כשהגיעה תורה של דאלאס לבחור תשיעית בדראפט ה-NBA האחרון, הבעלים הכל-יכול מארק קיובן איים על כל מי שבחדר בפיטורים, כי כבר לא ממש היתה אופציה אחרת. הוא פנה אל כל הצוות המקצועי והניהולי שלו, ובפיו שני דברים: "אחד, כשאני בטלפון, כולם סותמים את הפה. שניים, מי שמדליף את הבחירה שלנו לאדריאן ווג'נראוסקי, מפוטר. שאף אחד לא ייגע בטלפון שלו". העובדים המפוחדים לא נגעו בטלפון שלהם, והנס קרה: סקופר הכדורסל הטוב בעולם לא הצליח לעשות את מה שהוא עושה יותר טוב מכל אחד אחר, ולדווח מבעוד מועד שהמאבס יבחרו בדניס סמית'.
בהמשך הדראפט הוא חזר לעצמו ודיווח על בחירה אחר בחירה, דקה או שתיים לפני שהקומישנר אדם סילבר הכריז עליה קבל עם ושידור חי ברחבי העולם. היה פער ברור מי בין שעקב אחר "ווג'" בטוויטר, ומי שבכל בסך הכל צפה במשדר בשידור ישיר. הפער הזה הפך כמעט קומי לפני הבחירה ה-25: ווג'נראוסקי דיווח שאורלנדו שלחה אותה לפילדלפיה, כדי שתוכל לבחור אנז'י פשצ'ניקס. ב-ESPN, שהעבירה את המשדר בשידור חי, החלו לנתח כיצד הסנטר הלטבי יתאים לתכניות של המג'יק, בעוד מיליוני העוקבים של "ווג'" בטוויטר כבר ידעו שמדובר בדיבורי סרק. זו היתה דוגמה מושלמת לאיך אדם אחד מסוגל להרוס שידור שלם, איך אדם אחד מסוגל לחסל רשת שלמה, והכל בזכות מוסר עבודה חולני ורשת קשרים חולנית לא פחות.
בשבוע שעבר, היה כמובן הראשון לדווח על הטרייד המדהים של כריס פול מלוס אנג'לס קליפרס ליוסטון רוקטס, עם עוד אחת מ"פצצות ווג'" המפורסמות שלו. מספר שעות אחר כך, בתזמון עילאי, השתמש בחשבון הטוויטר בו בישר על כל כך הרבה סקופים כד להפיל את המיקרופון ו לאשר סקופ שפורסם מספר חודשים קודם לכן על ידי מקורות אחרים: הוא עוזב את יאהו לטובת ESPN, במעבר מסקרן לא פחות מאלה של פרי אייג'נטים רבים, עם שלל משמעויות לכאן ולכאן. כי בעולמו של אדריאן ווג'נראוסקי, גם אם אתם יכול לנצח אותם - ואתה יכול, ועוד איך יכול, פעם אחר פעם - בשלב מסוים כנראה שמוטב להצטרף אליהם.
גם פורטלנד ידעה מי שולט בדראפט האחרון
בכך, בעצם, נסגר לו המעגל שהחל כשאדריאן ווג'נראוסקי נולד ב-1969 בבריסטול, קונטיקט - תשע שנים לפני ש-ESPN הוקמה באותה עיר. חלומו באותה תקופה - בכל תקופה, למען האמת - היה להיות עיתונאי ספורט. "זה כל מה שרציתי לעשות", אמר ל-GQ, "זו העבודה היחידה שבאמת רציתי כילד". אז הוא הלך והשיג אותה: תחילה עבד בעיתון בית הספר, לאחר מכן בזה של האוניברסיטה בה למד, וכשסיים את לימודיו, קיבל ב-1995 טור ב"פרזנו בי". שנתיים לאחר מכן עבר ל-The Record, ובמהלך שהותו בעיתון הניו ג'רזאי זכה במספר פרסים עיתונאיים. בו בזמן, ב-1999 החל לפרסם טורים גם ב-ESPN. אחד מהם, לציון 20 שנה לענקית הספורט האמריקאית, נקרא "לגדול עם ESPN", והיה אחד הדברים הכי אישיים שווג'נראוסקי כתב עד התקופה ההיא.
בדיעבד, כך הודה בפני GQ, התקופה ההיא, בה החליף עיתון עם מעט מנויים בעיתון עם טיפה יותר מנויים, עד אשר מצא נחלה מסוימת באתר הספורט הפופולרי בתבל, עיצבה אותו והפכה אותו לעיתונאי שהוא היום. בניגוד לאנשי מקצוע אחרים, שנולדו עם כפית כסף בפה, הוא היה צריך להשתמש בכפית שקיבל כדי לחפור לעצמו את הדרך. "אני חושב שאחד הדברים שמדרבנים אותי הוא שלא קיבלתי התמחויות גדולות. לא זכיתי לעבוד בוושינגטון פוסט או ניו יורק טיימס או ניוזדיי, ועדיף ככה, כי כתבתי על משחקי פוטבול תיכונים בבוץ והייתי צריך להגיש את הכתבות שלי מתאי טלפון ומכשירי פקס. ככה גדלתי. זה היה הרבה יותר קשה מכל מה שאני עושה היום".
הטורים ב-ESPN החזיקו עד 2006, אז עזב ליאהו. באותה שנה פרסם את ספר המופת The Miracle of St. Anthony - ובו עקב אחר מאמן התיכונים האגדי בוב הרלי, בדרך לאחד מספרי הספורט הטובים ביותר שפורסמו בארצות הברית בעשרים השנים האחרונות. מי שרואה כיום בווג' סקופר ותו לא, מוטב שישיג לעצמו עותק ויגלה שהרבה לפני שהפך לעיתונאי הכדורסל הטוב ביותר בארצות הברית, הוא היה סופר מחונן, שמסוגל לספר סיפור כמו הגדולים ביותר בתחומו.
"הוא עשה את יאהו, יאהו לא עשתה אותו", אמר עיתונאי ESPN בריאן ווינדהורסט ל"ניו ריפבליק" על יריבו. ואכן, כשווג' הצטרף ליאהו ב-2006, הוא גילה מחלקת ספורט דלה, גילה שבסיפור התנ"כי הזה הוא לגמרי דוד ולא גוליית. אבל כשם שההתמחויות הנוצצות שלא קיבל רק דירבנו אותו עוד יותר, כך היותו אנדרדוג מובהק גרמה לו לעבוד קשה יותר מכל אדם אחר, ולדבוק במוטו בו האמין לכל אורך הדרך: כתיבה טובה מתחילה בעבודה טובה, ועבודה טובה מתחילה בעבודה קשה, מעייפת, נטולת תירוצים. "הכתיבה הטובה ביותר מתרחשת כשיש לך חומר מצוין", אמר לבלוג "110%". "כשאין לך חומר מצוין, אתה מנסה לחפור לעצמך יציאה מהבור. חשוב לא רק לדעת מאיפה אתה משיג את המידע והסיפורים שלך, אלא לדעת מה הולך לקרות. לא רק להגיב למה שקרה, אלא לצפות מה הולך לקרות כדי שתהיה צעד אחד לפני הסיפור שעדיין לא פורסם".
"הוא פשוט חיה. אדריאן הוא למעשה עיתונאי על סטרואידים", אמר עליו פרנק אייסולה "מניו יורק דיילי ניוז". הברנז'ה כולה הבינה זאת באופן מלא לפני דראפט ה-NBA של 2011 - הדראפט הראשון בו ווג'נראוסקי החל לצייץ על הבחירות לפני שהן הוכרזו על ידי הקומישנר. באותה תקופה היו לו 90 אלף עוקבים בטוויטר; כיום יש לו קרוב לשני מיליון, ולא קשה להבין מדוע. לאורך השנים, שכלל ווג' את המקצוע והיה בין הראשונים שלמדו את מה שהיום כולם (טוב, כולם להוציא חלקים רבים מתקשורת הספורט הישראלית) יודעים: במקום לכתוב ידיעה, לשלוח אותה למערכת ולחכות עד שתתפרסם, הוא קודם כל מצייץ את המידע החם וכך, תוך שניות, הוא יכול להעביר מידע בלעדי ולהקדים את מתחריו - בפרט את אנשי ESPN.
אלא שככל שווג'נראוסקי נסק מעלה, כך גברו הקולות שביקרו את שיטות העבודה המפוקפקות שלו, וניסו להורידו מטה.
עיקר הביקורות סבבו סביב אותה הנחה: ווג' עובד טוב מאוד עם האנשים שעובדים איתו, אלה שמשתפים איתו פעולה ומוכנים לשחק את המשחק; אלה שלא, לא רק שלא מקבלים סקופים, כי אם חוטפים בתמורה חצים. הדוגמה הטובה ביותר לצד הראשון של המשוואה הזו הגיעה מכיוונו של ג'ו דומארס, שניהל את דטרויט מ-2000 עד 2014 - תחילה בהצלחה רבה, ולאחר מכן בהצלחה מועטה עד לא קיימת. את ווג'נראוסקי זה לא עניין: במשחק הביצה והתרנגולת הזה הוא היה הסקופר המוביל, כמעט היחיד בכל מה שקשור בפיסטונס, וכפועל יוצא, מיעט לבקר את מהלכיו של דומארס - שכאמור, דעך עד מאוד בשנותיו האחרונות בתפקיד. ב"ניו ריפבליק" בדקו ומצאו שמ-2008 ועד 2012 ווג' לא כתב ולו מילת ביקורת אחת על הנשיא לענייני כדורסל של דטרויט, אף שזה הפך את אחת הקבוצות הטובות בליגה לאחת הגרועות. באמצע, ב-2010, הליגה אפילו קנסה את שחקן העבר האגדי בחצי מיליון דולר - אחד הקנסות הגבוהים אי פעם - משום שהדליף לעיתונאי של יאהו מסמכים סודיים. בעוד עיתונאים אמריקאים רבים משתדלים למסך את המקורות שלהם, אצל ווג' לעתים ניתן היה להציץ אל מאחורי הקלעים, ולראות כיצד הסקופים מתבשלים. בקיץ של 2014, למשל, דיווח על המגעים של ג'מאל קרופורד עם הקליפרס על הארכת חוזהו. זמן קצר לאחר מכן, דיווח שקייל לאורי יישאר בטורונטו. המשותף לשני השחקנים הללו? הסוכן, אנדי מילר. כששחקן נוסף של הסוכן קיבל חוזה, צייץ ווג': "סיפור הצלחה מצוין, חוזה מצוין לסוכן אנדי מילר".
בצד השני של המתרס היה לברון ג'יימס, שתמיד העדיף את בריאן ווינדהורסט ומספר כתבים אחרים על ווג', ובתמורה זכה לסיקור שקשה לקטלג כאובייקטיבי. ווג'נראוסקי היה אחד המבקרים החריפים ביותר של קינג ג'יימס, מאז העזיבה את קליבלנד למיאמי ועד השנים האחרונות. כדי להוסיף חטא על פשע, כשבוע לאחר "ההחלטה" המפורסמת, הכוכב של יאהו פרסם כתבה ארוכה במיוחד המסבירה מדוע לברון בחר דווקא בהיט - "חטא היבריס מדהים", כפי שנכתב ב"ניו ריבפליק", שכן בניגוד לכתבים אחרים, ווג' אפילו לא העלה את האפשרות שלברון יעדיף לקחת את כשרונו דווקא לסאות' ביץ' (לטענתו, המועמדות המובילות היו ניו ג'רזי, שיקגו והישארות בקליבלנד). עיתונאי ESPN אית'ן שרווד שטראוס פרסם בבלוג שלו פוסט המפרק לגורמים את הכתבה של ווג'נראוסקי, אך לו זה לא הפריע. ב"דדספין" פרסמו ב-2011 אייטם שכותרתו "כל דבר תלוש שאדריאן ווג'נראוסקי אמר על לברון ג'יימס" - בטווח של כשנה, והיא מנתה כמעט 4,000 מילה.
ב-2012 ניסו ב-ESPN להשיב את ווג' הביתה, אך המגעים לא צלחו וכתב יאהו נותר בגדר יריב - חתיכת יריב, וכזה שלא מפחד להראות זאת. לאורך השנים פיתח ווג'נראוסקי שנאה של ממש לגוף תקשורת הספורט הגדול בארצות הברית ובטוריו השונים לא פעם השמיט את ארבע האותיות הלועזיות ההן ובמקום זאת התייחס אל הערוץ כ"רשת המעודדות", ו"ערוץ ספורט בכבלים" - הכל למעט השם המפורש. בכתבת הפרופיל שנערכה על ווג' ב"ניו ריבפליק", שוחחו במגזין עם מספר עיתונאים שונים ושמעו שלל הקבלות לקשר של העיתונאי של יאהו ו-ESPN: נייקי ואדידס, דויד וגוליית, והיו גם את אלה שטענו כי ווג'נראוסקי פועל כ"ג'יהאדיסט" מול ענקית התקשורת. "יש לו משימה לחסל אותם", אמר עיתונאי ESPN לשעבר ריק ביוקר. ב-2013, כשממפיס שלחה את רודי גיי לטורונטו, ביקר אותם ווג'נראוסקי - שוב לא רק על רקע מקצועי, כי אם גם משום שהעסיקו בצוות הניהולי את ג'ון הולינג'ר, לשעבר עיתונאי ESPN, "סטטיסטיקאי שעבד עבור חברת כבלים", לדברי של ווג'ו. תסביך הנחיתות הזה הזין את עצמו, ורק גרם לווג'נראוסקי לעבוד קשה יותר. העובדה שהביא סקופ אחר סקופ אף שהיה אחד מול רבים, היא לא פחות ממדהימה, וגרמה לו לא פחות גאווה מהסקופים עצמם. ב-2014, כשצייץ כי ESPN דיווחה לראשונה על סיפור כזה או אחר, ענה לו פרשן הערוץ אמין אלהסן: "רגע, אתה לא מדבר על חברת כבלים כלשהי?" ווג' לא נותר חייב והשיב: "יש לכם 75 אנשים שם, אתם צריכים לחשוף את כל הסיפורים. במקומכם, זה מה שהיה מדאיג אותי".
ב-2015 גם "ספורטס אילוסטרייטד" הגיעה עם הצעה גבוהה, אך ווג' בחר להישאר ביאהו, ככל הנראה גם משום שבתחילת 2016 קיבל את מבוקשו - אתר The Vertical, בצלמו ובדמותו ובהובלתו. בין לבין, המשיך לחרב את הדראפטים באשר הם. יממה לאחר זה של 2015 העניק ראיון נרחב ל-GQ, ובו התייחס לפיל שכבר מזמן עזב את החדר: האם הוא באמת מקלקל את המסיבה בכך שחושף את כל הבחירות לפני שהן נחשפות בשידור חי בטלוויזיה? מה הטעם לראות את ערב הדראפט ללא אלמנט ההפתעה? ל-NFL, למשל, היה לאורך השנים הסכם עם ESPN, לפיו העיתונאים לא מפרסמים את בחירות הדראפט בטוויטר מבעוד מועד, לפחות לא את אלה של הסיבוב הראשון. "אנחנו רוצים לשמור על המתח של הדראפט", אמר אחד המפיקים של ESPN ל"ספורטס אילוסטרייטד". "אנחנו פשוט מקשיבים לקהל שלנו ולרצונות שלו. זה היה חד-משמעי שכל הצופים שלנו לא רוצים שיהרסו להם את חוויות הדראפט".
ובכן, ב-NBA לא היו הסכמים ג'נטלמניים. בעוד מרבית כתבי ESPN אכן הקפידו לשמור אמונים לחללית האם (בשנה-שנתיים האחרונות גם זה קצת השתנה), ווג'נראוסקי נקט בגישה ההפוכה - הוא העביר הלאה כל מידע שרק היה לו, בין אם רצה להרוס ל-ESPN או פשוט לעשות את מה שהוא עושה יותר טוב מכל אחד אחר: לפרסם דברים ראשון. "הדראפט הוא טקס", אמר ל-GQ, "וההחלטה לבחור בשחקן כלשהו כבר נעשתה. החדשות כבר שם. למה שאחכה לקבוצה שתודיע אם היא החתימה שחקן או עשתה טרייד? התפקיד שלי הוא להביא את החדשות. לא אכפת לי מתכנית הטלוויזיה, היא מתחרה. למה שיהיה אכפת לי? אני מקווה שזה יסבך את העניינים. לי לא אכפת, זו הבעיה שלהם. אף אחד לא יגיד לי מה לעשות ואני לא הולך לעבוד במקום שיגיד לי מה לעשות. כשיש לי חדשות, אני הולך לדווח עליהן. אני אפילו לא יכול לדמיין לא לדווח על חדשות כשאתה מתבשר עליהן".
"טוויטר הפך את הנוף לתחרותי יותר", אמר לבלוג "110%". "אני כבר לא מרגיש שיש לי זמן לכתוב יותר. אם אני מקבל מידע ויכול לפרסם אותו בטוויטר קודם כל ואז לכתוב, אני יכול להקדים את כולם. אחרת מישהו אחר יכול לקבל את המידע הזה ולצייץ אותו. זו הדרך לקחת בעלות כעת. אני לא מסכים עם אנשים שאומרים שבעבר העיתונות היתה טובה יותר והעיתונאים זהירים יותר. העיתונות מעולם לא היתה טובה יותר. לאנשים יש יותר מידע על הפוליטיקאים להם הם מצביעים, הספורטאים והקבוצות שהם אוהבים. הם מקבלים מידע בזמן אמת על מה שקורה. היו ימים בהם קבוצה עשתה טרייד, והכתב היה צריך לחכות לאיש יחסי הציבור והמידע הופיע בעיתון למחרת. עכשיו אנחנו מנצחים אחד את השני בעשר שניות, שלושים שניות, שתי דקות. זה מאתגר את האנשים להיות טובים יותר בעבודה שלהם". וכשווג' מדבר ככה, כמעט שומעים את הדלק נוטף ממנו.
באפריל האחרון פיטרה ESPN כמאה עובדים. בין השמות ניתן היה למצוא את מארק שטיין, אחד מיריביו הגדולים ביותר של ווג'נראוסקי, כמו גם כתבי כדורסל מוערכים נוספים כגון הכותב והעורך המצוין הנרי אבוט (שהקים את רשת "טרוהופ" הנהדרת), כתב המכללות צ'אד פורד ואית'ן שרווד שטראוס שכיסה את גולדן סטייט. שבוע לאחר מכן, פורסם בארצות הברית שבצל הקיצוצים, הוחלט להשיב הבית את ווג', בחוזה שפרטיו לא פורסמו, אך הוא אמור לשלשל לכיסו של הסקופר המחונן כמה וכמה מיליוני דולרים לשנה. בובי מארקס, שעבד איתו ב-The Vertical, הצטרף גם כן, וכמוהו עשויים מספר עובדים נוספים לעשות את המעבר. "ESPN נותנת את הפלטפורמה הטובה ביותר כדי להגיע להכי הרבה אנשים עם התוכן הטוב ביותר. אני נרגש", אמר ווג' ל-USA TODAY וסיפר שהוא הולך לעשות מה שעשה ביאהו - לצד יותר הופעות טלוויזיונית, בתקווה קצת יותר מוצלחות מהרגע ההוא בו פרץ, בטעות, לשידור חי:
כשנשאל באותו ראיון איך הוא מרגיש, להצטרף דווקא לרשת אותה תקף כל כך הרבה פעמים בעבר, השיב: "אני מאוד תחרותי וזה שוק תחרותי. כשאני נגדך, אני אהיה נגדך. כשאני איתך, אני אהיה איתך. כולם ב-ESPN יגלו שאני חבר טוב מאוד לקבוצה". מי שכבר לא בקבוצה שלו הוא שאמס שרניה, בן טיפוחיו ב-The Vertical, שפרץ בקיץ שעבר עם שלל סקופים מרשימים, תוך שהוא משלים את לימודי בקולג'. בקיץ הנוכחי, מספר חודשים לאחר שחגג את יום הולדתו ה-23, הוא הקדים את ווג' בכמה וכמה סקופים - החוזים של סטף קרי, בלייק גריפין, קייל קורבר, פול מילסאפ ואחרים. אם מוסיפים לכך את זה שווג' פספס גם את הטרייד של פול ג'ורג', הרי שמספר גולשים כבר העלו את האפשרות לפיה המעבר ל-ESPN הכעיס לא מעט אנשים, וגרם לסוכנים ושחקנים והנהלות לעבוד עם יריביו למקצוע ולא איתו. "מנהלים ב-ESPN מבקרים את ווג', בינתיים זה לא משתלם כפי שקיוו", נכתב ב"ספורטינג ניוז".
שאמס חוסם את ווג'
אם לשפוט על פי העבר, בסופו של דבר זה כן ישתלם להם. כי אם אדריאן ווג'נראוסקי לימד את מהלליו ומבקריו הגדולים ביותר משהו, זה שאף אחד לא עובד קשה ממנו - ותהא הסביבה אשר תהא. הוא אולי פרסם פחות סקופים לאחרונה, אך המידע שכן מפרסם נכון כמעט ב-100 אחוז מהזמן. דיווח של ווג' הוא הדבר הכי קרוב שיש ברשת להודעה רשמית. "אני מת על זה", אמר ל-USA TODAY. "אני אוהב את המרדף ומרגיש כאילו אני נכנס לג'וב הזה בספרינט. אני מרגיש בר מזל. על זה תמיד חלמתי. אני לא יכול לדמיין שאעשה משהו אחר. אני לא משחק גולף. אין לי תחביבים. אני פשוט מנסה לעבוד".
מתי מתרחשות "פצצות ווג'"?
nimrodofran@walla.co.il