נושאים חמים

תומאס מולר צודק: נבחרות כמו סן מרינו חייבות לעבור סינון במוקדמות

בצפון אמריקה, אפריקה ואסיה מסננים, גם בליגת האלופות. רק במוקדמות המונדיאל באירופה וביורו מקבלים הטבחים והנגרים מסן מרינו ואנדורה צ'אנס לשבור רגליים לכוכבים, ועוד חושבים שמגיע להם. יוכין מסביר למה חובה להפסיק את הפארסה

הגיע הזמן! תומאס מולר שם את הדברים על השולחן ואמר בפה מלא משהו שנחשב, משום מה, ללא פוליטיקלי קורקט – המשחקים בין הנבחרות החזקות ביותר לנבחרות החלשות ביותר נעדרים כל ערך ספורטיבי ולא צריכים להתקיים. תגובת דובר סן מרינו, שניסה להיות שנון ולא ממש הצליח, זכתה לתהודה רבה בתקשורת וברשתות החברתיות, וחלוץ באיירן מינכן הואשם בהתנשאות. בפועל, הוא צודק לחלוטין, ואין לו שום כוונה להשתחצן. הוא פשוט לא רוצה לסכן את בריאותו לשווא, ולא חושב שצריך לדרדר את כדורגל הנבחרות לפארסה.

וכה אמר מולר: "אני לא מבין מה הטעם לקיים משחקים כה לא מאוזנים בהתחשב בלוח הזמנים הצפוף. אני מבין שזה מיוחד עבורם לשחק נגד אלופי העולם, ושהדרך היחידה להתגונן היא באמצעות תיקולים חריפים. עם זאת, אני תוהה אם הדבר לא מהווה סיכון מיותר". קרל היינץ רומניגה הסכים והדגיש: "לסן מרינו אין קשר לכדורגל מקצועני".

וזה הרי נכון. לסן מרינו אין שום סיכוי להתמודד מול גרמניה. שחקניה יכולים רק לכסח את כוכבי היריבה בזמן שהם סופגים שישייה או שמינייה. בדרך לניצחון הוודאי במשחק שאיש לא מעוניין לראות מולר באמת מסכן את רגליו. מובן מאליו שפציעה קשה אפשרית בכל משחק נתון, אך הסיכוי לכך גדל משמעותית במפגשים מול שחקנים חובבים נטולי כישרון ונטולי יכולת, נגרים ומכבי אש במקצועם. ואם המשחק מתקיים על משטח באיכות ירודה, אזי הסיכון מאמיר עוד יותר. זה נכון במיוחד לגבי אנדורה, שמקיימת את משחקיה על דשא מלאכותי גרוע במיוחד, בעוד שחקניה ידועים באלימות. הם מבצעים עבירות גסות, סופגים כרטיסים צהובים ואדומים רבים, ועושים הכל כדי להוציא את היריבים מכליהם. העובדה כי משחקים אלה מתקיים מהווה זלזול מוחלט בענף ובשחקנים המקצועיים.

דווקא התגובה של דובר סן מרינו שחצנית ותלושה מהמציאות. "המשחק נועד להוכיח שהכדורגל לא שייך לבקנבאואר ורומניגה אלא לכל מי שאוהב את המשחק, כולל אותנו, בין אם זה מוצא חן בעיניך או לאו", נכתב שם. ובכן, גם אני אוהב את המשחק, לא פחות מאנשי סן מרינו, אבל תומאס מולר לא יבוא לשחק איתי בשכונה. מדוע מכריחים אותו לנסוע לאיצטדיון הזניח בעיירה סרבאלה? כי סן מרינו היא מדינה עמצאית באירופה, וסבורה מתוקף כך שיש לשחקניה זכות לנסות לפצוע את השחקנים הטובים בתבל. למה בעצם? רק כי היה להם המזל להיוולד בעיירה "הנכונה" מבחינה פוליטית?

עוד בנושא

גספרוני בראיון למדור הפודיום: "מוכן לשתות בירה גרמנית עם מולר"
בסן מרינו ענו בתקיפות לביקורת של תומאס מולר על המשחק מולם
לא כוחות: גרמניה ניצחה 0:8 בסן מרינו במוקדמות מונדיאל 2018

אילקאי גונדואן שחקן נבחרת גרמניה מול תומאסו זאפרני שחקן נבחרת סן מרינו (AP)
הסיכון בפציעה גדול יותר מול חובבים נטולי כישרון (צילום: AP)

צדק אבסולוטי? תשאלו את הבאסקים ואת היוגוסלבים

הרי פוליטיקה היא שם המשחק כאן. החלוקה למדינות שרירותית ביותר, ואנשים שאוהבים כדורגל הרבה יותר מהטבחים של סן מרינו לא מקבלים הזדמנות לשחק כדורגל בינלאומי. נבחרת חבל הבאסקים היתה יכולה להיות מועמדת אמיתית להגיע לשלבים הגבוהים ביותר באליפות אירופה. לשחקניה בעיה קטנה אחת – אין לחבל הבאסקים נבחרת רשמית, כי הוא חלק מספרד. לעומת זאת, מסיבות היסטוריות יש נבחרות אנגליה, סקוטלנד, וויילס וצפון אירלנד, על אף שלא מדובר במדינות – אלה המרכיבים של הממלכה הבריטית המאוחדת.

המפה הפוליטית משפיעה מאוד על סיכויי השחקנים לייצג נבחרות על הבמה הבינלאומית. למה לא לתת לכל מחוז בברזיל נבחרת? הרי כל אחת מהן תוכל לזכות במונדיאל. לפני התפרקות ברית המועצות, רק הבלארוסים, הארמנים, הגאורגים והאוזבקים הטובים ביותר קיבלו זימון לנבחרת. בודדים ממש, יחידי סגולה. מאז 1991 מאות בלארוסים שיחקו מול הנבחרות הטובות ביותר, ולא בגלל שהם טובים יותר מהדורות הקודמים. הנקודה מתחדדת אף יותר בכל הקשור ליוגוסלביה המאוחדת. תארו לעצמכם כמה כישרונות סרבים, קרואטים, סלובנים, בוסנים ומונטנגרים נהדרים מעולם לא לבשו את מדי נבחרת יוגוסלביה במשך עשורים ארוכים – פשוט כי יש הגבלה של 11 שחקנים על המגרש. כעת לכל אומה יש נבחרת נפרדת, ואפילו קוסובו הצטרפה לא מכבר לרשימה.

האם יש בכך צדק? האם המצב הנוכחי עדיף? אם אתם סבורים שכן, תקדישו דקה של מחשבה לכוכבים של מזרח גרמניה. פעם היתה להם נבחרת לאומית, ועכשיו אין. הסיכוי של שחקן שנולד בדרזדן או ברוסטוק לשחק כדורגל בינלאומי ירד פלאים בהשוואה לשנות ה-70' או ה-80'. האם גם זה צודק? התשובה הפשוטה היא שאין כאן צדק אבסולוטי. אין ולא יכול להיות. המציאות הפוליטית כופה על הכדורגל חוקים מסוימים, והוא חייב להתיישר לפיהם. בישראל מכירים זאת טוב מכולם, כי – בינינו – אנחנו לא באמת נמצאים באירופה. אופ"א העניקה לנו חברות מסיבות פוליטיות, ויש שיכולים לטעון לחוסר צדק גם בעניין זה.

שחקני נבחרת ישראל חוגגים (AP)
מגיע להם להיות באירופה? שחקני נבחרת ישראל (צילום: AP)

מקסיקו לא משחקת מול איי קיימן

כעת, בהינתן המצב הפוליטי הנוכחי, נשאלת השאלה כיצד יש לנהוג בסן מרינו, אנדורה, מלטה ודומיהן. ברור שחייבים, בלית ברירה, לאפשר לנבחרותיהן להשתתף במוקדמות גביעי עולם ואליפויות אירופה, אבל האם הן באמת צריכות להיות מוגרלות מול הנבחרות החזקות ולהרביץ לתומאס מולר כי "הכדורגל שייך לכולם" כהגדרתן. ובכן, התשובה שלילית, והפארסה הזו מתקיימת, באופן מקומם, אך ורק באירופה.

תסתכלו על מוקדמות המונדיאל בצפון אמריקה, למשל, ותתפלאו לראות שהנבחרות באיזור חולקו לארבעה דרגים. 16 הנבחרות החלשות ביותר, כגון ברמודה, איי קיימן, בליז, ברבאדוס וניקרגואה, נכנסו לפעולה עוד בינואר 2015, שיחקו זו מול זו, ומחציתן הודחו כבר אז. המנצחות המשיכו והתמודדו מול נבחרות טובות יותר, כמו קנדה, קובה, הרפובליקה הדומיניקנית וגואטמלה. למנצחות בשלב זה הצטרפו מאוחר יותר האיטי וג'מייקה. שש הנבחרות החזקות ביותר – ארצות הברית, מקסיקו, קוסטה ריקה, הונדורס, טרינדד וטובגו ופנמה – הצטרפו רק בסיבוב הרביעי. לפיכך, המקסיקנים לעולם לא יצטרכו לשחק מול איי קיימן במוקדמות המונדיאל. לעולם! ואתם יודעים מה – באיי קיימן לא בוכים על כך שנגזלה מהם האפשרות הקסומה לגמור לצ'יצ'אריטו את הקריירה.

גם באפריקה יש סינון ראשוני. 27 הנבחרות הטובות ביבשת מקבלות כרטיס ישיר לסיבוב המוקדמות השני. 26 הנבחרות החלשות יותר משחקות בינן לבין עצמן בסיבוב הראשון על הזכות להתמודד מול החזקות. לכן קמרון, ניגריה, אלג'יריה וחוף השנהב לא יכולות לפגוש את ג'יבוטי ומאוריציוס. ולמען הסר ספק, נבחרת מאוריציוס עדיפה בהרבה על סן מרינו ואנדורה.

נלך לאסיה ונגלה שיטה דומה. 12 הנבחרות החלשות ביותר, כגון הודו, תימן, פקיסטן ומונגוליה, חוייבו להשתתף בסיבוב המקדים, ורק המנצחות זכו לשחק מול יריבות טובות יותר. רק אחרי שגברו על הפקיסטנים, הוגרלו התימנים מול אוזבקיסטן וצפון קוריאה. כאן, אגב, הסינון לא מספיק טוב, ונבחרות גרועות במיוחד עוברות גם לשלב השני, אבל זה עדיף על כלום. לעומת זאת, באירופה המצב רק הולך ומחמיר. אפילו גיברלטר, קולוניה בריטית שכלל לא נחשבת למדינה עצמאית, הצליחה לקבל חברות בפיפ"א על אף התנגדותה של ספרד, וכעת משחקת מול בלגיה במוקדמות המונדיאל. במה אשם אדן הזאר?

ילד פקיסטני משחק כדורגל (AP)
גם באסיה יש סינון ראשוני (צילום: AP)

הקטנות ירוויחו המון מהמוקדמות

באופ"א מודעים היטב לסוגיה, כי הרי במפעלים של קבוצות יש שלבי מוקדמות רבים, לפי חוזק הליגות. אלופות סן מרינו, אנדורה, מלטה, גיברלטר ואפילו אסטוניה התחילו את המוקדמות ביוני ושיחקו ביניהן. בשלב השני הצטרפו נציגות של ליגות טובות יותר, וביניהן ישראל. אלופות הליגות חזקות עוד יותר, כמו יוון וצ'כיה, נכנסו רק בסיבוב השלישי, בעוד הקבוצות הטובות ביותר שובצו הישר לשלב הבתים. וכך, אין סיכוי שבאיירן מינכן תצטרך לשחק מול סנטה קולומה בצ'מפיונס ליג. אפילו אולימפיקאוס לעולם לא תשחק מולה. אז למה גרמניה משחקת נגד סן מרינו במוקדמות המונדיאל? מה ההבדל?

הפתרון ברור כשמש. יש לשלוח את הנבחרות החלשות של אירופה לשלב המוקדמות. זה יועיל מאוד גם להן, כי כאשר קל הרבה יותר להשתפר כאשר אתה פוגש יריבות ברמה דומה. כך גם יוכלו חלוצי סן מרינו להבקיע שערים, ולשוערים יהיה סיכוי לשמור על רשת נקיה. הן יפסיקו להיות בשר תותחים ולחגוג כל תיקו כאילו זכו במונדיאל. תהיה שם תחרותיות. למוקדמות אלה כדאי לצרף גם נבחרות כמו אסטוניה, איי פארו, ליכטנשטיין וקזחסטן. ואולי אפילו ישראל – יהיה צורך להחליט איפה עובר הגבול. הטובות מביניהן יעפילו ויתמודדו מול תומאס מולר, אחרי שהרוויחו זאת בזכות.

בשיטה זו, מספר המשחקים שמקיימות הנבחרות החזקות במוקדמות המונדיאל באירופה יקטן, בעוד איכותם תעלה. העומס על השחקנים יירד, וכל משחק יהיה רלוונטי. סיכוי הכוכבים להיפצע יפחת, וההגינות תעלה. בקיצור, כולם ירוויחו. רק הדובר של סן מרינו יפסיד צ'אנס להציג את חוש ההומור המפוקפק שלו ולהתגרות בכוכבים. תאמינו לי, הוא יתגבר.

בית ג'

קבוצהשערים
1גרמניה1010004-4330
2צפון אירלנד106136-1719
3צ'כיה1043310-1715
4נורבגיה1041516-1713
5אזרבייג'אן1031619-1010
6סן מרינו10001051-20