בעוד מספר ימים יתקיים סופ"ש האולסטאר, ועבור מי שפחות מתעניין במופעי ראווה זה בעיקר אומר שבעוד שבוע יגיע הדדליין, המועד האחרון להעברות ב-NBA. עונת ההעברות נפתחה מוקדם מהצפוי, עם טרייד סנטרים מעניין בין דנבר לפורטלנד בתחילת השבוע, והמשיכה עם טרייד משמעותי מאוד שמעביר את סרג' איבקה מאורלנדו לטורונטו בתמורה לטרנס רוס ובחירת סיבוב ראשון נמוכה. זה טרייד שתהיה לו השפעה משמעותית על מאבקי הצמרת במזרח.
טורונטו השיגה את איבקה במחיר מציאה שנראה מגוחך ביחס למה שאורלנדו שילמה עליו בקיץ (ויקטור אולדיפו ודומנטאס סאבוניס מהבחירה ה-11). הסיבה לטרייד היא שאיבקה מסיים חוזה בקיץ ובאורלנדו הבינו שאין לו כוונה להישאר בקבוצה חלשה שכרגע לא הולכת לשום מקום. הסיבה למחיר הנמוך היא שרוב הקבוצות לא התכוונו לשלם יותר מדי על שחקן שעשוי להגיע בהשאלה לשלושה חודשים. יהיו בקיץ הרבה קבוצות שיוכלו לפנות מקום מתחת לתקרה כדי להחתים את איבקה על חוזה מקסימום, כולל כמה אטרקטיביות. טורונטו הביאה אותו, בין היתר, בגלל שהיא לא אחת מהקבוצות האלה, לה לא יהיה מקום פנוי, ועכשיו היא תוכל להשתמש בזכויות לארי בירד שלו כדי להחתים אותו בקיץ. אך לא פחות מכך, טורונטו הביאה את איבקה מתוך אמונה שהוא הפיסה החסרה בפאזל שתאפשר לה להתמודד ברצינות מול קליבלנד בסדרת פלייאוף.
עוד בנושא
דיווח: סרג' איבקה עובר לטורונטו תמורת טרנס רוס ובחירת דראפט
הלילה: לברון הוליך את קליבלנד לניצחון במינסוטה, למרות חסרונו של לאב
בארה"ב נזכרים: "המשחק הכי גדול שלא שוחק" בין ג'ורדן למג'יק
איבקה הוא בהחלט האיש הנכון במקום הנכון עבור קבוצה שהיו לה חורים העונה בעמדת הפאוור פורוורד הפותח והסנטר המחליף. הקונגולזי/ספרדי יפתח משחקים לצד יונאס ולנצ'יונאס ויסיים רבים מהם כסנטר בהרכבים נמוכים יותר. הוא מביא לקנדה את השילוש הקדוש של שחקן פנים מודרני: קליעה טובה משלוש (באורלנדו קלע שלשה וחצי למשחק ב-38.8 אחוזים), הגנה על הטבעת וניידות שמאפשרת לו להתמודד עם שחקני חוץ בחילופים. טורונטו, שמדורגת שלישית בליגה ביעילות התקפית ו-18 ביעילות הגנתית, מקבלת את אחד משחקני הפנים ההגנתיים הטובים והמגוונים בליגה, שבזמנו הפנוי גם ישפר את ההתקפה וייתן לדוויין קייסי אופציה של סנטר שקולע שלשות.
לא פחות חשוב מכך, טורונטו מקבלת שחקן שצבר קילומטראז' פלייאוף מאוד משמעותי. ההגנה האיכותית שלו באה לידי ביטוי בסדרות פלייאוף מול כמה מקבוצות ההתקפה הטובות אי פעם, הוא כבר הוכיח שהוא יודע להעלות הילוך באינטנסיביות ולהתמודד עם הלחץ של משחקי פלייאוף גדולים. הוא רגיל לתפקד כצלע השלישית לצד שני סקוררים דומיננטיים, רגיל לקחת תפקיד משני בהתקפה, יהיה מעניין לבחון אם יביא לידי ביטוי יכולות התקפיות מגוונות יותר שפיתח בחודשים באורלנדו.
האם איבקה הופך את טורונטו לקבוצה שמסוגלת להתמודד ברצינות עם קליבלנד? מוקדם מאוד לקבוע, אבל הפוטנציאל קיים. לראפטורס יש כלים להפוך לקבוצה החזקה ביותר שלברון נאלץ להתמודד איתה במזרח בשנים האחרונות. מי שרוצה לפנטז יוכל להשוות בין הטרייד של איבקה לטרייד שהביא את ראשיד וואלאס לדטרויט ב-2004. גם אז קבוצה טובה הביאה פאוור פורוורד שהתאים לה באופן מושלם ויצר חמישייה מאוזנת ואיכותית. גם אז מעטים חשבו שזה יספיק להתמודד עם קבוצת הכוכבים של התקופה (הלייקרס), אבל אז זה נגמר בניצחון קל מהצפוי בדרך לאליפות.
כדי שלהשוואה הזו תהיה תוקף כלשהו, טורונטו תצטרך לקבל יכולת שיא משתי הצלעות הפחות בטוחות בחמישייה שלה. ולנצ'יונאס היה נהדר ודומיננטי בפלייאוף הקודם עד שנפצע, אם יחזור לשלוט בצבע ובריבאונד ויוכיח שהיתרונות שלו מול הרכבים נמוכים גדולים מהחסרונות זו תהיה תוספת כוח משמעותית לראפטורס מול קליבלנד נטולת הסנטרים. דמארה קארול נחשב לשחקן שמסוגל להקשות על לברון ג'יימס, עד שנפצע במהלך סדרה מול קליבלנד לפני פחות משנתיים ומאז לא ממש חזר לעצמו. העונה הוא יותר כשיר משנה שעברה, אך יש לו עליות וירידות. בשיאו הוא שחקן שקולע מבחוץ, נע נהדר ללא כדור ושומר על הכוכב של היריבה. מול קליבלנד, טורונטו תצטרך אותו בשיאו.
מה שדוויין קייסי יכול להרגיש יותר ביטחון לגביו זה הספסל האיכותי שלו. קורי ג'וזף ופטריק פטרסון מביאים הגנה ויעילות ברמה של שחקני חמישייה. פטרסון עשוי לקבל דקות רבות לצד איבקה, בהרכב עם שני שחקני פנים שגם קולעים מבחוץ וגם יכולים לשמור על שחקני חוץ, הרכב שיכול לעשות בעיות לכל יריבה. לטרנס רוס שעזב בטרייד היה חלק חשוב בחבורת הספסל המוצלחת, הפרידה ממנו תהיה קלה יותר בזכות הפריצה של נורמן פאוול, שחקן הכנף המגוון, שניצל את הפציעה של דמאר דרוזן כדי לשכנע שיש לו מקום ברוטציה. הוא הופך עכשיו למחליף הבכיר בעמדות הכנף, וזאת לא בשורה רעה עבור קייסי. במידת הצורך, הוא יוכל להשתמש גם באחד משחקני הפנים הצעירים, כאשר לוקאס נוגיירה נראה הכי בשל לתרום בפלייאוף.
לפני שמתחילים להתכונן לסדרה מול קליבלנד צריך לבדוק אם הכל מתחבר, אם איבקה זה אותו שחקן מלפני שנה ושלוש שנים ואיך טורונטו נראית ביחס לבוסטון ו-וושינגטון המשתפרות (לשתיהן תהיה הזדמנות להגיב עד הדדליין ולהתחזק בעצמן). בכל מקרה, עד להודעה חדשה כל סדרה של קליבלנד במזרח תלויה קודם כל בלברון, אבל קליבלנד עשויה להיות פגיעה. הפציעה של קווין לאב, שאמור לחזור ממש לקראת הפלייאוף במצב בו ניסיון העבר מראה שלשחקנים קשה להיכנס לכושר משחק של פלייאוף באופן מיידי, משבשת תוכניות, כולל את החופש לאפשר ללברון לנוח בחודשיים הקרובים.
איך הטרייד נראה מהצד של אורלנדו? לא טוב, תודה ששאלתם. זו בעצם הודאה בכישלון הטרייד שהביא לקבוצה את איבקה בקיץ, שמצטרף לכישלון הטרייד בו המג'יק ויתרו על טוביאס האריס במהלך העונה שעברה תמורת אוויר. זה עשוי להיות המהלך המשמעותי האחרון של רוב האניגן כג'נרל מנג'ר של אורלנדו. לצד הברקות, האניגן עשה יותר מדי טעויות, והמהלכים בהם תוך שנה אולדיפו, האריס וסאבוניס הפכו לטרנס רוס ובחירת סיבוב ראשון נמוכה עשויים להתברר כיותר מדי עבור בעלי הבית.
האניגן דמיין שהוא בנה קבוצת פלייאוף עם איבקה, אבל הסגל לא היה מאוזן, הצעירים לא התפתחו ושחקני הפנים דרכו אחד לשני על האצבעות. אם מחפשים בכוח אפשרות אופטימית, לפעמים ויתור על שחקן בכיר מכניס שחקנים אחרים לסיטואציה נוחה יותר עבורם ומאפשר שדרוג לא צפוי. טורונטו עצמה יכולה להעיד על האופן בו הוויתור על רודי גיי גילה לה את הקבוצה הנוכחית, רגע לפני שהעבירה את לאורי בטרייד והלכה לבנייה מחדש. היתרון הגדול של הטרייד מבחינת אורלנדו הוא שעכשיו ארון גורדון יחזור לשחק כפאוור פורוורד, ככל הנראה העמדה היחידה בה הוא מסוגל להביא לידי ביטוי את הכישרון המאוד ייחודי שלו.
כדאי להקדיש כמה מילים גם לטרייד השני, שבטח יישכח עד סיום הדדליין. פורטלנד שלחה לדנבר את מייסון פלאמלי ובחירת סיבוב שני ב-2018 וקיבלה את יוסוף נורקיץ' ובחירת סיבוב ראשון בקיץ הקרוב (הבחירה של ממפיס, צפויה להיות בסביבות מקום 20). פורטלנד ויתרה על השחקן השלישי בחשיבותו שלה העונה (מה שמעיד על השאר לא פחות מאשר עליו), סנטר יעיל עם יכולת מסירה יוצאת דופן, ומקבלת סנטר אגרסיבי, עם נוכחות בצבע, אבל עם יותר מדי בעיות מיותר מדי סוגים.
נורקיץ' יכול להתברר כהתאמה מוצלחת, כשחקן שיהפוך לסקורר שלישי ומכונת ריבאונד בקבוצה שזקוקה לשני הדברים האלה, אך ההימור עליו ועל בחירת סיבוב ראשון במקום פלאמלי קשור לחשיבה על העתיד על חשבון ההווה. הנהלת הבלייזרס השתוללה עם ההוצאות והגיעה למצב בו היא מחויבת לחוזים בסך 140 מיליון דולר בשנה הבאה לפני מיסים, הרבה יותר מכל קבוצה אחרת, לפני שלוקחים בחשבון את פלאמלי שהופך לשחקן חופשי מוגבל. לא היתה להם כוונה לשלם לו חוזה משמעותי רק כדי לשמר סגל שלא מסוגל להיכנס לפלייאוף.
פחות ברורה המטרה של הנאגטס בטרייד הזה. ניתן להניח שגם דנבר לא תמהר לשלם לפלאמלי שמונה ספרות לעונה אם התפקיד היחיד שלו יהיה המחליף של ניקולה יוקיץ', לכן התקווה שם היא שהשניים יכולים לשתף פעולה. עד כה ניסיונות לשחק עם יוקיץ' לצד סנטר נוסף לא צלחו, גם הגנתית וגם התקפית. הפעם לפחות מדובר בשני מוסרים נפלאים, מה שמאפשר לשניהם לנהל משחק מההיי-פוסט. ניתן לדמיין את דנבר עם שניהם משחקת בסגנון שמזכיר את סקרמנטו של תחילת המילניום עם כריס וובר ו-ולאדה דיבאץ כמנהלי המשחק האמיתיים, אבל בליגה הנוכחית קשה יותר לדמיין שני שחקנים כבדים משחקים יחד בהצלחה. דנבר תבצע ניסוי של חודשיים ובינתיים קיבלה גם סנטר מחליף איכותי להמשך מאבקי הכניסה לפלייאוף, אבל שילמה על כך מחיר יקר.
