פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        מכסח השדים: קלי אוליניק, פרובוקטור סדרתי או טרף קל למבקרים?

        מאז שתלש לקווין לאב את הכתף ממקומה, קלי אוליניק נחשב בקרב שחקני ה-NBA למלוכלך וברוטלי. אבל הביקורת שמתח עליו השבוע דריימונד גרין, אחרי עוד תקרית שנויה במחלוקת, חשפה את הצביעות ביחס לשחקנים כמוהו. יהונתן אליהו על האנטי-כוכב שהופך לשנוא בעל כורחו

        קלי אוליניק, בוסטון סלטיקס, מול שחקני וושינגטון וויארדס בראדלי ביל (GettyImages)
        בבוסטון לא מבינים מה רוצים ממנו? אוליניק מול וושינגטון (צילום: AP)

        מעט מדי פעמים מקבלים חובבי ה-NBA הצצה של ממש להלכי הרוח והמחשבות שעוברות במוחם של השחקנים בליגה. כשם שהנגישות התקשורתית הולכת וגוברת, כך גם דקלום הקלישאות הנבובות והמוכרות הגיעו לתור הזהב שלהן. אולם בשנה שעברה "לוס אנג'לס טיימס" הצליח לשקף היטב כיצד באמת רואים השחקנים והמאמנים בליגה את עמיתיהם, באמצעות משאל אנונימי נרחב שביקש לענות על שאלה אחת פשוטה: מיהו השחקן הכי מלוכלך בליגה?

        התמונה שהצטיירה מהתשובות היא שישנו אבטיפוס מסוים מאוד של שחקנים שזוכים למוניטין המפוקפק הזה בקרב אנשי הליגה. לא תמצאו כאן כוכבים גדולים, על אף שבמדריך המקוצר לסופרסטאר המצוי על שם מייקל ג'ורדן אפשר למצוא כמה וכמה טריקים שנמצאים על התחום האפור שבין לא חוקי או סתם מלוכלך. לרוב, גם לא תמצאו פה את שחקני ההגנה המצטיינים של הליגה. הם נושאים בדגל הבלתי רשמי של הכסחנים של הליגה, של האנשים שכולם אוהבים לשנוא, גם אם בדרך כלל לא לוקחים ברצינות את יכולותיהם. ואלה שמות, על פי סדר הצבעות יורד: מת'יו דלבדובה. סטיבן אדאמס. אנדרו בוגוט. מאט בארנס.

        החל מהשבוע אפשר להוסיף לשם את קלי אוליניק, עוד אחד שמתאים לפרוטוטייפ של קודמיו: גם הוא שחקן משלים, יש שיאמרו שולי וזניח; גם הוא מפצה על המחסור בכישרון באמצעות אגרסיביות יתרה; וגם הוא לא מבין איך זה קרה לו.

        עוד בנושא:

        סן אנטוניו ניצחה 107:110 את יוסטון בהארכה ועלתה ל-2:3 בסדרה
        סן אנטוניו חוגגת: ג'ינובילי בשיאו, לאונרד מבטיח לחזור, הארדן נשחק
        דריימונד גרין עוקץ את קליבלנד, ווסטברוק ודוראנט חזרו לדבר

        אייזאה תומאס, בוסטון סלטיקס, מול שחקני מילווקי באקס גרג מונרו, מת'יו דלבדובה (AP)
        מי באמת מלוכלך פה? דלבדובה שומר על אייזאה תומאס (צילום: AP)

        כשניסה לנתח את העליהום על קלי אוליניק בימים האחרונים, אחרי עוד תקרית ברוטלית בה היה מעורב כשגרם להשעייתו ולאיבוד עשתונותיו של קלי אוברה, אייזאה תומאס שם את האצבע על תופעה מעניינת: שחקנים מזן מאוד ספציפי מקבלים את תווית השחקן המלוכלך, בעוד שהילה אחרת עוטפת שחקנים אחרים, על אף שלעתים מדובר בשחקנים שמכניסים לא פחות מכות מתחת לחגורה ליריביהם. "הם יודעים את מי לסמן. הם יודעים על מי אפשר לרדת. כולם ב-NBA יודעים שיש שחקנים מסוימים שאפשר לעשות להם את זה, וששחקנים אחרים יקבלו יחס אחרי לגמרי", אמר.

        וכאילו שלא היה ברור למי תומאס כיוון את דבריו, דריימונד גרין, כמו תמיד, הכניס את עצמו לקלחת. "קלי אוליניק שחקן מלוכלך, מלוכלך מאוד. אני לא מכבד אותו. ברור שהוא לא השחקן הכי גדול בהיסטוריה, ולכן אולי הוא מרגיש צורך לעשות מהלכים מלוכלכים. אבל אתה לא חייב לעשות את זה, כי זה פשוט מלוכלך", אמר והמחיש את הקו הדק שעובר שבין שחקני הגנה עם הילה מיוחדת כמוהו, לבין פועלים שחורים כמו אוליניק.

        בדבר אחר גרין כן צדק: אוליניק אף פעם לא היה השחקן הכי מוכשר בסביבה, ולכן היה צריך למצוא דרכים כדי לפצות על זה. בתור שחקן קולג'ים זניח במכללת גונזאגה הוא כבר חשב לוותר ולפרוש, אולם בשנתו השלישית במכללה החליט לקחת עונה שלמה בחוץ כדי להפוך את יכולותיו למהוקצעות ומשודרגות. כשחזר, הוא כבר היה שחקן אחר לגמרי. הוא עדיין היה קצת גמלוני והרבה אגרסיבי, אבל לשם שינוי, את כל זה גיבה גם באיכויות התקפיות שלבסוף צדו גם את עיניהם של סקאוטים ב-NBA.

        קלי אוליניק במדי מכללת גונזאגה (AP)
        גמלוני עוד מימי הקולג'. אוליניק במדי גונזאגה (צילום: AP)

        את תווית השחקן המלוכלך קיבל רק כמה שנים אחר כך, כשפחות או יותר תלש לקווין לאב את הכתף ממקומה במפגש בין בוסטון לקליבלנד בסיבוב הראשון בפלייאוף 2015, וגרם לו לפציעה קשה שגררה ניתוח וההיעדרות מיתר הפלייאוף וחלקים מהעונה העוקבת. לאב טען אז שהעבירה היתה מכוונת וכינה אותה "מהלך סוג ב', מהסוג שעושים רק במשחקי רחוב", ואף סירב לקבל את ההתנצלות של אוליניק במשך זמן רב. זה באמת היה מהלך שחרג מגבולות המקובלים של אגרסיביות-תוך-כדי-משחק, מהלך שנראה כאילו נועד מלכתחילה לגרום ללאב להיפצע. אבל גם אחרי שצפה בהילוכים החוזרים, גם אחרי שקיבל עשרות הודעות נאצה מאוהדי קליבלנד וטען ש"אם רק היה אפשר, מישהו בקליבלנד כבר היה הורג אותי", אוליניק המשיך להצטדק. "מה שעשיתי לא היה מכוון. שילבנו זרועות ונאבקנו על ריבאונד, זה קורה בכל משחק לפחות כמה פעמים. לצערי, הפעם זה הסתיים עם פציעה", אמר.

        היו עוד כמה מהלכים מחשידים: במפגש בעונה הרגילה אשתקד, הוא אחז ברובין לופז בצורה דומה לזו שגרמה לפציעה הקשה של לאב, אולם סנטר שיקגו חמק ממנו רגע לפני שספג בעצמו מכה בכתף. לפני שנתיים הוא התעמת גרם גם לחסן וויטסייד לאבד את זה ולדחוף אותו באגרסיביות לפרקט באגרסיביות, אחרי שלטענת סנטר מיאמי "לא הפסיק לצבוט ולתת מכות כשאף אחד לא ראה". וכעת התווסף לכל זה גם מקרה קלי אוברה, שטען שאוליניק נתן מכות קטנות בכל חסימה שביצע במהלך הסדרה. אחרי שאוליניק סחט ממנו עבירת תוקף באחת מאותן חסימות, פורוורד וושינגטון קם לעברו וזרק אותו לפרקט, כשאוליניק מוסיף ממד תיאטרלי לנפילה. "כשאתה נותן כל כך הרבה מכות, אל תתפלא אם פעם אחת יחזירו לך כהוגן", אמר סקוטי ברוקס אחרי משחק 2 בו קרתה התקרית, ספק מצדיק את ההתפרצות של אוברה.

        זה לא שאוליניק לא הרוויח ביושר את תדמית הפרובוקטור הסדרתי, אבל כנראה שיש גרועים ממנו. בטח אם קוראים להם דריימונד גרין, ובטח אם ככה, בתמונה שמתחת, נראים ההבדלים בערכים מוחלטים.

        אוליניק יכול היה לאמץ בקלות את התווית שהדביקו לו. הרי ההיסטוריה של הסלטיקס משופעת בפייטרים שנלחמים עד טיפת הדם והזיעה האחרונה, כמוהו. אבל בוסטון וגם הוא עצמו בוחרים שלא להתנער מההשוואה, ובכך נותנים משנה תוקף לטענות של שחקני עבר על האופן בו הליגה השתנתה ברבות השנים. אייזאה תומאס, זה שכוכב בוסטון הנוכחי נקרא על שמו, הוא אחד הקולות הבולטים שקוראים למשחק פיזי יותר, כזה שמשתווה לרמת האגרסיביות בתקופתו. "זה ההבדל בין בוסטון החדשה לבין בוסטון הישנה, זו שאני שיחקתי נגדה: קווין מקהייל, לארי בירד, דניס ג'ונסון וסלטיקס אחרים ששיחקו בזמנו היו אומרים במקום אוליניק, 'כן, אני שחקן מלוכלך, מה הבעיה'?", אמר השבוע. "במקום להתפתל ולמצוא תירוצים, למה לא פשוט להודות בזה ולקחת את זה למקום טוב? קווין מקהייל היה תופס שחקנים בכל מקום אפשרי, ואנחנו קראנו לזה 'טכניקה'. היום קוראים לזה 'מלוכלך'".

        אבל שחקני בוסטון משוכנעים שלאוליניק אין בכלל כוונת זדון, אלא רק גמלוניות וסרבול יוצאי דופן. "תשאלו כל ביג-מן אחר בסגל שלנו ומתמודד מולו באימונים. קלי פאקינג לא מסוגל לסגור לריבאונד גם אם החיים שלו תלויים בזה", אמר לפני שנתיים חברו לקבוצה דאז אוון טרנר. השבוע אייזאה תומאס המשיך באותו קו וטען ש"קלי לא מנסה להרגיז אף אחד. הוא פשוט לא כזה, אני מכיר אותו. זו הקואורדינציה שלו לוקה בחסר ולפעמים גורמת לו לכל מיני פעולות שעלולות להתפרש כמוגזמות. תאמינו לי, זה קורה גם באימונים, ככה שאי אפשר לטעון שזה מלוכלך".


        כך או כך, על אף היותו שחקן יחסית שולי כפי שמרמזים הנתונים היבשי, בפלייאוף הנוכחי אוליניק מתברר כברומטר של הסלטיקס. הנט רייטינג שלו (הפרש ל-100 פוזשנים) בזמן שהוא על המגרש עומד על פלוס 5.8 - יותר טוב מכל שחקני הקבוצה, כולל שני הכוכבים אייזאה תומאס (3.4) ואל הורפורד (5.6). היכולת שלו לרווח את המשחק ולקלוע שלשות מעמדת הסנטר הפכה לאחד הנשקים החשובים של בראד סטיבנס בעתות מצוקה, וממילא בסדרות נשכניות ולוחמניות כמו זו שמתפתחת מול הוויזארדס, יש לו תפקיד מפתח.

        בשנים האחרונות אוליניק קנה לעצמו אויבים רבים. במשחק האחרון מול הוויזארדס כל נגיעה שלו בכדור לוותה בקריאות בוז צורמות, וסביר להניח שקבלת פנים כזו תחכה לו כל עוד בוסטון תמשיך את המסע בפלייאוף. בקיו ארינה של קליבלנד, באורקל של הווריירס - היכן שהמסע הזה לא יסתיים, אוליניק ייבחן בזכוכית מגדלת ותחת מתקפה. לפתע הוא הפך לאחד הסיפורים הכי גדולים בעונה של בוסטון, ואפילו הוא לא ידע שהוא כזה.

        קלי אוליניק פוצע את קווין לאב (GettyImages)
        לא שוכחים לו את זה. אוליניק פוצע את קווין לאב (צילום: AP)
        קלי אוליניק, בוסטון סלטיקס, מתעמת עם אנתוני מורו, שיקגו בולס (GettyImages)
        מתעמת עם שחקני שיקגו (צילום: GettyImages)
        שחקן בוסטון סלטיקס קלי אוליניק (GettyImages)
        היחס הזה מגיע לו? (צילום: GettyImages)