טופ מודל: לקראת סדרת גמר ה-NBA בין גולדן סטייט לקליבלנד

מאזן בעונה הרגילה: 1:1

המאמנים בפלייאוף: סטיב קר 14:43 (ומייק בראון 36:47 כמאמן ראשי), טיירון לו 6:28.

בשביל הסדרה הזאת קווין דוראנט הגיע. לא רק שמדובר באחד השחקנים הטובים בעולם, ולא רק שהוא מחליף בחמישייה את הריסון בארנס שקרס בשלושת המשחקים האחרונים של הגמר שעבר, היכולות שלו פותרות כמה מהבעיות הגדולות ביותר שקליבלנד הציבה בפניי הווריירס בגמר הקודם. הנקודה החשובה ביותר, שהובהרה באופן די חד משמעי בשני משחקי העונה הרגילה בין השתיים, היא שאף אחד בקליבלנד פרט ללברון ג'יימס לא מסוגל לשמור על KD באחד על אחד. זוהי אחת מהנחות המוצא בסדרה.

המשמעות של הנחת המוצא הזו היא שדוראנט יוכל להעניש באופן עקבי את החילופים האוטומטיים של קליבלנד, ההגנה המועדפת על טיירון לו נגד גולדן סטייט. אם שומר עליו שחקן נמוך הוא יכול לעלות בקלילות לזריקה מעליו, אם שומר עליו שחקן איטי מדי הוא יכול לעבור אותו ולשעוט לסל, הוא מהמסיימים היעילים ביותר ליד הטבעת בליגה. אם הוא יגיע לזריקה נוחה כמעט בכל התקפה בה הוא ימצא מולו מיס-מאץ' (ובמשחקי העונה הרגילה זה מה שהוא עשה), הוא מסוגל במו ידיו להכריח את לו לחשב מסלול הגנתי מחדש.

המשמעות השנייה של הנוכחות של דוראנט היא שלברון ג'יימס יצטרך לעבוד הרבה יותר קשה בהגנה מכפי שהוא רגיל. בדרך כלל הוא שומר על אחת החוליות החלשות של היריבה, גם כדי לא לבזבז כוחות מיותרים וגם כדי להביא לידי ביטוי את יכולות העזרה שלו. אם הוא ייאלץ לשמור דקות ארוכות על דוראנט, ולהילחם בחסימות כדי לנסות להימנע מחילופים, יהיה לו הרבה יותר קשה להשתלט על התקפת הקאבס ולשחק 46 דקות למשחק. וגם אם לו ינסה לשים על דוראנט את ג'יי אר סמית' ולהסתכן בכמה סלים קלים של KD, הפעם אין הריסון בארנס שניתן להתחבא בצילו. במצב כזה, לברון יצטרך לשמור על קליי תומפסון, משימה לא פשוטה בעיקר בעבודה רחוק מהכדור, וקיירי אירווינג ייאלץ לשמור על סטף קרי. בדרך כלל לא יהיה יותר משחקן אחד שניתן יחסית להחביא מולו שחקן הגנה, ולו צפוי להשתמש בו כדי להחביא קודם כל את קווין לאב (שישמור על זאזה פאצ'וליה בחמישייה הראשונה של הווריירס ועל אנדרה איגודלה בחמישיית המוות).

בצד השני, דוראנט כנראה יהיה השחקן שיפתח את המשחק כשומר של לברון, וגם בצד הזה מדובר במאץ'-אפ מאוד מעניין. דוראנט התפתח לשחקן הגנה נהדר, אך האם הוא מסוגל לעמוד במשימה הקשה ביותר בעולם הכדורסל וגם להימנע מעבירות? יש לו את השילוב בין אורך לזריזות שיכול לאפשר לו להקשות על קינג ג'יימס, הוא גם יוכל להסתדר בחילוף אוטומטי עם כל שחקן אחר של קליבלנד.

גולדן סטייט היא לא רק קבוצת התקפה חד פעמית, היא גם קבוצת הגנה יוצאת דופן ואולי היחידה בליגה שיכולה למצוא לפחות שני שומרים איכותיים לכל אחד משלושת הגדולים של הקאבס, כשרובם גם יכולים לבצע חילופים בינהם. קליבלנד תנסה לתקוף באובססיביות את סטף קרי ואת הסנטרים של הווריירס בפיק נ' רול, אבל זה אומר שהיא תצטרך לערב את השחקנים הפחות מסוכנים שלה במהלך המרכזי בהתקפה. גולדן סטייט אמורה להגיע מוכנה יותר לנסיון לתקוף את קרי, בעיקר דרך פיק נ' רול של לברון שמנסה לכפות חילוף, וניתן להניח שסטיב קר ומייק בראון חשבו על כמה דרכים יצירתיות להימנע מהחילוף הזה.

הווריירס אמורים להגיע מוכנים גם לקיצוניות בה קליבלנד תתעלם מרוב השחקנים שמסביב לארבעת הגדולים (ואולי אפילו מדריימונד גרין). לשחקני המשנה תהיה חשיבות רבה בגמר הזה, גם מי שישמש כצלע החמישית לצד ארבעת הגדולים וגם המחליפים בהרכבים נוספים. הדרך הטובה ביותר של שחקני המשנה לנצל את החופש שיקבלו יכולה להיות לתקוף את הטבעת ולחפש מסירה. פאצ'וליה, איגודלה, שון ליבינגסטון ודייויד ווסט הם כולם שחקנים עם יכולת מסירה נהדרת, אם הם יבצעו פעולות מהירות וחדות עם הכדור הם יוכלו לכפות עזרה ולחשוף חורים בהגנה הלא יציבה של קליבלנד.

עוד בנושא:

לברון: "קשה להיות שחור באמריקה", סטיב קר יחזור?
קיירי אירווינג הופך לאט לאט לכוכב-על בכוחות עצמו
סדרת הגמר בדרך לנתוני שיא של 19 שנה: "לזה כולם חיכו"
"זו ההזדמנות של מייק בראון להשיג נקמה בלברון ג'יימס"

לקליבלנד יש כמה יתרונות מקצועיים בסדרה הזאת, אך חשוב במיוחד עבורה היתרון הפסיכולוגי. הגמר הקודם בוודאי יושב בראש של שחקני גולדן סטייט, תדמית השחקן שלא מופיע למעמדים גדולים בוודאי יושבת בראש של דוראנט. הווריירס לא הצליחו לסגור את הסדרה בשנה שעברה בשלוש הזדמנויות, הם לא יוכלו להרגיש בטוחים גם אם ינצחו הפעם את שלושת המשחקים הראשונים ב-20 הפרש.

את משחק הבית בעונה הרגילה קליבלנד ניצחה לאחר שחזרה מפיגור דו ספרתי ברבע האחרון, מה שמחזק את אלמנט ההרתעה ברגע שהיא נשארת קרובה מספיק. במהלך העונה עלתה שאלת התפקוד של גולדן סטייט במאני טיים, שאלה שלא נאלצה לקבל תשובה במהלך הפלייאוף. אם קליבלנד תצליח לכפות מספיק משחקים צמודים, היא תוכל לבחון את גולדן סטייט בסיטואציה בה היא לא מספיק מיומנת ולא מספיק בטוחה בעצמה. אם מייק בראון יעמוד על הקווים במקום המרגיע הלאומי סטיב קר, זה לא יעזור לווריירס אם וכאשר הסדרה תסתבך.

גולדן סטייט התחזקה באופן משמעותי לאחר הגמר הקודם, אך גם קליבלנד מגיעה אליו חזקה יותר. מוזר ככל שיהיה לטעון זאת, זה מתחיל בלברון עצמו. בשנה שעברה הוא מצא בעצמו הילוך נוסף אפיל עבורו בשלושת המשחקים האחרונים, לפלייאוף הזה הוא הגיע עם ההילוך החדש בילט אין, לגמר הוא יגיע עם ביטחון שהוא מסוגל להשתלט על הסדרה מתחילתה, לא רק כשקליבלנד עם הגב לקיר. הוא יוקף בגמר הזה באוסף קלעי חוץ משובח במיוחד, אולי העמוק ביותר שנבנה אי פעם ב-NBA, מה שיהפוך את היכולת לצופף מולו את הצבע לכמעט בלתי אפשרית. קייל קורבר ודרון וויליאמס הם תוספת כוח משמעותית שלא הייתה בגמר הקודם, בו טיירון לו השתמש בשישה וחצי שחקנים. כל אחד מהשניים האלה יכול להתפוצץ ביום נתון ולהיות האקס פקטור במשחק אחד בסדרה.

שחקן שאמור להגיע משופר במיוחד לגמר הזה הוא קווין לאב, שבקושי היווה פקטור בגמר הקודם. לאב יגיע הפעם לאחר עונה טובה ופלייאוף מצוין, הוא משחק עם ביטחון ומפוקס מאוד בקליעה מבחוץ. כמובן, קל לא הולך להיות לו, הוא ייתקל בגמר במשוכה ההגנתית הקשה ביותר בליגה – דריימונד גרין, לא כדאי לבנות על סלים שלו בפוסט מול דריימונד. אבל אם הוא יזרוק שלשות מהר ובביטחון אפילו גרין יתקשה לעזור בצבע ולחזור להקשות על הזריקה שלו, ואם הוא יעניש מיס-מאצ'ים בחילופים אוטומטיים הוא ייצור בעיה להגנת הווריירס.

גם להגנה לאב אמור להגיע עם יותר ביטחון, לאחר שההגנה שלו על סטף קרי במהלך המכריע של משחק 7 הפכה לאחד הרגעים הזכורים מהגמר. אם הוא וטריסטן תומפסון יצליחו לשרוד ביחד מבחינה הגנתית, הם עשויים ליצור יתרון גדול מאוד בריבאונד עבור קליבלנד, יתרון שיוכל להיות מספיק משמעותי כדי לגרום למייק בראון לחשוב פעמיים לפני שהוא עובר להרכבים הנמוכים שלו. בעידן הנוכחי הרכבים נמוכים בדרך כלל מנצחים הרכבים גבוהים, אך השילוב של לאב וטריסטן עשוי להיות כזה שישנה את התמונה.

כפי שהבהירו החלקים הקודמים, שתי הקבוצות מגיעות לגמר הזה כשהן טובות משמעותית מכפי שהיו לפני שנה. לחלק השלישי בטרילוגיה השתיים יגיעו כשהן מכירות מצוין אחת את השנייה, כשהיריבות בשיאה, אך לשתיהן יש כמה קלפים חדשים ומעניינים בשרוול. מדובר בשתי קבוצות התקפה אדירות, שתי קבוצות שלא מסתפקות בכישרון העצום שיש להן אלא בנו שיטה חכמה, כל אחת עבור השחקנים שלה, וגמישות שמאפשרת להן להגיב ליריבות חזקות. שתיהן פותחות את הסדרה בריאות ורעננות.

הכל מוכן לגמר איכותי במידה יוצאת דופן. בצד אחד עומדת קבוצה שעשויה להתברר כטובה ביותר אי פעם, בצד השני עומד שחקן שעוד עשוי להתברר כטוב אי פעם, או לפחות הראשון שנכנס ברצינות לדיון הזה מאז מייקל ג'ורדן, כשהוא נמצא בשיא כוחו, כשהכל מתחבר לו, והוא מוקף בדיוק בשחקנים הנכונים עבורו. אם שני הצדדים יעמדו בציפיות, ושניהם בהחלט מסוגלים, זה יהיה קרב בין כוח בלתי ניתן לעצירה לחפץ בלתי ניתן להזזה. אם תהיה סדרה תחרותית, זו יכולה להיות הרמה הגבוהה ביותר שכדורסל מסוגל להגיע אליו כיום.

אני מאמין שתהיה סדרה תחרותית. קליבלנד נראתה טובה מדי בפלייאוף, לברון נראה טוב מדי מכדי שהאלופה תהפוך לעוד שטיח בדרך של גולדן סטייט לתואר קליל, בטח כשגם קיירי נראה כמו מניה בטוחה למשחק-שניים גדולים בסדרה. אבל קשה שלא לראות בגולדן סטייט פייבוריטית. יש לה יותר מדי כלים, יותר מדי אפשרויות שעד עכשיו היא אפילו לא הייתה צריכה לנסות, יותר מדי דרכים להגיב. בסופו של דבר היא תמצא את הפתרונות, את הקומבינציות הנכונות, שלטיירון לו לא תהיה להן תשובה. אם יתברר שלא ניתן להחביא את קווין לאב על ג'בייל מגי האתלטי, מגי יוכל לפתוח משחקים ולקבל 20 דקות. אם איגודלה לא פוגע ולא כשיר ניתן להחליף אותו בחמישיית המוות בליבינגסטון ואפילו איאן קלארק או מאט בארנס. מעבר לאיכות של הכוכבים, גולדן סטייט גם עמוקה ומגוונת יותר. וזה לפני שדיברנו על כך שהפעם סטף קרי מגיע כשיר ורענן יותר ודריימונד גרין מגיע עם ספיירים של טכניות. 2:4 לגולדן סטייט.