כבר לא "יותר ממועדון": עזיבת ניימאר מחייבת את ברצלונה לעשות חשבון נפש

זוכרים את קמפיין הבננה? ניימאר ודני אלבס יזמו אותו באביב 2014 אחרי שספגו עלבונות על רקע גזעני בדרבי בין ברצלונה לאספניול. שני החברים החליטו שאם תיזרק בננה מהיציע, הוא תיאכל – ואלבס אכן עשה זאת במשחק מול ויאריאל. מיד לאחר מכן פירסם ניימאר באינסטגרם את התמונה שלו אוכל בננה, ורבים וטובים הצטרפו למחאה. רוברטו קרלוס, הולק, מריו באלוטלי, סרחיו אגוארו ואחרים אכלו בננות והעבירו מסר חד משמעי. היתה זו הפקה מוצלחת וחשובה, וניימאר היה הרוח החיה מאחוריה.

למה חשוב להזכיר זאת עכשיו? כי יהיה אידיוטי להציג את הכוכב הברזילאי כאדם שמתעניין אך ורק בכסף. שלא יהיה ספק – הכסף חשוב לו מאוד, והוא חשוב אפילו יותר עבור אביו. הוא אחת הסיבות המרכזיות לדרישתו לעזוב את ברצלונה, והעובדה כי יהפוך לשחקן היקר ביותר בהיסטוריה בפער עצום כאשר יחתום בפריז סן ז'רמן בהחלט מלטפת לו את האגו. ובכל זאת, מדובר באחד הכדורגלנים הדעתנים של דורו, אישיות עם תכונות של מנהיג חברתי. לא רק הכסף גרם לו לקבל את ההחלטה. יש גם מניעים אחרים, רצונות אחרים, חששות אחרים.

לנגד עיניו של ניימאר עומדת הדוגמא של אלבס, החבר הקרוב ביותר שלו בקאמפ נואו ואחד הידידים הטובים ביותר בחייו. אחרי שעזב ליובנטוס לפני שנה, יצא אלבס למתקפה חזיתית על ראשי המועדון הקטלוני. "הם לא היו כנים איתי והתנהגו כלפיי בחוסר כבוד. לאנשים שמנהלים את ברצלונה אין מושג אין להתייחס לשחקנים", הוא אמר. היום, כשהוא כבר שחקן טרי בפריז, אחרי שכבש שער מרהיב ובישל בסופר קאפ נגד מונאקו, התייחס אלבס גם לסוגיית ניימאר: "הוא צריך להיות אנוכי, כי למועדונים לא אכפת מהשחקנים כשהם כבר לא נחוצים. אני יודע זאת טוב מאוד". בהקשר זה, חשוב מאוד לא לשכוח את המקרה של אריק אבידל, אשר הועזב ב-2013 אחרי ניתוח להשתלת כבד. ההבטחה שניתנה לו הופרה ברגל גסה. מבחינת הנהלת ברצלונה הנוכחית, שחקנים שלא תורמים כאן ועכשיו מבחינה כלכלית הם זבל.

עוד בנושא

ניימאר עבר בפורטו את הבדיקות הרפואיות בפ.ס.ז', אביו מבטיח: היום אדבר
ניימאר נפרד מברצלונה: "אתגעגע", מסי: "היה תנוע לשתף איתך פעולה"
האיש שהסעיר את עולם הכדורגל: תפקידו של אביו של ניימאר בעסקה

יש הממהרים להאשים את ניימאר בחוסר נאמנות, אבל ל?מה בדיוק הוא אמור להיות נאמן? מדוע ציפו בברצלונה שהסמל על החולצה יגרום לכוכב הברזילאי לשחק בקבוצה עוד שנים ארוכות? מבחינה מקצועית וספורטיבית יש, כמובן, יתרונות גדולים מאוד בייצוג ברצלונה, אך כל יתר ערכי המותג הזה, אשר ליוו אותו במשך עשורים, נזרקו לפח על ידי ההנהלה הנוכחית. אם כדורגלן מחליט כי האתגר המקצועי גדול יותר והתמורה הכלכלית מפנקת יותר במועדון אחר, אין לו סיבה אמיתית להישאר, במיוחד אם אינו שחקן בית.

וניימאר, יש לזכור, הוא ההיפך המוחלט משחקן בית. במידה לא מבוטלת, עסקת החתמתו מסנטוס לפני ארבע שנים מדגישה את ההידרדרות המוסרית של ברצלונה כמועדון. כספים רבים שולמו מתחת לשולחן, וחקירה פלילית נפתחה על מנת לגלות את כל אי הסדרים והעלמות המס. ברצלונה שילמה בתחילת 2014 מרצון תוספת מס בגובה 13 מיליון יורו על מנת להימנע מתוצאות חמורות יותר, והנשיא סנדרו רוסל נאלץ להתפטר אחרי שהואשם בין היתר בהלבנת כספים. גורמים בברצלונה הסבירו כי העבירות נעשו על מנת להבטיח את החתימה של ניימאר ולמנוע ממנו את המעבר לריאל מדריד.

בקיצור, ניימאר הגיע לברצלונה בחטא, באחת העסקאות המלוכלות ביותר בהיסטוריה. הוא מבין את זה טוב מכולם. הוא מודע להיעדר המוסר הבסיסי של מנהלי המועדון. בניגוד למסי, שצמח בלה מאסיה ומחובר רגשית לבארסה, הברזילאי לא חייב לקבוצה הזו דבר. מה לו לחולצת ברצלונה? הרי ברצלונה טינפה את החולצה הזו בעצמה.

המסורת ארוכת השנים לפיה נותרה חולצת הפסים נקיה מפרסומות הופרה כאשר נחתמה העסקה עם קטאר, מדינה שתומכת בטרור. הדבר נעשה ממניעים כלכליים בלבד, בעוד הערכים לא עמדו יותר לנגד עיניהם של האנשים שמקבלים את ההחלטות. פעם התגאו אוהדי ברצלונה שהם "יותר ממועדון". הם ייצגו את קטלוניה, את אנשיה, את העצמאות, את קידום שחקני האקדמיה. ברצלונה היתה שונה. היו לה ערכי מותג ברורים, וזה תרם לפופולריות שלה. זה גם גרם לשחקנים לרצות לשחק במדיה. ואולם, בעידן הנוכחי, רק הכסף מדבר. חשבון הבנק חשוב מכל דבר אחד. ואם זה המצב במועדון, למה אסור לניימאר לדאוג לחשבון הבנק שלו עצמו? ברור שמותר לו. ברומא תתנהג כרומאי.

אובדן הזהות הוא תהליך הרסני עבור ברצלונה, ואתם מוזמנים לקרוא על חטאי הנשיא הנוכחי ג'וספ מריה ברתומאו כאן. הוא הרסני כי ברצלונה כבר לא "יותר ממועדון". היא הפכה לסתם קבוצת צמרת. המותג שלה נשחק, בעוד מותגי הכוכבים הגדולים נסקו. זו תופעה שמאפיינת את הכדורגל באופן כללי, אבל בברצלונה היא בולטת במיוחד. פעם המועדון היה מעל הכל, וערכו היה גדול בהרבה מכל כוכב, אפילו רונאדלו, ריבאלדו ורונאלדיניו. היום המותג של ברצלונה מתגמד אל מול המותג של מסי. גם המותגים של ניימאר וסוארס חזקים יותר מהקבוצה. כולם, כולל השחקנים, מרגישים זאת היטב, והמצב הזה לא בריא בלשון המעטה. השחקנים הם יותר מהמועדון.

עזיבת ניימאר צריכה ללמד את ברצלונה שהיא עלולה להיות בנחיתות כאשר הקרב מתבצע בזירת הארנקים ופנקסי הצ'קים בלבד. הכוח הכלכלי של ספינת הדגל הקטלונית עדיין גדול, אך מתברר כי הקטארים משקיעים יותר בפריז מאשר בקאמפ נואו. בעוד המצב בלה מאסיה בשפל חסר תקדים, ברצלונה מתבססת על שחקני רכש יקרים, ובזירה זו היא עלולה למצוא את עצמה בנחיתות אל מול הכוחות החדשים. לסן ז'רמן אמנם אין מורשת וערכים, אך היא מסוגלת למשוך אליה את הכוכבים הגדולים. לא רק שחקנים בני 30 פלוס כמו זלאטן איברהימוביץ', וכוכבים במשבר רגעי כמו אנחל די מריה, אלא כוכבי על זוהרים בשיא כושרם ובגיל הטוב ביותר. מבחינה זו, המעבר של ניימאר הוא ניצחון תודעתי.

וזו הבעיה המהותית ביותר של ברצלונה בעסקה היקרה בהיסטוריה, כי הרי בהיבט הכלכלי היא מרוויחה בגדול. ניימאר הוא נכס עצום ואחד השחקנים הטובים בעולם, אבל הוא בהחלט בר תחליף בהשקעה קטנה יותר. בארסה נותרה עם יתרה נאה למרות הסכום הגדולים שהושקעו בברזילאי. השאלה הגדולה היא מה תעשה עם התקבולים מהקטארים. אם תבזבז אותם על מספר שחקנים מסוגו של אנדרה גומש, זו תהיה טעות טקטית קשה. אם תשקיע אותם בשני כוכבי על כמו אנטואן גריזמן ופיליפה קוטיניו ותתרום שוב למגמת ההתייקרות בכדורגל האירופי, תהיה זו טעות אסטרטגית. עם זאת, מההנהלה הנוכחית לא יכולות להיות ציפיות אחרות, אבל הפתרון הנכון הוא לנצל את הכסף בתבונה ולהפנות חלק ניכר ממנו ללה מאסיה.

בנוסף, עזיבת ניימאר מאפשרת למועדון לסגור את הפרק האפל בתולדות המועדון, לזנוח את "פרויקט גלאקטיקוס הקטלאני" ולהתחיל בהחייאת הערכים. המותג ברצלונה זקוק לשיקום, ולשם כך יש לבצע מהפכה בהנהלה ולהחזיר את האנשים שראויים להצעיד את המועדון הזה לגדולה – לא רק על הדשא אלא גם מבחינה חברתית. שחקנים צריכים להרגיש שזו זכות גדולה ללבוש את החלוצה של בארסה מכל הבחינות האפשריות, וזה לא המצב כעת, כפי שאלבס וניימאר יכולים להעיד. אם השינוי המיוחל יגיע, אף כוכב הרכב לא ירצה לעזוב את קאמפ נואו ביוזמתו.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק