רק לא מזמן ערכו חברי נבחרת הקדטים 1995 פגישת מחזור לציון 20 שנה לאליפות אירופה ההיא בפורטוגל, אותה סיימו במקום השמיני הישג נהדר כשלוקחים בחשבון מה יצא מהם בדיעבד. "עמדנו אחד ליד השני ופתאום הבנו מבחינת מספר השחקנים שעשו קריירת בוגרים, זו כנראה הנבחרת הכי גרועה אי פעם. מהנבחרת הזו יצאו אנשים מכובדים. יש הרבה עורכי דין, למשל. אבל שחקני כדורסל? ממש, ממש לא", אומר בחיוך אילן נניקשווילי, מהבודדים בסגל שכן עשו קריירה בענף.
הרבה נבחרות צעירות הגיעו להישגים נאים על אף שהסגל שלהן נראה אפרורי כשבוחנים אותו כמה שנים לאחר מכן. אבל הנבחרת הזו, עם אילן קדוש על תקן הכוכב הגדול וחבורה של שחקנים אלמוניים עוד יותר סביבו, היא כנראה המפתיעה מכולן. גם בזכות מיקומה הסופי באליפות אירופה, אבל יותר בזכות הדרך לשם, במהלכה פיתחה יריבות של ממש עם אחת הנבחרות הכי כישרוניות בתולדות אליפויות הגילים הצעירים טורקיה של הידו טורקוגלו, ממו אוקור וקרם טונצ'רי.
הן נפגשו במוקדמות. ובטורניר הכנה בקיץ 1994. ובטורניר הכנה נוסף בישראל, כעבור כמה חודשים. ולבסוף הן גם נאבקו זו מול זו במשחק על מקומות 7 ו-8 בטורניר הגמר של אליפות אירופה בפורטוגל. "הכרנו אותם יותר טוב ממה שהכרנו את עצמנו. וגם הטורקים כנראה לא שוכחים את הפרצופים שלנו עד היום, אולי אפילו פוחדים מאיתנו", הם אומרים. באופן מפתיע למדי, לרוב דווקא ידה של ישראל הייתה על העליונה. וכשחושבים על זה היום, 22 שנה אחרי, זה נשמע דמיוני לחלוטין. הבציר של הנבחרת הטורקית מרשים: מהסגל ההוא יצאו שני שחקני NBA , שניהם עם ממוצע נקודות דו ספרתי בליגה הטובה בעולם (טורקוגלו ואוקור), יצא ממנו שחקן יורוליג בכיר (קרם טונצ'רי) ועוד כמה על הסף (מוסטפה אבי, למשל, שכיכב במשך כמה שנים בפנרבחצ'ה).
ומישראל? בקושי שניים הגיעו לליגת העל.
עוד בנושא:
בכתבה הקודמת: המשחק הנשכח של נבחרת הקדטים מול יוגוסלביה
הנבחרת הישראלית שמופיעה בסיוטים של טוני פארקר ונבחרת צרפת
על החבורה בכחול-לבן ניצח כוכב אחד גדול ובלתי מעורער, נכון לאותה תקופה.כשבגר, אילן קדוש היה לא יותר משחקן שולי בכדורסל הישראלי, אבל ברזומה שלו תמיד תישאר שורה אחת מדהימה למדי: בגיל 16, הוא סיים כמלך הסלים של אליפות אירופה לקדטים עם 29.8 נקודות למשחק, כשסגנו הוא סנטר קרואטי גמלוני העונה לשם ניקולה וויצ'יץ'. כבר היו מקרים בעבר של שחקנים זניחים שהתהדרו בשורות סטטיסטיות מרשימות באליפות הקדטים למיניהם לצורך העניין, גם שון דניאל סיים כמלך הסלים של האליפות ב-2005 אולם במקרה של קדוש, לא היה אחד שלא ניבא לו עתיד מזהיר.
"אם יש לי זיכרון אחד בולט מהטורניר, זה העליונות, המנהיגות והמספרים המדהימים של אילן", נזכר מאמן הנבחרת דאז בוב גונן. "בתור שחקן בן 16 היה לו כל מה שאפשר לבקש משחקן כדורסל. הוא היה קלעי חוץ מדהים, מהיר בצורה יוצאת דופן והאנרגיות שהוא הכניס לקבוצה היו אדירות. הוא היה מנהיג בחסד עליון, בוגר וכריזמטי. שחקן כזה היה צריך להיות כוכב בכדורסל הישראלי".
הטורקים סבלו מקדוש שבעתיים. על פניו היה להם מצ'אפ לא רע בכלל מולו: את עמדת הרכז שלהם אייש בזמנו קרם טונצ'רי הכישרוני, אבל איכשהו, כל מפגש מולו היה מוציא מקדוש את המיטב. במפגש מול הטורקים באליפות אירופה עצמה, קדוש סיים עם 40 נקודות וכמעט הצעיד את ישראל לגמרי לבדו לניצחון. בסופו של דבר זה הסתיים בהפסד 80:77, אבל קדוש עשה בית ספר לכל שחקני ה-NBA והיורוליג העתידיים. " "הטורקים היו חזקים מאוד, אבל קצת בוסריים", נזכר קדוש עצמו. "אנחנו היינו יותר בשלים ומנוסים, ומה שנתן לנו עוד יתרון זה שהיינו מאוד מגובשים. כשחושבים על זה היום זה נשמע מופרך, אבל באותו רגע באמת האמנו שגם שנים אחר כך נוכל להם".
שנים אחר כך, כששחקני הנבחרת היו מנהלים שיחות חולין ומעלים זיכרונות נוסטלגיים, קדוש היה מתרעם ספק בצחוק ספק ברצינות על מה שהפך להיות טונצ'רי לעומתו. "בזמנו, כשהיינו בני 16, אילן היה שמונה רמות מעליו. כמה שנים עברו, וטונצ'רי מרוויח מאות אלפי יורו בריאל מדריד ובקבוצות הבכירות בטורקיה, בזמן שאילן נודד בין קבוצות".
ואיך שקדוש נדד: הוא החל בנתניה, עיר נעוריו, והמשיך לגבעת שמואל, אליצור אשקלון, מ.כ חיפה, קרית מוצקין, מכבי ראשון לציון ומכבי רמת גן; מדי פעם הבליח עם תצוגות קליעה מרשימות (התקופה הטובה בקריירה הייתה בעונת 1999/00, אז קלע 12.4 נקודות בממוצע למשחק בקרית מוצקין). בין לבין ניסה את מזלו גם בחו"ל ועבר בצ'רקאזי האוקראינית ובאפולון פטראס מהליגה היוונית השנייה; השיא היה כשהוחתם כשחקן אימונים במכבי תל אביב בעונת 2005/06, וזכה להתאמן שוב לצד ניקולה וויצ'יץ', אותו אחד שהיה סגנו באליפות אירופה לקדטים עשור לפני כן. קדוש לא ראה דקה במדים הצהובים, מן הסתם, ולבסוף פינה את מקומו בסגל לעומרי כספי בן ה-18. אבל התקופה ביד אליהו הייתה מהנה עבורו, בעיקר בשל האפשרות להתבדח עם וויצ'יץ' על מה שהיה יכול לקרות אם לא היו משתבשים כל כך הרבה דברים בדרך. "קדוש כל הזמן היה מסתלבט עליו ומזכיר לו איך פעם, לפני הרבה שנים, הוא היה יותר טוב ממנו", מספר אילן נניקשווילי.
דרכיהם של וויצ'יץ' וקדוש כמעט הצטלבו עוד לפני כן: בקיץ 2000 ניסה מאמן ספליט דאז יסמין רפשה להנחית את הרכז הישראלי בקבוצה, אחרי שהתרשם ממנו באליפויות הקדטים והנוער. סוכנו של קדוש בתקופה ההיא, עובד קראוס, אמר לידיעות אחרונות ש"קדוש אמור להפוך לישראלי הבכיר באירופה אחרי עודד קטש", אבל בסופו של דבר המשא ומתן לא הבשיל, ובאופן סמלי למדי - כמו כל הקריירה של הרכז המפוספס - משהו התפקשש.
נניקשווילי נזכר בערגה כיצד הצליח להצר את צעדיו של טורקוגלו הגדול ללא מאמץ מיוחד, אי שם בימים בהם הוא הפגין עליונות פיזית מולו. "הוא היה כבר אז מעל שני מטר, אבל מאוד חלש פיזית. הייתי אומר שלידי הוא היה סוג של נמושה. אני הייתי ילד שהתבגר מהר, שמרתי עליו כל הזמן, והקשיתי עליו מאוד", הוא מספר. "אני זוכר שאחרי כמה שנים, כשראיתי לאיזו מפלצת הוא הפך ב-NBA, חשבתי מה היה קורה אם טורקוגלו היה גדל בארץ. כנראה שהיו הופכים אותו לסנטר מגיל 13 והורסים לו את כל הפוטנציאל".
במהלך האליפות עצמה, פרט למפגש מול הנמסיס מטורקיה, הקדטים לא נראו מי-יודע-מה. הם החלו את האליפות עם הפסד למקדוניה, לאחר מכן רשמו ניצחונות על צ'כיה ואנגליה שהספיקו כדי להתברג בין שמונה הגדולות, אבל לאחר מכן הפסידו ארבעה משחקים ברציפות לאיטליה, ספרד, צרפת וכאמור, טורקיה. "גם אז היינו שחקנים מאוד אפורים וכנראה גם לא מאוד כישרוניים, אבל כשמסתכלים אחורה על מה שהשגנו, מבינים שהיה לנו חיבור מיוחד", מוסיף נניקשווילי.
לנבחרת ההיא היו שני שחקנים עם עתיד מבטיח קדוש, ושחר גורדון, שהיה צעיר מכולם בשנה וסומן ככוכב הגדול הבא. שניהם, מיותר לציין, לא הגשימו את מלוא הפוטנציאל. "אני לא מצטער ולא מתחרט על כלום", אומר קדוש בראייה לאחור. "בזמן שהתחלתי את הקריירה, הכדורסל הישראלי היה שונה לחלוטין. לא היה חוק רוסי שמגן על השחקן הישראלי, וגם לא הייתה את החשיפה התקשורתית שיש היום. אני הייתי רכז, ובכל קבוצה ללא יוצא מהכלל היה רכז זר. לא היה לי הרבה סיכוי מלכתחילה. יכול להיות שהיה עדיף אם הייתי נולד לדור אחר".
קדוש רחוק מלהיות מקרה בודד. הכדורסלן הישראלי הצעיר סובל כבר שנים מתנאים שמעכבים את ההתפתחות שלו במקום לסייע לה. עומרי כספי, למשל, הצליח משום שניצח את השיטה והתעקש שלא להיכנע לתכתיבים ולמגבלות שלה. לא קדוש ולא אף אחד מחבריו בנבחרת הקדטים של שנת 1995 דגדגו את הפוטנציאל של כספי, אבל יכול להיות שבזמן אחר ובמציאות אחרת אפשר היה להוציא מהם יותר. עד אז, קדוש וחבריו ימשיכו להיזכר איך פעם, בעבר הרחוק, הם יכלו לטורקוגלואים של העולם.
הסגל המלא של הנבחרת: אילן קדוש, אילן נניקשווילי, יניב בן עזר, יהונתן שחר, אוהד חמיאל, ליאור רוצינסקי, ארז רייכרט, יניב כהן, שי קרביוב, גיא לאון, מיכאל פסחזון, שחר גורדון.