קיץ 2017 ייזכר כאחד העמוסים והמעניינים ב-NBA, ובזכות קיירי אירווינג ידו עוד נטויה. המנצחות הגדולות של הקיץ מאוד ברורות: יוסטון שהשיגה את כריס פול, אוקלהומה סיטי שהשיגה את פול ג'ורג', מינסוטה שהשיגה את ג'ימי באטלר, בוסטון שהשיגה את גורדון הייוורד. אך אי אפשר להתעלם גם מקבוצה נוספת, שבמובנים רבים קיבלה הקיץ כל מה שהייתה יכולה לדמיין וקצת יותר מזה. קיץ 2017 לא היה הקיץ של לוס אנג'לס לייקרס, אבל הוא הפך את הלייקרס למועמדת המובילה להיות המנצחת הגדולה של קיץ 2018.
עד לפני חמישה חודשים הלייקרס היה עוד מועדון שמתבסס על הילת העבר בזמן שההווה חיוור ולא נראה אופק אמיתי לשינוי בעתיד. קשה שלא למקם את נקודת המפנה בהפיכה במשפחת באס, שנשמעת כמו ציר עלילה שנלקח מ-"משחקי הכס". באמצע העונה, בעיצומם של ימי הדדליין העמוסים, ג'יני באס החליטה להדיח את אחיה ג'ים ואת הג'נרל מנג'ר המעוטר מיטש קופצ'אק ומינתה במקומם את מג'יק ג'ונסון כנשיא החדש לענייני כדורסל ומקבל ההחלטות המקצועיות בקבוצה. מג'יק הביא איתו את הילת העבר, אך לא ניסיון מקצועי בניהול קבוצת כדורסל, בטח לא כזו שנמצאת במשבר לאחר שורה של החלטות רעות שהפכו אותה לאחת מנמושות הליגה, תקועה עם חוזים גרועים וארוכים וללא אף שחקן בכיר שרוצה להגיע. המהלך הראשון שלו היה מינוי סוכן העל המקושר רוב פלינקה כג'נרל מנג'ר שישלים אותו.
עוד בנושא:
בנעליים של נאש ומג'יק: כך לונזו בול יחזיר את הלייקרס לימים הגדולים
דיווח: מיאמי הציעה לקליבלנד את ווינסלו ודראגיץ' בתמורה לאירווינג
"הלייקרס ינסו להחתים את דוויין וייד כדי לפתות את לברון לבוא"
מגע הזהב של מג'יק לא נבהל מתנאי הפתיחה הקשים, ונדמה שמאז שהוא חזר הכל הולך לטובת הלייקרס, גם מה שתלוי בו וגם מה שלא. אחד הרגעים החשובים בקיץ של הלייקרס היה הגרלת הלוטרי. אם הבחירה של הלייקרס הייתה מחוץ לשלוש הראשונות, לא רק שהם היו מפסידים את הבחירה לפילדלפיה בדראפט עמוס במיוחד, הם גם היו מאבדים את בחירת הסיבוב הראשון שלהם ב-2019 לאורלנדו, כל זאת זכר לטריידים מהעבר. מג'יק לא לקח סיכונים וייצג את הלייקרס בעצמו, כדורי הפינג פונג התרשמו וסידרו לו את הבחירה השנייה, מה שאומר שאורלנדו תקבל שתי בחירות סיבוב שני במקום בחירת סיבוב ראשון. עכשיו הלייקרס חייבים רק את בחירת הסיבוב הראשון שלהם בקיץ הבא, שתלך לבוסטון או לפילדלפיה, ולאחר מכן יסיימו עם חובות של בחירות סיבוב ראשון.
הבחירה השנייה הפכה, כידוע, ללונזו בול. מוקדם מאוד לנסות להמר כמה טוב בול יהיה, ואף פעם לא כדאי להסיק יותר מדי מליגת הקיץ, אך כן ניתן כבר לקבוע שמדובר בשחקן עם סגנון חד פעמי, שלטוב ולרע קשה להסיר ממנו את המבט. בול סיפק בליגת הקיץ מספרים חסרי תקדים בתחום האסיסטים, הוא הראה חוש יוצא דופן לכל מה שקשור למסירה: ראיית משחק, תזמון, רמת ביצוע, יצירתיות. את מה שיש לו בתחום הזה אי אפשר ללמד, ומי כמו מג'יק יודע להעריך יכולת מסירה יוצאת דופן. בול מביא איתו כנדוניה אבא הזוי שלא מפסיק לייצר כותרות מכל מיני סוגים ואחים מסקרנים שצפויים להגיע גם הם ל-NBA. משפחת בול היא כבר מותג שנקרא Big Baller Brand, מותג שמוכר בגדי ספורט ויש לו מוזיקת פתיחה משלו ב-WWE. עוד לפני כל השאר, הסגנון והמשפחה של לונזו מבטיחים שמשעמם כבר לא הולך להיות בלייקרס בשנים הקרובות.
אבל הסיפור הגדול של הקיץ בצהוב סגול הוא כל השאר. שינוי האווירה החל בכוכב הראשון זה זמן רב שהביע רצון לשחק בלייקרס פול ג'ורג', יליד קליפורניה שרוצה לשחק קרוב לבית. זה היה רק המתאבן. עוד במהלך הגמר החלו להתפרסם שמועות רציניות ועקשניות על הרצון של לברון ג'יימס לעבור ללוס אנג'לס בקיץ הבא, מסיבות שמשלבות אכזבה ותחושת מיצוי מקליבלנד ושיקולים עסקיים. המיקום לבדו הפך שוב את הלייקרס ליעד פוטנציאלי לשחקן הטוב בעולם, ההיסטוריה של המועדון כמובן לא מזיקה לקייס שלו.
לברון ופול ג'ורג' לא הגיעו ללייקרס עדיין, אך כל מה שקרה הקיץ חיזק את האפשרות שהם יגיעו ביחד בקיץ הבא. נדמה ששני היעדים הפוטנציאליים הנוספים של קינג ג'יימס עושים הכל כדי להרחיק אותו מהם. הקליפרס הפכו להרבה פחות רלוונטיים כשאיבדו את כריס פול, חברו הטוב של לברון, והוציאו עצמם מהמירוץ כשהחתימו את בלייק גריפין ודנילו גלינארי על חוזים ארוכים. הקיץ של קליבלנד הפך בשבוע שעבר מגרוע לקטסטרופלי עם הפצצה שהטיל קיירי אירווינג. לאחר הוויתור על דייויד גריפין המוערך, גם על ידי לברון וקיירי, ולאחר חוסר היכולת להתחזק בטרייד על אחד משחקני הכנף הבכירים, עכשיו הנהלת הקאבס תצטרך להכריע בין לשמור על הקיים ולקוות שלברון וקיירי ימצאו דרך להסתדר או לבצע טרייד על אחד משני השחקנים היחידים שלהם שמסוגל ליצור מצבי זריקה מול גולדן סטייט כשלא ברור אם הם יכולים לקבל בתמורה שחקן אחר שמסוגל לעשות זאת. כל שבוע שעובר מחזק את התחושה שזוהי העונה האחרונה של לברון באוהיו, וגם בקליבלנד עצמה מתחילים להיראות סימני ייאוש מהסיכוי להשאיר אותו.
אחד הטריידים שקליבלנד אולי הייתה יכולה לבצע, ולפי דיווחים שונים כמעט ביצעה, הוא על פול ג'ורג'. היו מספר אפשרויות לטרייד כזה, באחד מעורב רק קווין לאב ובאחר מעורב קיירי אירווינג אך קליבלנד מתחזקת בשחקנים נוספים. במקרה כזה, לברון וג'ורג' היו חוברים אחד לשני בקליבלנד כשסביבם צוות מסייע איכותי שאולי כולל גם את קיירי, מה שהיה הופך את האפשרות ששניהם יעזבו בקיץ לסיטואציה פחות נוחה לקבוצה שרוצה להצליח עכשיו לפחות הגיונית. במקום המצב הזה, ג'ורג' הגיע ל-OKC, קבוצה שאמורה להיות טובה איתו אך תתקשה להיות מצוינת. בקיץ הבא ג'ורג' יצטרך להחליט אם לוותר על חלום הלייקרס כדי לשמש כוכב המשנה של ראסל ווסטברוק בשנות השיא של הקריירה שלו.
במילים אחרות, בלי לעשות שום דבר בעצמם, הלייקרס הפכו לאופציה הריאלית ביותר לשילוב של לברון ג'יימס ופול ג'ורג'. כל מה שהם צריכים לעשות לשם כך זה לפנות עבורם מקום מתחת לתקרת השכר, וזה בדיוק מה שמג'יק ופלינקה החלו לעסוק בו הקיץ. הם נפטרו מאחד משני החוזים הגדולים של שחקנים מיותרים שקופצ'אק חתם לפני שנה כשהעבירו את טימופיי מוזגוב לברוקלין. הם שילמו על כך מחיר כבד כששלחו לנטס את דיאנג'לו ראסל הצעיר והמבטיח. אך בתמורה, פרט לחוזה הגמור של ברוק לופז, הם קיבלו את הבחירה ה-27 בדראפט האחרון, בה הם השתמשו כדי לבחור בקייל קוזמה, פורוורד מגוון שכיכב בליגת הקיץ (כולל 30 נקודות במשחק האליפות בו בול לא שיחק), נראה נינוח מאוד בשיטה של הלייקרס וכבר מסומן כגניבת דראפט פוטנציאלית.
המטרה המרכזית של פלינקה בהמשך השנה תהיה להיפטר מהחוזה של לואל דנג, ולשם כך הוא כנראה יצטרך לוותר על צעירים נוספים. סביר שהוא ינסה לצוות אל דנג את ג'וליוס רנדל, שמסיים חוזה בקיץ הבא והלייקרס כנראה לא ישלמו את מה שצריך כדי להשאיר אותו. את ג'ורדן קלארקסון כנראה יהיה קל יותר להעביר, מאחר שהוא צעיר והחוזה שלו פחות גדול. בכל מקרה, פלינקה יוכל לעשות את זה במהלך השנה, ואפילו בקיץ לפני יולי, כך שהוא לא בהכרח ימהר.
בינתיים, פלינקה ביצע מהלך חכם מאוד כשהחתים את קנטביוס קולדוול פופ על חוזה של 18 מיליון דולר לעונה אחת. קולדוול-פופ נתקע ללא הצעות לאחר ששוחרר מדטרויט, ומי שכבר רמז על הערכה על המהלך הוא הסוכן שלו ריץ' פול, שהוא גם הסוכן והשותף העסקי של לברון. כאשר החלו שיחות בין קליבלנד לדרק רוז, הלייקרס פתאום החלו להביע רצון ברכז למרות שאין להם סיבה הגיונית לעשות זאת. נדמה שמאחורי כל מהלך של הלייקרס כרגע ניתן לזהות את הניסיון לשמור על ההובלה התיאורטית בסיכוי להחתים את לברון בעוד שנה. הנהלה המורכבת מאחד מחמשת השחקנים הגדולים בכל הזמנים וסוכן על בוודאי קורצת לצמד לברון וריץ' פול, וזה בהחלט אחד מהדברים הקטנים שיכולים להכריע את ההחלטה הבאה של קינג ג'יימס.
בתסריט האופטימי, לברון וג'ורג' אכן יגיעו בקיץ וסביבם יהיה סגל צעיר ומבטיח, עם דגש על בול וברנדון אינגרם, שיוכלו לגדול יחד עם צמד הכוכבים החדש או שמג'יק ופלינקה יוכלו להשתמש בהם כדי לבצע טריידים שיביאו לקבוצה שחקנים שבנויים לנצח עכשיו. מספיק ששחקן בכיר נוסף בשיא הקריירה יגיע בתמורה לבול או אינגרם כדי להפוך את הלייקרס לאיום הגדול ביותר על גולדן סטייט כבר ב-2018/19. זה לא מובן מאליו שללייקרס כדאי לוותר על כוכבי עתיד פוטנציאליים עבור הווה בו לברון יהיה בן 34 וחצי בפלייאוף 2019, אך מי היה מדמיין לפני חצי שנה שאלה השאלות שראשי הלייקרס יעסקו בהן.
גם אם לברון לא יגיע, ואפילו אם גם לברון וגם ג'ורג' יעדיפו אופציות אחרות, עצם החזרה של הלייקרס למרכז הדיונים על השחקנים הגדולים ביותר חשובה מאוד לאחר השנים האחרונות. השם של הלייקרס חזר להיות מגנט לכוכבים, ברגע שלברון חושב עליהם ברצינות זו הופכת לאופציה עבור כולם. הצעירים נראים יותר ויותר מעניינים, ובין בול, אינגרם, לארי נאנס, איביצה זובאץ, קוזמה וקולדוול-פופ, שעשוי להישאר בתסריט בו לברון לא מגיע, ניתן לדמיין חבורה שהולכת ומתפתחת לקבוצה טובה שלומדת לשחק בשיטה של לוק וולטון, תלמידו של סטיב קר. בהנחה שמג'יק ופלינקה ימשיכו לבצע מהלכים חכמים, הם יוכלו לדאוג למקום מתחת לתקרת השכר עד שיגיעו הכוכבים שירצו להצטרף לצעירים האלה.