פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        כמו קבוצה קטנה: ההתבזות המחפירה של מנצ'סטר יונייטד מול צ'לסי

        היו לה נסיבות מקלות, אבל גם אחרי שספגה לא ניסתה הקבוצה של ז'וזה מוריניו לעבור את קו מחצית המגרש ולהשוות. הבלוג של יוכין לא סולח לקבוצה שהשלימה מראש עם ההפסד לצ'לסי, ובכך בגדה בערכים של המועדון

        פול פוגבה שחקן מנצ'סטר יונייטד (AP)
        כניעה ללא תנאי. פול פוגבה (צילום: AP)

        זה היה המשחק הגרוע ביותר של מנצ'סטר יונייטד. הדרך בה השדים האדומים הניפו דגל לבן בסטמפורד ברידג', ברבע גמר הגביע האנגלי מול צ'לסי, היתה מביכה, מבישה ולא מתאימה למועדון. במידה לא מבוטלת, היא ביזתה את הרוח המסורתית של יונייטד. זהו כתם משמעותי למדי. מותר להפסיד, מותר לעשות טעויות, מותר אפילו להיות מובסים כמו ב-4:0 נגד הכחולים במשחק הליגה באוקטובר - אבל לא כך. ויתור מוחלט על משחק ההתקפה משריקת הפתיחה, וכניעה ללא תנאי מיד אחרי שליפת הכרטיס האדום לאנדר הררה, אינם מתאימים לקבוצה בסדר הגודל הזה.

        עוד בנושא

        צ'לסי ניצחה את מנצ'סטר יונייטד 0:1 ברבע גמר הגביע
        פרנק למפארד שיבח: "קאנטה הוא הקשר הטוב בעולם"
        חברו לשעבר של זלאטן בנבחרת: "הוא כוחני ושתלטן"

        ז'וזה מוריניו מאמן מנצ'סטר יונייטד (AP)
        אין תירוצים. ז'וזה מוריניו (צילום: AP)

        כמו חיחון ביום חלש מול ברצלונה

        ברור שיש נסיבות מקלות. ללא זלאטן איברהימוביץ' המושעה, ובלי ויין רוני ואנתוני מרסיאל הפצועים, האופציות של ז'וזה מוריניו בחוד היו מוגבלות מאוד, ומרכוס רשפורד הוגדר כחולה ולא כשיר עוד אתמול בבוקר. המסע לרוסטוב במסגרת הליגה האירופית ביום חמישי גרם לעומס, שלא לדבר על איכות המגרש המזעזעת בדרום רוסיה. ניתן להגדיר את ההרחקה של הררה כשנויה במחלוקת, והיא פגעה קשות בסיכויי האורחת להחזיק מעמד מול הקבוצה הטובה באנגליה. ואולם, עם כל הכבוד לתירוצים, העובדה כי יונייטד הגיעה ללונדון אך ורק במטרה "להחזיק מעמד" בעייתית ביותר בפני עצמה.

        הסטטיסטיקה הסופית מדהימה בכל קנה מידה, ולא רק בגלל 73 אחוזי החזקת כדור לצ'לסי. הכחולים נהנו מיתרון של 4:20 בבעיטות לשער, ורק כדור אחד של מנצ'סטר הלך למסגרת. יונייטד דייקה ב-68 אחוזים בלבד ממסירותיה, לעומת 86 אחוזים של המארחת. במספרים אבסולוטיים ההבדלים עשויים להפיל אתכם מהכיסא – 573 מסירות מדויקות של צ'לסי לעומת 167 בלבד של השדים האדומים. אדן הזאר לבדו ניסה לכדרר יותר מאשר כל שחקני יונייטד ביחד. אלה נתונים שמתאימים לחיחון שתפסה יום חלש מול ברצלונה.

        ההרחקה העצימה, כמובן, את המגמה, אך היא היתה דומה גם כאשר הררה היה על המגרש. עד הדקה ה-35, החזיקה צ'לסי בכדור במשך 64 אחוזים מהזמן, ויונייטד לא בעטה אף כדור למסגרת. המערך הראשוני הוצג על הנייר כ-3-4-3, מעין תמונת מראה של היריבה, אולם בפועל הרבה יותר נכון להגדירו כ-1-4-5. רשפורד היה חלוץ החוד הבודד, לעתים במרחק גדול מכל חבריו, וכדורים ארוכים נשלחו לעברו על מנת שירדוף אחריהם, ללא סיכוי ממשי לזכות בהם.

        השופט מייקל אוליבר מניף כרטיס אדום אל עבר אנדר הררה, מנצ'סטר יונייטד (AP)
        יכול להאשים רק את עצמו ואת מאמנו. אנדר הררה (צילום: AP)

        העבירות על הזאר עלו ביוקר

        הגישה הזו היתה מוזרה באופן קיצוני בהתחשב במצבו הבריאותי של הכוכב הצעיר. מדובר בסקורר עם אחוז ניצול הזדמנויות גבוה יחסית, אשר קיבל סוף סוף צ'אנס לשחק ברחבה בהיעדרו של זלאטן. אם לא היה כשיר, ממש לא היה נחוץ להתיש אותו בריצות אינסופיות, אך זה בדיוק מה שקרה. לא פלא שרשפורד היה עייף והחמיץ מול טיבו קורטואה כאשר קיבל את ההזדמנות היחידה שלו במחצית השניה. הוא היה זקוק לשירות טוב הרבה יותר מצד הקשרים, אך לשם כך יונייטד היתה זקוקה לכדור – והיא ויתרה עליו מראש. ייתכן שמוריניו חשש מהמתפרצות הנהדרות של צ'לסי והחליט לגרום לה להניע את הכדור בעצמה, אבל ההסתגרות פעלה לרעת קבוצתו, וכך גם העבירות הבלתי פוסקות על הזאר.

        ההנחיה להכשיל את הכוכב הבלגי בכל נגיעתו בכדור על מנת להוציאו משיווי המשקל התבררה כשגויה כאשר הררה ביצע עבירה צינית זמן קצר מאוד אחרי שהשופט מייקל אוליבר הזהיר את שחקני יונייטד וביקש לחדול מכך. אפשר לומר שהוא החמיר עם הבאסקי, אבל זה עניין של פרשנות. הכרטיס הצהוב לא היה שגוי. הקשר יכול להאשים רק את עצמו ואת מאמנו. שניות ספורות בלבד מאוחר יותר, בוצע החילוף שהצביע על כניעה.

        פול פוגבה שחקן מנצ'סטר יונייטד מול אנגולו קאנטה שחקן צ'לסי (AP)
        הבדל תהומי בין שחקני הרכש. אנגולו קאנטה מול פול פוגבה (צילום: AP)

        קאנטה לא רואה את פוגבה ממטר

        המהירות הזו הפתיעה מאוד. בדרך כלל, הכנת החילוף אורכת מספר דקות, במיוחד במחצית הראשונה, כי נדרש זמן לחימום. ואולם, מרואן פלאיני היה מוכן ומזומן, ונשלח למגרש במקומו של הנריך מחיטריאן. הארמני לא היה היה הכוכב היצירתי ביותר של יונייטד בהרכב, אלא גם היחיד שעזר לעתים לרשפורד. בלעדיו, היה זה הבונקר האולטימטיבי. אפשר להסביר אותו כאשר התוצאה היתה מאופסת, אך קשה עד בלתי אפשרי להבין את הטקטיקה אחרי שאנגולו קאנטה, שהיה בפעם המי-יודע-כמה השחקן המצטיין של צ'לסי, העלה את הכחולים ליתרון.

        השער היווה רגע מכונן בפני עצמו, כי הוא הדגיש את ההבדל התהומי בין שני שחקני הרכש הצרפתים של המועדונים. יונייטד שברה את שיא ההעברות של כל הזמנים כדי להחתים את פול פוגבה, בעוד קאנטה עלה לרומן אברמוביץ' רק 32 מיליון כאשר הגיע מלסטר. מאז עסק הכוכב המתוקשר יותר בעיקר בצבע שיערו, וסמלי שהיה זה פוגבה שלא ניסה למנוע מבן ארצו את ביצוע הבעיטה שהכניעה את דויד דה חאה. הוא הסתכל עליו בעצלנות, אולי כי ידע שקאנטה לא מרבה להבקיע. שערו הקודם היחיד היה האחרון ברביעיה מול השדים האדומים באוקטובר. כעת יש לו שניים – גם נגד יונייטד, וגם בכלל.

        39 דקות נותרו ליונייטד כדי לנסות להשוות, אך היא כלל לא עשתה זאת. גם כאשר נקלעה לפיגור, איפשרה האורחת לצ'לסי להניע את הכדור באין מפריע אפילו ליד הרחבה שלה. כמעט ולא הופעל לחץ על מובילי הכדור, וההגנה הצפופה נועדה רק להימנע מתבוסה בתוצאה גבוהה. ואולם, עדיף להעז ולספוג שערים מאשר להשלים מראש עם ההדחה. באוקטובר גברה יונייטד על צ'לסי 14:16 בבעיטות לשער, החזיקה בכדור במשך 56 אחוזים מהזמן ודייקה ב-87 אחוזים ממסירותיו. לוח התוצאות הראה כי צ'לסי היתה אז טובה ויעילה הרבה יותר, אבל אפשר היה לסלוח על כך.

        ז'וזה מוריניו עם חואן מאטה שחקן מנצ'סטר יונייטד (רויטרס)
        הביע התלהבות מהמפגש מול האקסית, אך לא שיחק. חואן מאטה (צילום: רויטרס)

        למה מאטה וקאריק נותרו על הספסל?

        לא אתמול. שני שחקנים שיכלו לסייע ליונייטד לחזור להתמודדות נותרו על הספסל. חואן מאטה, שהביע התלהבות לקראת המפגש מול האקסית, לא שולב. מייקל קאריק, הברומטר שמסוגל להחזיק בכדור, לארגן את השורות ולשלוח מסירות זהב לעברו של רשפורד, צפה מהצד אף הוא. שניהם, אגב, לא שיחקו ברוסטוב ולכן היו רעננים מספיק. אשלי יאנג, שהתעייף ברוסיה, דווקא היה אתמול על המגרש במשך 81 דקות, ואז הוחלף על ידי ג'סי לינגארד מבלי לשנות את המערך ואת הגישה. צ'לסי שלטה באופן מוחלט במתרחש, ונצחונה לא הוטל בספק לרגע. אלמלא דה חאה ורשלנות מסוימת של הכחולים עצמם, התוצאה היתה צריכה להיות גבוהה יותר.

        אלא שזה לא משנה כמה כדורים נכנסו בסופו של דבר לרשתה של יונייטד. משנה עובדה כי מוריניו לא ניסה לנצח. קבוצתו הפגינה חולשה מנטלית מחפירה. בעונה שעברה, שתו האוהדים את דמו של לואי ואן חאל בגין סגנון משעמם לכאורה, אבל אצל ההולנדי השדים האדומים לפחות ניסו תמיד לשלוט במתרחש, ולעולם לא ויתרו מראש על משחקים. אפשר היה להתלונן על הדרך, אבל לא על המהות. אתמול, כמו במשחק הליגה באנפילד, המהות לא היתה נכונה.

        אחרי שריקת הסיום, הקפיד מוריניו להדגיש את חשיבות הגומלין מול רוסטוב ביום חמישי. הוא צודק. מנצ'סטר יונייטד היא הפייבוריטית לזכיה בתואר, במיוחד אם ליון תשלים את העבודה ותדיח את רומא, והזכיה בליגה האירופית היא הדרך הנוחה ביותר להעפלה לליגת האלופות בעונה הבאה. אבל אפילו רוסטוב שיחקה עם הרבה יותר אמונה ובטחון עצמי נגד יונייטד ביום חמישי מאשר יונייטד נגד צ'לסי אתמול. אפילו רוסטוב תעז הרבה יותר באולד טראפורד מאשר יונייטד העזה בסטמפורד ברידג'. אפילו רוסטוב לא תחשוש מתבוסה כפי שיונייטד פחדה אתמול.

        האוהדים צריכים להתחיל להתרגל – למנצ'סטר יונייטד יש העונה מנטליות של קבוצה קטנה. ולראיה, הכוכב הגדול שלה חגג את הזכיה בגביע הליגה כאילו לקח 10 מונדיאלים בבת אחת.

        עקבו אחרי יוכין בפייסבוק

        האזינו לפרק חדש של "הפודיום": ב"ש-בית"ר, ונבחרי העונה הסדירה