בווידאו: ז'אירו סווירסקי עם נחיתתו בישראל
המלפפון: שרון גורמזנו התעקש. אחרי שמונה שנים של נוחות בליגה הלאומית ובליגה א', הוא ביקש להתאמן עם הפועל אשקלון והצליח לשכנע את יובל נעים להחזירו לקדנציה שלישית. הדלת לליגת העל פתוחה גם בגיל 34.
הצנון: בית"ר ירושלים מעכבת את החתמת הבלם הזר ובכך מקטינה את פרק הזמן שיישאר להגנה שלה כדי לייצר תיאום. חסוס רואדה הותיר חלל רציני במרכז ההגנה, החלק האחורי של בית"ר זקוק למנהיג חדש.
עוד בבלוג הקיץ:
השנה האחרונה באשליית חן עזרא
רק אנחנו מפסידים: המעבר של גידי קאניוק לאוזבקיסטן
שובר את השוק: משמעות הבחירה של עומר אצילי במכבי תל אביב
מנגינת המנודים: התופעה שמכבי חיפה מתעקשת להנציח
משהו כמו 8,000 ספורטאים יהודים מרחבי העולם הגיעו לישראל לכבוד המכביה ה-20. כולם התקבלו בסבר פנים יפות ונכבדי המדינה קראו להם לעשות עלייה. "זה הבית שלכם, זו המדינה שלכם", הכריזו בחגיגיות בטקס הפתיחה.
גם ז'אירו סווירסקי זכה לחוות את הכנסת האורחים הלבבית הזו לפני 12 שנים, כשאימן את נבחרת הכדורגל של ברזיל במכביה ה-17. אבל עכשיו, כמאמן בני סכנין, הוא כבר לא יהודי אלא זר. זר לא מוכר (הרזומה עמום למדי, אין ספק) שברוב חוצפתו עוד תופס עמדה של מאמן ישראלי.
והיחס בהתאם. בני סכנין עדיין לא יצאה למחנה האימונים, אבל הדיווחים אחרי משחק האימון הראשון של הקבוצה (גם אם ניצחה 0:1 את מכבי אחי נצרת) דיברו על "אכזבה במועדון" מ"המאמן האלמוני" שהוא "תעלומה אחת גדולה". זה לא התחיל כאן. חודש לפני כן, ממש רגע אחרי ההודעה על המינוי, בתכנית הספורט ברדיו כבר דאגו לבשר בלעג ש"המתאזרח לא יגיע לחגים" וקינחו בשיבוש השם. אין אפילו דקה אחת של חסד. זר? גורלך אכזר.
סווירסקי הוא אכן מינוי מפתיע. הרקורד שלו די מעורפל, וכולל שנים ארוכות במחלקות נוער בברזיל, ניסיון בליגה המלטזית, אימון בדרום קוריאה ואורוגוואי, וגם אליפות מרגשת עם יאנגון יונייטד במיאנמר. קרוב לוודאי שאלמלא ההזדמנות הקורצת שהעניקה לו סכנין, הוא לא היה מקבל קבוצה באירופה וממשיך לעבוד באקדמיה בברזיל.
אך האם יש הבדל בינו לבין דודו אברהם, למשל, שיאמן העונה את הפועל רעננה? רקורד האימון של אברהם כולל את הנוער של רעננה, עוזר מאמן בהפועל כפר סבא וחודש לא מוצלח בהפועל ניר רמת השרון מהליגה הלאומית, שנפרדה ממנו אחרי שתי נקודות בחמישה משחקים. ובכל זאת, את הישראלי תמיד נלטף ובזר תמיד נחשוד.
זה לא חדש. כולנו זוכרים איך התקבל כאן פאקו אייסטרן לפני שלוש שנים. האיש שהיה עוזר המאמן של רפא בניטס באליפויות עם ולנסיה ובזכייה בליגת האלופות עם ליברפול, הוצג כ"מאמן כושר" ש"הרזומה שלו עלוב". גם קודמיו במכבי תל אביב, מאמן הנוער אוסקר גרסיה מברצלונה ופאולו סוזה שנכשל בהונגריה, זכו לקיתונות של בוז עם הגעתם. אז סווירסקי בחברה טובה בסך הכול.
הזלזול, אגב, הוא לא נחלתה של התקשורת בלבד. מי שנתן דרור לגישה הזו אלו דווקא אנשי סכנין, שבמקום להתייצב בנחישות לימינו של סווירסקי (בכל זאת, מינוי שלכם) הגדירו אותו כהימור. "אין לו ניסיון כי הוא זר" - זה היה ההיקש המוזר שעשה ראש העירייה מאזן גנאים בראיון ברדיו, והיו"ר מוחמד אבו יונס הדגיש בכמה מקרים: "אני מודה שלקחתי איתו סיכון". אבל מה חדש פה? המינוי של יוסי אבוקסיס לא היה סיכון? ומרקו בלבול? וגיא לוי? גם פפ גווארדיולה, לכאורה הימור בטוח מבחינת מנצ'סטר סיטי, נכשל בעונה הראשונה. אז מה?
בכל מקרה, לא תשמעו בוס של קבוצה בליגת העל מגדיר את המאמן הישראלי החדש שלו כהימור או סיכון. סווירסקי, לעומת זאת, הוא טרף קל. בקושי מבין עברית, (עדיין) לא עוקב אחרי הידיעות בתקשורת הישראלית ולא מספיק מקושר.
יכול להיות שהמינוי של המאמן הזר הראשון בתולדות בני סכנין יהיה פיאסקו מהדהד. מי יודע, אולי אפילו סווירסקי לא יצליח לגשר על הפערים עם השחקנים שלו והצדדים יודיעו על פרידה עוד לפני פתיחת הליגה. ראינו כבר הכול.
אבל עד אז שזה יקרה, אפשר לתת לו צ'אנס מינימלי ולהמתין לטעות הראשונה לפני שמתחילים לזלזל, לקטול ולהשמיץ. לפחות כמו לכל מאמן ישראלי שנפל בחלקו לפתע להוביל קבוצה בליגת העל.