פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        יותר כושל משוטה ארבלדזה: שביזות יום א' על רנה מולנסטיין

        למה התוצאות של מאמן מכבי חיפה מביכות יותר מאלו של מאמן מכבי תל אביב היוצא. מדור שביזות יום א' מסביר ומחדד: המאזן של קרויף בלי זהבי והמאזן של זהבי עם קרויף רק מדגישים את הצורך של המנג'ר להוכיח שהוא מסוגל למשהו אחר בלי הכוכב הגדול שלו

        יותר כושל משוטה ארבלדזה: שביזות יום א' על רנה מולנסטיין

        עקבו אחר יוסיפון גם בפייסבוק

        שבוז מספר 1: רנה מולנסטיין

        העונה של רנה מולנסטיין במכבי חיפה, עד כה, היא כישלון גדול יותר משל שוטה ארבלדזה במכבי תל אביב.

        אבל לפני שנגיע להשוואה הולנדית-גיאורגית, בואו נחזור טיפה אחורה, להשוואה הולנדית-ספרדית. אוסקר גרסיה, זוכרים? איזה משעממות היו מסיבות העיתונאים שלו בזמן שהותו במכבי תל אביב, הא?

        מכבי תל אביב נראתה טוב, בחצי העונה השני שלו אפילו טוב מאוד, ובכל פעם, אחרי כל ניצחון, שאלנו אותו "נו, מה הלאה?". והוא תמיד היה עונה "אכפת לנו רק מהמשחק הקרוב". מול נתניה, מול הפועל חיפה, מול קרית שמונה, מול הפועל באר שבע. די! בכל פעם שהרצת אותו קדימה, הוא בלם את המחשבות שלך והתרכז במשחק הקרוב. בהווה.

        רנה מולנסטיין, כמו הרבה מאמנים ואנשים שלא מרוצים מההווה שלהם, מדבר על העתיד. ברור - גם אוסקר חשב על העתיד. שלו, של מכבי תל אביב. גם הוא דאג למצב הסגל, גם עליו הצטבר משקל של שנים בלי אליפות - במקרה שלו, עשר ולא רק חמש. אבל הוא ידע שכמאמן, עליו לספק תוצאות עכשיו. דרך זו מילה יפה, אבל זו מילה שנוגעת בעיקר למנהלים מקצועיים, לבוסים, לדירקטורים. מאמן, כמו שחקן, צריך גם לספק תוצאות - עכשיו. כולם רוצים דרך ולכולם חשוב המשחק הבא, אבל מי שמתעקש לדבר קדימה הוא מישהו שההווה שלו דפוק. שני המאמנים הנ"ל חשבו על דרך, שניהם היו בנקודת התחלה בעייתית - רק שאוסקר ידע מה הדרך שלו וסירב לדבר עליה ומולנסטיין מדבר רק על דרך ויודע שהוא לא בכיוון.

        מכבי חיפה ידעה עלבונות בעידן פוסט אלישע לוי, אבל ההפסד 2:0 למכבי פתח תקוה בסיבוב ח' של הגביע היה אחד הגדולים שבהם. כן, באותה שורה עם שישייה היסטורית וותרנית מול מכבי תל אביב, שהתבטלה בגלל הניצחון בגמר הגביע כמה ימים לאחר מכן. אתמול בחיפה, הירוקים גרמו למכבי פתח להיראות כמו קבוצה אירופית. הדוברמנים הכחולים במרכז השדה טרפו כל כדור וניצלו את הרכות והנחמדות של הירוקים. שני השערים נבעו מאיבוד כדור נוראי של הביתיים, ובאמת ש-0:4 או 0:5 היה משקף יותר. היו כאן מאמנים זרים שלא הצליחו, והיו מאמנים צעירים שהצליחו מהר מאוד, אבל אתמול זו היתה תצוגת תכלית שניגחה כל תירוץ של מולנסטיין ומעסיקיו. הנה, תראו את קובי רפואה - תקציב נמוך, דרך, לא דרך, הקבוצה שלו באה לשחק כדורגל.

        מולנסטיין יכול להמשיך לדבר על דרך ותהליך, אבל אלו דברים שיוצרים אנטיגוניזם כשהם לא מלווים בתוצאות. בטח בליגה כזו, בה סכנין נקודה מהפלייאוף העליון והפועל חיפה שתיים והפועל תל אביב שש. עם התקציב הזה ועם הסגל הזה, מכבי חיפה היתה צריכה להיות עם הרבה יותר נקודות ובשמינית גמר הגביע. במקום, אנחנו בינואר ואפילו אין מזג אוויר לים ומכבי חיפה כבר מרגישה את המטקות ואתמול כשהיא ממש היתה צריכה שער, כובש השערים מספר 1 שלה היה פצוע והשני, גליינור פלט… מישהו בכלל יודע איפה לעזאזל גליינור פלט?

        עוד בנושא:

        מכבי חיפה: שחקנים מבקרים את מולנסטיין. המאמן באסיפה: "אין לי מה לומר"
        מכבי חיפה: חשש לקרע לאלירן עטר, שעלול להיעדר תקופה ארוכה

        רנה מולנסטיין מאמן מכבי חיפה (אדריאן הרבשטיין)
        מולנסטיין יכול להמשיך לדבר על דרך ותהליך, אבל אלו דברים שיוצרים אנטיגוניזם כשהם לא מלווים בתוצאות (צילום: אדריאן הרבשטיין)

        אם מולנסטיין מתעקש לדבר על תהליך, שיודה: התהליך טרם החל. כי אם "שחררתם" שחקנים לפני שהבאתם חדשים - אפילו שזה יגרום לסגל חסר במשחק גביע חשוב, משחק ההגנה על התואר, אז התהליך טרם החל. אם עמית זנטי, אייקון ההדחה (בעל כורחו) מול נומה קאליו, הופך באופן אירוני לאייקון ההדחה (שוב, בעל כורחו) גם מהגביע המקומי, אז באמת שהתהליך עדיין לפנינו והתוצאות טרם נראות. לא בהרכבים, לא במערכים, לא בניהול המשחק והסגל, ולא בחילופים.

        למזלו של המאמן ההולנדי (1), הוא קנה זמן עם גישה בריאה והאוהדים (ואולי גם כמה מהשחקנים) התחברו אליו עקב כך. הוא אדם שנעים לדבר איתו, איש כדורגל שעבר הרבה וצבר הרבה. אבל שימו לב לשלל שלו בתקופה האחרונה, שגרם גם לאוהדי מכבי חיפה לאבד תקווה בעוד תהליך: תיקו באשדוד, הפסד לבית"ר, תיקו מול רעננה, ניצחון-פנדל-דגני על הפועל תל אביב, הפסד לסכנין, תיקו מול בני יהודה, הפסד אומלל למכבי פתח תקוה. מאזן הבית בתקופה הזו: ארבעה משחקים, נקודה אחת, 8.3 אחוזי הצלחה לקבוצה עם התקציב השני בגודלו בישראל, לקבוצה עם הקהל הביתי הרב ביותר. שמונה!

        למזלו של המאמן ההולנדי (2), הוא ניצח את הפועל באר שבע ומכבי תל אביב, וקנה בכך עוד יותר זמן. אבל במשחקים גדולים כאלה הדרייב והמוטיבציה וההיתכנות מספרים סיפור גדול יותר אפילו מטקטיקה ואימון. יתר משחקי מכבי חיפה הוכיחו שכך הדבר, וכשהירוקים היו צריכים לשחק כדורגל מול יריבה 'נחותה', הם אפילו לא קרובים לתוצר ראוי.

        למזלו של המאמן ההולנדי (3), סוף סוף מכבי חיפה אינה הכישלון הכי מהדהד בכדורגל הישראלי. בעיני הציבור, התקשורת וחובבי הכדורגל, הבור של מכבי תל אביב נחשב לעמוק יותר. הכול יחסי, וזה בהחלט ייתכן, אבל כשמתמקדים באימון נטו - העונה של רנה מולנסטיין, עד כה, היא כישלון גדול יותר מזו של שוטה ארבלדזה.

        כי בעוד הגיאורגי הגיע לקבוצה שאיבדה הרגע את הכוכב הכי גדול שלה, לקבוצה בה היה ברור שתהיה ירידה בהשוואה לעונות קודמות, מולנסטיין הגיע לקבוצה עם סגל משודרג ומבריא, לקבוצה שנפטרה מהרבה מאוד מוקדי כוח בעייתיים, לקבוצה בשורותיה אפשר רק להתקדם. ארבלדזה לא הצליח כמעט בכלום, אבל במה, פרט ליחסי אנוש, הצליח מולנסטיין? שוטה לפחות נחל כמה רגעי חסד באירופה, והוא עם יותר נקודות ליגה. שניהם לא קידמו שחקנים, שניהם לא מצאו מערך שעובד. אבל למולנסטיין אין תירוצים. הוא קיבל מוצר טוב יותר משל העונה שעברה, עם סבלנות מהבוסים ומהאוהדים, ובינתיים הוא כושל למצוא את הנוסחה הראשונית. את תחילת התהליך. ובעיקר את התוצאה. הוא כעס מאוד בחודש שעבר כשלאחר משחק נשאל האם מדובר בתחילתו של משבר. עכשיו, עם 28.5% הצלחה בשבעת המשחקים האחרונים, ו-8.3% הצלחה בבית באותה תקופה - אפשר להפסיק לפחד ולקרוא לתהליך בשמו: משבר.

        הכדור במגרש של קרלסן. הוא זה שבאמת אחראי על התהליך של מכבי חיפה, מתפקידו לחשוב על חזון. מתפקידו של מולנסטיין להוכיח לקרלסן שהוא יכול להיות חלק מהחזון הזה.

        תמונת דיפלוט (מערכת וואלה! NEWS , וואלה)

        שבוז מספר 2: ג'ורדי קרויף

        ג'ורדי קרויף ותעודת הפרו שלו כבר עם שני ניצחונות משני משחקים על ספסל מכבי תל אביב, עם שתי שלישיות ושער חובה מפוקפק אחד - מול אסטרס בלרנקה. ההולנדי לקח אחריות - גם פיזית בכך שניהל את המשחק וגם עם תשובות שהחל לספק לאחריו - לצערו אחוזי ההצלחה של המאמנים שהביא לאחרונה היו פחות טובים משלו. העתיד של ההולנדי לוט בערפל כרגע, אבל מה שיעשה כאן עד לתום תפקידו - יהיה מתי שיהיה - הוא גם מאבק על המורשת.

        כי פיטורי ארבלדזה לא השליכו רק על הגיאורגי. קרויף שדרג את מכבי תל אביב בצורה עצומה, כזו שגרמה לכולנו לחלק לו קטגוריה היסטורית. "מכבי של קרויף". קרויף קיבל עידן על שמו, ובצדק, עידן שקיבל התייחסות משמעותית יותר אפילו מ"מכבי של גולדהאר". כי גולדהאר גם היה אחראי לעונות רעות מאוד, וקרויף, עד העונה - לא. מכבי תל אביב עם ההולנדי ובלעדיו היתה קבוצה שונה לגמרי, עם שאיפות שונות והתנהלות שונה. אבל פיטורי ארבלדזה וההתרחשויות בעונה הנוכחית רומזים שאולי צריך לחלק את העידנים קצת אחרת. אולי העוגה של תקופת גולדהאר צריכה בכלל להתחלק ל"עם זהבי" ו"בלי זהבי".

        לפי נתוני כל משחקי הליגה בתקופת גולדהאר, ותודה לניצן ליבנה על מגזר הנתונים, ניתן לראות שתקופת זהבי במכבי תל אביב משמעותית יותר מתקופת קרויף. אין פה כדי להנמיך בחשיבות השינוי העצום עליו אחראי ההולנדי, אבל זהבי אחראי על טוויסטים גדולים יותר. תחת גולדהאר השיגה מכבי כ-64.92% הצלחה במשחקי הליגה. כשזהבי בקבוצה, הנתון עלה ל-74.17%. קרויף שדרג את הצהובים אבל שימו לב שללא זהבי ההולנדי אחראי על נתון של 65% - כמעט זהה למה שהשיג גולדהאר לאורך הקדנציה שלו כבוס צהוב. כשזהבי לא במכבי, כל מאמן שעבד בקבוצה פוטר - נמני, איוניר, ארבלדזה. כשזהבי כן במכבי, אף מאמן לא פוטר.

        בחודשים האחרונים, על רקע המפלה של מכבי ועוד מו"מ לשדרוג כלכלי של זהבי בגוואנגז'ו, המותג "מכבי של קרויף" ספג את המכה הקשה ביותר. השבוע ההולנדי נראה מלחמתי מאוד. אז הנה, ראו בטבלה ככלי למוטיבציה. ואם גם זה לא יספיק והפער לא ייסגר, ג'ורדי תמיד יוכל לטעון שלאורך ההיסטוריה כולה לא היתה תקופה טובה יותר במכבי מאשר התקופה בה הוא עצמו עמד על הקווים. אם בקפריסין ואם בלוד.

        orenjos@walla.co.il

        ג'ורדי קרויף מנהל מקצועי מכבי תל אביב (ברני ארדוב)
        תקופת זהבי במכבי תל אביב משמעותית יותר מתקופת קרויף. אין פה כדי להנמיך בחשיבות השינוי העצום עליו אחראי ההולנדי, אבל זהבי אחראי על טוויסטים גדולים יותר (צילום: ברני ארדוב)