ב-NBA דברים קורים מהר בקיץ. כל ההחתמות הגדולות מתרחשות בימים הראשונים של יולי, כאשר השנה היו גם כמה טריידים גדולים לפני כן. באמצע יולי, החלק המרכזי של הקיץ כבר נמצא הרחק מאחור. יש עוד כמה סוגיות על הפרק: טרייד על כרמלו אנתוני עדיין יכול לקרות, כמה שחקנים חופשיים מוגבלים נתקעו בלי הצעה ובלי עמדת מיקוח מול הקבוצות שלהם (הבולט הוא נרלנס נואל שדאלאס כנראה תוכל להחתים במחיר מבצע) ובשוק החופשי יש עוד כמה שחקנים שמסוגלים לתרום.
אך בגדול, ניתן כבר להתחיל לסכם את הקיץ. על ההחתמות הגדולות נכתב כבר מספיק, הפעם אתמקד בהחתמות הקטנות של הקבוצות הגדולות והבינוניות שעברו מתחת לרדאר בתוך המבול. כדי להתמודד בצמרת צריך כיום כמה כוכבים, אך צריך גם מספיק שחקני משנה שמסוגלים לקבל דקות משמעותיות ברמות הגבוהות ביותר, צריך רוטציה של לפחות 7-8 שחקנים שמסוגלים לשחק ברגע האמת. לפעמים השחקנים האלה מגיעים כמציאות זולות בשוק החופשי או בטריידים קטנים. קליבלנד כנראה לא הייתה זוכה באליפות לפני שנה בלי ריצ'רד ג'פרסון, החיים של גולדן סטייט היו קשים יותר ללא שון ליבינגסטון, סן אנטוניו אוספת באופן קבוע שחקנים שאף אחד אחר לא רוצה. הנה שבעה שחקנים שדי בשקט חתמו בקבוצות פלייאוף בשבועיים האחרונים ויכולים להתברר כחוליה החסרה.
ב-NBA דברים קורים מהר בקיץ. כל ההחתמות הגדולות מתרחשות בימים הראשונים של יולי, כאשר השנה היו גם כמה טריידים גדולים לפני כן. באמצע יולי, החלק המרכזי של הקיץ כבר נמצא הרחק מאחור. יש עוד כמה סוגיות על הפרק: טרייד על כרמלו אנתוני עדיין יכול לקרות, כמה שחקנים חופשיים מוגבלים נתקעו בלי הצעה ובלי עמדת מיקוח מול הקבוצות שלהם (הבולט הוא נרלנס נואל שדאלאס כנראה תוכל להחתים במחיר מבצע) ובשוק החופשי יש עוד כמה שחקנים שמסוגלים לתרום.
אך בגדול, ניתן כבר להתחיל לסכם את הקיץ. על ההחתמות הגדולות נכתב כבר מספיק, הפעם אתמקד בהחתמות הקטנות של הקבוצות הגדולות והבינוניות שעברו מתחת לרדאר בתוך המבול. כדי להתמודד בצמרת צריך כיום כמה כוכבים, אך צריך גם מספיק שחקני משנה שמסוגלים לקבל דקות משמעותיות ברמות הגבוהות ביותר, צריך רוטציה של לפחות 7-8 שחקנים שמסוגלים לשחק ברגע האמת. לפעמים השחקנים האלה מגיעים כמציאות זולות בשוק החופשי או בטריידים קטנים. קליבלנד כנראה לא הייתה זוכה באליפות לפני שנה בלי ריצ'רד ג'פרסון, החיים של גולדן סטייט היו קשים יותר ללא שון ליבינגסטון, סן אנטוניו אוספת באופן קבוע שחקנים שאף אחד אחר לא רוצה. הנה שבעה שחקנים שדי בשקט חתמו בקבוצות פלייאוף בשבועיים האחרונים ויכולים להתברר כחוליה החסרה.
עוד בנושא:
בין שאראס לסאבוניס: איך מילוש תאודוסיץ' יסתדר בקליפרס?
תפנית בעלילה: הניקס השהו את המגעים לטרייד על כרמלו אנתוני
בוסטון הודיעה על החתמת הייוורד: "נעבוד כדי להביא אליפות"
טייריק אוונס ובן מקלמור בממפיס
ממפיס הייתה אחת הקבוצות השקטות של הקיץ. הג'נרל מנג'ר כריס וואלאס ראה את קבוצות המערב בסדר הגודל של הגריזליז מתחמשות בתותחים כבדים וידע שהקבוצה הנוכחית שלו לא מספיק טובה כדי להתמודד איתן, שאין לו דרך להתחזק באופן משמעותי ושהוא לא יכול ללכת לבנייה מחדש אם מייק קונלי ומארק גאסול חתומים לטווח ארוך. הוא נתן לצלע השלישית זאק רנדולף לעזוב לסקרמנטו יחד עם וינס קרטר ומאוד יכול להיות שגם טוני אלן לא יישאר. ג'מייקל גרין הוא מהשחקנים החופשיים המוגבלים התקועים, אך ניתן להניח שהוא יישאר בסופו של דבר.
אבל וואלאס ניצל באופן מושלם את החריגות של קבוצות שנמצאות מעל לתקרת השכר כדי לחזק את עמדות הכנף בשני שחקנים שעשו את הדרך ההפוכה מסקרמנטו. אוונס היה רוקי מבטיח במיוחד ונשכח בשנתיים האחרונות בגלל פציעות, אך כשהוא כשיר מדובר בשחקן שיכול להיות שחקן שישי אידיאלי בקבוצה טובה, כזה שמנהל את היחידה השנייה, קולע בעצמו ויכול לשחק במאני טיים. הוא עוד יכול להתברר כגניבה גדולה ב-3.3 מיליון דולר לעונה. מקלמור הוא עוד הבטחה לא ממומשת, אך מדובר בשחקן צעיר עם קליעה טובה מבחוץ שאולי ירגיש הרבה יותר בנוח בתפקיד משני ובוודאי יתאים לקבוצה שזקוקה נואשות לשוטינג גארד. ממפיס תלויה מאוד בברכיים הפצועות של טייריק וצ'נדלר פארסונס ולא יכולה להתייחס אפילו למקום בפלייאוף כמובן מאליו, אבל לפחות יש לה סגל שניתן לדמיין אותו עובד ומפתיע במערב הצפוף.
ארון ביינס בבוסטון
הסלטיקס השיגו את הפרס הגדול של השוק החופשי ובדרך לפינוי מקום מתחת לתקרה עבור גורדון הייוורד הביאו מדטרויט את מרכוס מוריס, מעטים שמו לב לכך שדני איינג' הצליח להחתים מאוד בזול (4.3 מליון דולר לעונה אחת) שחקן נוסף של הפיסטונס. כמחצית משחקני הרוטציה של בראד סטיבנס הולכים להיות צעירים לא מוכחים, כאשר הכי מעט קבלות יש לשחקני הפנים גרסון יבוסלה ואנטה ז'יז'יץ' שלא מאוד הרשים בליגת הקיץ. איינג' חיפש שחקן פנים עם ניסיון ב-NBA וקיבל את מבוקשו בסנטר האוסטרלי.
ביינס הוא סנטר מחליף סולידי לפי הספר. הוא יודע לסיים ליד הטבעת, ריבאונדר התקפה טוב, קולע עונשין מצוין ושחקן הגנה איכותי ולא מוערך מספיק שיודע לשמור על כל סוגי המהלכים. הוא התחנך שלוש שנים באקדמיה של גרג פופוביץ' ובשנתיים האחרונות היה מחליף טוב לאנדרה דראמונד בפיסטונס. בוסטון צריכה שחקנים עם גוף גדול ונוכחות בהגנה ובריבאונד, לכן אפילו האפשרות שביינס יפתח בחמישייה לצד אל הורפורד אינה מופרכת. אך הגיוני יותר שהוא ייתן להורפורד דקות מנוחה רבות בעונה הרגילה ויתאים למאץ'-אפים מסוימים בפלייאוף כשהוא נותן לז'יז'יץ' להתפתח בנחת. יכול להיות שבוסטון מצאה שחקן משלים איכותי לטווח ארוך.
סי ג'יי מיילס בטורונטו
מסאי יוג'ירי שמר על השחקנים הבכירים שלו, אך ביצע מהפכה שקטה בצוות המסייע, שהייתה לו חשיבות רבה בהצלחה של הקנדים בשנים האחרונות. החמישייה של קייל לאורי והמחליפים הייתה אחד מלהיטי העונה הרגילה בשנים האחרונות, המחליפים האלה התפזרו לכל עבר כשבמקומם דווין קייסי יסתמך על צעירים מעניינים בראשות נורמן פאוול. הצלע האחרונה בחבורת המחליפים שעזבה היא הגארד הסולידי קורי ג'וזף, שעבר בטרייד לאינדיאנה תמורת סי ג'יי מיילס שחתם בסיין אנד טרייד על חוזה של חוזה של 25 מיליון דולר לשלוש שנים.
מיילס בעצם יחליף את דמארה קארול הדועך, שיוג'ירי שלח את החוזה שלו לברוקלין ושילם בבחירת סיבוב ראשון. קארול בקושי היה יכול היה לשחק בשנה האחרונה, בעוד שמיילס התפתח לאחד מקלעי השלשות הטובים בליגה ובעונה שעברה קלע 2.2 שלשות למשחק ב-41.3 אחוזים. הוא ייאבק עם פאוול על תפקיד הסמול פורוורד הפותח, ובכל מקרה ניתן לשער שהוא יקבל דקות רבות בהרכבים נמוכים, כי מבנה הגוף שלו מאפשר לו לשמור על שחקנים גבוהים ממנו (זה מה שהוא עשה באינדיאנה בניסיון הסמול בול קצר המועד שלהם). חמישייה שכוללת אותו ואת פאוול לצד קייל לאורי, דמאר דרוזן וסרג' איבקה עשויה להיות חמישיית המאני טיים של קייסי, זו בהחלט חמישייה עם פוטנציאל.
טים פרייזר בוושינגטון
התייחסתי לכך בקצרה בשבוע שעבר בהקשר של ההישארות של אוטו פורטר בוויזארדס, זה מספיק משמעותי כדי להרחיב על המצב של נציגת הבירה. תזכורת: החמישייה הראשונה של וושינגטון הייתה אחת הטובות בליגה בעונה החולפת, היא שיחקה יותר דקות מכל חמישייה אחרת ב-NBA בפער עצום (1347) וסיימה עם הנט רייטינג (הפרש נקודות ל-100 פוזשנים) הרביעי בליגה לחמישיות ששיחקו לפחות 300 דקות. בסדרת הסיבוב השני מול בוסטון לחמישייה הראשונה היה נט רייטינג של כמעט פלוס 20 ואת הדקות בהן שיחקה וושינגטון ניצחה בהפרש מצטבר של 75 נקודות. היא הפסידה את הסדרה.
השאלה כמה רחוק הקבוצה הזאת תהיה מסוגלת להגיע עם ספסל נורמלי זו שאלה לגיטימית. עיקר התקווה על הספסל טמונה בקלי אוברה הצעיר, כשגם הסנטר יאן מהינמי אמור לתרום לאחר שהיה פצוע רוב העונה החולפת. החור הגדול היה בעמדת הרכז המחליף, שם טריי ברק וברנדון ג'נינגס היו נוראיים. למשבצת הזאת ייכנס פרייזר, שהגיע בטרייד מניו אורלינס. פרייזר התגלה בשנה וחצי האחרונות בזכות היעדרויות של ג'רו הולידיי והתברר כמנהל משחק משובח עם יחס אסיסטים/איבודים נהדר. הוא לא שחקן משנה גורלות, אך בקבוצה שכל כך משוועת לגארד אפקטיבי בדקות המנוחה של ג'ון וול וברדלי ביל הוא עשוי להתברר כשחקן מפתח במזרח העונה.
פי ג'יי טאקר ביוסטון ופטריק פטרסון ב-OKC
הכנסתי אותם ביחד גם כי שניהם מגיעים מטורונטו וגם כי שניהם עברו פחות מתחת לרדאר מהאחרים. שניהם גם מגיעים לסיטואציה דומה, מעט לאחר שהקבוצה החדשה שלהם השיגה כוכב שני וחיפשה דרכים להשלים את הסגל. אם יוסטון ו/או אוקלהומה סיטי יהיו קונטנדריות אמיתיות, זה קודם כל יהיה בזכות שיתוף פעולה מוצלח של הכוכבים, אך זה כנראה לא יתאפשר ללא תרומה משמעותית של שני שחקני המשנה הקלאסיים האלה.
טאקר מגיע לתפקיד הסטופר, הוא יאפשר למייק ד'אנטוני לשחק עם הרכבים נמוכים ולטרבור אריזה לשמור על הגארדים הבכירים של היריבות. הוא עובר מערבה לאחר פלייאוף בו הרשים בהגנה על יאניס אנטטוקומפו ולברון ג'יימס וישמח לעשות אותו הדבר מול קווין דוראנט, קאווי לאונרד ופול ג'ורג'. פטרסון הוא שחקן שלם יותר, סטרץ' 4 שמסוגל לשמור על שחקנים מסוגים שונים, לקלוע מבחוץ (לא ביציבות) וגם לבצע פעולות נוספות עם הכדור. הוא יספק לבילי דונובן את השילוב שכל כך היה חסר לו של ריווח והגנה, יחד עם ניסיון ויכולת להניע כדור. שני הפועלים השחורים האלה יוכלו להיות רלוונטיים העונה עמוק לתוך חודש מאי.