בשבת הקרובה תחגוג מכבי תל אביב בר מצווה לנס ז'לגיריס. 13 שנים חלפו מאז אותו ערב מופלא, כשהשיא שלו היה בסל המדהים של דרק שארפ ששלח את המשחק להארכה. זה רק סמלי שאמש (ראשון) נרשמה עוד נקודת ציון בעונת השפל שעוברת על מכבי תל אביב, עם הפסד שלישי בשלושה משחקי ליגה לבני הרצליה, שהופיעה למשחק עם שלושה ישראלים ברוטציה - תום מעיין, אור לאומי ודי ג'יי שארפ, הבן של דרק, שהיה באותו מעמד ילד בן 7 כשאביו הפך לאגדה ומיתוס לנגד עיניו. אתמול אומנם שארפ הצעיר קלע רק 6 נקודות מול הקבוצה בה שיחק אביו את רוב הקריירה שלו, אבל היווה חלק חשוב מאוד מהניצחון ולא במקרה סחט מחמאות רבות ממאמנו מיקי גורקה.
"לא ידעתי שכרם (משעור, א.ש) לא משחק עד לפני המשחק, לא חשבתי על זה יותר מדי", מספר שארפ על המשחק שבמהלכו נקרא לתפקיד מרכזי יותר ממה שהורגל עד עתה העונה, בה הוא משמש בין שחקן אימונים לשחקן סוף רוטציה, "לא התרגשתי או משהו, פשוט אמרתי שאם אני עולה, יכולים לסמוך עליי ואני אעשה את מה שצריך כדי לעזור לקבוצה לנצח. האמת שלא ציפיתי בכלל למה שקרה אתמול, לא חשבתי בכלל שאשחק, עשיתי את מה שאני יכול באימונים כדי להראות למאמנים שהם יכולים לסמוך עליי. כשעליתי ידעתי שאני מוכן, לא הייתי בשוק או משהו כזה. התכוננו טוב למשחק הזה. דווקא העובדה שזה היה נגד מכבי תל אביב טיפה ריגשה אותי - שאבא שלי היה שם, ובכלל שקלעתי, ואז רצו לי מחשבות בראש על איך שהייתי רואה את אבא שלי עושה את זה כשהייתי קטן ביציע, וזה הגיע אליי עכשיו. זה גרם לי להתרגש".
- מיקי גורקה אמר אחרי המשחק שהניצחון הזה מגיע לך על מה שאתה עושה באימונים, ושבאת ממעמד כזה ונתת את כל מה שיש לך. איך מערכת היחסים שלך איתו?
"בתחילת העונה פחות היינו בקשר, לא דיברנו יותר מדי, לא היה לי מספיק ביטחון לדבר איתו. בזמן האחרון אנחנו מתחילים להיפתח אחד לשני. אני מדבר איתו על איך הוא יכול לעזור לי. כשיש קשר טוב עם מאמן, מחוץ למגרש, כשמתחילים לדבר אחד עם השני, התוצאות יהיו יותר טובות. המאמן נותן לך ביטחון, אומר לך מה אתה צריך לעשות, עשיתי את מה שאני יכול כדי לגרום למיקי לסמוך עליי".
- העובדה שאתה ואור לאומי, שהייתם בלאומית בעונה שעברה, ותום מעיין שבא אחרי פציעה קשה, הם הישראלים שניצחו את מכבי תל אביב היא דבר לא שגרתי.
"לא ציפו שניתן כל כך הרבה אנרגיות כשאנחנו ביחד על המגרש, לא האמינו שיש לנו את היכולת הזאת, במיוחד כשכרם לא על המגרש. לא חשבו שנוכל לעמוד בלחץ ולתת את מה שנתנו אתמול. הוכחנו שאנחנו כן יכולים".
- כבר יצא לך לדבר עם אבא אחרי המשחק?
"לא, ישנתי. אתקשר אליו היום, הוא ימשיך לתת לי עצות כמו כל השנה, ימשיך להגיד לי להיות חיובי ולעבוד קשה. בסופו של דבר עבודה קשה משתלמת".
דרק שארפ ג'וניור (19, 1.87) הוא בנם של דרק ומרים שארפ, אשתו הראשונה של המתאזרח האגדי של מכבי תל אביב, אותה הכיר כששיחק עוד במגדל העמק. די ג'יי שיחק במחלקת הנוער של בני הרצליה, וכשהיה בן 16 עזב עם אביו ואשתו השנייה טינה לפלורידה, שם השלים את לימודיו בתיכון. לפני שנתיים קיבל החלטה לשוב לישראל, לאמו ולמשפחתו שכאן, וחתם על חוזה בעירוני רמת גן מהלאומית. במשך עונה שלמה לא שיחק שארפ, בימים מתסכלים מאוד עבורו. בקיץ הפתיע כשנכנס לסגל נבחרת העתודה של דן שמיר, שותף בחמישה משחקים וקלע 3 נקודות למשחק. לאחר מכן חזר להרצליה, קיבל חוזה לארבע עונות, אך מעמדו החל כנער פוסטר. עזיבתו של אבירם זליקוביץ' והפציעה של דני רובין קידמו אותו מאוד. למרות זאת, שארפ הצעיר לא שוכח את הקשיים שעברו עליו רק בשנה שעברה.
"הרגשתי תסכול גדול במשך כל העונה הזאת, כל הזמן באו לי דברים מסביב שלא הייתי מוכן אליהם. האמת היא שאבא שלי הזהיר אותי לפני שעזבתי ואמר שיהיה לי קשה ושיהיו לי תסכולים. להגיע לפסגה זו דרך קשה, צריך להמשיך לעבוד. כשהגעתי לרמת גן בלאומית חשבתי שאשחק ואקבל צ'אנס ולא קיבלתי. לפעמים לא הייתי רשום בטופס, הייתי מסתכל ושואל מה אני עושה לא נכון. עובד קשה, ולא מבין למה זה מגיע לי, מרגיש שזה לא פייר. חיכיתי לצ'אנס והוא לא הגיע. היו אומרים לי לפעמים שאשחק ואקבל את הצ'אנס, דיברו איתי וזה לא הגיע. זה גרם לי להיות שחקן מאוד חזק בלב ומבחינה מנטאלית להיות בן אדם יותר חזק. למדתי לא להאמין לאף אחד, לא להיות נאיבי. כל הדברים שקרו בשנה שעברה גרמו לשנה הזאת להיות הרבה יותר רצינית מבחינתי. אני משקיע הרבה יותר. זה שאבא רחוק ממני זה קשה. הוא תמיד נתן לי עצות, תמיד היה בא למשחקים, לפעמים צועק מהיציע ונותן עצות. יש פה את אימא ואת כל המשפחה והאחים שלי במשחקים, וזה נותן הרבה כוח. היא לא מספיקה לתמוך בי".
- הגשמת אתמול סוג של חלום?
"תמיד כשהייתי קטן, הייתי רואה את אבא משחק, וגם אחרי המשחקים, וגם כשאנחנו ביחד, הייתי אומר לו שאני לא רוצה לשחק עם מכבי תל אביב אלא לשחק נגדה ולקלוע נגדה. הוא שאל אותי למה, אז אמרתי לו, וזה קצת מצחיק, שאם אני קולע נגד מכבי אני קולע נגדך. אני בשוק שזה קרה באמת אתמול, זה חלום שהגשמתי, אני מקווה שהרבה מאוד דברים כאלה יקרו בעתיד".
- אבא שלך פרץ לתודעה בזכות משחק מדהים עם מגדל העמק נגד מכבי תל אביב בגביע. אתה חושב שזאת הייתה תחילת הפריצה שלך?
"זאת הייתה התחלה מאוד טובה, לא חושב יותר מדי על זה, מה שיבוא יבוא. מאמנים כן ראו כמה אנרגיות אני מביא לכדורסל, כמה אני רוצה לנצח, וכמה לב יש לי, מהנקודות לא אכפת לי, 6 נקודות, 30 נקודות, אם אתה רואה שאתה מביא שינוי והקבוצה תנצח, זה נושא ממש משמעותי. מאמין שהמשחק אתמול פותח המון דלתות".
די ג'יי מצטרף לשון דאוסון, שהפך בשנים האחרונות לכוכב בכדורסל הישראלי ונמצא במעמד זהה: בן של שחקן זר שהגיע לישראל והפך למתאזרח שנולד לאימא ישראלית. מי שעוד נמצא במעמד זהה הוא מייקל בריסקר ממכבי רעננה, בנו של מארק בריסקר ששיתף פעולה עם אביו של די ג'יי, ושארפ ג'וניור מספר על חברות שנוצרה בין השלושה: "לא הכרתי כל כך את שון עד לפני שנה שבאתי לרמת גן, תמיד ראיתי איך הוא משחק. הדברים שהוא עושה זה מה שאני רוצה לשאוף אליו, ישראלי אמריקאי מעורבב, אותו סיפור כמו שלי, הוא עשה דברים גדולים, גם אני רוצה, הוא מודל לחיקוי. אני חבר טוב מאוד שלו וגם של מייקל בריסקר, חברים ממש טובים. שלושתנו נצליח בדרך הנכונה".
- עד כמה העובדה שאתה גם ישראלי וגם אמריקאי עוזרת לך להתחבר בתוך קבוצה שמרובת אמריקאים, דבר שעזר לאביך לא מעט.
"זה מאוד חשוב שבתוך הקבוצה אתה תהיה מחובר לכל השחקנים, לא משנה אם אמריקאים או ישראלים, אם תהיה מחובר עם כולם אתה תעזור להם לנצח. זה נותן לי ביטחון, זה חשוב, אין שוני בין ישראלים לאמריקאים, כולם מתחברים בסופו של דבר. זה אחד הדברים שעוזרים לקבוצות הגדולות לנצח. אני כן אוהב להראות שאני ישראלי, לא תמיד צריך להראות שאני אמריקאי כי אין בזה משהו מיוחד".
