לא יגיעו - החל מבכירים דוגמת רודי גובר הצרפתי הפצוע וניקולה יוקיץ' הסרבי שיעבוד באופן אישי על המשחק שלו, או רוקי מבוגר כמילוש תאודוסיץ', שיחלים מפציעה "בעצה אחת עם הצוות הרפואי של סרביה ועם הקליפרס" (כמה רגעים של כדורסל נפלא נשללו מאיתנו בהיעדר שיתוף הפעולה של שני גאוני הכדורסל האלו); ועד לזוטרים יחסית כמו הקרואטים מריו הזוניה, איביצ'ה זובאץ' ואנטה זיזיץ' שהחליטו להתכונן לעונה ב-NBA במקום להצטרף לנבחרת הלאומית. התוצאה היא אליפות חסרה ולא מלהיבה. חמור מכך: מה שהיה עד לפני מספר שנים נחלתו של בעלי קבוצה קולני בדמותו של מארק קיובאן, שיצא למסע צלב נגד הכדורסל הבינלאומי, הפך למהפכה שקטה שמאיימת לחסל את הרלוונטיות של הנבחרות.

אם חלילה היה נפצע, מי יודע מתי מילווקי הייתה מקבלת כישרון בקנה מידה כזה בעתיד? אנטטוקומפו (צילום: AP)

כשהבעלים של המאבריקס זעק נגד כדורסל הנבחרות, היה לו אינטרס ברור: הוא לא רצה לסכן את האיש שהחזיק את המועדון שלו, דירק נוביצקי, במשחקים שעבורו פירושם רק פציעה פוטנציאלית. בשנתיים האחרונות, לאור הסכם השכר החדש ב-NBA, הסיכון רק גבר. מילווקי, למשל, שספגה האשמות קשות מהאיגוד היווני לאחר שהתברר שהגריק פריק ייעדר מהאליפות, החתימה בקיץ שעבר את אנטטוקומפו על חוזה של 100 מיליון דולר לארבע שנים (מחיר מציאה, אגב). היא מחזיקה באחד השחקנים הטובים בליגה, מי שעשוי להיות ה-MVP ולהפוך אותה למועמדת לאליפות. אין תחליף לאנטטוקומפו באופק. אם ייפצע במדי יוון, חלילה, העונה של הבאקס תיגמר לפני שהחלה, ואם ייפצע בצורה קשה – ייתכן שלעולם לא ישוב להיות השחקן שהיה, ומילווקי עלולה ללכת במדבר שנים עד שתזכה בכישרון בסדר גודל דומה. אם הבאקס רקחו מזימה והסיתו את הכוכב שלהם להיעדר מהאליפות, הם נהגו בחוכמה. זה אולי מרגיז, זה אולי לא מאוד מוסרי, אבל מוסר והגינות לא מנצחים משחקים ב-NBA. שחקנים מוכשרים ובריאים – דווקא כן.

כי קיובאן צדק: כדורסל הנבחרות הוא מוסד אנכרוניסטי. אחרי עונה ארוכה, שמונה כמאה משחקים ב-NBA ולא הרבה פחות מזה ביורוליג או במסגרות אירופאיות אחרות – מתייצבים שחקנים שהקריירה המקצוענית שלהם עומדת על בין עשר ל-15 שנים במקרה הטוב במסגרת שמקנה להם כבוד, הערכה ואפילו הערצה, אבל עומדת בסתירה מוחלטת למקור הפרנסה שלהם. אם לא ייפצעו, סתם יסבלו מהיעדר מנוחה ומשחיקה מצטברת שעלולה לפגוע בהם בהמשך העונה או הקריירה. כן, הם יכולים גם לצבור חוויות שילוו אותם כל חייהם ולהביא כבוד וגאווה למדינתם. לכן, נבחרות לאומיות עדיין מצליחות להרכיב סגלים של 12 שחקנים ולשלוח אותם לאליפויות אירופה. הבעיה היא שבדרך כלל אלו לא 12 השחקנים הטובים ביותר. קשה לבוא לטענות לשחקנים שיוצאים מהמטריקס הלאומי וחושבים על עצמם. כי אם ייפצעו, אף אחד לא יממן אותם, אלא אם כן הסכימו לבטח עצמם בסכומים אסטרונומיים. הפציעות של יוי וגלינארי במשחקים חסרי משמעות רק חיזקו את חוסר התוחלת במשחקי הנבחרות מנקודת המבט של קבוצות ה-NBA ושל חלק מהשחקנים. גם הישראלי עומרי כספי, שנופה בלי לחשוב פעמיים מסגל הפליקאנס מיד לאחר שנפצע, יודע בוודאי שלווריירס לא יהיו סנטימנטים כלפיו לו יגיע לא כשיר למחנה האימונים.

אם כספי היה מעז להיעדר מהמדים הלאומיים, סביר להניח שהיה סופג מתקפה תקשורתית כוללת, גם ברשתות החברתיות. בכלל, היחס של התקשורת ושל האיגודים לשחקנים שנעדרים הוא בדרך כלל חגיגה של צביעות. מצד אחד, מרבית האיגודים באירופה מאזרחים בשנים האחרונות ללא בושה שחקנים אמריקאים, כדי לחזק את הנבחרות. האינטרס כאן כפול: הנבחרות זוכות לחיזוק, והשחקנים זוכים באזרחות אירופאית שמאריכה את הקריירה שלהם ומאפשרת להם לא להיחשב לזרים בחלק מהליגות הבכירות. בכך, האיגודים מבהירים למעשה שכדורסל נבחרות הוא עניין אינטרסנטי. המטרה היא לא לאסוף את השחקנים הטובים במדינה, אלא לנצח. מנגד, כששחקן בוחר לשים את האינטרסים שלו לפני האינטרס הלאומי, הוא נחשב מיד אנוכי, מפונק ומשתמט. למשל ג'ייק כהן, מתאזרח יהודי, שהעז לא להתייצב לאימוני הנבחרת לאחר שידע שמתאזרח אחר, ריצ'רד האוול, יזכה בוודאות במקום בסגל על חשבונו. גם כרם משעור, לפני העונה החשובה בקריירה שלו, בחר לשמור על הבריאות והוקע כבוגד.

נמנע מאיתנו לראות את השילוב בינו לבין יוקיץ'. תאודוסיץ' (צילום: AP)

באפלה שהשתלטה על כדורסל הנבחרות יש גם נקודת אור: ישראל מגיעה לאליפות בהרכב מלא, לפחות אם מתייחסים לשמינייה הבכירה שלה. היא גם מחוזקת במתאזרח טוב באופן משמעותי מאלה שקדמו לו בשנים האחרונות. לאור מצב היריבות והביתיות, אי אפשר להיתלות בעונה החלשה של מרבית הכוכבים בכחול לבן כדי להוריד ציפיות. לכל הפחות, יש כאן הזדמנות בלתי חוזרת לבוחן מציאות נוקב למצב הענף ורמת הכישרון שלו. שחזור ההישג מהאליפות הקודמת – הדחה בשמינית הגמר אחרי תבוסה מביכה – כבר לא יתקבל בהבנה.

תבוסה מביכה בשמינית כבר לא תתקבל בברכה (צילום: יוסי ציפקיס)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully