מצא מין את מינו: ההימור המסוכן של ג'אנלואיג'י דונארומה בעזיבת מילאן

בתחילת אפריל מילאן איבדה שתי נקודות עם 1:1 מאכזב במגרשה של נועלת הטבלה פסקארה, והאשם המרכזי היה ג'אנלואיג'י דונארומה. העילוי בן ה-18 לא העריך נכון את הכדור שהחזיר אליו הבלם הארגנטינאי גבריאל פאלטה ואיפשר לו להתגלגל מעל רגלו לרשת החשופה. זה היה אחד השערים העצמיים הביזאריים של העונה, אך סביר להניח שאתם כבר לא זוכרים את האירוע הזה, כי איש לא עשה ממנו סיפור גדול. אף אחד במילאן לא העלה בדעתו להפיל את התיק על הכוכב הצעיר, והוא זכה לתמיכה גם מהאוהדים. המטרה היתה להתעלם מהשגיאה ולאפשר לה להישכח. וכך אכן היה. הרי זהו מועדון הבית של דונארומה, והיתה חשיבות עליונה לטפח את ביטחונו העצמי ככל הניתן.

הביטחון העצמי הזה הפך לסימן ההיכר של דונארומה. קור הרוח המופתי שגילה מאז קודם להרכב הראשון באוקטובר 2015 על ידי סינישה מיכאילוביץ' היווה את אחת הסיבות המרכזיות לנסיקתו. הנער בן ה-16 התנהל כשחקן בוגר והפך תוך שבועות ספורים למנהיג אמיתי. בכך הוא הזכיר מאוד את ג'אנלואיג'י בופון בצעדיו הראשונים בפארמה ב-1995, ובאיטליה סימנו אותו כיורש האולטימטיבי של השוער הטוב בכל הזמנים. אלא שכעת מתברר כי הביטחון העצמי הזה הוביל את דונארומה לקבלת החלטה דרמטית ושנויה מאוד במחלוקת. בעצתו של הסוכן השערורייתי מינו ראיולה, הוא בחר לדחות את הצעת החוזה שהגישה מילאן ולנסות להכריח את הרוסונרי למכור אותו לקבוצה גדולה יותר.

עוד בנושא

דונארומה הודיע במפתיע שלא יחדש את חוזהו, ריאל, יונייטד ופ.ס.ז' בעקבותיו
איטליה בהלם, אוהדי מילאן זועמים: "הבגידה הגדולה של ג'אנלואיג'י דונארומה"
היורש של בופון וזוף: "שוער כמו ג'אנלואיג'י דונארומה מגיע פעם ב-40 שנה"

ראיולה התמחה מאז ומתמיד במאבקים מסוג זה, וסביר להניח שהוא הדגיש בפני הלקוח המוכשר שלו את הדוגמא של פול פוגבה. הקשר הצרפתי בחר לעזוב את מנצ'סטר יונייטד ב-2012, והדבר גרם לריב קשה מאוד בין הסוכן לאלכס פרגוסון. המנג'ר המיתולוגי כתב באוטוביוגרפיה שלו: "אין הרבה סוכנים שאני לא סובל, אבל ראיולה הוא אחד מהם. לא סמכתי עליו מהרגע הראשון. פול היה חתום על חוזה לשלוש שנים עם אופציה לעונה נוספת שרצינו לממש, אבל אז הגיע ראיולה, והפגישה הראשונה הסתיימה בפיאסקו. היינו כמו מים ושמן. מאז לא היה לנו סיכוי, כי הוא הצליח להתחבר לשחקן ולמשפחתו, ופוגבה חתם ביובנטוס". לא צריך להרחיב את הדיבור על מה שקרה אחר כך – פוגבה הפך לסופר-סטאר בטורינו, והשדים האדומים החזירו אותו על תקן השחקן היקר בתולדות הכדורגל.

פוגבה היה בן 19 כאשר ברח מפרגוסון, והתהילה שלו עומדת לנגד עיניו של דונארומה הצעיר. עם זאת, חשוב מאוד להבחין בשני הבדלים תהומיים בין שני המקרים. פוגבה היה מתוסכל מכך שלא קיבל הזדמנויות אצל פרגוסון, ושותף בשלושה משחקים בלבד לפני שעזב. הוא היה שחקן זניח בסגל, ובמנצ'סטר ראו בו פוטנציאל לקראת העתיד בלבד. לכן, ההחלטה לעבור למועדון בסדר גודל דומה שהציע לו מקום בהרכב לא היתה תלושה מהמציאות בלשון המעטה. חשוב מכך, כפועל יוצא ממעמדו באולד טראפורד ומהיותו שחקן חופשי שהגיע ללא תמורה, הציפיות ממנו ביובנטוס היו נמוכות. ללא כל עול על הכתפיים, פוגבה לקח את ההזדמנות בשתי הידיים ופרח. כל דבר שעשה עלה בהגדרה על התחזיות.

אצל דונארומה, המצב הפוך. הוא עוזב מועדון בו היה הבאנקר הכי בטוח בהרכב בדרך להרפתקה חדשה. אם וכאשר יימכר תמורת סכום עתק, הוא יגיע לריאל מדריד, פריז סן ז'רמן או כל קבוצה אחרת ככוכב גדול ואחד השוערים היקרים בתבל. הציפיות ממנו יהיו אסטרונומיות, וזה מסוכן עבור שחקן בגילו. בוגר ככל שיהיה, דונארומה עדיין לא התמודד עם לחץ מסוג זה. במילאן תמיד טיפלו בו בכפפות של משי, ואת היחס הזה הוא לא יקבל בשום מקום אחר – לא מהמועדון עצמו, וגם לא מהאוהדים ומהתקשורת. כי הנאמנות האמיתית תקפה בשני הכיוונים.

על הנאמנות הזו מדברים כעת רבות באיטליה. רבים טוענים כי דונארומה חייב את הקריירה שלו למילאן, ולכן צריך היה להישאר בקבוצה. אריגו סאקי, למשל, הצהיר: "אני המום מחוסר הנאמנות של דונארומה. ההחלטה שלו גורמת לי לפקפק ביושרה האישית שלו". זה אולי נכון, אבל רק עד גבול מסוים, כי הרי מילאן לא נתנה לדונארומה לשחק למענו אלא למען עצמה. הוא היה האופציה הטובה ביותר מבחינתה. הוא גם זה שהחזיר את החיוך לפני האוהדים למרות חוסר ההצלחה על הדשא בשנתיים המדוברות ואיפשר להנמיך באופן משמעותי את הביקורת על הבעלים – תחילה על סילביו ברלוסקוני ולאחר מכן על הקונצרן הסיני בראשות לי יונגהונג.

אפשר לראות את הפרשה באור מעט אחר כאשר מקשיבים לג'וקונדו מרטורלי, הסקאוט שגילה את דונארומה כאשר היה בן 10. לדבריו, השוער כבר סיכם באינטר לפני שמילאן גנבה אותו ברגע האחרון. "התנהלותו הנוכחית אולי הפתיעה רבים לרעה, אבל אני חזיתי אותה. ההיסטוריה של דונארומה מורכבת, והיא גם התחילה בדרך לא נאותה. כאשר ראיתי אותו כילד בנאפולי, התקשרתי מיד לאינטר, והיא עקבה אחריו במשך יותר משלוש שנים, כולל מספר תקופות מבחן במועדון. הכל הלך מצוין, עד שהגיע הזמן לחתום על חוזה. סיכמנו הכל איתו ועם הוריו אחרי שעות של דיונים. למחרת בבוקר, הוא חתם במילאן בלי לעדכן אותנו. לכן ידעתי שהוא עלול להיקלע למצב כזה גם עכשיו".

זו היתה החלטה עסקית אז, וכך הוא מתנהל גם עכשיו. מסימיליאנו מיראבלי, המנהל הספורטיבי של מילאן, סבור שהצעתו היתה הוגנת: "רצינו להפוך את ג'יג'יו לסמל עבור אוהדי מילאן, והוא ניחן בכל התכונות כדי למלא את התפקיד. הוא היה מקבל לימים את סרט הקפטן. השכר היה משמעותי מאוד בהתחשב בגילו – 25 מיליון יורו נטו לחמש שנים פירושם 50 מיליון ברוטו". אלא שדונארומה סבור שיוכל להרוויח יותר במקום אחר, ואולי גם יזכה לקידום מקצועי מהיר יותר, עם זכיה בתארים רבים יותר. כשזה מונח על כף המאזניים, מתברר כי פחות חשוב מבחינתו להיות סמל וקפטן. הוא לא גדל בתוך מילאן – היא פשוט "גנבה" אותו לפני ארבע שנים. לכן לא אכפת לו להיות סמל וקפטן גם בקבוצה אחרת.

מיראבלי מאיים כעת להושיב את השוער ביציע במשך שנה ולא מכור אותו עד תום חוזהו, אבל ראיולה מניח שהמועדון לא יזרוק לפח עשרות מיליונים מתוך כעס. באופן משעשע, מילאן היתה לא מכבר בתפקיד ההפוך כאשר חיזרה אחרי קייסוקה הונדה, הקשר היפני של צסק"א מוסקבה. הרוסים נעלבו מהגישה הכוחנית של הרוסונרי וסירבו למכור את הכוכב עד תום חוזהו למרות סכומים נאים שהוצעו תמורתו. הונדה עזב לבסוף למילאן ללא תמורה ובינואר 2014, בעוד נשיא צסק"א יבגני גינר מבטיח שהוא ייכשל (והצדק היה איתו בדיעבד). מילאן לא צפויה לנהוג כך, ולאחרונה נפוצו הדיווחים על עסקה אפשרית עם ריאל מדריד במסגרתה יעבור קיילור נבאס בכיוון השני, וגם יובנטוס נכנסה לתמונה, אבל הגורל של הונדה צריך לשמש תמרור אזהרה עבור דונארומה בכל זאת.

סאקי הזהיר: "כדאי להזכיר לו את הכוכבים הקודמים שעזבו את מילאן למען הכסף, כמו קאקה ואנדריי שבצ'נקו. הם הצטערו על כך בדיעבד". את האבחנה המאוזנת ביותר סיפק אלסנדרו קוסטקורטה, שהיה בעצמו אחד הסמלים של מילאן בזכות הנאמנות: "אני לא מופתע ויכול להבין את ג'יג'יו", אמר בלם העבר, "כל אחד רוצה לעבוד במקום הטוב ביותר, והוא מאמין שיש קבוצות אטרקטיביות יותר כלכלית ומקצועית. האוהדים לא ציפו לכך, אבל לפעמים אתה פשוט בוחר את ההצעה הטובה ביותר. לא בטוח שצריך לבקר אותו, אבל זו החלטה מסוכנת מאוד. הוא לא יקבל עוד את הקרדיט שהיה לו במילאן".

וזו בדיוק הנקודה החשובה. דונארומה מסתכל על פוגבה בן ה-19, אבל במצבו הגיוני יותר לראות דווקא את פוגבה בן ה-23 שהתקשה לעמוד בציפיות אחרי החזרה לאולד טראפורד, על אף שביצועיו היו סבירים בהחלט. זה יהיה הרף של דונארומה בעונה הבאה, והוא ממש לא יכול להיות בטוח שיעמוד בו. כדאי היה לו לחשוב על הטעות בפסקארה לפני שהוא שרף את הגשרים עם האוהדים שאהבו אותו. ראיולה יגזור את הקופון בכל מקרה, אבל השוער הצעיר עלול לשלם את המחיר על כך שקיבל עצה בעייתית.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק