"יש לי כבוד עצום לג'ורדי ברתומאו, אבל היורוליג רוצה שנהיה כמו ה-NBA ומצפה שנשחק כמעט בלי הפסקה, בזמן שהיא לא מספקת לנו את התנאים שיש לקבוצות ה-NBA", קונן לאחרונה מאמן ברצלונה, יורגוס ברצוקאס. "לא נותנים לשחקנים את הזמן להתאושש בין המשחקים. הלחץ באירופה שונה מאשר בארה"ב, וכל הפסד כאן הוא כמו הלוויה. גם הנסיעות קשות. אני מרגיש שהמשחק יוצא מהשליטה שלנו, המאמנים. אין זמן להתאמן, לעבוד על דברים ולהשתפר, אלא רק להתכונן מנטלית לכל משחק. אני צריך להיות יותר פסיכולוג מאשר מאמן. זה לא מצב נורמלי".
בדבריו, הצטרף ברצוקאס לטרנד החדש של המאמנים ביורוליג: להתלונן על לוחות הזמנים הבלתי אפשריים לכאורה שהביא עמו הפורמט החדש של המפעל. ארז אדלשטיין היה בין חלוצי המתרעמים, אחר כך הצטרפו אליו דיוויד בלאט וז'ליקו אוברדוביץ', ועד היום כמעט שלא נותר מאמן שהצליח להימנע מהבעת טרוניה כזו או אחרת.
החודש הראשון של העונה המפרכת הסתיים, ושבעה מחזורים כבר מאחורינו. אנחנו בעיצומו של המחזור הכפול השני - שיתאפיין הערב ומחר בלא מעט משחקי דרבי מקומיים (בטורקיה, ביוון ובספרד) שנועדו להקל את עומס הנסיעות על הקבוצות בלו"ז הצפוף. זו העת לבחון מקרוב את ההשפעות שכבר ניכרות על הענף.
עוד בנושא:
גאודלוק ולנדסברג התאמנו, ראד דרוך לקראת קאזאן
גל מקל מאוכזב ומאכזב, גאודלוק ולנדסברג יצאו לקאזאן
הערב שבו מכבי תל אביב למדה על עצמה: תובנות מהניצחון מול פנרבחצ'ה
1. המסעות בדרכים
"עכשיו חזרנו בפעם השלישית העונה ממשחק באיסטנבול", אומר לוואלה! ספורט מאמן צסק"א מוסקבה, דימיטריס איטודיס, שספג אמש (רביעי) את הפסד הבכורה שלו העונה מול דרושפאקה. "רק בחודש אוקטובר נסענו גם לקרסנויארסק, לסראטוב, לאסטנה שבקזחסטן ואחר כך לאתונה. אנחנו טסים המון, הייתה לנו גם נסיעה של שמונה שעות באוטובוס. ברור שיש לדברים האלה השפעה".
לאיטודיס יש לפחות במה להתנחם: לצסק"א, בדומה לכל קבוצה ב-NBA, יש מטוס חכור משלה, שמאפשר לאנשיה להיות אדונים ללוחות הזמנים של עצמם ולהימנע מטיסות קונקשן, מלילות נטולי שינה וממסעות ממושכים יתר על המידה. אלא שיש עוד קושי שבו נתקלים האירופים בדרכים: בשונה ממה שקורה בארה"ב, הקבוצות צריכות לעבור בכל נסיעה מחדש ביקורות דרכונים והן מתעכבות לא מעט בכל פעם שהן עוברות ממדינה למדינה.
2. ניהול הזמנים
לא רק הביקורים התכופים בדיוטי פרי מסמלים את המראה החדש של הכדורסל ביבשת הישנה. מה עם העומס שחווים השחקנים על המגרש? שיין לארקין, רכזה האמריקאי של באסקוניה, שיחק עד כה יותר מכל אחד אחר - 437 דקות (220 ביורוליג ו-217 בליגה הספרדית). אפילו מלך הדקות ב-NBA, דמיאן לילארד, שיחק פחות ממנו.
ואם לארקין, שחקן של 22 דקות למשחק אשתקד בברוקלין נטס, רגיל לעומסים הללו - מה יגידו הכוכבים המקומיים, ששמרו פחות או יותר על ממוצעי דקות דומים, וזו בדיוק הבעיה שלהם? סרחיו יול מריאל מדריד כבר צבר בקילומטראז' יותר מ-100 דקות לעומת אלו שהיו לו בתקופה המקבילה בעונה שעברה; ואסיליס ספאנוליס בן ה-34 שיחק 51 דקות יותר מאשתקד, וזה עוד אחרי שנח לחלוטין באחד ממשחקי הליגה של אולימפיאקוס ביוון; אנטה טומיץ' מברצלונה הוסיף 61 דקות למאזנו.
למי שההבדלים הללו נראים בעיניו זניחים, חשוב להדגיש: מדובר בחודש אחד בלבד. אם המגמה תישמר, הפערים רק ילכו ויתגברו. זאת, כמובן, מתוך תקווה שהכוכבים יוכלו להמשיך ולשחק, ולא יושבתו בגלל פציעות. ברצלונה כבר הספיקה לאבד את חואן קרלוס נבארו, את פאו ריבאס, את ג'סטין דולמן ואת ויקטור קלאבר, קאזאן נותרה ללא קוטי קלארק ואנטון פונקראשוב, וגם קבוצות אחרות איבדו למספר שבועות את שחקניהן החשובים ביותר (בוגדן בוגדנוביץ' בפנרבחצ'ה, אנדראה ברניאני בבאסקוניה ומילאן מצ'באן במילאנו, למשל).
"בכל משחק יש לפחות שלושה או ארבעה נעדרים, ואני לא מדבר על השחקן העשירי, אלא על הכוכבים הגדולים ביותר", הלין לאחרונה מאמנה האיטלקי של באמברג, אנדראה טרינקיירי. ברצוקאס שם את האצבע על מאפיין אחר: "הפציעות מתרחשות בעיקר בקבוצות מהליגות הבכירות יותר, שהן גם פיזיות מאוד, כמו ספרד, טורקיה וה-VTB". עוזר מאמן פנאתינייקוס, דיאמאדיס פנאיוטופולוס, מוסיף בשיחה מאתונה כי "באיזשהו שלב תתחיל להצטבר עייפות אצל השחקנים, ואנחנו לא באמת יודעים איך כל זה ישפיע על היכולת שלהם".
איטודיס, אלוף אירופה המכהן, חושש בדיוק מהתופעות הללו ושומר על חלוקת העומסים של כוכביו. הוא העלה את ניהול הזמנים בצסק"א לדרגת אמנות, ומה שקורה בקבוצה שלו מנוגד לחלוטין למצבם של יול, ספאנוליס וטומיץ', שהובאו כאן כדוגמאות אקראיות. מילוש תאודוסיץ' שיחק עד כה דקה אחת פחות מאשר בזמן המקביל בעונה שעברה; המחשבון לא התקלקל גם במקרה של ננדו דה קולו - שלפני שנה עמד על 277 דקות וכעת יש באמתחתו רק 269.
"אנחנו מבצעים המון שינויים, ומנסים לתת לשחקנים המרכזיים לנוח במשחקים מסוימים", מסביר איטודיס. "הופענו עד עכשיו בחמישה משחקים בליגת ה-VTB. לשניים מהם עליתי בלי ננדו, ובשניים אחרים השארתי את מילוש בחוץ. למעשה, רק במשחק אחד השתמשתי בשניהם יחד. אני מנסה לחלק את הזמן בין כולם, לתת אחריות גם לשחקנים האחרים. אתה מגיע לא פעם למצבים שאתה משחק כמעט יום אחרי יום, ואתה חייב להשתמש ברוטציות שונות כדי להתמודד עם זה".
עוזר מאמן אולימפיאקוס, כריסטוס מרמרינוס, מסביר מדוע הוא וחבריו לצוות המקצועי, המאמן יאניס ספירופולוס והעוזר הנוסף מילאן טומיץ', מתקשים לאפשר לספאנוליס לנוח לקראת ההמשך: "אנחנו מנסים לתת לכוכבים לנוח ורוצים שזה יקרה יותר, אבל הליגה ביוון השתפרה, פאוק ואריס סלוניקי התחזקו, ואתה לא יכול להרשות לעצמך לעלות מולן בהרכב חלש יותר. מה גם שבמקרים רבים, מי שנכנס לפורמה ביורוליג עושה זאת בעקבות הופעה טובה בליגה".
אל מול השמות הללו בולטת הצטיינותו המפתיעה משהו מצד הכוכב הוותיק וה"פציע" של מכבי תל אביב, דווין סמית'. בעונה שעברה, עד אמצע חודש נובמבר, עבר הפורוורד לא פחות מ-303 דקות על הפרקט ביורוליג ובליגת העל; העונה, משלא נרשם לזירה המקומית, הוא עומד על 202 בלבד. את התוצאה כמעט מיותר להזכיר, אבל רק כמעט: בגיל 33 רושם סמית' את פתיחת העונה היציבה, הסולידית והטובה ביותר שידע מאז נחת באירופה לפני שבע שנים.
3. הלחץ מכל משחק
כפי שהעיד ברצוקאס בדרכו המוקצנת, "באירופה, כל הפסד הוא כמו הלוויה", אבל אפשר היה לחשוב שבעונה המתפרסת על פני 30 מחזורים מובטחים - תהיה ירידה במפלס הלחץ. הרי בניגוד לשלבים הקצרים שהונהגו בשנים עברו, כעת אין עוד כותרות על משחק של להיות או לחדול, אין משחקים ספציפיים שחורצים גורל של עונה שלמה ומעמידים את המפסידה בפני סכנת הדחה ממשית. האם המאמנים ביבשת לא הפנימו את השוני ולא השכילו להירגע מעט?
מרמרינוס הוא כנראה עוזר המאמן הוותיק ביותר ביורוליג. הוא מכהן בתפקידו באולימפיאקוס מאז 2004, עבד תחת דושאן איבקוביץ', פיני גרשון, יונאס קזלאוסקאס, פנאיוטיס יאנאקיס, ברצוקאס ואחרים, והוא מסביר מדוע דווקא השיטה הקיימת מלחיצה יותר.
"אין זמן לתקופות משבר", אומר מרמרינוס. "כשהיה שלב ראשון של עשרה מחזורים, ורק בינואר הגעת לטופ 16 מול הקבוצות הטובות באמת, היו לך שלושה חודשים להתחבר, להכיר, לנסות דברים, לתת לשחקנים להתאושש ולנוח, לחוות חבלי לידה. תסתכל על העונה שעברה: כל המועדונים הגדולים, פרט למכבי תל אביב, עברו לשלב השני, ולא משנה בכלל מה הם עברו בדרך. אפילו מכבי, שפתחה את העונה עם ניצחון אחד ושישה הפסדים, הגיעה בחיים למחזור הנעילה והייתה רחוקה שלושה סלים מהעפלה. גם אנחנו באולימפיאקוס, היינו ב-2012 עם רגל וחצי מחוץ לטופ 16, אבל שרדנו והמשכנו עד לזכייה בגביע אירופה בלונדון".
- ועכשיו? גם אם הפסדת בשלושה או ארבעה משחקים, עדיין נותרו לך 23 מחזורים. זה מספיק זמן כדי להתאושש ולחזור.
"זה נכון, אבל עכשיו אתה סוחב איתך כל תוצאה לאורך כל העונה. התחושה היא שכל סל חשוב. ארז אדלשטיין יכול להעיד על זה, הוא פוטר אחרי שני משחקים. אתה מתמודד כבר מהרגע הראשון מול הקבוצות הטובות ביותר. אין זמן לבנות, אין זמן להתחבר, ולא נעים להגיד, אבל גם אין כל כך זמן להיפצע".
פנאיוטופולוס מסכים עם יריבו המושבע: "העונה הזו שונה מכל מה שהכרנו לפני כן, וניהול הזמנים הפך מאוד חשוב. אתה חייב לדעת להתגבר במהירות על התוצאות: לחזור לקרקע אחרי ניצחון או לשכוח מהפסד כואב. מכיוון שיש פחות זמן להתאמן, התגברה המשמעות של תדרוכי הווידאו. שם, בחדר, מול השחקנים, אתה חייב למצוא דרך להעביר את המסרים ולגרום להם לחלחל ולבוא לידי ביטוי במגרש. לא רק בהתאמות הטקטיות ליריבות, אלא גם בהערות לגבי הטעויות שהשחקנים שלנו ביצעו".
4. הנקודות
וזה מוביל לנקודה אחרת, חיובית מאוד, בכל הקשור לפורמט החדש: קצב הקליעה. עד כה עומד הממוצע לקבוצה על 82 נקודות במשחק. מאז היווסדה של היורוליג והתאגדותם של מועדוני העילית תחתיה בעונת 2001/02, לא היה סקור כל כך גבוה בשבעת המחזורים הראשונים. בתקופה המקבילה בעונה שעברה קלעה כל קבוצה 76 נקודות בלבד, כלומר - בכל משחק העונה נקלעות 12 נקודות יותר ממה שהיה אז. וזה הבדל עצום.
- מה הסיבות לעלייה המשמעותית שאנחנו רואים העונה במספר הנקודות?
איטודיס שולח עקיצה לקבוצות ה-NBA: "אני חושב שהשינויים בפורמט הביאו לשיפור בשטף ההתקפי, אבל זה לא רק הם. הקבוצות מכבדות את המשחק, מגיעות בכל ערב בשיא הרצינות, ולא תראה אותן שומרות כוחות לקראת העתיד ומאטות את הקצב בעונה הסדירה. כל משחק הוא כמו גמר".
מרמרינוס: "מוקדם לנתח את התופעה הזאת, ויכולים להיות לה לא מעט נימוקים. אחד מהם הוא החוק לשריקת עבירה בלתי ספורטיבית נגד שחקן שעוצר התקפה מתפרצת. סיבה אחרת: יש העונה ביורוליג יותר שחקנים איכותיים שמתמחים בקליעה לשלוש. יכול להיות גם שבהיעדר משאב הזמן, יש לקבוצות פחות אפשרויות לבצע שינויים טקטיים בהגנה ולהתאים אותם ליריבות".
פנאיוטופולוס: "הרבה שינויים חלו במשחק והביאו לתוצאה הזו. יש יותר אחד על אחד, הכדורסל מתאפיין ביותר ריצה וביותר מהירות. השאלה היא אם העלייה הזו בקצב קליעת הנקודות תישמר גם בשלבים המתקדמים יותר של העונה, כשהעייפות תתחיל לדבר".
יורוליג 2016/17
קבוצה משחקים נצחונות הפסדים סלים נקודות 1 ריאל מדריד 30 23 7 2353-2585 53 2 צסק"א מוסקבה 30 22 8 2387-2617 52 3 אולימפיאקוס פיראוס 30 19 11 2227-2338 49 4 פנאתינייקוס אתונה 30 19 11 2232-2326 49 5 פנרבחצ'ה 30 18 12 2244-2286 48 6 אנאדולו אפס 30 17 13 2512-2521 47 7 באסקוניה 30 17 13 2376-2445 47 8 דרושאפקה 30 16 14 2367-2373 46 9 הכוכב האדום 30 16 14 2204-2209 46 10 ז'לגיריס קובנה 30 14 16 2391-2350 44 11 ברצלונה 30 12 18 2242-2142 42 12 גלאטסראי 30 11 19 2475-2345 41 13 באמברג 30 10 20 2430-2397 40 14 מכבי תל אביב 30 10 20 2509-2341 40 15 יוניקס קאזאן 30 8 22 2425-2298 38 16 מילאנו 30 8 22 2621-2422 38