הפסד עם כוכבית: אורן יוסיפוביץ על המשחק הראשון של באר שבע מול בשיקטאש

מספר 1: ג'נק טוסון

מה היתה הדקה: 57. ג'ון אוגו חילץ כדור ומיד העמיד את אליניב ברדה מול פבריסיו המצוין. ברדה, שחזר לכושר וגם לכושר הבקעה - שניים מול אשקלון ואחד אמש - היה צריך לעשות 1:2. הוא לא עשה. שתי דקות לאחר מכן טוסון כן עשה.

הכי צפוי ש: התפאורה של אוהדי באר שבע תהיה פסיכית. על המנואלה שמענו רבות (גם במכבי חיפה האוהדים כבר גייסו את הכסף). אמש גם ראינו. הולי, מוזס.

ציוץ המשחק:

הרגע הספציפי ששיר צדק ייקח עמו מהקמפיין האירופי שתם אמש (בבשיקטאש מאמינים ב"עמה יעמיק"?) התרחש בדקה ה-20. הבלם הוכשל על ידי ריקרדו קווארסמה - זה שרק לפני כמה חודשים זכה ביורו - וקיבל התנצלות זריזה; הציטוט הספציפי שהפועל באר שבע תיקח מהקמפיין האירופי היפהפה שעבר עליה הוא "הם הגיעו ליותר מצבים ולנו היה מזל שלא ספגנו". הדובר הוא ריאן באבל, ודבריו, גם אחרי שניצח 1:3 בטרנר, העידו על עוצמת המארחת. "אנחנו מרוצים מהתוצאה", אמר לי ההולנדי של הטורקים, וחזר על המנטרה - "הערב, היה לנו יותר מזל מהם".

הפועל באר שבע אמנם לא ראויה לשיר הלל על הפסד 3:1 בבית, אבל באבל לא מתחנף לשווא. האדומים שיחקו טוב וחזק, אכן הגיעו ליותר מצבים, הראו רעב, אבל לפעמים החגיגה נגמרת, לפעמים הקסמים אוזלים. לא בכל יום מאור בוזגלו משגר בסן סירו ולא בכל לילה סאות'המפטון. ולא בכל משחק מיגל ויטור עוזר להשאיר את השער נקי - פעמיים ספגה באר שבע יותר משני שערים באירופה העונה, ובפעמיים האלו הפורטוגלי לא שותף. באר שבע עשתה הרבה כשפים בקמפיין האירופי הזה, אבל לפעמים אפילו המוט של משה לא מספיק כדי לחצות את הים. לפעמים זה רק כדורגל מול כדורגל, ובלי שניים משלושת השחקנים הכי טובים במועדון, זה פשוט היה קשה מדי ושמינית הגמר נסחפה עם הזרם.

עוד בנושא:

טעם של החמצה: הפועל באר שבע הפסידה 3:1 לבשיקטאש
באר שבע משלימה עם ההדחה: "המטרה היא אליפות"
בכר מודה: "התוצאה משקפת". ברדה: "לא נרים ידיים"
הציונים של הפועל באר שבע: וואקמה 7, סוארס, צדק וגורש 4

מה לעשות - מול אלופת ישראל עמדה קבוצה שהיא גם חזקה וגם ממש רוצה לנצח את המפעל הזה כולו. לראיה, אנשי בשיקטאש למדו את באר שבע כמו שקבוצה אירופית בדרך כלל לא לומדת קבוצה ישראלית. "ניתחנו אותם ממש טוב", העיד באבל, ואכן, נציגי הקבוצה הטורקית שהו בישראל כמה שבועות כדי ללמוד את החבר'ה של בכר. "ידענו שיש להם כמה שחקנים שיודעים ליצור, ידענו על הקישור הקשוח ועל החלוץ המנוסה, ידענו שהיינו צריכים לשים לב ולא לתת להם אוויר בניהול המשחק שלהם. הכרנו אותם טוב, ציפינו לאווירה הזו, ובמיוחד ללחץ שלהם ברבע השעה הראשונה. ידענו שצריך להיות מרוכזים נגדם, עד השנייה האחרונה. ידענו שהם חזרו מפיגור של 2:0 ו-1:0 באירופה, ידענו שהם אף פעם לא מפסיקים לנסות. בסופו של דבר התרגלנו ונכנסנו למשחק, ועכשיו אנחנו נוכל לנשום לקראת הגומלין". ולא, אומר באבל, החבר לשעבר מליברפול, יוסי בניון, לא עזר עם סודות מדינה - הם לא דיברו זמן רב.

באבל והחבר'ה התכוננו היטב, אבל זו גם היתה באר שבע אחרת. באר שבע עייפה יותר - כוחה אזל לאחר כשעה של כדורגל. באר שבע קצרה יותר - הספסל פשוט נראה פחות עמוס ויותר אשדודי. באר שבע שבירה יותר - במקום גול ניצחון של ברדה, שער הפסד של טוסון; במקום שוויון דרמטי, פגיון שלישי. אולי אפילו באר שבע שאננה יותר - בשקלול כל הנתונים, חלון ינואר של בירת הנגב היה דל ולא מספק. נראה שבקבוצה איבדו את בוזגלו - גם כשיחזור מהפציעה נראה שזה רק למען ספירה לאחור - ונראה שהסתפקו במועט ובמוכר עם החזרת סוארס, שאתמול היה אשם בשער הראשון, איבד כדור קריטי בדקה ה-80 ואיבד את השחקן שלו בדקה ה-85.

ולצד כל החסרונות הללו וההדחה המאכזבת שבדרך, לבכר אכן יש כמה סיבות להתעודד.

ראשית, ברגע שהפנטזיה תמה, הלחם והחמאה הבנאלים האלו שוב נראים טעימים יותר, ופתאום משחק חוץ מול הפועל חיפה הופך לקריטי לעתיד המועדון - כמו פעם, כמו שצריך.

שנית, אתמול זה הרגיש כמו משחק ההתעוררות של ג'ון אוגו וטוני וואקמה. הראשון כיסח את מרכז המגרש, הרשים גם את הטורקים ולמרות חוסר מחץ מבחינה התקפית היה המצטיין בשורות באר שבע, בלי ספק; השני חזר לדהירות המוכרות ושוב גרם לנו לשאול 'מה לעזאזל הוא עושה כאן?'.

שלישית, בן תורג'מן, שספג הרבה ביקורת על יכולתו בליגת הקודש, הסתדר דווקא מול קווארסמה המחומצן ואפילו ניפק כמה רגעי התקפה מרשימים.

לסיכום, לא סתם החמיא באבל. לבאר שבע היו יותר מצבים ויותר קרנות ויותר ניצחונות במאבקים אישיים - גם על הדשא וגם באוויר. וזה כלל לא אמור לנחם אבל אולי יהווה מן לקח, או סימן שאלה: היכן היה הרעב הזה בשבועות הליגה האחרונים והצולעים? בשבועות הקרובים כולנו - ובעיקר מכבי תל אביב - נגלה.

orenjos@walla.co.il