מוציא את הנשמה עם כפית: דודי סלע חגג על החולשות של ג'ון איזנר

קשה היה להאמין שדודי סלע ינצח את ג'ון איזנר. גם כיוון שהוא היה ב-10:0 מולו ומול איבו קרלוביץ' בקריירה, גם כי הוא די עשה את שלו בעלייה לסיבוב השני וגם כי לאיזנר יש את הסרב הכי טוב שראיתי בחיים שלי וכנראה גם אראה. אבל הגישה של סלע ובעיקר היכולת שלו סידרו לו את אחד הניצחונות המרשימים בקריירה שלו.

זה לא היה טניס גדול, אפשר לומר שהוא אפילו היה די משעמם כי אין כל כך טניס במשחקים של איזנר, אבל מבחינת סלע הוא הצליח לעמוד במה שהוא רצה להשיג ובעיקר שמר על שקט נפשי, ריכוז וגישה חיובית במשחק מול יריב קשה מאוד ובחום בלתי נסבל. הוא לא נתן לאיזנר לברוח באף מערכה, הוא הוריד הרבה מהמהירות של ההגשה שלו והוציא לאמריקאי את הנשמה עם הגשות לבקהנד המזעזע שלו שלא הצליח להחזיר שום כדור למגרש כמעט.

סלע כבר בן 32, אבא לשני ילדים (ששמם מקועקע על זרוע יד שמאל שלו) ובגדול מרגיש טוב מאוד עם החיים ועם הטניס שלו. כמו שהוא אמר לי אחרי המשחק, ההבדל מהמשחק הראשון היה שנגד איזנר הוא הצליח לשמור על אותה רמה במשך חמש מערכות, לא היו כמעט ירידות ועליות. זה לאו דווקא הטניס הכי טוב שהוא יכול לשחק, אבל במשחקים של חמש מערכות עדיף להיות על 70 אחוז יכולת לאורך כל המשחק מאשר לשייט בין 90 ל-35.

ועכשיו למשחק אחר לגמרי. בסיבוב השלישי מחכה לסלע גריגור דימיטרוב, שהוא גם מגיש מעולה, אבל בניגוד לאיזנר (אליו עוד נגיע) הוא גם אתלט אדיר, מהיר מאוד ובעל טכניקה נהדרת. זה יהיה משחק קשה מאוד ולראיה העובדה שדימיטרוב דרס את סלע בפעם האחרונה שהם נפגשו בטורניר גרנד סלאם עם 1:6, 2:6, 2:6 מאוד לא תחרותי באליפות ארצות הברית 2014. מצד שני, בפעם היחידה בה נפגשו על דשא לסלע הייתה נקודת משחק והוא לא הצליח לנצל אותה. צריך לומר את האמת, דימיטרוב טניסאי טוב מסלע והמשחק תלוי בו יותר מאשר בישראלי, אבל נראה שזה בדיוק מה שמדליק את סלע, שאין לו מה להפסיד ושהוא פוגש יריב חזק. יכול להתפתח משחק טוב ובסיבוב הבא מחכה למנצח (כנראה) רוג'ר פדרר.

עוד בנושא:

דודי סלע הדהים את ג'ון איזנר ועלה לסיבוב השלישי בווימבלדון
סלע מסביר: "בניגוד למפגשי עבר מולו, הייתי טיפה יותר משוחרר"
עוד אמש: פדרר ודג'וקוביץ' דרסו, גם קרבר עלתה, פלישקובה בחוץ

צפייה בג'ון איזנר היא אחת מחוויות הטניס המרשימות. אמנם מבחינת חבטות לא מדובר בגרויסע מציאה, במיוחד לא כשהוא לחוץ ובטח לא בבקהנד, אבל לצפות בו מגיש זה קונצרט. קשה לחשוב על דרך טובה יותר להגיש. באופן מפתיע, מהירות ההגשות שלו לא גבוהה במיוחד. כלומר, הוא כן מגיש מהר, אבל ההגשה שלו מרגישה ונראית הרבה יותר מהירה ממה שהיא באמת. רוב ההגשות הראשונות שלו הן בסביבות 190-185 קמ"ש כשהממוצע עמד על 194 קמ"ש בהגשה הראשונה מול סלע. ההגשה הכי מהירה שלו הייתה 217 קמ"ש. אלה הגשות מהירות, אבל לא משהו שלא רואים בסבב. ראוניץ' הגיש סרב ראשון בממוצע מהירות של 201 קמ"ש בניצחון מול יוז'ני והסרב המהיר ביותר שלו היה 228 קמ"ש. סשה זברב עמד על ממוצע של 203 קמ"ש בהגשה הראשונה והגיש סרב של 217 קמ"ש בניצחון מול פרנסס טיאפו.

לכן זו לא המהירות כמו האיכות. ממש לא. הסרב של איזנר הוא הכי טוב שיכול להיות רק בגלל הטכניקה והעובדה שהוא שכלל אותו לכלי נשק מדהים. הוא גם מנצל את הגובה שלו כדי לייצר זוויות שבלתי ניתן להתמודד איתן וגם מגיש סרבים כבדים מאוד, כלומר עם המון סלייס וטופ ספין. הסרבים שלו כבדים מאוד ולכן הם מרגישים ונראים הרבה יותר מהירים ממה שהם באמת. הם פשוט פוגשים את הדשא וטסים באוויר. לכן לפעמים הסרב השני שלו אפילו יותר טוב מהראשון כי הוא מוריד מהירות ושם עוד יותר קיק בסרב כך שהוא טס לשמיים אחרי שהוא פוגש את המשטח והיו כמה פעמים שהסרב שלו פשוט עבר את סלע בגובה או שגרם לו לקפוץ גבוה מאוד כדי להגיע אליו.

עם זאת, איזנר הוא פוטנציאל בלתי ממומש וימשיך להיות כזה כנראה עד שיפרוש. פשוט בגלל מה שהוא בעצמו אמר אחרי המשחק "זה הכול בגלל מה שיש בין האוזניים". וזה לא שהוא לא אינטליגנטי או משהו בסגנון, אלא שהוא פשוט עושה רושם של בחור רגיש מדי שלוקח קשה כל החטאה ומאבד את הביטחון בשנייה. ברגע שאין לו ביטחון הוא לא מסוגל לחבוט אף חבטה חוץ מאשר סרב כמובן ומאבד לגמרי ריכוז. מפליא לראות כמה איש כל כך גדול יכול להיות כל כך שביר, רגיש וחסר ביטחון.

בנוסף יש כמובן את עניין התנועה. קשה מאוד לזוז כשאתה כל כך ארוך (קונן החשש שאחד המטוסים שעברו בשמיים מעל המגרש יפגעו לו בראש בטעות) ואיזנר בקושי זז על המגרש וגם כשהוא עושה את זה, אז הוא זז בצורה מגושמת ועד שהוא עושה את הצעד הראשון אפשר לקפוץ למזנון, לקנות תותים בשמנת ולחזור. אבל יותר מזה, באמת שהכול בראש אצלו כי היו לו הרבה מאוד הזדמנויות מול סלע והוא פשוט לא היה מסוגל לקחת אותן כי הוא נחנק.

ברנרד טומיץ' חטף קנס של 15 אלף דולר על כך שאמר שהוא השתעמם במהלך המשחק מול מישה זברב ושהוא קרא לרופא רק כדי לעצור את המומנטום של הגרמני. לא זו בלבד שהוא ספג קנס, אלא שהוא גם איבד את חברת המחבטים "הד" כספונסרית שלו. דניל מדבדב, הטניסאי שראיתי מתנהג בצורה הכי פרועה בחיים שלי, יעביר 14,500 אלף דולר לקופה של איגוד הטניס הבינלאומי בעקבות ההתנהגות המבישה והילדותית שלו בהפסד לרובן במלמאנס.

מדבדב חייב לקבל את הקנסות (אלה שלושה קנסות על שלוש התפרעויות שונות במהלך המערכה החמישית), אבל השאלה שעלתה ב"מסדרונות התקשורת" בווימבלדון היא האם העונש לטומיץ' הוא לא כבד מדי יחסית לבנאדם שבסך הכול אמר את האמת כפי שהוא תפס אותה. כשנשאל אם הוא צריך להחזיר את הכסף שקיבל אחרי שכביכול לא התאמץ מול זברב, הוא ענה שקודם כל פדרר יחזיר את ה-60 או 70 מיליון דולר שלו ואז הוא יחזיר את הכסף שקיבל על הסיבוב הראשון. הסגנון של טומיץ' ילדותי ודי טיפשי וההתנהגות שלו בהתאם. כנראה שגם הקנס. השאלה אם מישהו אחר ולא פרובוקטור כמוהו היה מקבל את אותו קנס.

סשה זברב נראה נהדר עד כה בטורניר וכדי להגיע בפעם הראשונה לשבוע השני בגרנד סלאם ולסיבוב הרביעי הוא יצטרך לנצח את סבסטיאן אופנר האוסטרי המפתיע (שהמאמן שלו הוא לא אחר מאשר אביו של דומיניק תים). הוא יכול להיות מסוכן מאוד בהמשך.

מרטין בלקמן בן ה-47 היה טניסאי נוער כישרוני, שלא ממש פרץ בגילאי בוגרים והגיע בשיא למקום ה-158. היום הוא הג'נרל מנג'ר של המחלקה לפיתוח שחקנים באיגוד הטניס האמריקאי. בנוסף, הוא גם בחור סימפטי וחביב מאוד, שישב מאחוריי במשחק בין איזנר לסלע ועודד את האמריקאי כל הזמן וישב קרוב אליי במשחק בין טיאפו לזברב. הוא נאלץ לצפות באיזנר, ג'ק סוק, ריאן הריסון, טיאפו, ברברה לפצ'נקו, בת'ני מאטק סנדס (בנסיבות מצערות מאוד) וכריסטינה מקהייל נשלחים הביתה אחר כבוד. משהו חייב כבר להשתנות בטניס האמריקאי שממשיך לגדל שחקנים טובים מאוד שמגיעים לבוגרים ולא ממש מצליחים להתמודד שם עם האירופים. חבל מאוד לראות את זה כי בארצות הברית עדיין קיימת תשוקה אדירה למשחק.