מהשדים הגדולים בהיסטוריה: מורשתו של ויין רוני במנצ'סטר יונייטד

כיום נוהגים להתמקד בבעיות בשנים האחרונות ובנסיונות העזיבה, אבל ויין רוני ייזכר בהיסטוריה כאחד השחקנים הגדולים ביותר של מנצ'סטר יונייטד וכמלך שעריה בכל הזמנים. יוכין מסכם קדנציה מפוארת בת 13 שנה

אתר רשמי
הסיומת ביונייטד לא מחקה שנים ענקיות. רוני (צילום: GettyImages)

לפני 20 שנה הטיל אריק קאנטונה פצצה, הדהים את כולם ותלה את הנעליים ימים ספורים לפני יום הולדתו ה-31. הצרפתי הגדיר אז מחדש את המונח לפרוש בשיא, ופינה את הבמה עם ארבע אליפויות בחמש שנים, כשהוא במלוא הדרו. הוא השאיר לאוהדים באולד טראפורד טעם של עוד, ומעמדו לא הוטל בספק מעולם.

ויין רוני נהג אחרת, ולכן נאלץ להתמודד בתקופה האחרונה עם תהיות לגבי מורשתו במנצ'סטר יונייטד. יש לאוהדי השדים האדומים תכונה בעייתית – הם נוטים לא פעם להתרכז בהיבטים השליליים. המעידות והנפילות חשובות לעתים בעיניהם מהתרומה הגדולה ומרגעי השיא. לכן הפכה הנסיגה ההדרגתית בכושרו של רוני לאורך השנתיים האחרונות למכשול לכאורה בפני כניסתו להיכל התהילה האמיתי של המועדון. הוא הפגין יכולת ירודה במשחקים רבים, הפך לשחקן ספסל בעונת 2016/17, ואפילו הדיווחים על מעבר אפשרי לליגה הסינית לפני מספר חודשים התקבלו בתשואות על ידי אוהדים ופרשנים רבים. כעת, כאשר רוני מסיים קדנציה בת 13 שנה וחוזר לקבוצת נעוריו אברטון, צריך להכריז – מדובר באחד השחקנים הגדולים בתולדות יונייטד.

עוד בנושא

חוזר הביתה: ויין רוני חתם לשנתיים באברטון
לוקאקו יעשה את הדרך ההפוכה: "לא חשבתי פעמיים"
יוצאים מגדרם: תומר יצחק על הקיץ הבזבזני של אברטון

עוד באותו נושא

חוזר הביתה: ויין רוני חתם לשנתיים באברטון

לכתבה המלאה
רוני לא אהב את העובדה שפרגוסון העביר אותו לקישור (צילום: רויטרס)

המספרת בדרבי הייתה שווה אליפות

ייתכן שרוני חזה את הסיום הבעייתי וניסה למנוע אותה עוד ב-2013. אלכס פרגוסון הבחין אז בירידה מסוימת בכושרו הפיזי של הסקורר וניסה להפוך אותו לקשר מרכזי, בהצלחה לא מבוטלת. הכוכב לא אהב את השינוי. "הלכתי לפגוש את המנג'ר ואמרתי לו שאם אין לי מקום בהרכב, אולי עדיף לי לעזוב", הוא סיפר בדיעבד, "ואז, משום מקום, היו כותרות בתקשורת כאילו דרשתי לעבור. לא ברור לי כיצד זה קרה. זו לא הייתה כוונתי". בסופו של דבר, דווקא פרגוסון עזב. רוני נשאר – עם דייויד מויס, לואי ואן חאל, ולבסוף ז'וזה מוריניו. הוא אף קיבל לימים חוזה חדש עם שכר חלומי של 250 אלף ליש"ט בשבוע, והעובדה כי לא ממש הצדיק אותו על הדשא היתיה בעוכריו.

האוהדים גם לא אהבו את "הדרישה לעזוב" ואת הנכונות לעבור לצ'לסי. הנסיון אמנם הוכחש, אך הוא לא היה הראשון. הפרשה הגדולה באוקטובר 2010 ריתקה את כל הממלכה, ורצונו של החלוץ לנטוש את אולד טראפורד היה אמיתי. הוא הסביר זאת בכך שהמועדון לא מגלה מוטיבציה מספקת ובהיעדר שחקני רכש. מנצ'סטר סיטי הובילה אז את רשימת המועמדות לזכות בשירותיו, את החטא הזה מתקשים ביציעים לסלוח עד היום. פרגוסון נעמד על הרגליים על האחוריות, נטל יוזמה, כינס מסיבת עיתונאים בה תהה לגבי מניעיו של רוני, וניצח במערכה שוק על ירך. הכוכב התנצל ונשאר, ותוך חודשים הכל היה מאחוריו כאשר הבקיע את שער הניצחון המרהיב בדרבי מול סיטי, במספרת שנכנסה באופן מיידי לספרי הזהב של המועדון ושל הליגה כולה.

הביצוע המיתולוגי הזה היה קריטי במאבק האליפות. לו הייתה יונייטד מאבדת נקודות בדרבי בתחילת פברואר 2011, היא הייתה מאפשרת לארסנל לעלות לפסגה על חשבונה, ותסריט העונה עשוי היה להשתנות באופן משמעותי מאוד. אלא שרוני הגיע בתזמון מושלם להגבהה של נאני, ניווט את הכדור לחיבורים והצעיד את השדים האדומים לזכייה באליפות. 11 שערי ליגה בלבד היו לו באותה עונה, אבל חשיבותם עצומה. בתחילת אפריל, כאשר התותחנים עדיין היו בתמונה, נקלעה יונייטד לפיגור 2:0 במחצית באפטון פארק מול ווסטהאם. רוני הבקיע שלושער אחרי ההפסקה, והשדים האדומים ניצחו 2:4.

ביצוע בלתי נשכח. רוני בדרבי (צילום: GettyImages, Alex Livesey)

שחקן קבוצתי עם יותר מ-100 בישולים

אז אפשר להתרכז בניסיונות העזיבה וב"כתמים" נוספים, אבל השורה התחתונה ברורה. במשך עשור לפחות היה רוני באופן עקבי אחד השחקנים הטובים ביותר של מנצ'סטר יונייטד. הוא התאקלם במועדון במהירות, על אף שנרכש כנער בן 18 עם ציפיות אדירות, ולמרות שהגיע מהעיר ליברפול עם כל המטען הנלווה. הוא היה דומיננטי מאוד בזכייה בחמש אליפויות, והניף גם את גביע האלופות ב-2008. השנה ההיא זכורה, כמובן, כעונת הפריצה הגדולה של כריסטיאנו רונאלדו, והפורטוגלי גם הבקיע את השער בגמר ליגת האלופות מול צ'לסי במוסקבה, אך היא מדגישה גם את הרב גוניות של רוני ואת נכונותו להתאים את עצמו למערכים שונים למען הקבוצה.

זה הוכח למעשה עוד בקיץ 2006. אחרי שרונאלדו שכנע את השופט להרחיק את רוני ברבע גמר המונדיאל, התפרסמה באנגליה קריקטורה משעשעת בה מחזיק החלוץ את ראשו המדמם של כריסטיאנו, והמשך שיתוף הפעולה בין השניים במועדון הוטל בספק גדול. ואולם, פרגוסון הצליח להרגיע את הרוחות, ושני הכוכבים הצעירים נהנו ממערכת היחסים נהדרת במשך שלוש שנים נוספות. רוני לא שמר טינה, וגם לא ניסה למשוך את אור הזרקורים בכוח. כאשר רונאלדו זהר ב-2007/08, הוא שמח להגיש לו את התחמושת, במסגרת שלישיית החוד שכללה גם את קרלוס טבס. חילופי המקומות ביניהם הפכו את יונייטד לקבוצה בלתי צפויה, וזה היה הסוד לזכייה בשני התארים החשובים.

רוני עצמו הבקיע באותה עונה 12 שערי פרמיירליג בלבד, לעומת 31 של הפורטוגלי ו-14 של הארגנטיני, אבל משחקו אף פעם לא הסתכם בכיבוש. בנובמבר האחרון, למשל, הוא הפך לשחקן השלישי בתולדות הפרמיירליג שחצה את רף 100 הבישולים. רק ריאן גיגס ופרנק למפארד דורגו לפניו, ובינתיים עקף אותו ברשימה גם ססק פברגאס. זהו הישג משמעותי עבור חלוץ, והוא מספר לא מעט על הכישרון המיוחד של רוני. מסירות העומק שלו תמיד היו מעולות, ראיית המשחק הנפלאה לא זכתה להערכה הראויה, ולא לחינם סבר פרגוסון שהוא מסוגל להיות פליימייקר או קשר אחורי נסוג בסגנון אנדראה פירלו. הפוטנציאל בהחלט היה שם, ובחלק מהמשחקים אף מוצה.

תמיד היה שחקן מגוון. רוני (צילום: רויטרס)

מספר 1 בשערים, מספר 6 בהופעות

והיו, כמובן, גם השערים. כאשר רונאלדו עזב לריאל מדריד ב- 2009 לקח רוני את המעמסה על כתפיו, הפציץ 34 פעמים בכל המסגרות ונבחר לשחקן העונה למרות שצ'לסי זכתה באליפות על חודה של נקודה. הוא שיחזר את המאזן הזה גם בעונת 2011/12, אם כי גם אז סיימו השדים האדומים במקום השני, הפעם אחרי מנצ'סטר סיטי בגלל הפרש שערים בסיומת הדרמטית מכולן. במשך 12 שנה, מ-2004 עד 2016, כבש רוני 14 שערים לפחות בעונה. הממוצע בתקופה זו עמד על יותר מ-20 שערים לעונה. ביציבות מופתית, הוא צעד בהדרגה ובסלבנות לתואר מלך השערים של מנצ'סטר יונייטד בכל הזמנים. הוא השיג את המטרה, באופן אירוני למדי, דווקא בעונתו החלשה בקריירה, אבל זה קרה בינואר האחרון. השיא של בובי צ'רלטון נשבר, ורוני עוזב את אולד טראפורד ככובש הפורה ביותר בהיסטוריה של המועדון – 253 שערים ב-559 משחקים.

ובאמת, טרם דיברנו על 559 ההופעות האלה. זהו הנתון השישי בתולדות השדים האדומים. רק ריאן גיגס, בובי צ'רלטון, פול סקולס,ביל פולקס וגארי נוויל לבשו את החולצה האדומה יותר פעמים מרוני. הוא נטל חלק ב-43 משחקים לעונה בממוצע לאורך השנים. במקביל, הוא הפך למלך שערי נבחרת אנגליה בכל הזמנים, השתתף בשלושה מונדיאלים ושלוש אליפויות אירופה, ובקושי קיבל מנוחה. יש שחקנים שמסוגלים להתמיד בכושר מצוין גם אחרי גיל 30, אולם רוני, שנסק כמטאור בגודיסון פארק עוד כאשר היה בן 16, התעייף.

העובדה כי נופה באופן חד משמעי מההרכב על ידי מוריניו כבר בחודשי הסתיו הייתה קשה עבור רוני, שחלם על אקורד סיום אחר לגמרי באולד טראפורד, אך הוא התנהג כספורטאי למופת. במשך כל העונה שעברה הוא לא השמיע ביקורת פומבית על מעמדו, והיה מוכן תמיד לסייע כאשר נדרש לכך. "אנחנו צריכים ליהנות מוויין והעריך אותו כל עוד הוא כאן. הוא שחקן מיוחד ויוצא דופן שייכנס להיסטוריה של המועדון", אמר פיל ג'ונס בינואר כאשר רוני עבר את צ'רלטון.

כעת הוא עוזב, וזה הזמן להפסיק עם הביקורת על היכולת בעונה האחרונה ולהסתכל על כל התמונה. גם במנצ'סטר יונייטד, עם ההיסטוריה המפוארת שלה, שמור לרוני מקום בצמרת כאחד השחקנים הטובים ביותר ששיחקו באולד טראפורד. אולי היו מעריכים אותו באופן מיידי יותר לו היה פורש בשיא כמו קאנטונה, אך בטווח הארוך השירות הנאמן במשך 13 שנה שווה הרבה יותר. כאשר יסתכלו האוהדים לאחור, הם יזכרו בעיקר את השיאים, האליפויות, השערים – ואת המספרת ההיא בדרבי.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully