ניהול, סיכונים: דירוג ההנהלות הגרועות בליגת העל לעונת 2016/17

בווידאו: פרק הסיום של הסדרה "מינוס 9"

תרצו או לא, עונת 2016/17 בליגת העל תיזכר קודם כל כ"עונת ההנהלות". שתי קבוצות אמנם השתתפו בשלב הבתים של הליגה האירופית, אבל הביצועים על הדשא שוב היו עגמומיים למדי, סערה רדפה סערה, היצע השחקנים נותר דל ומעמד המאמנים הגיע לשפל חדש. בתוך השממה, מי שאצו-רצו לקדמת הבמה הם האנשים שאחראים לכל הטוב הזה: בעלי הקבוצות וחברי ההנהלות.

אז לכבוד שריקת הסיום של הליגה, הנה דירוג ההנהלות לעונה זו - מן הקל אל הכבד - עד שנגיע לקבוצה שהתנהלה בצורה הגרועה ביותר.

קרן אור בעלטת הכדורגל הישראלי. לא מדובר רק בשמירה על תואר האליפות, אלא בעיקר ביכולת לבסס את המועדון ככוח דומיננטי שנמצא כאן כדי להישאר. אלונה ברקת ניצחה במלחמה על תדמית האוהדים, הפכה את הפועל באר שבע ליעד אטרקטיבי עבור כל שחקן מוביל, התמודדה היטב עם משברי אגו שנקרו בדרכה וגם המהלכים בחלון ההעברות (מתוך מחשבה לעתיד) התבררו כמוצלחים.

לא מעט טעויות נעשו העונה במכבי תל אביב, שלהזכירכם גם מתנהלת עונה שלמה ללא מנכ"ל בפועל, אבל היא בכל זאת יכולה להביט מלמעלה על הכדורגל הישראלי. כן, הפיטורים של שוטה ארבלדזה נעשו באיחור, גם הרכש לא היה מוצלח במיוחד ולא ברור היכן עומדים העניינים בין מיטש גולדהאר לג'ורדי קרויף, אך גם בנקודות רתיחה פוטנציאליות (עסקת טל בן חיים לברוז') היה מי שדאג מיד לצנן את האווירה.

בלי קהל, בלי מגרש ביתי, בלי לחץ, אבל גם בלי דרמות. הפועל רעננה העבירה עוד עונה בליגת העל עם אותו מאמן (לא דבר של מה בכך) והמשיכה במדיניות של קידום אנשי המועדון. שחקני בית כמו מוחמד שכר ויובל טיטלמן קיבלו במה ראויה ואת חיים סילבס, שבעצמו אימן את קבוצת הנוער, יחליפו דודו אברהם ודני בונדר שעבדו בהצלחה במחלקה בשנתיים האחרונות. לאשר אלון ודמיאן רויטמן יש דרך.

התדמית של הלוזונים לא מוצלחת במיוחד לאור אירועי העבר, אבל לא מעט מאוהדי הקבוצות האחרות היו מוכנים להחליף הנהלות עם מכבי פתח תקוה, על אחת כמה וכמה אם מתמקדים רק בעונה האחרונה. שחקני הבית מובילים, המאמן זוכה להמשכיות, יש מנהל מקצועי שאחראי על רכש מושכל ואפילו האווירה הלוחמנית נרגעה. רוח טובה נושבת בעיר המושבות.

כן, בעונה כזו בעייתית בליגת העל, אפילו אלי טביב יכול להתרווח בטופ 5 של הדירוג לפני שהוא מעביר את זכויות הניהול לאלי אוחנה. אפשר להגיד הרבה דברים על הבעלים של בית"ר ירושלים שהורשע בבית המשפט, אבל בכל הקשור לכדורגל, בתקציב שפוי ובהתנהלות מחושבת בשוק ההעברות, הוא צפוי להשיג שוב את הכרטיס לאירופה (ומכבי חיפה - לא) ואולי גם לשנות סדרי עולם בכל הקשור לגזענות ביציעים. רק הניסיון, ולא משנה מה מניעיו, ראוי להערכה.

האירוע המכוער בו עיתונאית הוצאה בכוח מהאצטדיון בהוראתו של מוחמד אבו יונס ואבנים נזרקו על אוהדים ואנשי תקשורת, הוריד נקודות לסכנין ומנע ממנה להקדים את בית"ר ירושלים. פרט להתנהגות הבזויה במקרה זה, נציגת המגזר צברה לעצמה נקודות זכות רבות. המאמן החזיק עונה שלמה (ועזב מיוזמתו) והקבוצה המשיכה במגמה הנכונה של החתמת שחקני המגזר המובילים. לסכנין יש בסיס להמשך.

בכדורגל שלנו, מסתבר שאפילו עם בוס בכלא אפשר להתנהל טוב יותר מקבוצות אחרות. למרות המקרה של ג'קי בן זקן ולמרות השינויים התכופים של סדר הישיבה על הספסל (גילי לנדאו לצד רוני אוואט, יוסי מזרחי לצד אוואט, רן בן שמעון), מ.ס. אשדוד עמדה ביעדים שלה העונה. הקבוצה נשארה בליגה וגם הצליחה להרוויח סכומים יפים על שניים מהכישרונות הצעירים שלה. בן זקן לא צריך יותר.

איזי שרצקי הוא אדם בעל זכויות רבות בכדורגל שלנו, אבל בשתי העונות האחרונות נראה כאילו הוא עשה הכול כדי לגרום לעירוני קרית שמונה לאבד את הרלוונטיות שלה. פעם אלו איומי עזיבה, פעם פיטורי מאמן בשידור חי ברדיו בזמן משחק, פעם הודעה הזויה על הקמת מפלגה (מה קורה עם זה באמת?) וכמובן התערבות בקביעת ההרכב. ההתבזות בפלייאוף לא הייתה מקרית. בהצלחה לחיים סילבס.

חרם האוהדים איתו מסיימת מכבי חיפה את העונה הכי חלשה שלה מאז 1988/89, מסכם היטב את 12 החודשים האחרונים. אפילו קהל המנויים הכי נאמן בארץ החל להתייאש. מינוי מנהל ספורטיבי אמור היה לבשר על שינוי, אבל שם למעשה נמצא החטא הקדמון לעונה זו, שכן במועדון הבהירו כבר אז כי הסמכות העליונה הייתה ונשארה רוני לוי. הפוך, גוטה, הפוך. ובהיעדר היררכיה ברורה, כדור השלג התגלגל וגבה קורבנות. שלושה מאמנים, רכש כושל, התעסקות בטפל (מלחמה בהדלפות, נו באמת) ויותר מדי גורמים שמושכים לכיוונים מנוגדים (מי אמר מכבי תל אביב בכדורסל?). למנטרה החוזרת - "אנחנו יודעים מה הבעיות ונמצא לכך פתרונות" - לא בטוח שגם יעקב שחר מאמין.

הקלישאה לפיה "חיים משבת לשבת" לא תופסת בהפועל חיפה. שם, משחקי הליגה בשבת רק מפריעים לאופרת הסבון "ימי חיינו" (גרסת קרית חיים). המנכ"ל נגד הסמנכ"ל, שנמצא במתיחות עם הבעלים, שמתייעץ עם מאמן שמשמש כפרשן, שמגיע (איזו הפתעה) כמנהל מקצועי ומסיים כמובן על הקווים. יואב כץ לפחות שומר על יציבות עם מקום בפלייאוף התחתון בליגה ומקום בפלייאוף העליון מבחינת אזכורים בתקשורת. הנה, קיבל עוד אחד.

הקבוצה מהדרום עשתה היסטוריה עם הישארות ראשונה בליגת העל, אבל זה בטח לא היה בזכות ההתנהלות שלה. ככה זה כשהפטרון של המועדון, שהוא במקרה גם ראש העירייה, מתמודד עם כתבי אישום לא פשוטים ונציגיו בהנהלה אובדי עצות. התוצאה: קשיים בניהול השוטף של המועדון וחוסר יכולת לשלם משכורות לשחקנים במשך חודשים. הגיע הזמן שהפועל אשקלון תנטוש את הליגה הלאומית גם מבחינה ניהולית.

כדורגל משחקים מפוסט לפוסט, לסטטוס חוקים משלו וטבלת הלייקים אף פעם לא משקרת. זו, מסתבר, תרבות הכדורגל החדשה שהביא סתיו שחם להפועל כפר סבא. רק ששחם, שכמו בעלים רבים בענף התאהב בקדמת הבמה, לא הסתפק בדיבורים עם הקהל שלו ופלרטט עם יריבה לתחתית. תוסיפו לזה חילופי מאמנים, עימותים עם הקהל וכישלון קולוסאלי עם הזרים, ותקבלו מתכון מנצח לירידה. שלב הפקת הלקחים ייעשה כבר בלאומית.

גם זכייה מפתיעה בגביע המדינה לא תמחק את רצף השערוריות שליוו את עונת הבכורה של ברק אברמוב בכדורגל הישראלי. מי זוכר שהעונה הזו החלה בכלל עם אריק בנאדו על הקווים? בסוף אוגוסט כבר נחתכו ארבעה שערים, לאחר מכן הגיעו איומים בקנסות ובדצמבר הוצג צוות שלא היה כדוגמתו. "הבאתי את האנשים הכי נכונים לי ולבני יהודה", הצהיר אברמוב כאשר הציג במסיבת עיתונאים את המאמן ניסן יחזקאל, המנהל המקצועי יצחק שום והיועץ אלון מזרחי. כל כך נכונים, עד שכולם מצאו עצמם בחוץ עוד לפני סיום העונה. לכולם גם נותרו משקעים וכולם הודו שהשפעתם הייתה מזערית ואפילו את ההרכב קבעו עבורם. ומעל הכול, עבריין מורשע מעורב בצורה משמעותית בניהול הקבוצה.

כדי להוריד מועדון פאר כמו הפועל תל אביב לליגה הלאומית דרוש באמת כישלון קולוסאלי. ב-1988/89 זו הייתה ההסתדרות וב-2016/17 אלו אמיר כבירי ושות'. בשני המקרים פיזרו הבטחות וצ'קים ללא כיסוי, ובשני המקרים נזכרו להתעורר מאוחר מדי. הפועל תל אביב עשתה העונה את כל הטעויות האפשריות ונענשה בהתאם. כי בסופו של דבר, אחרי חובות של 100 מיליון שקלים, הסתבכויות משפטיות, הלנות שכר וניסיונות שונים לכסת"ח, אפילו בסין מגלים את הבלוף. גם לאחר הפירוק והחלפת הבעלות, ההנהלה החדשה נכנעה לכל גחמה אפשרית במקום לבצע מהלכים מחושבים. התוצאה: עוד חילופי מאמנים, עוד שחקני רכש מיותרים, אובדן שליטה וירידה מוצדקת.