בווידאו: שרון מימר מוצג כמאמן בית"ר ירושלים
הבעיה במינוי שרון מימר למאמן בית"ר ירושלים אינה שרון מימר עצמו. למרות כל איומי האוהדים שהבטיחו גיהינום אם המינוי יושלם, למימר מגיעה הזדמנות הוגנת. להוציא עליו כעסים, גם אם חלקם מוצדקים, יהיה מכוער ובזוי. מימר הוא איש מקצוע לא פחות טוב מחלק מהמאמנים שעברו תחת טביב. נכון, הרזומה שלו דל מדי מכדי לאמן את בית"ר ירושלים, אבל טביב בחר כבר אנשים עם יותר סימני שאלה על הקווים וקיבל תוצאות מפתיעות לטובה. מי שחושב להפוך את מימר לשעיר לעזאזל עלול להפסיד את המסר החשוב שהוא רוצה להעביר לבעלי בית"ר.
לפעמים עדיף מאמן פחות איכותי, אבל העיקר יותר רעב. גיא לוזון לא קפץ על ההזדמנות לעבוד בבית"ר ירושלים בקיץ והוא לא קפץ על אותה הזדמנות גם עכשיו. יכול להיות שסוג אחר של מו"מ היה מנחית אותו בבית"ר, אבל בשורה התחתונה הוא יכול היה להיות היום בטדי והוא בחר שלא לעשות זאת. אין טעם לכפות משהו על מישהו שלא רוצה בכך. וגם, אגב, יכול להיות שלטביב באמת עדיף לא לעבוד עם מאמנים טוטאליים.
עוד בנושא
שרון מימר הוצג בבית"ר ירושלים: "אי אפשר להגיד לא לבית"ר"
גיא לוזון סירב, שרון מימר מונה למחליפו של רן בן שמעון
בן שמעון פוטר מבית"ר: "אין בלבי כעס, אכזבה או תסכול"
הבעיה, אם כך, איננה במינוי של מימר. גם לא בפספוס של לוזון. ובטח שלא בהחלטה לוותר על רן בן שמעון. כל מאמן עם מינימום יכולות מקצועיות וניהוליות יוכל לקחת את בית"ר קדימה בטבלה, בליגת הזוועה הזו. כמה שזה נשמע מצחיק, דווקא מחאה לא הוגנת של האוהדים עלולה לגרום להם להחמיץ זאת. ובמקום שכולם יראו כמה בית"ר נראית הרבה יותר טוב בלי בן שמעון, הם יקשו את החיים על המאמן שיכול בהחלט לעשות זאת. אף ארגון לא יכול להתנהל לפי החליל של האוהדים, ובכל פעם שטביב בוחר להתעלם מכך הוא מחליט נכון.
ולמרות כל זה, יש בעיה במינוי מימר למאמן בית"ר ירושלים. הבעיה היא ביומרה. בכוונה. בשאיפות. בעובדה שטביב ממשיך לא לחשוב בגדול. בתחושה שמקבלים מכל החלטה כמעט של טביב מאז שהוא הגיע לבית"ר ירושלים. אוהדי בית"ר כמובן מבהירים לו זאת בדרך לא נכונה. הם כותבים פוסטים מאיימים, פוסטים שאף גוף מקצועי לא היה מסכים להם, ומבטיחים לפגוע באדם שלא עשה להם כלום והוא מגיע לייצג את המועדון שאותו הם אוהדים. ועדיין הזעם הזה לא התפרץ לחינם.
טביב חייב להבין זאת. טביב חייב להבין שהתודעה של אוהדי בית"ר ירושלים בנויה מאוחנה ושאלוי, והם תמיד חולמים בגדול. טביב עשה הרבה מאוד טובים לבית"ר ירושלים. הוא חילץ אותה מציפורני הנקמה של ארקדי גאידמק, אבל בכל יום שעובר אוהדי הקבוצה מבינים שהוא לא רוצה לבנות מועדון גדול. הוא לא מכוון למאמן גדול. הוא לא נלחם על השחקנים הגדולים. הוא לא רוצה להקים ארגון גדול. מאצילי ועד מימר, מרוקאביציה ועד אבוחיצרה. בסופו של דבר המרמור הזה ייצא בצורה יותר רצינית מאיזה פוסט בפייסבוק.
אמש אירחה הפועל ירושלים בכדורסל את מכבי תל אביב וכל אדם שחרד לעתידה של בית"ר ירושלים הבין כמה המציאות בעיר השתנה. הפועל ירושלים בכדורסל מביאה יותר אוהדים למשחקיה, היא חגיגת הספורט האמיתית של עיר הבירה. בית"ר היא אירוע שוליים. בעשורים קודמים זה היה הפוך, אבל היום השחקנים הגדולים נמצאים בהפועל ירושלים בכדורסל ואת התארים לוקחים באולם שסמוך לאצטדיון טדי. אם טביב לא יבין במהרה שאף אוהד בית"ר לא יוכל להשלים עם המהפך הזה, הוא עשוי להתגעגע לימי בן שמעון.
