בווידאו: הפועל תל אביב פותחת עונה
חצי שנה עברה מאז החלה הפועל תל אביב בתהליך ההתרסקות הכלכלית שלה, שסופו בירידת הקבוצה לליגת הלאומית, אך בכל הקשור למנגנון הפיקוח על קבוצות הכדורגל הישראלי הרשות לבקרת תקציבים שום דבר לא השתנה. "מקרה הפועל תל אביב יכול לחזור על עצמו גם בעונה הקרובה", הודה בסוף השבוע ביושר גורם בכיר ברשות לבקרת תקציבים. "אם מישהו חושב שאחרי מה שקרה להפועל תל אביב, משהו בנהלים השתנה הוא משלה את עצמו. גם אם היום, בקיץ 2017, היה נכנס אמיר כבירי למשרדי הרשות ומציג את התקציב שהוגש לפני שנה, הכול היה מאושר והפועל תל אביב הייתה יוצאת לדרך כי אלה נהלי הבקרה וזהו תקנון הבקרה. שום דבר לא השתנה מהסיפור של הפועל תל אביב. כל מה שהבקרה הייתה רשאית לדרוש, נשאר. כל מה שהבקרה רשאית לבקש, נותר על כנו. לא הוחמרו הנהלים ולא השתנה התקנון".
זמן רב שרואה החשבון עופר אורליצקי שותק. יו"ר הרשות לבקרת תקציבים, שספג הרבה חצים וביקורות, בשל ההתרסקות של הפועל תל אביב הוריד קצת פרופיל, אבל בסביבתו מספרים שהוא לגמרי שלם עם תפקודו לפני שנה כאשר משרדו אישר את התקציב של הפועל תל אביב.
"התקציב שהוגש לבקרה בקיץ 2016 ונחתם על ידי משרד רואי חשבון גדול וידוע שהפועל תל אביב שכרה, היה תקציב שהיה ראוי להיות מאושר כי אלה הכלים של הבקרה", מתעקש גורם בסביבתו של אורליצקי. "הבקרה יכולה לדרוש מה שהיא יכולה לדרוש ולא יכולה לבקש מה שאינו בסמכותה ואם רוצים לעשות שינוי, הכתובת היא בקבוצות, במנהלת הליגה, בהנהלת ההתאחדות. בוא נראה קודם שהקבוצות יאשרו שכל שלושה חודשים הן יהיו חייבות להגיש מאזן תקציבי. הרי מהרגע שהקבוצות מגישות תקציב לאישור בחודש יולי, יעברו שישה חודשים עד שהן יצטרכו להגיש מאזן ודו"ח כספי. מי יודע מה קורה בחצי השנה הזו בינתיים? הרי כל הנפילה של הפועל תל אביב הייתה באותם חודשים בהם נכנסו פתאום תביעות מפיפ"א מצד מנדיונדו ושחקנים ששיחקו בקבוצה ופתאום הופיע מס הכנסה עם דרישות כספיות אחרי שנעשו מולו כנראה פרישות תשלום לא טובות. בסופו של דבר לבקרה יש את החלק שלה אבל אם בעלי הקבוצות וההנהלות פועלים בצורה רשלנית, בלשון המעטה, מה יש לבקרה לעשות?".
הגשת מאזנים ודו"חות כספיים אחת לשלושה חודשים ולא פעם בחצי שנה כפי שנהוג היום - זו היתה אחת ההצעות שהוצעו גם על ידי הבקרה על מנת לצמצם את הסיכון להתרסקות כלכלית, אך כאמור הדבר לא יושם. בימים אלה הקבוצות בליגת העל ובליגה הלאומית מסיימות להגיש את תקציביהן לעונת המשחקים 2017/18 והאישור הפורמלי לאישור התקציב מאוד פשוט. טור הכנסות אל מול טור הוצאות. תמיד יהיו ההוצאות גדולות מההכנסות הבטוחות ואלה הצפויות ולכן יצטרך בעל הקבוצה או אפילו עירייה במקרים רבים להשלים את ההפרש. אלא שגם בהקצבת הבעלים קיימת בעיה. על פי תקנון הבקרה, היא חייבת לקבל צ'קים אישיים, כאלה שאתם נותנים באירוע אליו אתם הולכים, עד גובה של שני מיליון שקל. כיסוי הצ'קים נבדק מיידית אך כיוון שרוב הצ'קים הם על תאריכים עתידיים, מי ערב לבקרה שיהיה להם כיסוי בבוא היום שהם ייצטרכו להיפרע?
עניין הצ'קים הוא עוד נדבך בבעיה המורכבת. כך למשל ספונסרים שמתחייבים להעביר כספים לקבוצות עלולים לפשוט רגל, ואפילו עיריות שמעבירות לבקרה כתבי התחייבות יכולות להיקלע לבעיות כספיות או למחלוקות פוליטיות מאחר שאישור התקציב שלהן אינו במקביל לעונת המשחקים. "אם עיריית עכו או עיריית אשקלון מעבירות כתבי התחייבות להעברת כספים לשנת 2018, הבקרה צריכה לקבל זאת ולקוות שלקראת אישור תקציב שנת 2018 של העירייה לא תהיה התנגדות במועצת העיר להעברת הכספים", מסביר גורם בבקרה.
בעיה נוספת שפתרון לה טרם נמצא, היא הנושא של הגירעון התקציבי. כמעט כל קבוצה שמגיעה להעביר תקציב סוחבת איתה גירעון משנים עברו. הפועל תל אביב למשל, סחבה בקיץ 2016, לפני שנה, גירעון של 30 מיליון שקל. על פי תקנון הבקרה, לרשות יש אפשרות לדרוש בין 10 ל-15 אחוז מהגרעון כסכום שיופקד בטור ההוצאות בתקציב. במקרה של הפועל תל אביב, בבקרה התעקשו על 5 מיליון שקל ואפילו הוכנה תכנית פרישה לשש שנים בהן בכל עונה יכוסה 5 מיליון שקל מהגרעון. "אם ידרשו שכל קבוצה תכסה את הגרעון שלה, לא יהיה כאן כדורגל", אומר בצער גורם בהתאחדות לכדורגל. "קבוצות סוחבות גרעונות ואם יתחילו לכסות את הכל בכל קיץ, לא יהיה מהיכן להחתים שחקנים לכן יכולה הבקרה לבקש עד 15 אחוז מגובה הגרעון ועם זה עובדים".
בסביבתו של אורליצקי טוענים שבהתאחדות לכדורגל מבינים היטב עם אילו מגבלות הבקרה צריכה לעבוד ולכן, למרות הביקורות שהוטחו בו, לא פעלו בהתאחדות להחליף אותו אחרי מקרה הפועל תל אביב. יחד עם זה, החוזה של המשרד שלו מסתיים בעוד שנה וחצי וכשהוא כבר עשר שנים בתפקיד, הודיע כבר יו"ר הבקרה לגורמים שונים בהתאחדות שהוא יסיים את החוזה ולא יתמודד על חידוש הסכם לתקופה נוספת.
"חמישה אנשים עובדים היום על בקרת הכדורגל הישראלי", אומרים במשרד של אורליצקי. "שני עורכי דין ושלושה רואי חשבון מקבלים כסף מהמשרד כדי לטפל בבקרה של קבוצות הכדורגל. יש המון עבודה אבל הידיים הרבה פעמים קשורות ולכן מקרה בו מועדון כדורגל נוסף פושט את הרגל, הוא תסריט לא דמיוני בכלים הנוכחיים של הרשות לבקרת תקציבים. צריך רק לקוות שההנהלות למדו מהמקרים של הפועל תל אביב ומכבי נתניה והן תהיינה הרבה יותר אחראיות. אין מקום להיכנע לתכתיבי אוהדים ולהיכנס ללחץ לעשות קבוצה עם מה שאין. יש הרבה כסף שנכנס עכשיו בזכות ההסכם החדש של הטלוויזיה, כך שאין שום בעיה לעמוד בתקציב המינימום. רק צריך לדעת שאם יש תביעות עתידיות ואם יש פרישות תשלומים, אסור להעמיס על התקציב עוד ועוד חוזים והסכמים שאחרי זה לא יהיה להם כיסוי".