נושאים חמים

מערבי, להתעורר: ניתוח סדרות הסיבוב הראשון בקונפרנס המערבי

ווסטברוק והארדן יספקו קרב סגנונות מרתק, סן אנטוניו וממפיס ישחזרו את שנות ה-90 העליזות, יוטה עשויה לסמן את סוף השושלת של הקליפרס, ורק גולדן סטייט אמורה לשייט בקלילות. רביץ מנתח את סדרות הסיבוב הראשון במערב

קווין דוראנט גולדן סטייט ווריירס סי ג'יי מקולום פורטלנד טרייל בלייזרס (AP)
לא נראה שלפורטלנד יש מה למכור מול האיכות של הווריירס (צילום: AP)

גולדן סטייט (1) – פורטלנד (8)

מאזן בעונה הרגילה: 0:4 לגולדן סטייט

המאמנים בפלייאוף: סטיב קר 14:31, טרי סטוטס 20:12

איך גולדן סטייט תנצח: בלי לעשות שום דבר מיוחד, רק להמשיך לעשות מה שהם עושים. ההגנה החלשה של פורטלנד לא הראתה כל יכולת להתמודד עם ההתקפה ההיסטורית של הווריירס, בארבעת המשחקים בעונה הרגילה גולדן סטייט קלעה 117.5 נקודות ל-100 פוזשנים. בפלייאוף ההגנות מתהדקות? בשנה שעברה זה לא ממש קרה, גולדן סטייט טיילה עם 116 נקודות ל-100 פוזשנים, וזה קרה בלי קווין דוראנט וכשסטף קרי משחק רק שני משחקים. עם KD, דמיאן לילארד וסי ג'יי מקולום ייאלצו לשמור על הספלאש בראדרס, וזה מתכון בטוח למטחי שלשות. גם בצבע לא מחכה שחקן מאיים, רוטציית הגבוהים של פורטלנד דלילה מאוד. בצד השני, קליי תומפסון עשה עבודה טובה על לילארד בשנה שעברה וימשיך בכך העונה.

איך פורטלנד תנצח: הבלייזרס קודם כל יקוו לקבל בחזרה את יוסוף נורקיץ', הסנטר הבוסני שהציל להם את העונה. נורקיץ' שיחק עם מחויבות, החסימות שלו ללילארד פינו אותו להרבה יותר שלשות פנויות והוא יודע לחפור בפוסט, בלעדיו אין לפורטלנד סנטר אמיתי כשיר. אך גם איתו, כמובן, טרי סטוטס יזדקק להרבה מאוד הימורים ופתרונות יצירתיים. הוא יכול לנסות לתקוף את קרי בכל מחיר, למשל להביא את השחקן שלו לחסום ללילארד. הוא יכול להמר על הקליעה של כל אחד חוץ מסטף, קליי ו-KD. נגד גולדן סטייט חייבים להמר ולהיות לא קונבנציונליים, וגם זה כנראה לא יספיק.

למה זו ה-סדרה: כי גולדן סטייט משחקת נגד קבוצה שלא יודעת לשמור, וזה תמיד כיף. גם לפורטלנד יש פוטנציאל התקפי גבוה, לילארד מגיע בכושר מצוין וסי ג'יי מקולום יוכל לנצל את ההתמקדות בלילארד כדי לספק תצוגות התקפיות משלו. אם נורקיץ' ישחק זה אוטומטית יגביר את רמת העניין ופוטנציאל התגרות בסדרה, בעיקר כשדריימונד נמצא בצד השני.

ולתחזית: זו השאלה הבינארית הקלאסית של 0 או 1. האופציה הקלה היא 0, אבל אם נורקיץ' ישחק ולילארד ישמור על הכושר בו הוא יכול לקלוע 50 נקודות ביום נתון, יש סיכוי ל-1. בתחזית אני הולך על האופציה הקלה, כי סטיב קר יידע לזרוק על לילארד אוסף של סטופרים איכותיים. 0:4 לגולדן סטייט.

עוד בנושא:

לברון יעבור את הנמסיס שלו? ניתוח ארבע הסדרות במזרח
ההימור של לילארד: פורטלנד לוקחת את הווריירס בשישה משחקים
פיל ג'קסון: "לא הצלחנו עם כרמלו, עדיף שהוא יהיה במקום אחר"

פאו גאסול, סן אנטוניו ספרס, מול מארק גאסול, ממפיס גריזליס (AP)
ינצח הפעם בקרב האחים? פאו ומארק גאסול (צילום: AP)

סן אנטוניו (2) – ממפיס (7)

מאזן בעונה הרגילה: 2:2.

המאמנים בפלייאוף: גרג פופוביץ' 98:158, דייויד פיזדייל 0:0.

איך סן אנטוניו תנצח: זו שאלה שונה לחלוטין אם יתברר שטוני אלן, שמנסה להתאושש מפציעה, לא ישחק. אלן הוא אחת מדמויות המפתח בסדרה בגלל ההשפעה שלו על השחקן הטוב ביותר בה – קאווי לאונרד. זה היה אמור להיות מבחן גדול למועמד הלגיטימי ל-MVP כסקורר המוביל של קונטנדרית, קרב ישיר מול אחד השומרים האישיים הטובים בליגה. בלי אלן, לא ברור מה יש לגריזליז להציע מולו, אולי ג'יימס אניס. ההגנה של הספרס דווקא תתקשה קצת יותר ללא אלן, כי גרג פופוביץ' שלח את קאווי לשמור עליו ובעצם להתעלם ממנו ולהסתובב בצבע כשחקן חופשי שעוזר לכל מי שצריך. הסקורר השני של הספרס, למרקוס אולדריג', עשה לעצמו מנהג להתעלות מול יריבות שאין להן שחקן גבוה ואתלטי מספיק להתמודד איתו. ג'מייקל גרין שמולו הוא שומר נהדר, אבל עשוי להתברר כנמוך מכדי להפריע ללמרקוס לעלות לקליעה הקטלנית שלו מחצי מרחק. ואם לממפיס לא יהיו כלים לעצור את שני הסקוררים המובילים של הספרס, כשהם מוקפים בקבוצת ההגנה הטובה בליגה ובספסל עמוס בוותיקים יצירתיים, סן אנטוניו אמורה להסתדר בקלות.

איך ממפיס תנצח: מארק גאסול, מייק קונלי וזאק רנדולף עדיין מהווים את הבסיס של הקבוצה, אך זו כבר לא ממפיס שאנחנו מכירים. בגרסתה החדשה מדובר בקבוצה שמרווחת את המגרש עם ארבעה-חמישה שחקנים שקולעים שלשות, כולל שני שחקני הפנים. בפלייאוף זו תהיה ההזדמנות של התקפת הגריזליז להראות את חשיבות השינוי. הפיק נ' רול בין קונלי וגאסול והחפירות של רנדולף שעולה מהספסל יהיו הרבה יותר אפקטיביים כשהם מוקפים בקלעי חוץ, מה שיבלוט עוד יותר ללא אלן. השילוב בין ריווח, הגנת הגריט נ' גריינד שעדיין עובדת טוב וניסיון הפלייאוף שהקבוצה הזאת צברה יכול להפוך את ממפיס למוקש, בעיקר אם כמה מהצעירים מהספסל יצליחו לספק דקות יעילות.

למה זו ה-סדרה: מי שמתגעגע לסדרות הגנתיות ואיטיות סטייל הניינטיז יקבל כאן את מבוקשו. מדובר בשתי קבוצות עם הגנות ברזל שאוהבות לשחק לאט, אך גם בקבוצות שעמוסות בשחקני התקפה חכמים, ותיקים וצירתיים. בין זאק רנדולף, וינס קרטר, טוני פארקר, מאנו ג'ינובילי ופאו גאסול יש כל כך הרבה חוכמה וניסיון, ואלה רק השחקנים המשלימים. וכמובן, יהיה הקרב המרתק בין האחים גאסול. פאו אמנם עולה מהספסל, אך ניתן להניח שפופ יסדר לו לא מעט דקות מול מארק. פאו כבר מעבר לשיא, אך הוא מכיר כל טריק של מארק מאז שהוא נולד ויש לו חלק בכך שמארק מאוד התקשה העונה נגד הספרס והסתפק ב-13.8 נקודות למשחק ב-40.4 אחוזים מהשדה (גם לדווין דדמון יש חלק חשוב).

ולתחזית: עם טוני אלן ממפיס הייתה יכולה להקשות מאוד על התקפת הספרס ולהפוך את הסדרה הזאת לצמודה מהצפוי, בלעדיו יהיה הרבה יותר קשה כי רוטציית שחקני הכנף של דייויד פיזדייל גם כך קצרה ללא צ'נדלר פארסונס. מכיוון שלפי הדיווחים האחרונים קשה לראות אותו מתאושש בזמן לקראת הסדרה, ההימור הוא על ניצחון די קל של סן אנטוניו. 1:4 לספרס.

ראסל ווסטברוק שחקן אוקלהומה סיטי מול ג'יימס הארדן שחקן יוסטון (AP)
קרב סגנונות. ווסטברוק והארדן (צילום: AP)

יוסטון (3) – אוקלהומה סיטי (6)

מאזן בעונה הרגילה: 1:3 ליוסטון

המאמנים בפלייאוף: מייק ד'אנטוני 33:26, בילי דונובן 7:11

איך יוסטון תנצח: בעזרת השחקנים שמסביב לג'יימס הארדן. המזוקן התקשה מאוד מול OKC בארבעת מפגשי העונה הרגילה וסיים אותם עם 20.5 נקודות למשחק ב-34.3 אחוזים מהשדה. השיטה של בילי דונובן הייתה לנטרל את הכוכב של היריבה, ובכך הוא הצליח. פרט להגנה האישית הנהדרת של אנדרה רוברסון, דונובן דאג לכך שהשומר של החוסם בפיק נ' רול יישאר קרוב להארדן וייצור דאבל טים שיכריח אותו לשחרר כדור מוקדם. אבל ההתקפה של יוסטון שמרה על כוחה וקלעה מול הת'אנדר 111.4 נקודות ל-100 פוזשנים, כי השחקנים שמסביב ניצלו את החופש והיתרונות הקטנים שהשיטה ההגנתית של OKC יצרה עבורם. יוסטון קלעה 15 שלשות למשחק ב-37.5 אחוזים במשחקים האלה, וקיבלה 26.6 נקודות משותפות ב-70 אחוזים מהשדה מצמד הסנטרים קלינט קאפלה וננה. שחקני החוץ לא רק עמדו והפגיזו שלשות, אלא גם ידעו לחדור ולהוריד לגבוהים שסיימו בליי-אפ. אם הארדן יידע לא להפוך את זה לקרב אחד על אחד מול ווסטברוק אלא לשמש כפתיון שמשחרר את השחקנים סביבו, חובת ההוכחה היא על ההגנה של OKC שעד כה לא מצאה פתרונות להתקפה השנייה בליגה.

איך OKC תנצח: בעזרת ההגנה מהפלייאוף שעבר. אוקלהומה סיטי הגיעה לפוסט סיזן בשנה שעברה עם הגנה רעועה ולא מפוקסת, אך ברגע האמת ביצעה סוויץ' ונטרלה את ההתקפות המצוינות של סן אנטוניו וגולדן סטייט. לקווין דוראנט וסרג' איבקה היה חלק חשוב בכך, אך גם לסגל הנוכחי יש פוטנציאל הגנתי גבוה מאוד, ניתן לצפות לרוטציות הרבה יותר מהירות ומדויקות שיכריחו את שחקני המשנה של יוסטון לעבוד הרבה יותר קשה. בהתקפה, ווסטברוק ייתקל בפטריק בברלי המציק, אבל עד כה בברלי לא הראה יכולת להתמודד עם ראסל כשהוא בטירוף שלו (קלע 36.3 נקודות למשחק מול הרוקטס). לוויקטור אולדיפו תהיה חשיבות גדולה כסקורר המשני, במפגשי העונה הרגילה הוא קלע 18.3 נקודות בזכות 3.5 שלשות באחוזים מצוינים והוא מסוגל אפילו יותר, ולא בטוח שליוסטון יש מישהו שיכול להתמודד עם אנס קאנטר בפוסט. בקיצור, ההתקפה תשיג את הנקודות שלה, הסיפור של הסדרה יהיה בצד השני.

למה זו ה-סדרה: סדרה בין הארדן לראסל לא זקוקה ליותר מדי שיווק. אדם סילבר יוכל לעזור אם ידאג להכריז על ה-MVP חצי שעה לפני משחק ביתי של זה משניהם שלא זכה. מעבר למאץ'-אפ האישי, זה יהיה קרב בין סגנונות. למרות המספרים הכמעט זהים, ווסטברוק והארדן הם שחקנים מאוד שונים שנבנו סביבם קבוצות מאוד שונות, יכול להתפתח קרב מסקרן בין תוכנת מחשב לשד טזמני. זה יהיה גם קרב קלאסי בין גבוה לנמוך – דונובן ירצה לשחק באופן קבוע עם שני גבוהים וד'אנטוני, ששני המחליפים הבכירים שלו הם גארדים, יתנסה בהרכבים נמוכים מאוד. במפגש האחרון בין הקבוצות, שהסתיים בניצחון משכנע במיוחד של יוסטון, ההרכבים הנמוכים של יוסטון נראו נהדר, כולל כאשר הארדן שמר על טאג' גיבסון.

ולתחזית: יוסטון הייתה קבוצה טובה יותר העונה, אבל ל-OKC שחקנים שהוכיחו יכולת להעלות הילוך בפלייאוף, בעיקר בהגנה. ליוסטון יש יותר כלים (שימו לב ללו וויליאמס, שבמשחק היחיד שלו בין הקבוצות קלע 31 נקודות) והיא הוכיחה כל העונה יכולת למקסם את יתרונות הסגנון המודרני שלה מול יריבות שנמצאות צעד או שניים מאחוריה. לדונובן יהיו פתרונות הגנתיים שיהפכו את הסדרה לצמודה, אבל לד'אנטוני יש יותר אופציות למצוא תגובות. 3:4 ליוסטון.

ג'ו אינגלס, יוטה ג'אז, שומר על בלייק גריפין, לוס אנג'לס קליפרס (AP)
סוף השושלת? גריפין מול ג'ו אינגלס (צילום: AP)

ל.א קליפרס (4) – יוטה (5)

מאזן בעונה הרגילה: 1:3 לקליפרס

המאמנים בפלייאוף: דוק ריברס 75:79, קווין סניידר 0:0

איך הקליפרס ינצחו: הקליפרס זו הקבוצה הכי מוכרת בפלייאוף, כולם יודעים מה היא הולכת לעשות ורוב היריבות עדיין מתקשות לעצור את זה. אך בפלייאוף החבורה של דוק ריברס תפגוש את אחת ההגנות הטובות בליגה. בעונה הרגילה ההתקפה של הקליפרס דווקא הסתדרה לא רע מול יוטה, אך זה קרה לא מעט תודות לתרומה יוצאת דופן של ג'מאל קרופורד ואוסטין ריברס, לא ניתן לבנות על 30 נקודות משותפות ביותר מ-50 אחוזים מהשדה מהשניים האלה. ההגנה של הג'אז מבצעת חילופים אוטומטיים כמעט על כל חסימה, פרט למקרים שרודי גובר מעורב, מה שמכריח את היריבות לבצע פעולות אישיות מול מיס-מאצ'ים. בלייק גריפין אמור להיות המרוויח הגדול משיטה כזאת, אך העונה הוא לא היה אגרסיבי כמו בשנים קודמות ולפעמים התקשה גם מול שומרים נמוכים. לכן בלייק הוא שחקן המפתח בסדרה, אם הוא יעניש כל חילוף עם הליכה אגרסיבית לטבעת הוא יכול להכריח במו ידיו את קווין סניידר לשנות שיטה.

איך יוטה תנצח: לא ניתן לצפות מגורדון הייוורד לקלוע 30 נקודות למשחק ולהשתלט על הסדרה, הוא לא בנוי לכך, בטח לא מול שומר איכותי כמו לוק רישאר מ'בה מוטה. ההתקפה של יוטה מאוד התקשתה מול הקליפרס והסתפקה ב-96.7 נקודות ל-100 פוזשנים, הרבה פחות מההתקפה החלשה בליגה, הייוורד קלע במשחקי העונה הרגילה 15.7 נקודות ב-38.1 אחוזים מהשדה. לכן יוטה תהיה זקוקה לשחקנים שסביבו שייצרו התקפה, וכאן נמצא סימן השאלה הגדול של הסדרה. ג'ורג' היל, רודני הוד ודרק פייבורס הם כולם שחקנים עם איכויות, אך היו פצועים בחלקים נרחבים של העונה וממש לא ברור באיזה כושר הם מגיעים. יוטה בריאה היא קבוצה מאוזנת שיכולה לנצל כל חולשה של היריבה, סדרה כזאת הייתה יכולה להיות נהדרת עבור הוד הגבוה שיוכל להוריד לפוסט את ג'יי ג'יי רדיק, אבל לא ברור אם הוא בכושר שיאפשר לו לנצל מיס-מאץ' כל כך בוטה. ג'ו ג'ונסון ובוריס דיאו יתרמו מהניסיון שלהם, ג'ו אינגלס מפתיע לטובה, אך בלי תפוקה משמעותית מצד המתאוששים, בעיקר היל והוד, יהיה קשה מאוד ליוטה להתמודד עם ההגנה המנוסה שממול.

למה זו ה-סדרה: על הנייר, מדובר בסדרה השוויונית ביותר בסיבוב הראשון, סדרה שיכולה להתפתח לכל כיוון ולהתברר גם כחד צדדית לכל אחד מהצדדים. זו סדרה קלאסית בין הישן לחדש, בין קבוצה ותיקה בירידה לקבוצה צעירה בעלייה. יוטה היא תעלומה מוחלטת, גם בגלל סימני השאלה הבריאותיים סביב חלק מהשחקנים, ובהחלט יכולה להתברר כטובה יותר מהצפוי וכקבוצה שכדאי לשים לב אליה גם בהמשך. יהיו לא מעט מאץ'-אפים מעניינים, כדאי לשים לב דווקא לקרב בין כריס פול לרודי גובר על הצבע של יוטה: האם פול יצליח להגיע לטבעת ובעיקר לספק האלי-הופים לדיאנדרה ג'ורדן מעל הענק הצרפתי. זה יהיה קרב בין שניים מהשחקנים המדויקים בליגה בתפקיד שלהם, וזה יכול להיות מה שיעשה את ההבדל בסדרה.

ולתחזית: קשה, מאוד קשה. אם יוטה הייתה בריאה והחמישייה החזקה שלה הייתה מקבלת יותר זמן הרצה היא הייתה פייבוריטית, למרות הביתיות, האיכות והניסיון של הקליפרס. אני עדיין מהמר על יוטה, בעיקר בגלל שבחלקים נרחבים במהלך העונה שחקני הקליפרס נראו שחוקים. לא ברור איך הם יתמודדו עם קשיים במהלך הסדרה, גם לאור הפסדי העבר של הקבוצה. הפסד הפעם יכול כבר לסמן את סוף השושלת. 2:4 ליוטה.