פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        זה לא אני, זה המאמן: עדן בן בסט שוב מפספס את המטרה

        איך דני גולן מעז להחליף אותו? הוא לא יודע שעדן בן בסט כוכב? מה זה כל השיקולים המקצועיים האלה? ולמה מאחורי הקלעים זה נראה עצוב עוד יותר? פז חסדאי על עוד פרשה אומללה בליגת העל

        עדן בן בסט שחקן הפועל חיפה (ברני ארדוב)
        "תן כבוד!" בן בסט מוחלף (צילום: ברני ארדוב)

        והשבוע בתוכניתנו "לא ייאמן שזה קרה אבל בעצם זה הכדורגל הישראלי אז מה לא ייאמן בזה": עדן בן בסט מתלונן על היחס שהוא מקבל בהפועל חיפה. עדן בן בסט מתלונן שהוא לא מקבל מספיק כבוד מהמאמן דני גולן. הוא הוחלף פעם שנייה ברציפות, וירד בזעם לספסל. הוא לא לחץ יד לדני גולן, כי הוא כעס, ממש כעס, איך הוא מעז להחליף אותו. אחר כך ירד לחדר ההלבשה באופן מתריס, כדי שכולם יראו, לעדן בן בסט ככה לא מתנהגים, עדן לא יעבור על זה בשקט. אחר כך יזם שיחה. עירב את יואב כץ. את המנהל המקצועי ניר קלינגר. הוא דורש כבוד, בהתאם למעמדו.

        ומה הוא מעמדו? כוכב. סקורר. מנהיג. שחקן בכיר. לא ידעתם? עדן בן בסט הוא כוכב. אם להשתמש במילותיו של איש הרוח והמנטור טל בנין, הרי שבן בסט כולל בכל שיחה עמו את המשפט "תזכיר לי איפה שיחקת?". כי עדן, אם מישהו שכח, אם מישהו נתן לשלוש השנים האחרונות להשכיח את זה מהזיכרון, עדן שיחק בצרפת. ויכול להיות שעבור רבים זו בעיקר פגיעה בתדמית של הליגה הצרפתית, שתמיד נראתה כל כך קשוחה ופיזית ומהירה ואיכותית אבל היא קצת איבדה מזוהרה אחרי שאפשרה לעדן מיודענו לכבוש מספר לא קטן של שערים - אבל זה לא משנה. עדן שיחק בצרפת. משם הוא הגיע למכבי תל אביב כרכש מבטיח עם שכר עצום. כלומר, עדן הוא כוכב. אז מי זה הדני גולן הפישר האלמוני הזה שיחליף אותו?

        עוד בנושא:

        עדן בן בסט הוחלף וירד עצבני לחדר ההלבשה
        בן בסט ערך שיחת הבהרה עם דני גולן בעקבות העימות

        עדן בן בסט שחקן ברסט (GettyImages)
        הלו, אני שיחקתי באירופה. בן בסט במדי ברסט (צילום: GettyImages)

        אין בעיה עם שחקנים לא טובים, יש הרבה כאלה. גם אין בעיה עם ספורטאים עם אגו גדול וחשיבות עצמית, הרבה פעמים זו תכונה חשובה שעוזרת להם ומקדמת אותם. אבל בן בסט, כפי שהוכיח על המגרש לא פעם בשנים האחרונות, כנראה איבד קצת את היכולת לעבד את המציאות אם הוא מרשה לעצמו לעשות סצינות על חילוף או שניים. הרי אפשר היה לצפות שהוא יגיע רעב ומלא אמביציה להפועל חיפה, קבוצת נעוריו. שהוא ינסה לסחוב ולסחוף אותה, לשמש דוגמה, לעבוד קשה ולהראות מקצוענות. אבל בינתיים הוא רק מראה את הצדדים הרעים של המשחק.

        כי מה שבן בסט אומר בעצם, זה "מגיע לי". מגיע לי לשחק בהרכב, בלי שום קשר לכושר שלי, ליכולת שלי או לתרומה שלי. מגיע לי לשחק, כי יש לי פוטנציאל יותר טוב מכל הילדים סביבי, אף אחד מהם לא שיחק באירופה או במכבי תל אביב או נתן גול מול פורטוגל עם הנבחרת. אף אחד פה לא הרוויח כסף כמוני, אף אחד פה לא היה בכותרות כמוני, מי שמע עליכם, אתם הפועל חיפה, אתם צריכים להגיד תודה שבכלל הסכמתי להגיע לפה. אז תנו לי לשחק, ושלא תעזו להחליף אותי.

        ככה גם היה בשנה הראשונה שלו עם פאקו. הוא הגיע למכבי תל אביב כליגיונר נחשק וקיבל שכר אסטרונומי (כ-550 אלף יורו נטו!! לעונה, משהו באמת יוצא דופן), אבל פשוט לא פגע. ג'ורדי רדף אחריו הרבה זמן (עד היום זו נחשבת לאחת הפאדיחות הכי גדולות שלו במכבי, אבל מי באותם ימים יכול היה להאמין מה ייצא מזה?), בישראל עדיין זכרו לו את הימים היפים בליגת העל ואת התקופה הטובה בצרפת והגולים בנבחרת, אבל פאקו, מה לעשות, פאקו ראה משהו אחר. פאקו ראה את מה שהוא ראה. מקורביו של בן בסט ניצלו את התדמית הלא פופולרית של פאקו ורמזו שהוא טועה בחוסר האמון בחלוץ, שהוא פוגע בקבוצה, שעדן חייב לקבל יותר הזדמנויות, אבל מאז הוא קיבל לא מעט כאלה, והתקשה לנצל אותן. וזוהי, רבותיי, לשון המעטה.

        מאמן מכבי תל אביב פאקו עם עדן בן בסט (ברני ארדוב)
        אז גם הוא טעה בעצם? עם פאקו (צילום: בן בסט)

        כי עבור אוהדי מכבי תל אביב אם תגידו את צמד המילים "בן בסט" הם אוטומטית מורטים שערות ובראשם עולות שורה ארוכה של החמצות כואבות, חלקן שלומיאליות במיוחד. לכמה מצבים נחשקים הוא הגיע, חלקם במשחקים גדולים ומכריעים, כמה הזדמנויות היו לו להפוך לגיבור, לשחקן אהוב, אבל עדן לקח שוב ושוב את ההזדמנויות האלה ובעט אותן לשמיים. ומי אשם? ככל הנראה המאמנים. ועכשיו הוא שוב נגד המאמן, והפעם זה קל במיוחד, כי המאמן הוא דני גולן האלמוני, והקבוצה היא הפועל חיפה שלא ידועה במיוחד בהמשכיות או בגיבוי ובאמון שהיא מעניקה למאמניה, ומה יותר קל לעדן בן בסט מאשר לרדת לספסל ולעשות פרצופים ולהזעיק את יואב כץ, הרי בשביל מה הוא שם כל כך הרבה כסף בשביל להביא את עדן, ופתאום המאמן הזה מקבל החלטות על רקע מקצועי.

        ובכלל, הדרמה מאחורי הקלעים הזאת היא סמל מובהק לכדורגל הישראלי, לעליבות ולקטנוניות שלו. אפשר רק לדמיין את השיחה של בן בסט עם כץ וקלינגר ("באיזה קטע הוא מחליף אותי?!"), ואחר כך את כץ מתקשר לקלינגר ומבקש ממנו "בחיאת ניר טפל בזה, סגור לי את הפינה", וקלינגר שכנראה קצת מתרגש מהמשימה כי סוף סוף יש לו משהו לעשות ודרך לתרום, ואז הוא מכנס את הצדדים לשיחה רוויית מתחים שפלים, ואז בן בסט ודני גולן לוחצים ידיים, מביטים זה לזה בעיניים, וכל אחד מבין את מעמדו. אחר כך הביטו במראה, ומי יודע מה הם ראו.

        זה סיפור קלאסי על כדורגלן שהיה כוכב, או לפחות הרגיש שהוא כוכב, ואז קצת איבד את זה אבל בראשו הוא עדיין כוכב. כך או כך, הפספוס האמיתי מבחינת בן בסט זה שהוא לא מאלה שמסתכלים על החצי המלא של הכוס. כי אז ודאי היה אומר לעצמו "כמה נחמד שאני עדיין כדורגלן, כמה נחמד שעדיין יש אנשים שמשלמים לי משכורת גבוהה כדי לשחק כדורגל, הדבר שאני כל כך אוהב. ומאחר שזו לא סתם משרה אלא חלק מקבוצת ספורט עם אוהדים שמעורבים רגשית, הדבר הנכון עבורי יהיה להמשיך לעבוד קשה בכל אימון ולהודות על כל דקה שלי על המגרש, ועל כל דקה שאני מקבל על זה כסף, ופשוט ליהנות מכל רגע, כל עוד זה נמשך". חבל שהוא לא.

        האזינו לפרק החדש של "הפודיום": טופ-10 אירופי - איפה בארסה ואיפה סיטי?