מדורים ובלוגים

זה כבר מתחיל להיות מעליב: שי האוזמן על ההפסד של מכבי תל אביב

בגאצקיס ניסה לשנות את המצב במכבי תל אביב והחל להמר, אבל מי שדיבר על סדר עשה בעיקר אנדרלמוסיה. שי האוזמן מסכם את הטעויות של המאמן החדש, ומסביר: עכשיו זה לא הזמן לניסויים, עכשיו זה הזמן לנצח

30/12/2016
צילום: טליה קדוש, עריכה: ורד לידני

עם סיומה של המחצית הראשונה אמש בחבל הבאסקים, סביר להניח שהיו לא מעט צהובים שחשו שהערב הוא הערב. שהרגישו שמכבי תל אביב תמצא את הדרך לנצח את בסקוניה. שתהו על מה ולמה דיברו וליהגו טרם המשחק ביראת כבוד על הקבוצה הבינונית שמייצגת את ספרד. אז נכון – לארקין, שנגליה ו-פוקטמן (ככה, כנראה, הוגים את שמו של הגרמני הגדול) קלעו יחדיו 31 נקודות במחצית הראשונה. אבל השאר, איך לומר, הפחידו הרבה יותר. ובכלל, מכבי הצליחה להחזיק את בסקוניה על 10 מ-24 בלבד ל-2 נקודות, שזה פחות מ-42 אחוז. נו, אז כנראה שהייבוא הישיר מלטביה, כבמטה קסם, מצא את הפתרון.

העניין הוא שבסקוניה זרקה אתמול, גם במחצית השניה, 24 זריקות ל-2 נקודות. מהן היא קלעה 19. גם אם אתם לא בעניין של סטטיסטיקות, מספרים ואנקדוטות, תתמקדו רגע בנתון הזה. במחצית השניה של משחק מספר 15 ביורוליג העונה, אפשרה מכבי תל אביב ליריבתה לקלוע ב-79 אחוז ל-2 נקודות. כאשר היריבה שלך קולעת באחוזים כאלו, ההסברים הם רק תירוצים. בין אם אחוזי הקליעה הללו הגיעו כתוצאה מבעיה בריבאונד, בעיה בשמירה על הכדור, מאצ'אפים לא נכונים, בחירה בהגנה שאיננה מתאימה ברמה הטקטית, ירידה רעה להגנה או כל סיבה מטופשת אחרת – השורה התחתונה נותרת זהה ומעליבה.

והאמת? זה נשמע די הגיוני, כי מכבי תל אביב היא קבוצה מעליבה.

הטכנולוגיה - בנעל

הפתרון הטבעי לכאב הברכיים קרוב מתמיד - עם החזר מקופ"ח

מוגש מטעם אפוסתרפיה
אם ההנהלה לא מתרגשת מההפסדים, למה שהמאמן יתרגש? ראד(צילום: GettyImages)

כמו קודמו בתפקיד, גם בגאצקיס הגיע למכבי עם השקפה שונה על האופן שבו אמורה להיראות קבוצת 12 שחקני היורוליג. ההיררכיה והרוטציה שהכרנו עד לא מזמן, כולל בשבוע שבו בילה ליובין בתפקיד המאמן הראשי, ספגו זעזוע משמעותי נוסף. בגאצקיס הריץ 11 שחקנים בשלבים מוקדמים של המשחק. בגאצקיס הריץ חמישייה חדשה לגמרי, שכללה את מקל ולנדסברג בפנים ואת ווימס, סמית' וסילי בחוץ. בגאצקיס נתן לארבעה שחקנים שונים לשחק בעמדת הרכז כבר במחצית הראשונה, כולל גאודלוק. בגאצקיס שיחק עם שלושה סנטרים שונים, לרבות ויקטור ראד (זה לא הוא שאמר שראד לא יכול לשחק ב-5?). בגאצקיס ניסה להפריד כוחות בין ווימס לבין גאודלוק ברובו המכריע של המשחק. בגאצקיס נתן לקווינסי מילר, במשחקו הראשון העונה, לשוטט על המגרש קצת יותר מ-14 דקות.

האמת? אחלה של רעיונות. ראוי לו לגמרי, למאמן חדש בקבוצה חדשה, לנסות ולהתנסות. התחלות נועדו בדיוק לשם ניסוי, תהיה וטעיה.

אה, אבל יש בעיה אחת, קטנה. מה זה קטנה? קטנטושית: אנחנו לא מצויים כרגע בתחילתה של עונה. ומכבי תל אביב מצויה על סף הדחה מהיורוליג, הרבה מאוד מחזורים לפני סיומו. ועכשיו זה לא זמן להימורים וניסויים. עכשיו הזמן לנצח. בכוח, במוח, ביושר או בעוקם. ל נ צ ח.

אנחנו יודעים את זה, ההנהלה הצהובה יודעת את זה (כלומר, אנחנו מניחים שזו הסיבה שמאמנים מפוטרים שם מדי חודש בחודשו), אבל לא בטוח שהמאמן החדש הפנים זאת. שלא יובן אחרת – איינארס בגאצקיס איננו אשם במצבה של מכבי תל אביב, חלילה וחס. סביר להניח שהוא בחן את מצבה של הקבוצה בקפידה, מזווית שונה ומרוחקת יותר, והגיע למספר מסקנות מקצועיות. ואולי גם אחת שאיננה מקצועית: יתכן שבגאצקיס הפנים שבמכבי לא מתרגשים מהפסדים, אשר מתקבלים שם בהבנה. בהכנעה. אם הגישה של המועדון לוזרית דיה על מנת לרוץ עם מאמן זמני במשחקים משני עונה (צסק"א ודרושפאקה), אז מדוע שיתרגשו שם מעוד הפסד במגרש חוץ קשה? נו, ואם לא מתרגשים יותר מעוד בומבה, אז למה שלא נתנסה קצת? בשפה השגורה בשלולית, קוראים לזה הבית בוער והסבתא מסתרקת.

יותר מדי ניסויים. לנדסברג(צילום: GettyImages)

אפשר להבין ולקבל תכנית משחק שכוללת שילוב מספר רב של שחקנים בשלב מוקדם של המשחק. זאת, בהנחה שהמאמן מבקש לבחון מי לצדו ומי לא, כאשר החמישייה הנכונה תהיה על המגרש ברגעים החשובים של המשחק. אם נבחן את הלך הרוח של המאמן החדש, על פי ניהול החילופים אמש, קשה להבין כיצד הובילו אותו נתוני המחצית הראשונה למסקנות שהציג לראווה במחצית השנייה.

אם גל מקל הוכרז באמת כרכז ראשון, ולו לערב אחד, תוך שהוא מספק 5 דקות סבירות פלוס, כולל 4 נקודות, 3 אסיסטים, 0 איבודי כדור ומדד יעילות 6 – אז איך ולמה מצא עצמו מוקפא על הספסל עד לחלקו האחרון של הרבע השלישי? ואם, לחילופין, הופעתו בחמישייה הפותחת הייתה גימיק ותו לא (לגיטימי לגמרי), אז מדוע צריכים לחשוש מעבירה שניה בשלב מוקדם?

אם קווינסי מילר משחק במחצית הראשונה כשש דקות וחצי, במסגרתן תורם הוא למדד היעילות מינוס 2 נקודות, אז איך, כמה ולמה חשב הוא שיהיה זה סביר לזרוק אותו למגרש גם בפתיחת המחצית השניה?

אם אנדרו גאודלוק הציג לראווה דקות התקפיות מצוינות בחלק הראשון של המשחק, להבדיל מרגעים טובים פחות בזמן הקצר שבילה בעמדה מספר 1, איך לעזאזל חשב מי שחשב שדווקא בדקות בהן צפויה הקבוצה המקומית להגביר הילוך ולהסתער הגנתית, יוכל גאודלוק להחזיק מעמד כמנהל משחק יחיד? זאת, כאשר החמישייה כוללת רכז (גאודלוק) שאיננו רכז, ווימס שאיננו 2, סמית' שרגיל לשחק ב-4 + קווינסי מילר ו-ויקטור ראד בעמדות הפנים. ואיך, אגב, מוצאת עצמה מכבי בהרכב נטול גאודלוק ו-ווימס בדקות שסגרו עניין?

איך לעזאזל חשב מי שחשב שדווקא בדקות בהן צפויה הקבוצה המקומית להגביר הילוך ולהסתער הגנתית, יוכל גאודלוק להחזיק מעמד כמנהל משחק יחיד?(צילום: GettyImages)

מאמן שמהמר על הרכב כזה, בשלב כזה, במשחק כזה ובסיטואציה כזו הוא בדיוק כזה. מהמר. אחד שמרשה לעצמו להתנסות במשחקים שבהם התנסות איננה אופציה.

בגאצקיס הרבה לדבר בימים המעטים שלו בתפקיד על כך שחשוב לשמור על סדר ומשמעת בהתקפה ולהימנע מאמוציונליות יתר בקבלת ההחלטות. ניהול החילופים שלו במשחקו הראשון ביורוליג היה ההיפך הגמור ממסודר. אנדרלמוסיה נראית כמילה המתאימה יותר. ואמוציונליות יתר? מבט על פרצופיהם הלאים של שחקניו החדשים על הספסל גילה בעיקר בלבול, חוסר הבנה ואפטיות. הבית בוער, חברים וחברות, והסבתא מיואשת.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully