1,818 ימי המתנה עבר עומרי כספי בין משחקו הקודם לבין משחקו הבא ביד אליהו. בהופעתו האחרונה על הפרקט בהיכל הוא ניצח עם נבחרת ישראל את סלובקיה 73:106 במוקדמות אליפות אירופה ב-2012, ובמשך כחמש שנים לא זכה הכוכב מספר 1 בענף להופיע לעיני הקהל הביתי במשחק רשמי. אבל בסוף החודש הבא, במפגש עם איטליה בפתיחת יורובאסקט 2017, הוא יחזור. "הרבה זמן עבר מאז הפעם האחרונה, יותר מדי זמן", הוא מחייך.
בחודשים האחרונים אפשר היה לטעות ולחשוב שכספי בן ה-29 יגיע מתוח ואולי מעט חסר ביטחון לקמפיין הזה, לאור העונה רצופת הבעיות והפציעות שעברה עליו. אלא שלמעשה הוא מרגיש כעת בשיאו - ולא בכדי. זה לא רק החוזה שעליו חתם בשורות אלופת ה-NBA, גולדן סטייט ווריירס, ולא רק החיבוק החם שהוא מקבל בישראל כמנהיג הנבחרת, אלא גם (ואולי בעיקר) העובדה שהפך לפני שבועיים לאבא, כשש??ר?י הקטנה נולדה לו ולאשתו שני.
"אני ישן חלק מהלילה", צוחק כספי בראיון בלעדי לוואלה! ספורט, "אבל ברוך השם יש לי אישה שדואגת לי, ואנחנו מתחלקים. היא נותנת לי לישון, במיוחד עכשיו כשהתחלנו את אימוני הנבחרת, ואני אחראי על ש??ר?י יותר במהלך היום. היא כל כך קטנה, אני כבר מרגיש את השינוי בחיים שלי. עכשיו היא יותר זקוקה לאמא שלה, ולאט לאט גם החיבור שלי איתה יתגבר ויעלה".
- אבל בטח קצת קשה לצאת לטייל איתה ברחוב או בקניון, כשאתה בישראל וכולם מן הסתם מזהים אותך ופונים אליך.
"תמיד כיף להסתובב בארץ, בטח עם הבום הגדול הזה שהיה עכשיו כשחתמתי בגולדן סטייט. כן, דברים יצאו קצת מפרופורציות, אבל אני נורא נהנה, ובכל שנה מגיע השלב שאני כבר לא יכול לחכות להגיע הביתה. תמיד נותנים לי פה הרגשה טובה, זה מחמם את הלב, ואני בטח לא נמנע מלצאת מהבית".
עוד בנושא:
ממ.י.ק.י. ועד נתניהו: הקליפ המיוחד לקראת אירוח היורובאסקט
אדלשטיין לקראת הקמפיין: "מבחן הדרך חשוב יותר ממבחן התוצאה"
רביב לימונד שוחרר מסגל הנבחרת בשל פציעה ויחמיץ את היורובאסקט
- בכל זאת, לא בכל יום שחקן ישראלי מצטרף לאלופת ה-NBA. אתה חולם על טבעת?
"כן, ברור שאני חולם על זה. כשאתה מגיע לקבוצה מסדר גודל כזה, זה מה שאתה רוצה. אני חושב שאני עדיין לא מעכל שאני בגולדן סטייט. עד שלא יתחילו האימונים מהמשחקים, ואהיה באמת חלק מהדבר הזה, אני לא אעכל. אני מאוד שמח, מאוד מתרגש".
- מה יותר מרגש, לקלוע 36 נקודות על הראש של הווריירס או לחתום איתם על חוזה?
"שניהם מרגשים, כל אחד בדרך שונה. לחתום במועדון הזה, זה הטופ בשביל כל כדורסלן מקצועני. אתה רוצה להתחרות על תארים ולא תמיד יש לך את האפשרות הזאת. אם אצליח להתברג ברוטציה של קבוצה כזאת, זה יהיה הישג גדול".
- בכל פעם שחתמת עם קבוצה כזו או אחרת ב-NBA, מיד כולם החלו לנתח כמה שחקנים יש על העמדה שלך, באיזה מעמד תגיע וכמה דקות תקבל. בגולדן סטייט זה בכלל לא היה אישיו, אף אחד כמעט לא עסק בזה.
"ברור שרמת הציפיות שונה. כשאתה מגיע מאחורי קווין דוראנט ועוד שחקני היכל תהילה עתידיים, אתה מבין לאן אתה נכנס. אני מאמין שאם אעבוד קשה, ואעשה את כל הדברים שצריך כדי להתקדם בהיררכיה, אז אוכל לזכות בדקות משחק ולהיות חלק מהקבוצה, וגם אמרתי את זה למאמן. אני משחק בליגה הזו כבר הרבה שנים ויודע מה אני יכול לתת. למשל, לעלות ל-15-10 דקות ולהביא איתי אנרגיות".
- על מה ויתרת כדי לשחק דווקא בווריירס?
"בקבוצות אחרות הייתה לי אפשרות לשחק יותר, להתחרות על מקום בחמישייה, בקבוצה אחת אפילו להיות חלק מהחמישייה, אבל הוויתור העיקרי היה בכסף. זו מבחינתי האינדיקציה על כמה אתה מוכן לוותר כדי להיות חלק מארגון כזה".
- אתה רואה שחקנים בוותק שלך, או בני גילך שעכשיו באים מאירופה, והם מקבלים חוזי עתק. לא מרגיש שנותרת אולי קצת מאחור?
"עברתי עונה לא פשוטה ודורגתי במקומות לא רעים בין השחקנים החופשיים, אבל אני בטוח שהדברים היו נראים אחרת אם הייתי יוצא לשוק לפני שנה. אני שמח בשביל השחקנים שהרוויחו, כל אחד מגיע ממקום שונה, ויש להם אפשרות להתפרנס ולעשות כסף עבור המשפחה שלהם. ברוך השם, אני לא מתלונן. אני מרוויח 2.1 מיליון דולר, זה סכום יפה, וחשוב לי להיות במקום הנכון ובזמן הנכון".
- אתה השחקן הכי ותיק בליגה שעדיין לא הופיע בפלייאוף. זה היה שיקול בבחירת הקבוצה? החלום על אליפות הכריע?
"כל הקבוצות שדיברתי איתן היו קבוצות פלייאוף. שמתי דגש על זה. הסתכלתי על כל מיני היבטים בצד המקצועי, ומה הקבוצה יכולה להשיג. ברגע שאתה משקלל את כל הדברים ביחד, אז האפשרות לבוא ולזכות באליפות, ולהיות חלק מרוטציה של כזאת קבוצה, זה משהו שמאוד קסם לי. עכשיו חובת ההוכחה היא עליי. אני צריך לבוא מוכן למחנה האימונים ולהיות חזק מנטאלית לאורך כל העונה, לזכות באמון של המאמנים והצוות המקצועי, ולעבוד על מה שאני יכול לעשות".
אבל עוד לפני ההמראה לעונתו התשיעית ב-NBA, ממתין לכספי אתגר לא פשוט באליפות אירופה. מאז הצטרף לנבחרת ישראל, הוא הפך למנהיג הבלתי מעורער שלה. זו תהיה הופעתו הרביעית ביורובאסקט, ואחרי ההעפלה לשמינית הגמר ב-2015 מגיע התיאבון לעוד קמפיין חיובי.
- הדורות הקודמים יכלו להתהדר בהעפלות לרבע הגמר, אבל לנבחרת שלכם, חוץ מיותם הלפרין, זה עוד לא קרה. אפשר להתברג בין שמונה הגדולות, לראשונה מאז 2003?
"אני לא אחד שאוהב להגדיר מטרות רחוקות וקשות, אלא יעדים ריאליים, משהו שאפשר להשיג. אין ספק שהמטרה הראשונית שלנו היא לעלות שלב. זה אתגר לא פשוט, נשחק נגד נבחרות טובות, ומשם נראה. אנחנו רצים ביחד כמה שנים, יש פה חבר'ה מבוגרים שכבר מתקרבים לסוף דרכם בנבחרת, ואין סיבה שלא נשחק ביחד ונראה דרך נכונה של כדורסל עם תוצאות טובות".
- וכשאתה מביט קדימה, מה ההישג המיוחד שאתה רוצה להגיע אליו עם הנבחרת?
"החלום שלי תמיד היה להגיע לאולימפיאדה או לאליפות העולם, משהו בסדר גודל כזה. זה לא בשמיים, זה עניין של מזל, הגרלה נוחה ועוד כמה דברים שנופלים בסיטואציה נכונה. זה יכול לקרות. אנחנו רואים נבחרות אחרות באירופה, שהן לאו דווקא מוכשרות יותר מאיתנו, והן מגיעות להישגים יפים, אז גם אנחנו מסוגלים".
- אבל במוקדמות אליפות העולם לא תוכל לשחק השנה, בגלל השיטה החדשה. אף ששחקנים רבים באירופה נשמו לרווחה לנוכח העובדה שיהיו להם קייצים פנויים, יש מחיר לעובדה שחלק גדול מהמשחקים הועבר לאמצע העונה.
"אני לא מבין את ההיגיון בזה. ללכת למוקדמות בלי שחקני NBA ובלי שחקני יורוליג זה די טפשי בעיניי. יש זמן לנבחרת ויש זמן לקבוצות. אם אנחנו לא נוכל להגיע, זה יאכזב אותי ברמה האישית. אני נהנה לשחק בנבחרת, נהנה לבוא לאימונים, נהנה מהחברותא. אני מקווה שהדברים עוד ישתנו. הדעות חלוקות בין השחקנים, כי זה קשה לשחק בכל קיץ וחלק מהחבר'ה רוצים לנוח מדי פעם, אבל לי זה חבל. אני מאוד מאוכזב מזה".
- נבחרת העתודה תשחק הערב בגמר אליפות אירופה
"מדהים וכיף לראות. יש חבר'ה צעירים שמשחקים כדורסל נכון, ביחד. הם העתיד של הכדורסל שלנו, כמו שזה נראה אין סיבה שלא ימשיכו להתקדם ולהוביל את נבחרת ישראל בעתיד. חובת העבודה עליהם עכשיו".
- דובר כבר על הרעב להוכיח שאיתו מגיעים רוב שחקני הנבחרת, אחרי עונות לא קלות בקבוצות שלהם. יש לזה גם מחיר? פגיעה בביטחון, לדוגמה?
"רובנו עברנו שנה לא פשוטה, אבל מכנה לנו הכנה כל כך ארוכה, שבה כל אחד יוכל לעבוד על עצמו, לרוץ יותר, לקבל ביטחון, להישאר אחרי האימון ולזרוק, להיכנס לכושר. אנחנו בהתחלה של ההתחלה, ויש עוד כמעט שישה שבועות עד המשחק הראשון. יותם בן 33, ליאור בן 32, אני וגל בני 29, יוגב בן 30. זה גיל טוב, גיל של חבר'ה שעברו דברים בכדורסל, חוו עליות וירידות, היו באליפויות אירופה. זה גיל של בשלות. האימונים נראים שונה מאשר בנבחרת צעירה שמתחילה ללמוד שיטה".
- אתה, באופן אישי, מרגיש שאתה צריך להסיר חלודה?
"אני מרגיש טוב, נחתי. העונה שלי נגמרה ב-13 באפריל, כך שהיו לי שלושה חודשים של חופש. אף אחד בנבחרת לא נח כל כך הרבה. היה לי זמן לנקות את הראש מהדברים הטובים והפחות טובים שעברתי".
- אתה רואה מהצד מה קרה הקיץ לישראלים המובילים בקבוצתך לשעבר, מכבי תל אביב. גיא פניני, יוגב אוחיון וגל מקל הועזבו, במקומם הוחתמו בעיקר מתאזרחים. כמי שגדל במועדון הזה ושיחק בו, זה לא מפריע לך?
"אני לא כל כך מבין את זה ולא מסכים עם הדרך הזאת. זאת החלטה שהמועדון בחר לקחת וללכת איתה, צריך לכבד את זה ונראה במבחן התוצאה מה הם יעשו העונה. אני זוכר שבעבר היו שנים שמכבי הופיעה עם ארבעה או חמישה שחקני חמישייה בנבחרת, ועכשיו כל הישראלים במכבי הם מתאזרחים מלבד איתי שגב. ברור שאני לא מסכים עם זה".
- כשסיימת את העונה הראשונה שלך ב-NBA, נפגשנו ואמרת שהמטרה שלך היא להישאר עשר שנים בליגה. זה אומר שעוד מעט אתה כבר מתחיל לארוז...
כספי צוחק. "כן, אני כבר מתחיל עונה תשיעית, אבל המטרות התעדכנו בינתיים. אני לא מרגיש שמיציתי, אני מקווה להישאר שם עוד ארבע או חמש שנים ולהיות בטופ. השנה הזו חשובה לי באופן אישי".
