נבחרת ישראל תעלה הערב (ראשון, 21:15, ספורט 5) לגמר אליפות אירופה לנבחרות עתודה לראשונה זה 13 שנה. בפעמיים הקודמות שנבחרת העתודה שלנו שיחקה במעמד הזה היא הפסידה לסלובניה, והכוכבים הישראלים (טל בורשטיין ב-2000, יותם הלפרין ב-2004) לא זכו בתואר שאולי הגיע להם: ה-MVP של הטורניר. ניצחון על יוון בגמר, ותמיר בלאט צפוי להיות מוכתר בתואר המרשים, כשגם יובל זוסמן עוד יכול לראות את עצמו מועמד. אם אכן זה יקרה, הוא יצטרף לרשימה מכובדת של שחקנים שעשו זאת, בדרך לקריירה ענקית. הנה הצצה לרשימה שבלאט יכול להצטרף אליה הערב.
2004 - ארזם לורבק, סלובניה
המספרים - 17.4 נקודות, 7.5 ריבאונדים למשחק
עוד לפני האליפות בצ'כיה נחשבו נבחרת סלובניה ולורבק למועמדים להגיע רחוק, ארבע שנים אחרי הזכייה של סאני בצ'ירוביץ'. הסלובנים הצליחו לעמוד במשימה, וזה לא היה קל. המסע כלל הפסד ליוון ולליטא, תבוסה נגד סרביה, ורק בזכות השיטה של פיב"א סלובניה השתחלה לרבע הגמר, ומשם לא עצרה. לורבק היה האיש של הסלובנים כל האליפות אבל בעיקר בשלבי ההכרעה. 31 נקודות בניצחון על הרוסים, 26 ב-40 הפרש הנדיר על ליטא של קלייזה ויאנקונאס, ובגמר הוסיף 15 כואבות על ישראל של שיבק, הלפרין, לימונד ואליהו. לורבק הגיע לאליפות כשחקנה של פורטיטודו בולוניה, המשיך עונה מדהימה עם בחירתו לשחקן הצעיר של העונה ביורוליג ובחירה בסיבוב השני בדראפט. ההמשך? בעונת 2008/9, כשהוא בן 24, קיבל חוזה גדול בצסק"א מוסקבה, והמשיך ל-5 שנים בברצלונה. פציעות חוזרות ונשנות גרמו לו להפסיק את הקריירה בגיל 30, וניסיונות הקאמבק שלו בשנה שעברה הסתיימו בעוד אכזבה כואבת.
2006 - ארסן אילייסובה, טורקיה
המספרים - 17.4 נקודות ו-7.1 ריבאונדים למשחק
לאליפות אירופה לעתודה שנערכה באיזמיר הגיעה טורקיה עם ציפיות רבות. סגל שכלל את אילייסובה, סמיח ארדן, צ'נק אקיול ואוגוז סבאס לא היה אמור להסתפק בפחות ממדליית הזהב. בפועל, הטורקים הגיעו עד הגמר, ושוב תודה לשיטה של פיב"א, והפסידו שם לניקולה פקוביץ' וסרביה, שבעיני רבים הגיע לו תואר ה-MVP. אלה שהמארגנים נתנו את התואר לשחקן המקומי, שרשם בטורניר כמה משחקים מדהימים, כולל 21 נקודות מתוך ה-58 של נבחרתו בגמר. הוא הגיע לאליפות כשחקנה של מילווקי, לאחר שבכל עונת הרוקי שלו ב-NBA לא שיחק ולו משחק אחד. אחרי האליפות הדברים השתנו והוא החל לקבל הזדמנות בבאקס. דווקא אז החליט אילייסובה לצאת לספרד, שיחק שנתיים בברצלונה, חזר למילווקי במעמד אחר, ורשם 6 עונות ב-NBA, כמעט כולן בספרות כפולות. בשנים האחרונות הוא בעיקר מועבר בטריידים, למרות שאשתקד היה אחד השחקנים הטובים של פילדלפיה. לאחרונה חתם על חוזה חדש במדי אטלנטה.
2007 - מילוש תאודוסיץ', סרביה
המספרים: 16 נקודות, 5.4 אסיסטים ו-2.6 ריבאונדים למשחק
עד קיץ 2007 מילוש תאודוסיץ' היה שחקן סרבי מאוד מוכשר מז'לז'ניק, שחובבי הכדורסל האירופי רק התחילו להכיר. בקיץ 2007 הכישרון התחיל להתפרץ. סרביה הגיעה כאלופת אירופה לעתודה, והעמידה נבחרת מרשימה לאליפות בלובליאנה - לצד מילוש כיכבו מילנקו טפיץ', ולדימיר סטימאץ' ואיבן פאוניץ'. כבר מההפסד למארחת סלובניה במשחק הראשון היה די ברור שמילוש ברמה אחרת. 26 נקודות נגד טורקיה הגדולה רק אותתו על הבא לבוא עם דאבל דאבל נגד ליטא ברבע הגמר ו-22 נקודות על ספרד של סרחיו יול ופאו ריבאס בגמר. זה נגמר עם תואר שני לסרבים. אלא שלתאודוסיץ' לקח עוד שנתיים באולימפיאקוס עד שפרץ ברמת היורוליג, והובלת נבחרת סרביה להישגים במקביל. בקיץ 2011 עזב את יוון וחתם על חוזה בצסק"א מוסקבה, אותה משך במעלה הגבעה במשך שש שנים, כולל לתואר היורוליג היחיד בקריירה שלו בעונת 2015/16. לרבים ברור כי מדובר ברכז האירופי הטוב בגילו, וכעת בגיל 30 הוא ינסה להוכיח את זה גם ב-NBA כשחתם על חוזה במדי לוס אנג'לס קליפרס.
2008 - מירוסלב רדוליצה, סרביה
המספרים: 18.6 נקודות ו-10.9 ריבאונדים למשחק
אחרי שתי זכיות רצופות בתואר האירופי לנבחרות עתודה, הרבה לחץ היה על הכתפיים של הנבחרת בקיץ 2008. מירוסלב רדוליצה היה אחד משלושה כוכבים ביחד עם מילאן מצ'באן ומרקו קסלי. מירו הגדול ידע שבאליפות בריגה הוא ייתקל בהרבה נבחרות שיבואו להציק לענקים הסרבים, והוא צדק. צרפת אכן הצליחה להוציא אותו קצת מאיזון, וגם לטביה ברבע הגמר, אבל הנבחרת שייטה והייתה המועמדת המובילה לזהב עד הגמר. רדוליצה רשם חמישה משחקים עם יותר מ-20 נקודות מתוך שמונה, וחמש פעמים דאבל דאבל. בגמר נגד ליטא של מוטיונאס הוא נתן למצ'באן שקלע 31 נקודות לבלוט, והסתפק עם 14 ו-13 ריבאונדים. בפיב"א נתנו לו את תואר ה-MVP, ואכן מבין השלושה עשה את הקריירה היותר מרשימה, אם כי יכול היה לעשות יותר. שנתיים אחרי אותה אליפות חתם באפס פילזן, אך הושאל ממנה ולא זכה לפרוץ מדיה, ובקיץ 2013 עבר למילווקי שם לא ראה יותר מדי דקות. אחרי אפיזודה בסין ובמינסוטה חזר לאירופה לפנאתנייקוס לעונה די מאכזבת, וההמשך בעונה שעברה במילאנו לא היה גדול בהרבה. העונה חזר לסין.
2009 - קוסטאס פפאניקולאו, יוון
המספרים: 11.8 נקודות ו-6.4 ריבאונדים למשחק
אחרי שלוש זכיות רצופות של הסרבים, יוון אירחה את האליפות ברודוס ושמה לעצמה מטרה לחזור עם הגביע. פפאניקולאו עשה זאת רק שנה קודם ביוון עם נבחרת הנוער, וידע כבר את המשימה. למשימה היוונים העמידו נבחרת מוכשרת ביותר - מנצאריס, פאפאס וסלוקאס ביחד עם פפאניקולאו, השחקן הצעיר של השנה ביוון במדי אריס. במשחק השלישי באליפות, צרפת של הרטל, דיו, סראפין וג'קסון הלמו ביוון וגרמו לחששות, אבל יוון ידעה לעשות את זה כמו שהם אוהבים, במשחקים צמודים, ובמאני טיים עם הקהל, גברו על הצרפתים בגמר כשפפאניקולאו קולע 15 נקודות ומוריד 6 ריבאונדים. הטורניר שלו לא היה מרשים כמו של קודמיו, אבל הפריצה שהגיעה לאחר מכן הייתה ועוד איך מרשימה. הוא זכה בתואר השחקן הצעיר של השנה ביורוליג וזכה פעמיים עם אולימפיאקוס ביורוליג, המשיך לברצלונה בחוזה גדול ומשם ליוסטון ודנבר ולא מצא את מקומו ב-NBA. כעת הוא חזר לאולימפיאקוס והגיע איתה השנה שוב לגמר היורוליג.
2011 - ניקולה מירוטיץ', ספרד
המספרים: 27 נקודות ו-10 ריבאונדים למשחק
כשהיא מארחת את האליפות, ספרד ידעה שהתואר צפוי לחזור אליה די בקלות, גם בלי דור זהב, אלא בעיקר בזכות ניקולה מירוטיץ'. בעונה לפני כן הוא כבר הוכיח את עצמו כשחקן מוביל ביורוליג, זכה בתואר השחקן הצעיר של השנה במפעל, וברמה הזאת פשוט עשה צחוק מהיריבות. על אוסטריה בשלב הבתים קלע 28 נקודות ב-16 דקות. אוקראינה? 41 נקודות ו-14 ריבאונדים מתוך 72 נקודות של כל נבחרת ספרד. הדומיננטיות שלו המשיכה כל הדרך לשלבי המפתח, 37 נקודות בחצי הגמר נגד רוסיה ו-29 נקודות ו-11 ריבאונדים בניצחון המשכנע על איטליה בגמר. מירוטיץ' המשיך עוד שלוש שנים בריאל, זכה שוב בתואר השחקן הצעיר המבטיח, אבל לא זכה לראות את הבלאנקוס מרימים את התואר. בקיץ 2014 עזב לשיקגו, נבחר לחמישיית הרוקיז ומיצב את מעמדו כשחקן רוטציה טוב ב-NBA. ברמה הבינלאומית כבר הניף תואר אליפות אירופה לבוגרים בקיץ 2015 עם הספרדים, כשהוא מחליף את סרג' איבקה בתואר המתאזרח.
2014 - ג'די עוסמאן, טורקיה
המספרים: 13.7 נקודות, 4.1 ריבאונדים ו-2.5 אסיסטים למשחק
הפטנט הטורקי, של אזרוח שחקנים בגיל צעיר, עבד גם במקרה הזה. ג'די עוסמאן, יליד מקדוניה, קיבל בית חם בטורקיה, והחזיר עם מדליית זהב גדולה לטורקים דווקא באליפות ביוון. הדרך של הטורקים הייתה כמעט חלקה מהפסדים, ואמנם הם התקשו, וגם לעוסמאן לקח זמן להכנס לעניינים, אבל במאני טיים הוא היה שם בגדול. ברבע הגמר הוא קלע 24 נקודות על ליטא, בחצי הגמר 19 נקודות על סרביה, ובגמר נגד האחים הרננגומס (שניהם היום ב-NBA) ואלברטו דיאז קלע 20 נקודות והוסיף 7 ריבאונדים. הוא נבחר בקלות למצטיין, וחזר לאנדולו, שם כבר קיבל דקות לפני האליפות, כשהפעם יש לו תפקיד מפתח. אז נכון שבשלוש העונות שבאו מאז עוסמאן לא מיצב את עצמו בתור כוכב יורוליג, אבל את הכישרון הגדול שלו קשה לפספס. מי שזיהתה אותו היא קליבלנד קבאלירס, אלופת המזרח, שצירפה אותו ובעונה הבאה הוא ישתף פעולה על מגרש אחד עם לברון ג'יימס, אם הוא עוד יהיה שם.
2015 - מרקו גודוריץ', סרביה
המספרים: 13.4 נקודות, 4.1 ריבאונדים, 2.4 אסיסטים למשחק
אחרי שהפסידה בגמר ב-2014, ספרד הייתה בטוחה כי תבוא לטרוף את הטורניר שנערך באודינה, איטליה. מצד שני, בגילאים הללו לא לזלזל במה שמעמידה מולך סרביה, והפעם קבוצה עמוקה עם שלושה שחקנים מובילים - גודוריץ', אוניין ירמאז וניקולה רביץ'. גודוריץ' היה שם במשחקים החשובים נגד ליטא ברבע הגמר עם 17 נקודות ובחצי הגמר נגד טורקיה עם 21 נקודות ו-5 אסיסטים אחרי טורניר טוב מאוד ובגמר הסתפק ב-14 נקודות, אבל זה בדיוק מה שהנבחרת שלו הייתה צריכה כדי לגבור על האחים הרננגומז ולזכות בזהב. עד לנקודת הזמן ההיא היה מושאל גודוריץ' מהכוכב האדום בלגרד לקבוצת הבת ז'לז'ניק. בקיץ 2015 הוא הוחזר והתחיל להראות ניצוצות עם 7.1 נקודות למשחק ביורוליג. העונה עלה ל-7.8 נקודות ב-18 דקות, וזה כבר הספיק כדי שפנרבחצ'ה/אולקר, אלופת היורוליג, תחטוף אותו.