הבצורת השתלמה עבור כריסטיאנו רונאלדו. הוא יכול היה להגיע ל-100 שערים במסגרות האירופיות במשחק לא ממש רלוונטי מול לגיה ורשה בשלב הבתים, או מול קבוצת נעוריו ספורטינג ליסבון, אבל המתין לרגע האמת והפציץ כאשר ריאל מדריד הייתה זקוקה לו יותר מכל. צמד בחוץ מול באיירן מינכן ברבע הגמר זו הדרך הנכונה ביותר לעשות היסטוריה, וסמלי במיוחד שהכוכב הפורטוגלי חיסל את היריבה בצורה האופיינית ביותר. בנגיעה אחת.
תחילה היה זה כדור הרוחב המדוד של דני קרבחאל מימין, לאחר מכן מסירה מסוגננת של מרקו אסנסיו משמאל, אבל הסיומת היתה דומה. רונאלדו ניווט מיד את הכדורים לרשתו של מנואל נוייר, גם אם לשוער הגרמני אף יש חלק נכבד בשער השני. בכך הוא הקדים במאבק המי-יודע-כמה את ליאו מסי. הארגנטיני, שלא מצא את הרשת אתמול בתבוסה של ברצלונה מול יובנטוס, עדיין "תקוע" על 97 שערים, על אף שהבקיע 11 פעמים באירופה העונה. לרונאלדו יש רק ארבעה כיבושים העונה בליגת האלופות, אבל הוא ניצל את המקדמה שהייתה לו לפני תחילת העונה והפך לראשון בהיסטוריה עם 100 עגול.
עוד בנושא
ליגת האלופות: ריאל מדריד ניצחה 1:2 בחוץ את באיירן מינכן
ליגת האלופות: מונאקו גברה 2:3 על דורטמונד בחוץ ברבע הגמר
ליגת האלופות: אתלטיקו מדריד גברה 0:1 על לסטר סיטי ברבע הגמר
ראמוס: "קיוויתי להשתיק אותם". אנצ'לוטי: "ריאל יכלה להרוג את ההתמודדות, היה לנו מזל". המספרים
לסטר נגד השופט, סימאונה: "המפגש עדיין פתוח", ואיזה רצף שלילי שבר גריזמן?
צפו בראיון המרגש של נורי שאהין מדורטמונד: "אנחנו מרוויחים מיליונים, אבל אנחנו גם בני אדם"
נתונים סטטיסטיים של חלוץ מרכזי
המספרים האלה גבוהים מספיק כדי להעניק בסיס סטטיסטי סביר להשוואה. ובכן, רונאלדו הבקיע 84 שערים אירופים במדי ריאל מדריד. 10 מהם נכבשו בפנדלים, 10 נוספים בבעיטות חופשיות. ארבעה בלבד היו בבעיטות מחוץ לרחבה במשחק פתוח. אם כך, 60 שערים הובקעו מתוך הרחבה, וכאן מחכה לנו הנתון המיוחד. 45 מהם, כלומר 75 אחוזים, נכבשו בנגיעה אחת. כדאי להתחשב בעובדה כי 10 היו בנגיחות, אשר מבוצעות מטבע הדברים בנגיעה, אבל גם בכל הקשור לסיומת ברגל, התוצאה ברורה 35 שערים מתוך 50 שהובקעו מהרחבה היו בנגיעה אחת.
נחזור ל-16 השערים האירופים במדי מנצ'סטר יונייטד על מנת לצרף אותם למאזן, ונגלה שרונאלדו הבקיע אז באחוזים גבוהים יותר בנגיחות לא פחות משישה שערים בראש, כולל החשוב מכולם, בגמר ליגת האלופות מול צ'לסי ב-2008. שלושה שערים נוספים נכבשו מתוך הרחבה, ומחציתם בנגיעה אחת. כמו כן, הוסיף רונאלדו שתי בעיטות חופשיות, פנדל ושער אחד ממשחק פתוח מחוץ לרחבה הטיל המיתולוגי בפורטו.
אם נאחד את הנתונים, נראה כי 54 מתוך 72 השערים של רונאלדו מתוך הרחבה נכבשו בנגיעה אחת. זהו נתון של חלוץ מרכזי קלאסי, ואולי אפילו גרד מולר לא הגיע לאחוזים כאלה. הם מנוגדים לחלוטין לתדמיתו של הפורטוגלי כתחבולן שאוהב לכדרר, ולעמדה שלו כשחקן אגף על הנייר. בפועל, רונאלדו הוא השילוב האולטימטיבי של שני התפקידים. בעוד הוא מבלה חלק ניכר מהזמן באגף, הוא יעיל הרבה יותר ברחבה ומתמחה באיתור השטחים הפנויים כדי לקבל את הכדור בעיתוי המושלם ולשים אותו ברשת.
מסי מלטף את הכדור, רונאלדו נהנה בלעדיו
כדי להדגים זאת טוב יותר, רצוי לפלח גם את 97 השערים האירופים של מסי. 10 מהם נכבשו בפנדלים, ארבעה בלבד בבעיטות חופשיות, ושמונה נוספים בבעיטות מחוץ לרחבה ממשחק פתוח. זה משאיר אותנו עם 75 שערים מתוך הרחבה, מתוכם 29 בלבד הובקעו בנגיעה אחת (כולל ארבעה בנגיחות). מדובר בכ-39 אחוזים, לעומת 75 אחוזים של רונאלדו. הפער הזה מובהק מאוד, גדול הרבה יותר מכל טעות סטטיסטית אפשרית.
בשפה פשוטה, מסי אוהב ללטף את הכדור. גם כשהוא מקבל אותו במצב נוח ברחבה, הוא משתמש לעתים תכופות בשתי נגיעות במקום אחת. הוא נהנה לבנות את המצבים עבור עצמו ולקבל את הכדור רחוק מהשער. לעומתו, רונאלדו מסוכן הרבה פחות עם הכדור, ובליגת האלופות ראינו שערים בודדים בלבד שהפורטוגלי הבקיע במבצעים אישיים אפשר להיזכר בביצועים מול גלאטסראיי ושאלקה.
מנגד, רונאלדו אימתני הרבה יותר ללא הכדור. אם אתם תוהים מדוע קארים בנזמה שורד בריאל מדריד מאז הוחתם במועדון ב-2009 יחד עם הפורטוגלי, הסיבה המרכזית לכך נעוצה בהתמתחותו בפינוי השטחים עבור עמיתו. בנזמה מצטיין במשיכת הבלמים מחוץ לעמדות הטבעיות שלהם, ולחורים שנוצרים כתוצאה מכך מתפרץ רונאלדו. הוא עושה זאת בתדירות מרשימה. כל המאמנים מכירים את התנועה הזו, כל ההגנות מתכוננות אליה, ובכל זאת כמו במקרה של אריאן רובן שחותך מהאגף למרכז קשה עד בלתי אפשרי לעצור אותה.
רונאלדו הוא הראשון בהיסטוריה שכובש 100 שערים באירופה, כי הוא אחד ממספרי 9 הכי טובים בתולדות הכדורגל וזאת למרות שהוא לובש את הספרה 7 ומעולם לא הרגיש נוח כאשר הוצב באמת כחלוץ מרכזי, כי אז קשה יותר למצוא שטחים מתים. הניגוד המוזר הזה הוא שהופך אותו לאחד השחקנים הגדולים בדורו. הוא לא יכול להיות חלוץ טהור אדיר, ומעולם לא היה קיצוני אדיר (די לבדוק את אחוזי הדיוק בהגבהות שלו, אפילו בתקופת מנצ'סטר יונייטד). אלא שביחד זה עובד באופן מושלם. הוא הקיצוני הכי חלוץ שהיה אי פעם, והחלוץ הכי קיצוני בהיסטוריה.
באיירן בתפקיד ארסנל
בעוד אנחנו מהללים את רונאלדו ואת ריאל על התצוגה הנהדרת במחצית השנייה, אסור להתעלם מהקריסה המנטלית של באיירן. קשה לזכור מתי נראו הבווארים כה חסרי אונים ואובדי עצות במשחק ביתי חשוב, וההרחקה של חאבי מרטינס לא מצדיקה זאת. התגובה של המאמן קרלו אנצ'לוטי, שהעדיף להחליף את צ'אבי אלונסו על מנת להמשיך לשחק עם רביעייה אחורית, לא השיגה את מטרתה כי הפגיעה בקישור הייתה אנושה. ללא הבאסקי הוותיק, השתלטו לחלוטין לוקה מודריץ' וטוני קרוס על מרכז המגרש, בעוד ארתורו וידאל וטיאגו כלל לא הורגשו.
האם החמצת הפנדל הייתה כה הרסנית עבור המצב הפסיכולוגי של הצ'יליאני? האם הכוכבים המנוסים כמו רובן ותומאס מולר לא מסוגלים לשמור על רמה מינימלית של כבוד עצמי בנסיבות הקשות אליהן נקלעה הקבוצה? אלמלא הצגה גדולה של נוייר, שהוכשר ברגע האחרון, התוצאה יכולה הייתה להיות אסטרונומית. במילים אחרות, באיירן נראתה מול ריאל אחרי ההרחקה בערך כמו שארסנל נראתה מול באיירן עצמה אחרי ההרחקה של לורן קוסיילני בשמינית הגמר. כעת חייב אנצ'לוטי לא רק למצוא את הנוסחה הטקטית הנכונה לקראת הגומלין, אלא גם לשקם את הביטחון העצמי של חניכיו אחרת התוצאה המצטברת תזכיר את ה-0:5 בחצי הגמר ב-2013, אז היה האיטלקי בצד "הנכון".
ואם מסי היה נפצע במקום בארטרה?
במשחק המוקדם גילתה בורוסיה דורטמונד חוסן מנטלי גבוה הרבה יותר. השחקנים עלו למגרש בעודם עדיין המומים מהטראומה הקשה שעברו פחות מ-24 שעות קודם לכן, והנאום של המאמן תומאס טוכל בתום ההפסד 3:2 למונאקו היה חשוב מאוד. "דקות ספורות אחרי הפיצוצים, כל מה שעניין את אופ"א הוא אם אנחנו יכולים לשחק, כאילו זרקו בירה על האוטובוס שלנו. הרגשנו חסרי אונים. התאריך נכפה עלינו. אופ"א רק רצתה לקיים את המשחק. לכל השחקנים ניתנה האופציה לא ליטול חלק בהתמודדות, אבל אף אחד לא השתמש בה", אמר טוכל.
וזה המקום לשאול מה הייתה התגובה של ההתאחדות האירופית אם האוטובוס המותקף היה של ברצלונה או ריאל. האם המשחק היה מתקיים כאילו דבר לא קרה לו במקום מארק בארטרה היו מאשפזים את מסי או רונאלדו בבית החולים עם שבר בידו? אפשר לנחש את התשובה. צריך רק לקוות שלא נצטרך לבדוק את צדקתנו הלכה למעשה.
עקבו אחרי יוכין בפייסבוק