פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      • סיכום
      • טבלאות

      בעיה בהגדרות: מנצ'סטר יונייטד הציגה משחק פחדני מול ליברפול

      ז'וזה מוריניו הגיע כדי לספק תוצאות מידיות, אבל נגד ליברפול הוא התנהל כמו בקבוצה קטנה. אצל קלופ לעומת זאת, רוצים אליפות, אבל לא בטוח שיכולים. מיכאל יוכין מסכם תיקו מאופס ומתסכל

      ז'וזה מוריניו מנג'ר מנצ'סטר יונייטד (AP)
      לא ככה צריכה להראות מנצ'סטר יונייטד. מוריניו (צילום: AP)

      ברכות לליברפול, שהוגדרה אתמול (שני) רשמית כמועמדת לאליפות על ידי מנג'ר מנצ'סטר יונייטד. "זו תוצאה חיובית, כי גזלנו שתי נקודות מיריבה ישירה", הכריז ז'וזה מוריניו, אחרי התיקו המאופס באנפילד, והיה כן באופן חריג למדי לגבי המטרות. "ב-10 הדקות האחרונות לא רצינו לסכן את התוצאה כדי לא להפסיד".

      זה לא דבר של מה בכך. ליברפול לא זכתה באליפות מאז 1990. עם כל הכבוד למהפכה של יורגן קלופ, עבור השדים האדומים צריכה להיות יריבה אחת בלבד בקרב על התואר, אם הם ניגשים למשימה מעמדה של כוח. מועדון שמשקיע יותר מ-100 מיליון יורו בשחקן בודד ומחתים כוכב על בן 35 על חוזה לשנה אחת לא יכול לדבר על בניה לטווח ארוך. מוריניו הגיע לאולד טראפורד על מנת לספק תוצאות מידיות.

      מנצ'סטר סיטי היא הפייבוריטית והיא גם הוכיחה זאת מעבר לכל ספק בפתיחת העונה. בשני המחזורים האחרונים איבדה הקבוצה של פפ גווארדיולה נקודות, ויונייטד הייתה צריכה לראות בכך הזדמנות לצמצם את הפער, קל וחומר לאור ההפסד הביתי בדרבי. המרחק מהיריבה העירונית בפסגה עמד נכון לאתמול על שש נקודות, ואפשר היה לחתוך אותו בחצי. במקום זאת, הסתכל מוריניו בעיקר על ליברפול, אשר גם היא הקדימה אותו בשלוש נקודות והגיע להתמודדות כשהוא מרגיש אנדרדוג. עצם התחושה הזו מהווה כישלון מהדהד. הרי זו בדיוק המנטליות בגללה לא סיים דייויד מויס את העונה הראשונה בתפקיד.

      עוד בנושא:

      0:0 מאכזב בין ליברפול ליונייטד
      מוריניו: "זה אנפילד הכי שקט שהייתי בו"

      שחקן ליברפול דניאל סטארידג', יורגן קלופ (רויטרס)
      ליברפול רוצה אליפות. לא בטוח שהיא מסוגלת (צילום: רויטרס)

      חוסר הניסיון של קאריוס לא נוצל

      הגישה הפחדנית של יונייטד באה לידי ביטוי כבר בהרכב הפותח. מוריניו הסיט לראשונה העונה את פול פוגבה לעמדת הקשר ההתקפי והימר על אנדר הררה לצד מרואן פלאיני בקישור האחורי. עם אשלי יאנג, שעשה המון עבודה שחורה באגף ותופקד במשך דקות ארוכות כסוג של מגן שמאלי נוסף לצד דיילי בלינד, יצירת הזדמנויות לא הייתה בראש סדר העדיפויות של השדים האדומים. ניתן היה להניח ששיבוצו של מרכוס רשפורד מימין נועד לנצל את יתרון המהירות שלו מול ג'יימס מילנר, שמשחק העונה כמגן שמאלי אצל קלופ, אך בפועל הדבר לא קרה. לעתים היה דווקא רשפורד מגן ימני נוסף לצד אנטוניו ולנסיה, מנסה להצר את צעדיו של מילנר. כאשר ליברפול החזיקה בכדור, המערך של יונייטד נראה כמו 1-3-6.

      אפילו הפתיחה החיובית, במהלכה שלטו האורחים במרכז המגרש בזכות היכולת המשובחת של הררה, לא הניבה אפילו רבע הזדמנות ראויה ליד השער של לוריס קאריוס. כדאי להתמקד בשוער הגרמני, כי היה זה משחקו השלישי בלבד בהרכב קבוצתו החדשה אחרי המעבר ממיינץ. הוא רק בן 23, נטול ניסיון במעמדים מסוג זה. למעשה, היה זה המשחק הגדול האמיתי הראשון בחייו, וחוסר הביטחון ניכר עליו היטב. איך אפשר אחרת? איבוד הכדור שלו במחצית הראשונה, מבלי שהופעל עליו לחץ מיוחד, העיד על כך יותר מכל. מבחינת יונייטד, היה הכרחי לנסות לנצל זאת. ככל שאתה מגביה יותר כדורים לרחבה, אפילו ללא כתובת ממשית, יש סיכוי טוב יותר שהשוער יהסס.

      זה לא אומר שקאריוס הוא שוער גרוע. נהפוך הוא – מדובר בשחקן עם פוטנציאל פנטסטי. ואולם, ביונייטד מכירים היטב את התופעה מקרוב מעונתו הראשונה של דויד דה חאה, שהייתה בעייתית מאוד – היו אז אוהדים רבים שרצו לשלוח אותו חזרה לאתלטיקו מדריד במטוס הראשון. כעת, בעונתו השישית בין הקורות באולד טראפורד, היווה הספרדי נקודת חוזק ברורה לעומת הטירון מהעבר השני. אלא שיונייטד כלל לא ניסתה לנצל אותה. במשך 90 הדקות, נדרש הגרמני לעבוד בערך כמו סימון מיניולה, שנותר על הספסל. כך שמרה ליברפול על שער נקי לראשונה העונה בפרמיירליג ולא בגלל שההגנה שלה תפקדה באופן מושלם. היריבה בכחול הייתה אחראית לכך.

      שחקני מנצ'סטר יונייטד עם השוער דויד דה חאה (רויטרס)
      שוב הציל את יונייטד. דה חאה (צילום: רויטרס)

      רוני כמגן ימני שני

      השחצנות של זלאטן איברהימוביץ' זועקת לשמיים. במשך ארבע השנים בליגה הצרפתית הוא התרגל להבקיע ללא מאמץ. בכל נגיעה של השבדי בכדור אפשר לחוש שהוא מאמין כי הכדור ילך למקום הנכון ואז מופתע כאשר זה לא קורה. התיאום שלו עם חבריו עדיין לקוי. רובן המוחלט של מסירותיו הלכו אתמול הצידה ואחורה, כלומר לא הייתה הצטרפות ראויה של שחקני יונייטד בחלק הקדמי. חמורה עוד יותר העובדה כי גם רוב המסירות של פוגבה הלכו הצידה. לו החזקת הכדור הייתה המטרה, ניתן היה לסלוח על כך, אלא שיונייטד קבעה שיא שלילי מבחינתה עם 35 אחוזי החזקה בלבד ובמצב זה משקל כל מסירה גבוה יותר.

      מוריניו הבחין בכך, כמובן. באמירה מרתקת נוספת של הפורטוגלי אחרי המשחק, הוא סיפר ששקל להסיט את רשפורד לעמדה של פוגבה, על מנת להוסיף מימד של מהירות, אבל אז האנגלי נפצע. אם זה המצב, מדוע נכנס במקומו ויין רוני, שנשלח באופן פרדוקסלי לעמדת המגן הימני הנוסף? חואן מאטה, רעב מתמיד, נשאר בחוץ. גם זה מלמד על הכוונות האמיתיות של המאמן.

      שחקן ליברפול רוברטו פירמינו נוגח (רויטרס)
      האדומים התקשו לפצח את המערך הצפוף. פירמינו נוגח לעבר השער (צילום: רויטרס)

      ליברפול מתקשה ללא מרחבים פתוחים

      מנגד, ליברפול עשתה הכול כדי לנצח ולהיצמד למנצ'סטר סיטי וארסנל בפסגת הטבלה, אבל לא הצליחה וקשה לומר שמדובר בהפתעה. המערך הנסוג של יונייטד לא נתן חופש פעולה לשחקנים באדום ולכן מהירותם של סאדיו מאנה ורוברטו פירמינו לא באה לידי ביטוי. קשיים בפריצת בונקרים מלווים את קלופ מאז מונה לפני שנה והמגמה הזו לא השתנתה העונה. לכן כה מרשימה ליברפול במפגשים מול הגדולות, עם תוצאות פנומנליות נגד מנצ'סטר סיטי בעונה שעברה ורביעייה לרשת ארסנל באצטדיון האמירויות במחזור הראשון העונה. מנגד, היא הפסידה 2:0 בברנלי ונזקקה להמון מזל בסוונסי. זוהי הסיבה בגללה בחר מוריניו לשחק את התפקיד של ברנלי. רק שאין לו זכות מוסרית לעשות זאת בעיני המועדון שלו עצמו ובניגוד לברנלי, הוא אפילו התקרב לסיכון השער.

      ליברפול דווקא הייתה קרובה. מוריניו הגדיר את שתי ההצלות המרהיבות של דה חאה כ"תלושות ממהלך המשחק", אבל זה לא נכון. על אף שתכנית המשחק של קלופ לא עבדה, שחקניו ניסו אופציות מגוונות. במובן מסוים, אכן היו אלה מהלכים ספורדיים, אבל לפי הלוגיקה הזו הרי כל בעיטה ממרחק היא מקרית וזו שטות מוחלטת. החוכמה היא לייצר את מצבי הבעיטה עבור כוכבים כמו פיליפה קוטיניו וכאשר הברזילאי קיבל את הצ'אנס, הוא כמעט הכריע את ההתמודדות. ההזדמנות הגדולה ברחבה נפלה לרגליו של אמרה ג'אן, בעוד השחקנים המקבילים בהרכב יונייטד כלל לא העזו להיכנס לרחבה של ליברפול. את ההבדלים בגישה ניתן היה לראות בכל רגע נתון ואחרי שריקת הסיום הודה קלופ שהוא מאוכזב. מבחינתו, זו לא הייתה תוצאה חיובית, על אף שקבוצתו נותרה לפני יונייטד בטבלה. היא לא הייתה חיובית, כי הוא לא התקרב לסיטי.

      לכן, על אף המגבלות שלא יהיה קל להתגבר עליהן, ליברפול היא מועמדת לאליפות, בעיני עצמה ובעיני יריבותיה. לא מועמדת בכירה, לא פייבוריטית, אבל בהחלט מועמדת. היא אולי יצאה מתוסכלת אתמול, אבל הניצחון הפסיכולוגי היה שלה. היא לא פחדה להפסיד וגרמה ליריבה לפחד. אחרי 26 שנות בצורת, הלחץ ההיסטורי לא ניכר על האדומים. הם לא מדברים על התואר, אבל באים לכל משחק בשאיפה לקחת שלוש נקודות. הניצחונות על ארסנל וצ'לסי בלונדון נתפסים על ידם כטבעיים. אלה לא סנסציות, אלא מטרות שהושגו.

      אתמול ליברפול לא השיגה את המטרה, ויונייטד כן. זה רק אומר שהמטרות של ליברפול שאפתניות יותר מאלה של יונייטד. האדומים ממרסיסייד רצים לאליפות ומסתכלים על סיטי. השדים האדומים מסתכלים על ליברפול, ולא יהיו מאוכזבים מכרטיס לליגת האלופות. נכון לעכשיו, הם במקום השביעי ויוכלו לטפס גבוה יותר רק אם ישנו את הדיסקט.

      ליגה אנגלית 2016/17

      קבוצה שערים
      1 צ'לסי 38 30 3 5 33-84 93
      2 טוטנהאם 38 26 8 4 26-86 86
      3 מנצ'סטר סיטי 38 23 9 6 39-80 78
      4 ליברפול 38 22 10 6 42-78 76
      5 ארסנל 38 23 6 9 44-77 75
      6 מנצ'סטר יונייטד 38 18 15 5 29-54 69
      7 אברטון 38 17 10 11 44-62 61
      8 סאות'המפטון 38 12 10 16 48-41 46
      9 בורנמות' 38 12 10 16 67-55 46
      10 ווסט ברומיץ' 38 12 9 17 51-43 45
      11 ווסטהאם יונייטד 38 12 9 17 64-47 45
      12 לסטר סיטי 38 12 8 18 63-48 44
      13 סטוק סיטי 38 11 11 16 56-41 44
      14 קריסטל פאלאס 38 12 5 21 63-50 41
      15 סוונסי 38 12 5 21 70-45 41
      16 ברנלי 38 11 7 20 55-39 40
      17 ווטפורד 38 11 7 20 68-40 40
      18 האל סיטי 38 9 7 22 80-37 34
      19 מידלסברו 38 5 13 20 53-27 28
      20 סנדרלנד 38 6 6 26 68-29 24