1. "אם כל אינסטינקט שיש לך הוא שגוי, אז ההפך חייב להיות נכון", עודד ג'רי סיינפלד את חברו הלוזר ג'ורג' קוסטנזה באחד מפרקי הסיטקום הבלתי נשכחים. וזה, כנראה, הקונספט שעומד מאחורי בניית הסגל של מכבי תל אביב: בשנתיים האחרונות התרסקו הצהובים אף שהתחמשו בכוכבי יורוליג כמו טיילור רוצ'סטי, ג'ורדן פרמאר, אנדרו גאודלוק וסוני ווימס, ועכשיו הם הולכים על הקיצוניות ההפוכה - קו אחורי נוטף כישרון, יכולת אישית ומהירות, אבל כמעט ללא שום ניסיון במפעל.
נוריס קול, המוחתם הטרי שמשלים את מצבת הגארדים בקבוצה, מעולם לא דרך על בלטה באירופה; זה רק מעט פחות מניסיון היורוליג של פייר ג'קסון (שעומד על 49 דקות) ויובל זוסמן (162 שניות); השותפים האחרים לקו, דיאנדרה קיין ומייקל רול, דווקא שיחקו ביבשת - אבל בכלל ביורוקאפ, בעוד שג'ון דיברתולומאו ששיחק בליגת העל לא נטל חלק באף מפעל יבשתי.
עוד בנושא:
הקו האחורי הושלם: נוריס קול חתם לעונה במכבי תל אביב
הוא כבר לא יגיע: ג'ורדן מקריי קרוב לסיכום לשתי עונות בבאסקוניה
דיוויד בלאט: "לא הייתי מוכן להתחייב ליותר משנה במכבי תל אביב"
2. אבל אם כבר מדברים על קונספט, יש לתהות על החשיבה שעומדת מאחורי הרכבת הפאזל ביד אליהו. הרי עד לפני שבוע ניסתה מכבי לסגור את הקו האחורי עם ג'ורדן מקריי, שחקן שונה לחלוטין, בעמדה אחרת ועם תכונות אחרות, והנה היא מביאה עוד רכז, שחקן נמוך (1.88 מטר), בלי קליעה יציבה לשלוש (32 אחוזים לאורך קריירת ה-NBA) ועם נטייה להריץ את ההתקפה בכל הזדמנות שתיקרה בפניו.
אז כן, כשמכבי תל אביב תצליח לרוץ, יהיה קשה לעצור אותה. אלכס טיוס יחנה מתחת לטבעות (בעצם, מעליהן), ולא יצטרך להמתין זמן רב מדי לאליהופים שיעופו לכיוונו. אבל לא ברור כיצד ייראה הדבר הזה כשההתקפה תעמוד, או כשיהיה צורך במשחק מסודר, ואפשר לתהות האם שחקני הכנף והפנים לא יתייבשו ויצברו תסכולים בהמתנה לכדורים שלא יגיעו אליהם.
3. בישראל יתאחד קול בן ה-28 עם חבר וותיק: דקואן קוק, שחתם לאחרונה בעירוני נס ציונה, נחשב לאחד מחבריו הקרובים ביותר. מתברר שלקוק היה חלק משמעותי בהשלמת העסקה ובשכנוע של קול לעבור לאירופה לראשונה בקריירה. השניים מכירים שנים רבות, עוד מהתקופה בה שיתפו פעולה יחד בתיכון דנבר באוהיו.
קוק היה זה שנחשב בזמנו לכוכב הגדול של הקבוצה, בעוד קול בכלל חשב שאחרי שיסיים את התיכון יעשה הסבת מקצוע ויעבור לפוטבול, ענף בו הצטיין הרבה יותר. לאחר מכן הם התפצלו - קול עבר למכללת קליבלנד סטייט הצנועה, בעוד קוק מצא את עצמו באוהיו סטייט היוקרתית, אבל הקשר הקרוב נשמר. ב-2012 הם קיבלו הזדמנות להתמודד זה מול זה, לפחות בערך, ראש בראש בגמר ה-NBA, כשקול לבש את מדי מיאמי וממולו ניצב קוק בתור שחקן אוקלהומה סיטי.
כעת השניים יזכו לחדש את החברות הנושנה במקום לא צפוי, רחוק מאוד מבמת הכדורסל הגדולה והחשובה ביותר בעולם. מי יודע, אולי גם העונה הם יזכו להיפגש בקרב על האליפות? אולי נס ציונה תפתיע ותגיע לגמר. אולי מכבי תל אביב תפתיע וסוף סוף תגיע לשם גם היא.
4. אבל זה אפילו לא הייחוס הכי מרשים של קול. חבר קרוב נוסף שלו הוא לא אחר מאשר לברון ג'יימס, עימו זכה בשתי אליפויות NBA במדי מיאמי. קינג ג'יימס חיבב את קול מהרגע בו הצטרף להיט, בין היתר בזכות הרקע הגאוגרפי הדומה. בקיץ שאחרי הדראפט, בו קול נבחר כמספר 28 והצטרף להיט, ג'יימס הזמין אותו לאימונים אישיים משותפים באקרון, עיר הולדתו.
זו הייתה תחילתה של ידידות נפלאה: השניים הפכו לשותפים לחדר במשחקי חוץ של מיאמי וישבו זה לצד זה בטיסות. במהלך העונה שעברה, בזמן שקליבלנד חיפשה רכז מחליף ראוי לקיירי אירווינג, ג'יימס כמעט הצליח לשכנע את ראשי המועדון להחתים את קול ולהחזיר אותו לסיבוב נוסף ב-NBA.
אלא שגם הניסיונות של לברון להחיות את הקריירה המדשדשת של קול ב-NBA לא צלחו. המספרים דווקא היו סבירים ומעלה - רק לפני שתי עונות, למשל, רשם קול את העונה הטובה בקריירה שלו מבחינה סטטיסטית, עם ממוצעים של 10.6 נקודות, 3.4 ריבאונדים ו-3.7 אסיסטים למשחק. אבל הנתונים היבשים לא הצליחו להסתיר את העובדה שקול רחוק מלהיות בשיאו, ובבלוג מקומי אף כינו אותו "השחקן הכי גרוע ב-NBA". נראה שמקבלי ההחלטות בליגה הטובה בעולם קיבלו רושם דומה, בהתחשב בכך שמאז שהסתיימה העונה ההיא קול רשם 13 משחקים בלבד בליגה, במדי אוקלהומה סיטי.
5. קול יגיע לישראל עם שתי טבעות אליפות, זכר לעונות 2011/12 ו-2012/13, שבהן עלה מהספסל כגארד שמצטרף לטריו של לברון, דוויין וייד וכריס בוש. היה לו חלק משמעותי בשושלת ההיא. האיש היה שווה 19 דקות ושש נקודות למשחק בשנתיים הגדולות ההן, לא משהו שכדאי לזלזל בו. התפקיד שלו היה ברור: הוא זה שהביא את האנרגיות, חיסל שחקנים בהגנה ורק חיכה להזדמנות לרוץ ולהריץ את ההתקפה של מיאמי. השאלה היא אם את מה שעשה באמריקן איירליינס ארנה הוא יוכל לעשות גם ביד אליהו. סביר להניח שהרול של קול במכבי יהיה מעט שונה מזה שהיה לו במיאמי. גם אם יעלה מהספסל, הוא יידרש להיות יותר מצלע מספר מי יודע כמה בהיררכיה. הוא, מבחינתו, בוודאי בא בשביל להיות יותר מזה.
ב-15 השנים האחרונות, אל מול פתיחת הגבולות והאמריקניזציה ששטפה את היורוליג, בלטה מגמה אחת קבועה: כמעט כל הקבוצות שהוכתרו לאלופות היבשת היו כאלו שהתחמשו בכוכב על אירופאי אחד לפחות בקו האחורי שלהן. יוצאת הדופן ברשימה הייתה מכבי תל אביב מודל 2014, שהפתיעה בדרך לגביע עם טייריס רייס וריקי היקמן בתור הגארדים המובילים שלהן; היא גם האלופה היחידה שהתהדרה במאמן שגדל, צמח והתחנך בארצות הברית - דיוויד בלאט.
לכן, שאלת השאלות הנוגעת לסגל המתחדש במכבי אולי נוגעת בכלל לזהותו האמיתית של המאמן. על פי הדיווחים הגלויים והסמויים, טביעת האצבע של נבן ספאחיה ניכרת על הקבוצה שהוא יאמן. על פי ניסיון העבר, הסגל שיעמוד לרשותו שונה בסגנונו ובתכונותיו מכל סגל שאימן בעבר. האם הקרואטי הפך אמריקני בארבע השנים בהן שימש כעוזר המאמן באטלנטה הוקס?
