מאמן הסיבוב - דן שמיר (הפועל חולון)
בעוד מאמני הליגה וחלק מאנשי המקצוע היו בקיץ האחרון בווגאס, בהפועל חולון ניהלו מאבקים על השליטה במועדון. רק באמצע יולי קיבל שלמה אייזיק את הבעלות ממיקי דורסמן ומינה את דן שמיר, שהיה צריך להסתדר עם שני שחקנים חתומים בסגל - שלומי הרוש וגוני יזרעאלי. לחולון הייתה נקודת פתיחה רעה מאוד, היא גם הייתה צריכה להסתדר לאורך רוב הסיבוב הזה ללא הזר שסומן כשחקן המפתח שלה, פול דילייני, ושיחקה לא מעט משחקים עם שלושה זרים. כשמסתכלים על נתוני הפתיחה הללו, המאזן של הסגולים, שמונה ניצחונות מ-11 מחזורים, הוא הצלחה כבירה.
על ההצלחה הזאת רשום קודם כל דן שמיר. בעונה שעברה הוא הגיע לחולון לקראת סוף הסיבוב הראשון כדי לשנות את העונה של הקבוצה, ובגלל מכת פציעות ובלאגן כללי כמעט ירד איתה ליגה. העונה הקבוצה של שמיר נראית אחרת לגמרי, משחקת כדורסל חכם ומוכנה כמעט לכל יריבה ואם המומנטום הזה יימשך, היא צפויה לשוב לפיינל פור העונה אחרי ארבע שנים.
שחקן הסיבוב - קאליף וואייט (הפועל חולון)
במשך שנתיים קאליף וואייט היה אחד השחקנים הטובים בליגה, השחקן הכי טוב בהפועל אילת, אבל לא שחקן שמוכיח לאורך זמן שהוא שייך לרמות הגבוהות. זה נבע בעיקר מחוסר עקביות, מהגנה לא טובה ומבחירת זריקות רעה. העונה וואייט הסיר חלק מהמכשולים שעיכבו אותו - הוא הפך להיות המנהיג של הפועל חולון, האיש שלוקח את הקבוצה על הגב ברגעי ההכרעה, וכך ניצח את הפועל תל אביב, בני הרצליה ומכבי חיפה. הדבר החשוב יותר הוא העקביות: אמנם האחוזים שלו משלוש בירידה העונה, אבל בשישה מתוך 11 משחקים הוא קלע יותר מ-20 נקודות, כשפעמיים נוספות קלע 19 ו-17. בניגוד לפתיחות העונה החלשות באילת, הפעם הוא שם מהרגע הראשון, ובגדול.
וואייט עדיין לא שומר גדול, הזריקות שלו לעיתים גורמים למאמן להשתגע, אבל בהיעדרו של פול דילייני הוא השתלט על הפועל חולון והוביל אותה לפתיחת עונה נהדרת. זה לא יהיה הימור גדול מדי לומר שבעונה הבאה הוא כבר ישחק ברמה אחרת.
הישראלי של הסיבוב - כארם משעור (בני הרצליה)
אחרי עונת בכורה טובה למדי בליגת העל, הציפיות מכארם משעור בקיץ היו גדולות מאוד. הפורוורד מנצרת היה אמור להיכנס למשבצת של אחד משני כוכבים ישראלים בבני הרצליה, קבוצה שכיוונה די בגדול עם הליכה לשני למפעלים וסגל חזק, ובעיקר להשתפר. אף אחד לא צפה את ההתפוצצות של משעור, שניצל את העובדה שאבירם זליקוביץ' נעדר מחלקים גדולים של הסיבוב הראשון בשל פציעה, והפך לכוכב הכי גדול בקבוצה.
משעור הוביל את הרצליה לריצה של ארבעה ניצחונות באמצע הסיבוב הראשון, כולל ניצחון ביתי גדול על מכבי תל אביב כשהוא קולע 16 נקודות ומוסיף 17 ריבאונדים. משעור בעיקר הסיר כל סימן שאלה שיש לגביו. הנתון היחיד שגורם קצת לאי נוחות הוא האחוז לשלוש - משעור קלע 9 פעמים מחוץ לקשת מ-51 (17.6 אחוזים) בסיבוב הזה. אם ישפר מעט גם את הנתון הזה, הוא יהיה הישראלי המצטיין גם בסיום העונה.
חמישיית הסיבוב
אבי בן שימול (מכבי ראשון לציון)
סטטיסטיקה: 10.4 נקודות, 5.8 אסיסטים ו-3.1 ריבאונדים ב-31.6 דקות למשחק.
כבר בעונה שעברה אבי בן שימול היה מהסיבות המרכזיות שהובילו את מכבי ראשון לציון לאליפות. העונה השתנתה התמונה עבור בן שימול שהיה השחקן השישי של הכתומים, והפך העונה לישראלי המוביל, כשגם חזרתו של שון דאוסון לא עצרה אותו. לבן שימול הייתה כבר עונה טובה מזאת מבחינת נקודות ואסיסטים, אך לא בהרבה. זה קרה בעונת 2013/14 במדי בני הרצליה, אך הוא נפצע מעיצומה. העונה הוא מוביל את ראשון לציון לפתיחה סבירה ובעיקר בזכותו היא לא בתחתית. היו כבר כאלה שחשבו שיש לו מקום בסגל הנבחרת לקיץ הקרוב, אך בגילו, ספק רב אם זה עוד יכול לקרות.
אנדרו גאודלוק (מכבי תל אביב)
סטטיסטיקה: 16.3 נקודות, 3.1 אסיסטים ו-1.9 ריבאונדים ב-24.5 דקות למשחק.
בניגוד לרוב השחקנים האחרים בחמישיית הסיבוב, מיום שחתם במכבי תל אביב היה ברור שגאודלוק אחד השחקנים הטובים בליגה. הסקורר המצוין, שמילא את התפקיד הזה בכל קבוצה בה שיחק עד היום, הוא בלתי ניתן לעצירה ברמה של ליגת העל. כבר במחזור הפתיחה, כשהוביל את הצהובים לקאמבק גדול בנהריה עם 21 נקודות היה אפשר להבין לאן העונה שלו תלך. גאודלוק מתעלה עם הצגה גדולה אחת לכמה משחקים ובשאר הזמן הוא פשוט טוב ויציב. הוא גם המצטיין של מוליכת הטבלה, שאמנם רחוקה מלהבריק, אבל עדיין במקום הראשון.
קאליף וואייט (הפועל חולון)
סטטיסטיקה: 20.4 נקודות, 4.8 אסיסטים ו-2.6 ריבאונדים ב-34.1 דקות למשחק.
ראה שחקן הסיבוב
כארם משעור (בני הרצליה)
סטטיסטיקה: 13.8 נקודות, 9.4 ריבאונדים ו-1.4 אסיסטים ב-33.1 דקות למשחק
ראה הישראלי של הסיבוב
דריון אטקינס (הפועל חולון)
סטטיסטיקה: 15.8 נקודות, 9.6 ריבאונדים ו-1.1 אסיסטים ב-29.2 דקות למשחק.
ההכנה הלא טובה של הפועל חולון לעונה גרמה לרבים סביב המועדון לחשוב שיש לחתוך את הסנטר האמריקאי שהגיע מליגת הפיתוח של ה-NBA. דן שמיר נשאר רגוע לגבי יכולותיו של אטקינס, שהיה נראה לא רע בשני מחזורי הפתיחה. הפריצה של הסנטר הגיעה במחזור השלישי נגד מכבי תל אביב, אחריה הוא רשם מספרים מדהימים לאורך ארבעה מחזורים - 21.2 נקודות, 12.7 ריבאונדים וחסימה למשחק, ובסך הכל מדד של 30.5 נקודות. מאותו רגע קבוצות התחילו קצת ללמוד את אטקינס, שרשם משחק טוב גם נגד הפועל תל אביב, אך באופן כללי חלה ירידה מסוימת ביכולתו. המבחן הגדול שלו לקראת המשך העונה יהיה לדעת לשחזר את ההצלחה גם כשהיריבות יתרכזו בו.
תגלית הסיבוב - תומר גינת (הפועל תל אביב)
סטטיסטיקה: 5.7 נקודות ו-4.2 ריבאונדים ב-14.5 דקות למשחק
בשלוש העונות האחרונות, מאז פרץ תומר גינת לתודעה במדי נבחרת העתודה, היה ברור כי הפורוורד-סנטר בן ה-22 יעשה את קפיצת המדרגה ויגיע לליגת העל. גינת לא מיהר והתפתח בצורה נהדרת במדי אליצור קרית אתא, בין היתר תחת שרון אברהמי. הקיץ, כשחתם על חוזה ארוך טווח בהפועל תל אביב, היה ברור שהוא יהיה מועמד מוביל לתגלית העונה. לא מעט בשל הפציעה של רביב לימונד, גינת נזרק למים העמוקים בשלב מוקדם. הוא רשם משחקים מצוינים נגד מכבי ראשון לציון (11 ו-6 ריבאונדים), עירוני נהריה (12, 8 ריבאונדים ו-5 אסיסטים) ומכבי אשדוד (12 ו-7 ריבאונדים) ובשאר המשחקים היה בינוני, דבר לגיטימי לשחקן צעיר כמוהו. היציבות עוד לא שם, אך די ברור שבלי ההתאקלמות המהירה שלו לליגת העל, הפועל תל אביב לא הייתה מסיימת סיבוב במאזן חיובי.
השחקן המשתפר של הסיבוב - אדם אריאל (מכבי אשדוד/באר טוביה)
סטטסיטיקה: 7.3 נקודות (35 אחוז לשלוש), 2.5 ריבאונדים ו-1.7 אסיסטים ב-25.2 דקות למשחק.
מספיק להסתכל על המספרים של אדם אריאל בעונה שעברה בחולון כדי להבין את הבחירה בו - 2.8 נקודות, 1.7 ריבאונדים ו-0.4 אסיסטים ב-14.8 דקות למשחק, כולל מדד שלילי ממוצע של 0.3-. היו לא מעט מועמדים ראויים לפרס הזה - תמיר בלאט, עידן זלמנסון וגם יחזקאל סקוורר. ועדיין, אריאל בינתיים רחוק מהשחקן שבליגת העל ניבאו שיהיה. הקליעה כבר שם, הקשיחות וההגנה גם כן, וכדי להיות שחקן מוביל בליגה הראשונה הוא צריך להוסיף עוד אלמנטים למשחק שלו, שיעזרו לאשדוד להימלט מאימת הירידה.