עלי על הגל: דלה עלי חייב לשמור את הרגליים על הקרקע ולהפוך לכוכב על

אין שיטה מושלמת. המהפך הטקטי המופלא של אנטוניו קונטה עבד מצוין עבור צ'לסי במשך 13 הנצחונות הרצופים, ודיסקסנו את יתרונותיו הרבים כאן כבר לפני חודשיים, אולם – כפי שהדגים אתמול מאוריסיו פוצ'טינו – אפילו לו יש חסרונות מסוימים, ואפשר לנסות לנצל אותם. למעשה, המאמן הארגנטינאי של טוטנהאם בחר נקודת תורפה אחת ספציפית, והתרנגולים היכו בה פעמיים כדי להבקיע שערים כמעט זהים.

הנקודה הזו נובעת מחוסר איזון בין שני האגפים בהגנה במשחק הגובה. הבלם השמאלי בשלישיה, גארי קייהיל, הוא אחד הנוגחים הטובים בפרמיירליג עם 193 סנטימטרים. לצידו משחק באגף השמאלי של ה-3-4-3 המפורסם מרקוס אלונסו הספרדי, המתנשא לגובה של 188 סנטימטרים. מנגד, הבלם הימני הוא מגן שעבר הסבה, ססאר אספיליקואטה הזריז, עם 178 סנטימטרים בלבד. שחקן האגף הימני הנהדר ויקטור מוזס, התגלית הטקטית הגדולה ביותר של קונטה, יודע לעשות אינספור דברים, אך נגיחות הן לא הצד החזק שלו, עם 177 סנטימטרים וחוסר נסיון מובהק בהתגוננות בפני הגבהות. לשם בדיוק כיוונה טוטנהאם, ועמד לרשותה הנשק הטוב ביותר.

עוד בנושא

עצרו את הדהירה: צמד של דלה עלי נתן לטוטנהאם 0:2 על צ'לסי
דלה עלי: "הרגשתי שאם אני רוצה דריבל, זה צריך להיות עם הראש"
פרננדיניו הושעה מארבעה משחקים בעקבות ההרחקה מול ברנלי

דלה עלי הוא שחקן מיוחד. יש בו משהו שמזכיר את תומאס מולר, כי הוא מתמחה באיתור שטחים. קשה להגדיר בדיוק את התפקיד האידיאלי שלו על המגרש, כי אין כזה, אבל הוא מצטיין בזיהוי הזדמנויות ומסוגל לצוץ בכל מקום. קשה מאוד לשמור על קשר כה רב גוני, מה גם שהוא נוטה להיעלם לדקות ארוכות ולהרדים הגנות. לצורך העניין, עלי בקושי נגע בכדור אתמול במחצית הראשונה ונתן לחבריו לנהל את העניינים. ואז, ממש לפני השריקה להפסקה, הוא הופיע בדיוק במקום הנכון.

ברור שהוא קיבל הנחיות מדויקות מהבוס. גם כריסטיאן אריקסן הונחה מה לעשות עם הכדור, ולכן הפליימייקר הדני דווקא נטה לזוז ימינה על מנת שאפשר יהיה לשלוח את ההגבהות המדודות שמאלה. מוזס שבר את קו הנבדל, ולאחר מכן כבר לא היה לו ולאספיליקואטה מה לעשות מול הניתור של עלי התמיר. לא כולם הבחינו בכך עד אתמול, אבל הבחור הוא אחד הקשרים הגבוהים באנגליה, עם 188 סנטימטרים. יש לו גוף אתלטי, הוא עובד שעות נוספות בחדר כושר, ועל אף הטכניקה המלוטשת הוא יכול להתמודד מול כל בלם במאבקים אוויריים. קל וחומר פשוטה המשימה נגד "הגמדים" בכחול באגף הבעייתי. התרגיל הזה היה כה פשוט ומבריק, שצ'לסי לא הצליחה למצוא לו פתרון גם במחצית השניה. השער השני של עלי היה העתק כמעט מדויק של הראשון, ושוב נותרו מוזס ואספיליקואטה חסרי אונים.

את המחמאות צריך להעניק, אם כך, לא רק לעלי, אלא בעיקר למאמן ולמוסר המחונן. אריקסן היה דומיננטי אתמול לאורך כל 90 הדקות, ולא רק פעל התקפית ובישל פעמיים אלא גם הגביל מאוד את ההשפעה של אנגולו קאנטה ונמניה מאטיץ'. הוא היה השחקן הטוב על הדשא, אבל אור הזרקורים הופנה באופן טבעי לכובש, מה גם שהוא נמצא בכושר הבקעה פנומנלי באופן קיצוני.

לא צחוק – עלי השלים צמדים בשלושה משחקים רצופים, והפך לקשר הראשון בתולדות הפרמייר-ליג שעושה זאת. תוסיפו את השער מול ברנלי ותקבלו שבעה שערים בארבעה משחקים, תוך שבועיים. כך הגיע הכוכב בן ה-20 ל-20 שערי ליגה כבר עכשיו, פחות משנה וחצי אחרי הבכורה באוגוסט 2015, כאשר דרך על הדשא כשחקן בקושי מוכר שהגיע ממילטון קיינס דונס. עלי הגיע למאזן הזה תוך 56 משחקים בלבד. לפול סקולס נדרשו 74 משחקים כדי לכבוש 20 שערים. דייויד בקהאם עשה זאת ב-90 משחקים. פרנק למפארד ב-140. סטיבן ג'רארד ב-169. על האחרים מיותר לדבר. העילוי של טוטנהאם הוא פנומן, ועל כך אין ויכוח.

יש לו גם סיפור רקע מיוחד ביותר, ואתם מוזמנים לקרוא עליו כאן. אם טרם עשיתם זאת, ולא קשה להבין מדוע הממלכה יצאה לגמרי מדעתה בשבועיים אלה. לפני הקרב מול צ'לסי הצהיר פוצ'טינו בראיון לעיתון הספרדי אס: "עלי הוא הפריצה החשובה ביותר בכדורגל האנגלי בשנים האחרונות", וכולם הסכימו איתו. בצדק. ואולם, אם הארגנטינאי היה אומר את הדברים לפני חודש, סביר שהיה נתקל בתגובות אחרות לגמרי. כי אם נהיה הוגנים ואובייקטיבים, הרי ש-2016 דווקא לא היתה שנה טובה במיוחד מבחינת עלי. היא היתה ברובה בעייתית, החל מחודש אפריל, והדגישה עד כמה ההתלהבות עלולה לפגוע במימוש הפוטנציאל האלוהי שלו.

אחרי שפרץ לתודעה בעונה שעברה, גרם לתרנגולים לחלום על זכיה באליפות והפך תוך חודשים ספורים לבאנקר בנבחרת של רוי הודג'סון, חווה עלי ירידה תלולה בכושרו. הוא היה פחות דומיננטי באביב, ואז התפרק בתיקו 1:1 מול ווסט ברומיץ' כאשר חבט בבטנו של קשר ווסט ברומיץ' קלאודיו יאקוב. הוא הושעה משלושה משחקים, סיים את העונה מוקדם מהצפוי וחזה בטוטנהאם מאבדת אפילו את המקום השני בלעדיו, לטובת ארסנל.

אוהדי אנגליה קיוו שהמנוחה תטיב איתו לקראת יורו 2016, אך התבדו. המעמד היה גדול על עלי, והוא הלך לאיבוד על הבמה הגדולה, במיוחד כאשר אנגליה הושפלה והודחה מול איסלנד בשמינית הגמר. הוא ספג ביקורות רבות, והצהובונים אף חגגו עליו כאשר צולם נופש באיביזה ימים ספורים לאחר מכן. תדמיתו ספגה מספר מהלומות, וזו לא היתה הכנה אידיאלית לעונה החדשה.

עבור כוכבים צעירים, העונה השניה תמיד קשה יותר מהראשונה. אפקט ההפתעה נעלם, והיריבים לומדים להכיר אותם טוב יותר. מעטים מצליחים להמשיך בנסיקה ללא הפרעות ולהשתפר באופן מתמיד. עלי לא הצליח, ותחילת העונה הנוכחית גרמה לאוהדי טוטנהאם לאבד סבלנות. בתחילת נובמבר יצא פוצ'טינו להגנתו: "אני מרוצה ממנו, אבל צריך להבין שהוא עדיין צעיר מאוד. הרבה דברים קרו בעונה שעברה, ולפעמים הוא פשוט צריך לנשום קצת. הוא לא יכול לשמור על רמה אחידה וגבוהה בכל משחק ומשחק. הוא בן אדם. יש לו תקופות טובות יותר וטובות פחות".

עד לפני כחודש, התקופה לא היתה מזהירה כלל. חשוב לקחת בחשבון כי לצד 10 השערים שכבש בעונה שעברה היו לעלי גם תשעה בישולים. העונה, עד לפני שבועיים, עמד מאזנו על שלושה שערים ואסיסט בודד לאריקסן בהפסד בסטמפורד ברידג'. עונת הבכורה בליגת האלופות הוכתרה כפיאסקו מהדהד. טוטנהאם הודחה בשלב הבתים, ועלי לא בא לידי ביטוי באף משחק – השער היחיד שכבש הגיע במחזור הנעילה מול צסק"א מוסקבה כאשר סיכויי העליה כבר לא היו קיימים. אפשר להאשים כשירות לקויה בחלק מהמפגשים, הפציעה בברכו שהשביתה אותו לשבועיים בתחילת נובמבר לא עזרה, וגם המזל נטש אותו כאשר כדורים ננעצו בקורות ובמשקופים, אך בשורה התחתונה היו אלה סימפטומים ברורים וטבעיים של העונה השניה.

ואם לא די בכך, הרי שאופיו שוב נידון בהרחבה בתקשורת. הצלילות, שאיפיינו אותו גם אשתקד, הופיעו בתדירות גבוהה יותר, והנפילה המוגזמת שהפילה את השופט בפח בניצחון על סוונסי לפני חודש גרמה לסערה של ממש. אפילו פוצ'טינו נזף בו, והקשר עצמו הצהיר: "אף אחד לא רוצה לשאת תווית של רמאי, ואני מצטער אם אנשים רואים אותי ככזה".

עכשיו כל זה נשכח, כמובן. הכיבושים בשבועיים האחרונים החזירו את עלי למעמד של כוכב על, גם את מעורבותו במשחקים עצמם עדיין לא הגיעה לרמה של העונה שעברה. הלקח ברור – הקשר הצעיר מסוגל להכריע משחקים חשובים גם כאשר הוא לא במיטבו, והיכולת שלו לנצל נקודות תורפה של יריבות היא נכס נדיר לקבוצה. עלי באמת מסוגל להפוך לשחקן האנגלי הטוב בדורו, ואולי אף לאחד הטובים בהיסטוריה. אולם, כדי שזה יקרה, אסור לו לאבד את הקשר עם המציאות, וההמולה התקשורתית אחרי הניצחון הגדול על צ'לסי עלולה לעשות לו שירות דב. לא צריך להיסחף עם המחמאות, ואז כל שנת 2017 של עלי עשויה להזכיר את החודשים הנפלאים בשלהי 2015, ואף להתעלות עליהם.