נושאים חמים

וולה אחד יותר מדי: הערב שיגרום לבאר שבע לאבד את וואקמה

אנתוני וואקמה הוא שוד של הפועל באר שבע, ובקמפיין הזה אירופה כולה נחשפת להופעות הנוצצות-מדי והחשודות-מדי של הכוכב הניגרי. אורן יוסיפוביץ על שחקן שלא צריך להיות כאן וכנראה שב-2018 גם לא יהיה, ועל הסיבות לאופטימיות ופסימיות לקראת הגומלין בסלובניה

צילום ועריכה: קובי אליהו

עקבו אחר יוסיפון גם בפייסבוק

לחבר'ה הטובים של באר שבע יש מנהג קבוע. בכל משחק ביתי בטרנר, כשעתיים לפני הפתיחה, מוקמת לה בחניון עמדת כיבוד צנועה מחוץ לאחר הבגאז'ים. בארצות הברית תפסה התופעה את השם המחייב "טלגייט פארטי", אבל מחוץ לאיצטדיוני הפוטבול יש עשרות אלפי מנגלים, בירות וכנפיים, ובבירת הנגב מסתפקים בינתיים בשולחן אחד, מטר על מטר, בכיכובם של בלאק לייבל וביסלי בצל.

גם אתמול התאספו להם עשרים חבר'ה בחולצות אדומות, חוץ מבני, וקצת שתו וקצת צחקו כדי להסוות את הפחד. קובי לא ישן יומיים, ואחרי חצי שנה נקייה חזר אף לעשן - מה שרצועה של מיגל ויטור והיסטוריה של אכזבות יכולות לעשות לבן אדם. כשרצו להצטלם, מי שצילם היה בני, שכאמור היה היחיד שלא הגיע באדום. "אני אמביוולנטי לגבי המשחק הזה", אמר לא אחת, "אז באתי באפור". מסתמן שיכולות הצילום של בני לא יסדרו לו ג'וב בנשיונל ג'יאוגרפיק, אבל בתחושות הוא בסדר גמור.

זה היה עוד ערב אמביוולנטי של הפועל באר שבע, שהביא עוד תוצאה שאתה לא יודע מה לחשוב עליה. 1:2 מקומי, כפי שהזכיר אתמול עוזי דן מ"הארץ", זו התוצאה הכי שוויונית בשיטה הזו (ב-50.93% מהפעמים המנצחת במשחק הראשון עוברת). גם אמש, כמו מול הונבד, הערב הסתיים כשאתה לא בדיוק יודע מה להרגיש לגבי הפועל באר שבע והמשך דרכה במפעל. היא טובה יותר מהיריבה, זה ברור, והיא ניצחה, שזה מצוין, אבל היכולת בשילוב התוצאה עדיין גורמות לך לתהות. נו, מה שבני אמר.

אז בואו נפרק רגע את האמביוולנטיות של הערב הסותר הזה מול מאריבור, לקראת הגומלין בשלישי.

עוד בנושא:

הפועל באר שבע ניצחה 1:2 את מאריבור בטרנר, שער מרהיב לוואקמה
הערכות: אם הפועל באר שבע תודח מאירופה עד ינואר, וואקמה ישוחרר
וואקמה מצטנע ומסביר מדוע נשאר בבאר שבע: "אני לא מעל הליגה"
וואקמה 9, טהא 7, צדק 4, ומה עם אוגו? ציוני המשחק של באר שבע

אוהדי הפועל באר שבע (ברני ארדוב)
החושים של הקהל מחודדים. אוהדי באר שבע (צילום: ברני ארדוב)

מדוע בבאר שבע צריכים להיות פסימים?

1. אין מיגל ויטור. אין דרך לעקוף את זה. הבלם הכי טוב שדרך כאן זה שנים שוב דרך לא טוב על הרגל והפך, כמו לא מעט מכוכבי באר שבע, לכוכב פציע. הפגיעה ברצועה שלו הותירה חור גדול במרכז ההגנה, אבל לא רק - אתם זוכרים עד כמה הפורטוגלי השפיע גם על ההתקפה בעונה שעברה. ברק בכר הגן אמש על "המשחק ההגנתי כולו", ואכן, המאריבורים לא רשמו יותר מדי הזדמנויות פז (3 למסגרת, לעומת 9 של אלופת ישראל). ועדיין, היה הגול הזה, ש-94% שלא מתרחש אם לאחד הבלמים שהקיפו את טבארס היו קוראים מיגל. שיר צדק תיקן את הטעות עם הואבוס גראנדס בפנדל, ולואי טהא רשם יופי של הופעה, ועדיין, ויטור זו אופרה אחרת.

2. ההגנה נחה, ספציפית במשחקי החוץ. עד כה העונה באר שבע קבוצה מחוררת מחוץ לטרנר. שני משחקי מוקדמות צ'מפיונס - שתי ספיגות בהונגריה, שלוש בבולגריה - וזה עם ויטור ברחבה.

3. היה צריך לגמור את זה אתמול. מאריבור קיבלה יחס קשוח אפילו בסוכנויות הישראליות (5.60), מה שמראה על מעמדה הנוכחי. גם מרקו שולר הודה בכך בראיון לוואלה! ספורט לפני המשחק ואף חזר על כך אמש - אנחנו קבוצה צעירה, לא יהיה קל. באר שבע לא היתה רעה אתמול אבל במפעל הזה הדיוק הוא קריטי. לסיים ב-1:2 מול קבוצה של 5.60 זה לא מספיק טוב.

עם כל הכבוד ללואי טהא, זה עדיין לא מיגל ויטור

מדוע בבאר שבע צריכים להיות אופטימים?

1. אופי. כבר כתבתי רבות על החוסן הפיזי של באר שבע יחסית לישראליות עבר באירופה. אתמול באר שבע הראתה גם אופי, כשחזרה מפיגור בתוך שתי דקות, ועלתה ליתרון על הבאזר של המחצית. יש עם מי לצאת למלחמה, למד שוב ברק בכר.

2. מהראן ראדי. שחקן אחר תפס את תשומת הלב הכללית אבל מבחינתי המצטיין במשחק היה מספר 7. אף פעם לא הסופרסטאר, תמיד איפה שצריך ומתי, ותמיד עושה את מה שצריך לעשות. אתמול בלט לעין כיצד ניווט את המשחק, התקפית והגנתית, התיקולים היו מדויקים, והוא שלט על כר הדשא עד שכיווץ השרירים הכריע אותו. העובדה שהוא עבר בחינם ממכבי תל אביב לא מפסיקה להיות מוזרה. ככל שעובר הזמן, זה רק נהיה מוזר יותר.

3. מיכאל אוחנה חוזר מהשעיה. גם ראדי וגם איינבינדר משחקים טוב מאוד, ועדיין, שלישיית קישור שכוללת את שניהם מרגישה קצת אפור בעיניים.

4. טוני "מה הוא עושה פה?!" וואקמה.

רגע-רגע-רגע, הוא צריך אזור נפרד.

שחקן הפועל באר שבע אנתוני וואקמה חוגג (ברני ארדוב)
מרשים מדי, מוזר מדי, חשוד מדי. וואקמה חוגג (צילום: ברני ארדוב)

מה הוא עושה פה?!

כשהחבר'ה הטובים - של סקורסזה, לא של טרנר - חזרו משוד לופטהנזה, המפקד ג'ימי קונוויי ביקש מהם לשמור על פרופיל נמוך. הם היו מלאים בכסף, אבל קונוויי (דה נירו, אתה גדול) הזהיר - כולם מסתכלים עליכם, אל תתנו להם סיבה להרגיש שמשהו לא בסדר. ואז, במסיבה לחגיגת השוד המוצלח, אחד החבר'ה הגיע עם קאדילק ורודה. קונוויי רתח. כמה שניות אחר כך נכנסה אשת איש במעיל פרווה. הוא העיף ממנה את המעיל. ככה שומרים על פרופיל נמוך? תהה וצרח.

טוני וואקמה, שחקן טוב כמעט כמו דה נירו, הוא שוד לופטהנזה של הפועל באר שבע, וההופעות שלו בקמפיין ליגת האלופות הנוכחי מרשיעות כמו הקדילק ומעיל הפרווה. זה נוצץ מדי, זה מבריק מדי, זה לא קשור לסביבה, זה נראה מוזר, זה מרשים מדי, זה חשוד מדי. אלו באמת הופעות של מישהו שלא צריך להיות כאן.

בישול מול הונבד בבית, צמד מולם בחוץ, גול ובישול מול לודוגורץ בבית, בישול מולם בחוץ, ואמש וולה ובישול לפנדל. עשרה שערים כבשה באר שבע בקמפיין, שמונה מהם בעזרת הניגרי המשודרג-מדי. אתמול, ובלי קשר לחשיבות של השער - מיד לאחר ספיגה - זה היה יותר מדי. הוא הגזים. גם כך המספרים שלו טובים מדי בקמפיין המוקדמות הזה, מספרים שמחייבים עזיבה, אבל הגול הזה זה גול לוכד עיניים, וגם כך היו לא מעט עיניים שהתמקדו בשוד הזה שמשחק בישראל בלי אישור של ההיגיון.

מאוחר בלילה, ליד האוטובוס של מאריבור, אחד הסגולים אמר שזה נראה שוואקמה משחק ב-60% יכולת. חשבתי שהוא מזלזל אז התקרבתי, אבל זו בעצם היתה עוד מחמאה. "הוא טופ פלייר", ההוא אמר. "כל מהלך שלו מסוכן". ועדיין, ההוא טען, שלפי איך שנראה מלמעלה, הוא לא נותן את כל מה שיש לו. "למה?", שאלתי. "כי כנראה שהוא התרגל ש-60% זה מספיק", ענה, וחזר: "הוא טופ, טופ פלייר…".

בבאר שבע, קבוצה שתקשורתית הופכת למתוכנתת מדי, סירבו להתלהב מוואקמה ובמסיבת העיתונאים נשאל בכר פעמיים על התכשיט שלו וביקש, פעמיים, לפרגן לכולם. זה נכון, והפרגון חשוב, אבל אלו יותר היו תשובות של "הנמכת להבות". של "תסתכלו לכיוון אחר". אבל נראה שגם בבאר שבע הבינו שזה יותר מדי, שזה טוב מדי, שלא יהיה אפשר ללכת לנצח בין הטיפות. שיש להם סחורה חשודה, קלף שמזמן לא היה צריך להיות שלהם.

וואקמה לא יישאר בבאר שבע מעבר לחלון הנוכחי, כך נראה. גם את שודדי לופטהנזה תפסו בסוף. בין אם זה ליעד אטרקטיבי יותר באירופה או לכסף אטרקטיבי יותר בסין, ונראה שרק כסף גדול מדי של ברקת או סוכן חלש מדי של וואקמה ימנעו את עזיבתו. והלוואי עבור כל צופה שהכדורגל הישראלי חשוב לו, ובעיקר עבור הפועל באר שבע, שגם בפברואר טוני וואקמה ירוץ לו במגרשי ישראל.


אז הנה, אפילו הנקודה על טוני אמביוולנטית, ובכך נסיים. ביום שלישי המשחק השני. האם בני ילבש אדום? האם קובי יעשן בשרשרת? האם וואקמה והפועל באר שבע יעפילו, לראשונה בהיסטוריה, לשלב הבתים של ליגת האלופות?

orenjos@walla.co.il