הקרב בין דורטמונד ללגיה ורשה הניב שיא של 12 שערים בליגת האלופות, וזה הזמן להיזכר בכמה משחקים מטורפים מההיסטוריה, אשר ערכם הספורטיבי היה גבוה יותר.
עוד בנושא:
הישרדות, פרק ההזיה: קרב הירידה הכי מכור בהיסטוריה
שיא השערים המטורף, התקדים המדהים של לסטר, הרגע הגדול של קין
ספורטינג - ריאל 2:1, סביליה - יובנטוס 3:1, דורטמונד - לגיה 4:8
ברזיל פולין 5:6 (סיבוב ראשון במונדיאל, 1938)
הדרמה המופלאה הזו היא גם המשחק היחיד בתולדות טורנירי הנבחרות הגדולים בו שחקן הבקיע רביעייה והפסיד. הכבוד שייך לארנסט וילימובסקי, סקורר אימתני שקיבל זמן קצר לאחר מכן אזרחות גרמנית וייצג את גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה. עבור הפולנים, היה זה המשחק הראשון אי פעם במונדיאל, אבל ההכנות לא היו מזהירות המועדונים סירבו לשחרר את השחקנים החובבים מראש, ומחנה האימונים של המאמן יוזף קאלוז'ה ארך שבוע בלבד. למרות זאת, הם האמינו ביכולתם להפתיע את ברזיל הפייבוריטית בגשם השוטף בשטרסבורג, וכורי פחם פולנים רבים הגיעו לצפות בהתמודדות.
המחצית הראשונה הייתה בשליטה של הדרום אמריקאים אשר ירדו להפסקה ביתרון 1:3, אבל וילימובסקי נכנס לפעולה והשווה ל-3:3 עם צמד בזק. ז'וזה פראסיו העלה את ברזיל ל-3:4, אולם וילימובסקי חגג שלושער דקה לסיום וכפה הארכה. אז הגיע הזמן של לאונידס, החלוץ המרכזי של הסלסאו, שאיבד בשלב זה נעל על המגרש הבוצי, אבל זה לא הפריע לו להבקיע פעמיים ולהשלים שלושער משלו. השער הרביעי של וילימובסקי בדקה ה-119 הגיע מאוחר מדי. הפולנים חזרו הביתה אחרי משחק אחד בלבד, ברזיל המשיכה עד חצי הגמר ונכנעה לאיטליה, ולאונידס הוכתר למלך השערים עם שבעה כיבושים.
אוסטריה שווייץ 5:7 (רבע גמר מונדיאל, 1954)
קצת מוזר, אבל את השביעייה ספגה הנבחרת שהודרכה על ידי קארל ראפאן, שהיה מאמן הגנתי יחסית לתקופתו ונחשב לממציא שיטת המנעול אשר התפתחה לימים לקאטנאצ'ו האיטלקי המפורסם. ראפאן היה אוסטרי, אבל עבד כל חייו בשווייץ, וב-1954 קיווה לזכות בגביע העולם הביתי. לרוע מזלו, הוא פגש ברבע הגמר את נבחרת מולדתו, והקרב שנערך בלוזאן בחום של 40 מעלות סיפק את אחד התסריטים ההזויים ביותר שידע הכדורגל אי פעם.
שווייץ הבקיעה שלושה שערים תוך ארבע דקות ועלתה ל-0:3, כי השוער האוסטרי קורט שמיד סבל ממכת חום ונזקק לטיפול רפואי ועיסוי על מנת להמשיך. אוסטריה, עם מאמן העל לעתיד ארנסט האפל בקישור, הגיבה עם חמישה שערים תוך תשע דקות והפכה את התוצאה ל-3:5 כבר בדקה ה-34. עד ההפסקה הספיקו השווייצרים לכבוש שער נוסף, בעוד האוסטרים החמיצו פנדל. עם תשעה שערים, זו הייתה ונותרה המחצית הפוריה ביותר בתולדות המונדיאל. במחצית השנייה לעומת זאת, נכבשו שלושה שערים בלבד, אולם גם 12 הכיבושים בסיכום הם שיא כל הזמנים.
אחרי החגיגה הגדולה, הובסה אוסטריה בחצי הגמר 6:1 בידי מערב גרמניה.
ריאל מדריד פרנקפורט 3:7 (גמר גביע האלופות, 1960)
יותר מ-127 אלף צופים נדחסו לאצטדיון האמפדן בגלאזגו. זהו שיא כל הזמנים, והוא כלל לא מפתיע ריאל מדריד עם הרכב הכוכבים המופלאים משכה קהל בכל מקום אליו הגיעה. אחרי שזכתה בארבעת הטורנירים הראשונים של גביע האלופות, היא חלמה על תואר חמישי, ובחצי הגמר גברה פעמיים על ברצלונה בקרבות טעונים שהובילו לעזיבתו של מאמן הקטלאנים הלניו הררה. אחד האוהדים הנלהבים היה אלכס פרגוסון בן ה-18, שרצה לראות את אלפרדו די סטפאנו ופרנץ פושקאש. בפתיחה הוא חזה דווקא באלופת גרמניה מנסה לחולל סנסציה.
לפרנקפורט הייתה קבוצה מצוינת, חוליית ההתקפה שלה העבידה את שוער ריאל רוחליו דומינגס, עד שריכארד קרס הכניע אותו בדקה ה-18. כאן הסתיים חלקו של האנדרדוג בהצגה, והספרדים השתלטו על העסק. די סטפאנו חגג עם שלושער, אבל פושקאש שם אותו בצל עם רביעייה, גם אם אחד מהם נכבש בפנדל מפוקפק למדי. המאסטרו ההונגרי נמוך הקומה אפילו הבקיע בנגיחה, וזה היה מחזה נדיר. ריאל ירדה למחצית ביתרון 1:3, הגדילה אותו ל-1:5 עד הדקה ה-60, ואז אפשרה לעצמה להוריד את הרגל מהדוושה. כך התכבד ארווין שטיין בצמד, והתבוסה הייתה נסבלת קצת יותר. זה היה המשחק שקיבע את מעמדה של ריאל מדריד של סוף שנות ה-50' כקבוצה הטובה ביותר באירופה בתודעה ההיסטורית. מאז, אף קבוצה לא שלטה ביבשת באופן כה אבסולוטי, ולא הציגה עליונות מסוג זה במשחק גמר.
בוכום באיירן מינכן 6:5 (בונדסליגה, 1976)
הכדורגל הגרמני של שנות ה-70' וה-80' סיפק מותחנים מרתקים רבים מאוד, וכל אחד מהם ראוי לכתבה נפרדת. אולי זה גם יקרה בעתיד, אבל בינתיים זו לא סקירה על הבונדסליגה, והיה צריך לבחור דרמה אחת לרשימה שלנו. המהפך המדהים של באיירן בבוכום זכה, אם כי זה היה ממש לא קל.
ספ מאייר זכור כאחד השוערים הטובים בתקופתו, אך למעשה הוא אוברייטד. כוכב באיירן מינכן סבל מחוסר יציבות, וספג לא פעם תבוסות כואבות. באוקטובר 1976, למשל, ניצחה שאלקה את הבווארים 0:7 במינכן! חודש וחצי קודם לכן, עמדה באיירן בפני תבוסה נוספת במגרשה של בוכום הצנועה. עם פרנץ בקנבאואר וגאורג שוורצנבק המהוללים בהגנה, היא ספגה שלישייה במחצית הראשונה.
הארי אלברכט, חלוץ אלמוני שישב על הספסל, הוזעק לדשא בגלל פציעה של חברו בתחילת ההתמודדות, והדהים אפילו את עצמו עם צמד לפני ההפסקה. כאשר בוכום עלתה ל-0:4 בדקה ה-53, ההשפלה נראתה מושלמת. 22 דקות בלבד מאוחר יותר, באיירן כבר הובילה 4:5, משערים של קרל היינץ רומניגה הצעיר, שוורצנבק, אולי הנס וצמד של גרד מולר. יוזף קאצ'ור השווה ל-5:5 בדקה ה-80, אבל הנס השלים את הטירוף עם שער ניצחון בדקה ה-89. אגב, את עונת 1976/77 סיימה באיירן במקום השביעי, עם 65 שערי חובה ב-34 משחקים מאזן מוזר עבור קבוצה שהניפה את גביע האלופות בשלוש העונות הקודמות. בוכום שרדה בליגה על חודה של נקודה.
אורדינגן דרזדן 3:7 (רבע גמר גביע המחזיקות, 1986)
הגרמנים משוכנעים שזה הקאמבק הגדול בתולדות המפעלים האירופיים, ויש בזה משהו. המאבק הפיקנטי בין באייר אורדינגן, שזכתה בגביע היחיד בתולדותיה ב-1985, לדינאמו דרזדן, האימפריה ממזרח גרמניה, נראה גמור הרבה לפני שריקת הסיום במשחק הגומלין.
דרזדן הייתה הפייבוריטית הברורה. מאמנה היה קלאוס זאמר, איש מקצוע מוערך שקידם באותה עונה לסגל הראשון את בנו הג'ינג'י מתיאס, רק בן 18. החלוץ המצטיין היה אולף קירסטן בן ה-20. הייתה זו קבוצה נהדרת, שניצחה בביתה 0:2 במשחק הראשון, והובילה 1:3 בהפסקה באורדינגן. 1:5 בסיכום עם שלושה שערי חוץ מה יכול להיות בטוח מזה?
ואולם, מתיאס זאמר נפצע בשלב מוקדם של המשחק, ובמחצית נאלצה דרזדן להחליף גם את השוער הראשון ברנד יאקובובסקי. זה לא הצדיק את הקריסה, אבל היא הגיעה. המארחת הייתה זקוקה לחמישה שערים כדי לעלות, והשיגה אותם תוך 21 דקות של שכרון חושים. כאשר וולפגנג שפר הבקיע את השביעי של אורדינגן בדקה ה-86 והבטיח את העליה המדהימה, 22 אלף האוהדים ביציעים פשוט יצאו מדעתם. התקשורת המקומית הגדירה את הערב כנס של ממש, וגם היום, בחלוף 30 שנה, המשחק הזה גורם לצמרמורת אצל כל מי שראה אותו.
בחצי הגמר נתנה אורדינגן פייט ענק לאתלטיקו מדריד, אבל הפסידה פעמיים. בימים אלה, למרבה הצער, היא משחקת בליגה החמישית.
מונאקו לה קורוניה 3:8 (שלב הבתים בליגת האלופות, 2003)
עד אתמול, היה זה המשחק הפורה ביותר בליגת האלופות. בניגוד אתמול, דבר לא בישר את מבול השערים הרי שבועיים בלבד לפני הקרב בנובמבר 2003 ניצחה לה קורוניה את מונאקו בריאסור בתוצאה השגרתית 0:1. הספרדים, עם חבייר אירורטה המצוין על הספסל, נהנו מהגנה מאורגנת ביותר. בעודם נאבקים על תואר האליפות ומסיימים במקום השלישי, הם ספגו 34 שערים בלבד ב-38 משחקים. מדוע חלה ההתפרקות בנסיכות? אף אחד לא ידע להסביר, אבל ההשפלה הייתה כואבת במיוחד.
זה התחיל כבר בדקה השנייה עם שער נהדר של ז'רום רוטן, ומונאקו לא הסתכלה לאחור. עד הדקה ה-30 הייתה התוצאה 0:4 בזכות כיבוש של לודוביק ז'ולי וצמד של דאדו פרשו. לה קורוניה ניסתה לבצע קאמבק עם שני שערים מהירים, אבל פרשו קבע 2:5 בזמן פציעות של המחצית הראשונה, והחגיגה נמשכה ביתר שאת אחרי ההפסקה. פרשו הקרואטי, במשחק הגדול בחייו, השלים רביעייה, והתוצאה הסופית נקבעה כבר בדקה ה-67. לו רק היו מנצלים טוב יותר את 23 הדקות הנותרות, דורטמונד ולגיה לא היו שוברות את השיא.
בסופו של דבר, שתיהן עלו משלב הבתים על חשבון איינדהובן, ונעצרו על ידי פורטו בשלבים המתקדמים ביותר. לה קורוניה הפסידה לז'וזה מוריניו 1:0 בסיכום שני המשחקים בחצי הגמר. מונאקו של דידייה דשאן הדיחה את ריאל מדריד וצ'לסי, אבל הובסה 3:0 בגמר.