נושאים חמים

חופש המידע בספורט: שכר המנכ"לים נחשף

הדו"חות הכספיים של איגודי הספורט נחשפים: מנכ"ל איגוד האתלטיקה בפסגת המשתכרים (45 אלף ש' בחודש), שכר חמשת הבכירים בכדורגל מגיע ל-2.5 מיליון שקלים בשנה. כתבה שנייה בסדרה

יושב ראש ההתאחדות לכדורגל עופר עיני, מנכ"ל משרד הספורט יוסי שרעבי, מנכ"ל ההתאחדות רותם קמר (ספק 500 , ההתאחדות לכדורגל)
במקום הרביעי. עיני עם קמר (צילום: ההתאחדות לכדורגל)

סיקור הספורט מלווה בשמועה פה, הדלפה שם, רכילות כזו או אחרת והרבה דיסאינפורמציה אינטרסנטית ושיחות חדרי הלבשה. בזכות התיקון לחוק חופש המידע, והודות לעמותת "הצלחה", אנו מגישים לפניכם באופן רשמי את כל הסודות מאחורי התקציבים באיגודי הספורט.

אחרי שהובא כאן שכר המאמנים הלאומיים בשבוע שעבר, הגיעה העת לחשוף את שכר המנכ"לים באיגודים ובהתאחדויות. ברוב המקרים, מדובר באדם בעל השכר הגבוה ביותר בכל גוף; רבים מיושבי הראש משמשים בתפקידיהם בהתנדבות, ואילו המאמנים הבכירים הם שכירים שפועלים תחת פיקוחם של המנכ"לים.

המשתכר מספר 1 מבין המנהלים הבכירים הוא מנכ"ל איגוד האתלטיקה, ז'ק כהן, שעלות המעביד עבור מימון שכרו עמדה אשתקד על 546,952 שקלים (45,579 שקלים בחודש). אחריו, בפער לא ניכר, מנכ"ל איגוד הכדורסל, יעקב בן שושן, שעלות שכרו עמדה ב-2016 על 523,284 שקלים (43,607 בחודש).

איגוד הטניס לא נכלל ברשימת האיגודים שהתבקשו להעביר את נתוני השכר, אולם על פי הנתונים העדכניים ביותר שמופיעים ברשומות שלו – נכון לשנת 2014 – השתכר המנכ"ל שלמה גליקשטיין 441,317 שקלים בשנה (36,776 בחודש).

במקום הרביעי מתייצב המשתכר מספר 1 בהתאחדות לכדורגל, שהשתכר 419,292 שקלים ברוטו בשנה החולפת (34,941 שקלים בחודש). במסמכים שהעבירה ההתאחדות ל"הצלחה" לא ננקב שמו או תפקידו של אותו אדם, אולם מכיוון שהיו"ר עופר עיני הכריז כי הוא עובד בהתנדבות, לא מן הנמנע שמדובר במנכ"ל רותם קמר.

מבין עשרת האיגודים המופיעים ברשימה, השכר הצנוע ביותר הולך למנכ"ל ההתאחדות לספורט הנכים בישראל. אבי לרמן, שכיהן בתפקיד ב-2015, השתכר בשנה זו 17,895 שקלים ברוטו בחודש (214,745 שקלים במהלך השנה כולה). הוא הוחלף לפני במאי אשתקד בידי ניסים סספורטס.

לכתבה הראשונה בסדרה

שכר המנכ"לים באיגודי הספורט

כשמשקללים את הסכומים אותם מרוויחים חמשת המשתכרים הבכירים בכל איגוד, עולה תמונה מעניינת ומעט שונה. בכירי ההתאחדות לכדורגל, כיאה לגוף הספורטיבי בעל התקציב הגבוה ביותר, השתכרו ב-2016 יותר מהאחרים - 2,569,956 שקלים ברוטו (42,832 שקלים בממוצע לכל אחד מהם בחודש), כשהגוף הנוסף היחיד ששכר חמשת הבכירים שלו חוצה את רף שני מיליוני השקלים הוא איגוד הכדורסל: 2,069,928 שקלים ברוטו לחמשת הבכירים אשתקד (34,498 בממוצע לחודש לכל אחד מהם).

אף על פי שחוק חופש המידע מעוגן בספר החוקים של מדינת ישראל, הדרך להשגת המידע המבוקש מהאיגודים השונים הייתה מלאת חתחתים לרוב. כך זה נראה מבפנים, כפי שמעיד האיש שמאחורי הפניות, הפגישות, המגעים והתוצאות – עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של התנועה הצרכנית "הצלחה", שחרתה על דגלה קידום חברה כלכלית הוגנת.

שכר ממוצע לחמשת הבכירים בכל איגוד

רשות הדיבור למן:

לפני שמונה חודשים, ב-15 באוגוסט של השנה שעברה, יצאנו למסע בין איגודי הספורט בישראל. ביקשנו למפות, עם סיומה של האולימפיאדה, את מפת הפעילות, ההישגים וההשקעה הכספית בענפי ספורט שונים בישראל. חוק חופש המידע הוא הכלי שנבחר לסייע לנו במשימה הזאת. מוקדם יותר באותה שנה, הועברו גם שאלות נקודתיות לאיגוד הספורט המרכזי בישראל - ההתאחדות לכדורגל.

הבקשה הוגשה לשבעה איגודים (השיט, האתלטיקה, השחייה, ספורט הנכים, הג'ודו, הכדורסל והכדורעף) וכללה את הפרטים הבאים:

1. תקציב האיגוד המפורט לשנים 2012 ועד 2016 כולל לרבות דוחות כספיים ככל שהוגשו. זאת לרבות פירוט מלוא ההכנסות וההוצאות לשנים האמורות, לרבות כרטסות מתאימות.

2. מספר הספורטאים הבוגרים ומספר הספורטאים הפעילים בגילאי ילדים ונוער הפעילים תחת האיגוד לכל אחת מהשנים 2012 ועד 2016 ליום 1 בינואר. לגבי 2016, גם ליום מן המענה לבקשה.

3. מספר המאמנים הפעילים תחת האיגוד לכל אחת מהשנים האמורות (2012 ועד 2016)

4. התקציב הממוצע לספורטאי בוגר בכל אחת מהשנים שצוינו. התקציב הממוצע לספורטאי בגילאי ילדים ונוער.

5. פירוט המתקנים המוחזקים ו/או מופעלים ו/או משמשים את פעילות האיגוד לרבות שם, מיקום גאוגרפי, מהות המתקן ואופן השימוש בו על ידי ספורטאי ו/או אנשי הארגון, עלות אחזקת המתקן המפורטת לכל אחת מהשנים האמורות.

6. פירוט 20 המשכורות הגבוהות באיגוד - במונחי ברוטו ועלות שנתית ומהות התפקיד של מקבל השכר, לשנים 2012 ועד 2016.

7. פירוט ההישגים הבינלאומיים של ספורטאי האיגוד בחלוקה שנתית מ 2012 ועד 2016 עד למועד מתן התשובה לבקשה, לפי שם הספורטאי, תאריך ההישג ומהות ההישג.

8. יומן ולו"ז מנכ"ל האיגוד ולו"ז יו"ר האיגוד, החל מ-1 בינואר 2015 ועד ליום מתן המענה לבקשה לרבות פירוט הפגישות שנערכו, המשתתפים בפגישות, נושא הפגישה ומיקום הפגישה. זאת לרבות פגישות ולו"ז חו"ל.

9. העתק ההסדרים למניעת ניגודי עניינים שנחתמו על ידי בעלי תפקידים באיגוד.


האיגוד הראשון שהגיב לבקשה היה איגוד השיט. בשיחת טלפון אדיבה עם מנכ"לית האיגוד, סמדר פינטוב, נדונו סעיפי הבקשה והוסכם לקדם את הטיפול בה. איגוד השיט היה גם הראשון שהשיב לבקשה והעביר מסמכים באמצע אוקטובר 2016. שאר האיגודים הפגינו גישה חשדנית והססנית יותר, גם בהיבט הזמן.

איגוד האתלטיקה, למשל, ניסה לטעון בתחילה, באמצעות עורכת הדין שלו, שתאגידים (למשל עמותת "הצלחה"), לא זכאים לקבל מידע לפי החוק משום שהזכות לבקש מידע היא לכל "אזרח או תושב". לאחר שהועברה אליו תשובה, חלפו עוד מספר חודשים עד שהגיע ממנו מענה מפורט לגוף הבקשה, באמצע דצמבר 2016.

גם איגוד הכדורסל ענה לבקשה רק בחלוף יותר מארבעה חודשים ולאחר תשובות פרוצדורליות שונות. כך גם היה במקרה של איגוד הג'ודו. למרות פניות ותזכורות, איגודי הכדורעף והשחייה בחרו שלא להשיב לבקשה. בכדורעף התחייבו, אחרי דחיות לא מעטות, להעביר את הנתונים עד סוף השבוע הקרוב.

מרבית האיגודים, חוץ מאיגוד הכדורסל והשיט - בניגוד לפסיקה שהתגבשה בשנים האחרונות בקשר לחוק חופש המידע - סירבו לחשוף את יומן המנכ"ל והיו"ר של האיגוד. גם ההתאחדות לכדורגל, למרות בקשה שהועברה אליה מוקדם יותר, טרם העבירה את היומנים. הצלחה תמשיך לפעול להשלמת המידע שלא נמסר, גם באמצעות פנייה לבית המשפט בעתירות מתאימות, ככל שיהיה בכך צורך.