פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        סופר-סאב: האם סרחיו רודריגס יהיה מילוש תאודוסיץ' החדש?

        המעבר המסקרן של הקיץ נולד בכלל מתוך פשרה. צסק"א ניסתה להשאיר את הפנומן הסרבי וכשלה, רודריגס רצה להישאר בארה"ב. בלוג הקיץ, והפעם אהרל'ה ויסברג על העסקה הכי גדולה ביורוליג ומדוע מדובר באיש היחיד שמסוגל להחליף את תאודוסיץ'

        מלפפון: 2018 כבר מעבר לפינה, אבל נבן ספאחיה בונה במכבי תל אביב את המודל שעל פיו עבד ב-2007. פייר ג'קסון בתפקיד וויל ביינום, מייקל רול בתפקיד סימאס יסאיטיס, דיאנדרה קיין בתפקיד רודני ביופורד, ג'ונה בולדן בתפקיד ליאור אליהו, דשון תומאס בתפקיד ג'יימי ארנולד. מצד אחד, אם זה ייגמר גם הפעם "רק" באליפות המדינה וברבע גמר היורוליג, במכבי יחגגו כפי שלא חגגו זמן רב. מצד שני, מי יהיה נואל פליקס החדש?

        צנון: מילוש תאודוסיץ', בוגדן בוגדנוביץ', שיין לארקין, קית' לנגפורד, מייק ג'יימס, אפיי יודו, יאניס בורוסיס וכנראה גם בראד וונאמייקר. החבורה הזו הייתה יכולה בקלות להרכיב את נבחרת אירופה של ימינו, אבל המשותף לה הוא אחר: כל כוכבי היורוליג הללו לא ישחקו העונה ביבשת הישנה, וחבל. לראשונה מאז החלה הכתרת שתי החמישיות המובילות של העונה במפעל, מחצית מהנבחרים עזבו את המועדונים שבהם קצרו הצלחות.

        עוד בבלוג הקיץ:

        מימר על הסוסים הלא נכונים: בלוג הקיץ על ראשי בית"ר ירושלים
        בין קוסטה, לוקאקו וטורס: על הגעתו של אלברו מוראטה לצ'לסי
        מן הקייל אל הכבד: בלוג הקיץ על המעבר של קייל ווקר למנצ'סטר סיטי

        שחקן פילדלפה 76' סרחיו רודריגס (AP)
        פנרבחצ'ה ואולימפיאקוס גיששו ונסוגו. סרחיו רודריגס במדי הסיקסרס (צילום: AP)

        אין, הליגה הזו גמורה. כמו ב-2014, 2013, 2012 ו-2011?

        "וואו. צסק"א מוסקבה עשתה זאת שוב. האמת היא שכל עונת היורוליג הזו די מיותרת. אפשר כבר להעניק לרוסים את הגביע וזהו". זו הייתה רוח הדברים שנשמעה השבוע בלא מעט חוגים ברחבי אירופה, בתגובה להחתמתו של סרחיו רודריגס על חוזה עתק המוערך בתשעה מיליון יורו לשלוש שנים.

        אבל הרי זה בדיוק מה שנאמר כשננדו דה קולו הצטרף בקיץ 2014.

        וכשקייל היינס וג'רמי פארגו הגיעו בקיץ 2013.

        וכשסוני ווימס נחת בקיץ 2012.

        וכשאנדריי קירילנקו נשאר בתום השביתה, כמה חודשים קודם לכן.

        וכשמילוש תאודוסיץ' וננאד קרסטיץ' חתמו בקיץ 2011.

        באף אחד מהמקרים הללו, כמעט מיותר לציין, צסק"א לא זכתה בגביע.

        העברתו של האיש והזקן לבירת רוסיה היא הצעד המעניין - והרומנטיקנים יאמרו שאף הצעד המרגש - של עונת המלפפונים באירופה. צריך להודות באמת: הקיץ הזה אינו רק מהביל, אלא גם מבהיל מבחינת הג'נרל מנג'רז באשר הם, ורוב ההתרחשויות אירעו בגזרת הנוטשים ולא במרחב המוחתמים.

        רודריגס יהפוך כעת לבעל השכר השני בגובהו באירופה (וגם השני בעיר בה ישחק), כשרק אלכסיי שבד מחימקי מוסקבה מקדים אותו בטבלת המתעשרים. האם בגיל 31 הוא ראוי לתואר הסגנות המחייב הזה? האם הוא האיש הנכון כדי להחליף את תאודוסיץ'? מדוע לא נשאר ב-NBA? ואיך זה שהקבוצה בה כיכב, ריאל מדריד, אפילו לא הייתה בתמונת המירוץ להחתמתו?


        שחקן צסק"א מוסקבה מילוש תאודוסיץ' (רויטרס)
        צסק"א רצתה להעביר ל-NBA מסר באמצעותו. תאודוסיץ' (צילום: רויטרס)

        לפעמים, דווקא התפשרויות מולידות את השידוכים המוצלחים ביותר. צסק"א לא הייתה האופציה המועדפת על רודריגס, וגם רודריגס לא היה האופציה המועדפת על צסק"א. נשיא המועדון, אנדריי ואטוטין, עשה כל שביכולתו כדי להשאיר את תאודוסיץ' במועדון והציע לו חוזה דמיוני בגובה ארבעה מיליון יורו בעונה עד 2020; כשהבין שהרכבת יצאה מהתחנה, הוא ניסה לייבא את וונאמייקר, אבל נתקל בסירוב מצד דרושפאקה - שמוכנה לוותר עליו רק לטובת קבוצה ב-NBA. רק אז עלה שמו של הספרדי.

        ורודריגס? הספרדי הראשון בתולדות צסק"א לא ציפה שהפרק השני שלו בארה"ב יסתיים אחרי עונה אחת בלבד. במשך שש שנים הוא ביסס את מעמדו בשורה הראשונה של הכוכבים באירופה, עם שלוש אליפויות ספרד, ארבעה גביעי המלך, שלוש זכיות בסופרקופה ועוד אחת - החשובה מכולן - ביורוליג עם ריאל; הוא עזב לפני תום חוזהו כדי להחיות מחדש את חלום ה-NBA שלו, ונחת בפילדלפיה תמורת 6.8 מיליון דולר (ברוטו).

        אחרי הפסקה ממושכת, רודריגס חזר לעונה חמישית בליגה הטובה בעולם, ולפחות בכל מה שתלוי בו הוא עשה את שלו עם ממוצעי שיא בדקות (22.3), בנקודות (7.8), באסיסטים (5.1), בריבאונדים (2.3) ובאחוזים לשלוש (36.5). הרכז הספרדי רצה להישאר מעבר לים, ולו היה מתעקש - בדומה, למשל, לעומרי כספי - הוא גם היה עושה זאת; אבל הוא לא היה מוכן להתפשר. ההצעות שקיבל, כך מספרים מקורות באירופה, היו רחוקות מהשכר שהוא ציפה לקבל. ובעיקר, רחוקות מההצעה המפתה שקיבל מוואטוטין.

        הקבוצות הגדולות באירופה הריחו מה מתחיל להתבשל, והחלו לגשש בכיוונו של רודריגס כבר לפני חודש. פנרבחצ'ה פנתה אליו, סגניתה אולימפיאקוס התעניינה, אבל שתיהן הבינו בשלב מוקדם מאוד שלמהלך הזה אין היתכנות ממשית. ריאל נשארה מחוץ למשחק מתוך החלטה אסטרטגית: היא לא תפגע במעמדם של לוקה דונצ'יץ' וסרחיו יוי כמובילי הקו האחורי שלה.


        שחקן ריאל מדריד סרחיו רודריגס מול שחקן ז'לגיריס קובנה לוקאס לקביצ'יוס (GettyImages)
        רצה להישאר מעבר לים, יסתפק בתואר סגן מלך המשתכרים באירופה. רודריגס (צילום: GettyImages)

        הניסיון של ואטוטין להשאיר את תאודוסיץ' נחל כישלון צפוי, אבל הבעיה אינה רק בעצם העובדה שהרכז הפנומן מסרביה לא ילבש עוד את הגופייה האדומה-כחולה. הסכומים הדמיוניים שהציע לו נועדו גם כדי לתקוע יתד במאבק שלא באמת קיים בין הקבוצות באירופה לאלו שב-NBA. נשיא צסק"א רצה לאותת לעמיתים מארה"ב שיש להם תחרות גם מעבר לים.

        זה לא קרה, כמובן, כי תאודוסיץ' לא רק רצה לרפד את חשבון הבנק שלו (12.5 מיליון דולר ברוטו לשנתיים), אלא חיפש את האתגר המקצועי הבא. או כמו שאמר לי בראיון שהעניק לוואלה! ספורט בתחילת העונה החולפת, "גם אני רוצה ללכת לשם, לראות איך זה לשחק עם הטובים ביותר, לבחון את עצמי ברמות הכי גבוהות".

        זו לא תופעה חדשה, כמובן, והיא רק הולכת ותופסת תאוצה עם הזמן. רק לפני שנה נמשכו הכוכבים העולים של אירופה לטובת האתגר והמזומנים בארה"ב. רודריגס היה אחד משורת שחקנים בולטים שעשו את המעבר הטבעי הזה - לצד מלקולם דילייני, תומאש סטוראנסקי, מינדאוגאס קוזמינסקאס, דיוויס ברטאנס, דאריו שאריץ' ואלכס אברינס.


        דימיטריס איטודיס מאמן צסק"א מוסקבה (ברני ארדוב)
        האם רודריגס יתאים עצמו אליו? איטודיס (צילום: ברני ארדוב)

        רודריגס מציע לצסק"א חבילה דומה לזו שהביא איתו תאודוסיץ': קליעה אבסולוטית לשלוש, פיק אנד רול ברמה הכי גבוהה שיש, מסירות וירטואוזיות שהופכות את השחקנים שלידו טובים יותר, וגם משחק הגנה לוקה בחסר במקרה הטוב ומפוקפק במקרה הרע. וכן, גם לספרדי - בדומה לסרבי - יש קוף להוריד מהגב בכל הנוגע להופעה ברגעי אמת: ארבע הופעותיו עם הבלאנקוס בפיינל פור הסתיימו בזכייה אחת בלבד.

        האם הוא יתאים את עצמו לסגנון של המאמן דימיטריס איטודיס, ויצליח להתבלט גם מחוץ למשחק הריצה הבלתי פוסק במדריד? והאם סוף סוף נזכה לראות אותו משחק לעיתים גם ברבע הראשון והשלישי, שלא כמו בימי רכבת החילופים המתוזמנת של פאבלו לאסו?

        במובן מסוים, ההשוואה בין תאודוסיץ' לרודריגס אינה הוגנת ובעיקר אינה רלוונטית. הרי בסופו של דבר, הכוכב הסרבי הרי לא היה רלוונטי מבחינתם של הרוסים. השאלה שצריכה להישאל היא האם הספרדי המזוקן הוא האלטרנטיבה הטובה והמתאימה ביותר מבין אלו שעמדו לרשות המועדון. התשובה הדי ברורה היא כן. בניגוד לכמה מחבריו בחדר ההלבשה של ריאל, דוגמת יוי ורודי פרננדס, רודריגס הוא מנהיג שקט, אדם נוח ואחד שיודע לחבר קבוצות ברמה האנושית; לא רק עם חבריו הספרדים, אלא גם עם הזרים שהתקבצו במדריד.

        בסוף, כשהאבק ישקע מעל ההחתמה הנוצצת, הרוסים יהיו תלויים שוב בשני גורמים עיקריים. האחד הוא החיבור בין רודריגס לננדו דה קולו; הצמד "דה קולוסיץ'" תרם שורה מפלצתית ובלתי נתפסת של כ-35 נקודות, חמישה ריבאונדים ו-11 אסיסטים למשחק בשנתיים החולפות, ולאיטודיס יהיה אתגר לא מבוטל בהפיכת צמד הגארדים החדש שלו ל"דה קודריגס".

        והגורם השני? הרי די ברור שלפחות במשך שבעת החודשים הראשונים של העונה, צסק"א תמשיך להפגין את עליונותה בכל רחבי אירופה. אבל אז, אם וכאשר תטוס לבלגרד באמצע מאי 2018, היא תתפלל שלא לקבל שוב את אולימפיאקוס. כי יש עוד חלק, מרשים פחות, שתאודוסיץ' הותיר במורשת שלו במועדון. ארבע פעמים נתקל באקסית היוונייה שלו בפיינל פור, ובכולן הפסיד. סרחיו, ראה הוזהרת.