הכינו את המזומנים: סיפורו של ג'ייקוב נג'וקו, הלהיט של הלאומית

על פי מה שכתוב בדרכון שלו, ג'ייקוב נג'וקו יהיה החודש בן 19. ניסיון העבר עם כדורגלנים אפריקאים מלמד כי לא תמיד הרישומים זהים למציאות, אך במקרה של נג'וקו זה שונה. כשפוגשים אותו, רואים שהוא באמת ילד. בוסר בתחילת דרכו. כשאני אומר לו שהדבר הראשון שעשיתי זה להסתכל עליו ולראות שהוא באמת בן 18, הוא מקבל זאת בהבנה ואומר: "זה הגיוני, אני מבין מאיפה זה בא. זה לא סוד שיש הרבה אפריקאים שזייפו דרכונים ופגעו באמון של אחרים. אני לא יכולתי לזייף גם אם הייתי רוצה כי כבר מגיל 13 אני באקדמיות של הנבחרת הלאומית של ניגריה ובטורנירים. כך שכל הפרטים שלי שם. מקווה שיפסיקו עם הזיופים האלה כי זה גורם נזק לאחרים".

אז נג'וקו עוד לא בן 19, אך הוא ללא ספק הלהיט של הליגה הלאומית ובית"ר ת"א\רמלה העונה, וקבוצות ליגת העל כבר לוטשות עיניים. יש לו שבעה שערים וחמישה בישולים בכל המסגרות, כולל שני משחקים בהם כבש שלושער, וכמו שהוא מתפתח המאבק עליו עשוי להתרחש כבר בינואר. הערב (שני, 20.00, חמש פלוס לייב) הוא פוגש לקרב צמרת את הקבוצה הטובה ביותר בליגה, מכבי נתניה. בקיץ הוא כבר חתם במכבי פתח תקוה, אך זו החליטה שהיא צריכה חלוץ ושחררה אותו (נג'וקו משחק כקיצוני ולא כחלוץ חוד - א.ס.). כעס? "לא, הם כיבדו אותי, נתנו לי כל מה שאני צריך, עזרו לי בדברים הקטנים, זכותם לרצות שחקן בתפקיד אחר. אני לא מתעסק בכעס, זה לא יוביל אותי לשום מקום".

עוד בנושא

אימון: הפועל תל אביב סיימה ב-1:1 עם בני יהודה, 45 דקות לארון שוינפלד
בית"ר ירושלים: 25 אלף צופים צפויים להגיע למשחק מול הפועל תל אביב

הילד לא פראייר. הוא כבר הספיק לשמוע משהו בחיים על תקשורת וביקש שהשיחה תתקיים כאשר סוכנו לצידו (שלומי בן עזרא - א.ס). אם הוא חושב שהשאלה מסוכנת, הוא מסתכל על הסוכן, לא רוצה לעשות טעויות. רק אחרי רבע שעה הוא מבין שהשד לא נורא כל כך ומתחיל להיפתח.

נג'וקו: "האמת, לא ידעתי יותר מדי על ישראל לפני שבאתי. קראתי בתנ"ך והבנתי שכאן המקום של ישו ושזה מקום נכון להיות בו. בשנה שעברה הייתי בדובאי, שיחקתי בקבוצת נוער ורק לקראת סיום העונה שותפתי ב-12 משחקים בבוגרים".

אז זהו, שנג'וקו למעשה הגיע לישראל עם רקורד של 12 משחקים בלבד בבוגרים. עד השנה שעברה בדובאי הוא הסתובב באקדמיות של נבחרת ניגריה. בדובאי רצו שיישאר, הייתה הצעה משבדיה, אך הסוכנים הלכו על ישראל והמעבר החד לבוגרים מצריך תהליך למידה אשר נג'וקו דיין נמצא בעיצומו. מצד אחד מדברים עליו כשחקן בעל נתונים שאסור שיישאר בארץ, אך מנגד הוא עדיין צריך ללמוד את המשחק ולהבין אותו הרבה יותר טוב. מאמנו בבית"ר תל אביב, עמיר תורג'מן, התלבט אך בסופו של דבר נתן אישור לראיין אותו. כשהתבקש לומר עליו כמה מילים אמר: "הוא בעל נתונים מעולים. הוא בתהליך שיפור ולמידה של המשחק. אם ימשיך את התהליך כמו שצריך הכיוון שלו הוא אירופה".

ג'ייקוב מתגורר ברמלה בסמוך לאצטדיון ולמגרש האימונים. אין לו רכב והוא בעיקר מסתובב בקניון ובמרכז הסמוך. "זה טוב עבורי", סיפר, "אני מרוכז נטו בכדורגל ולא בשטויות. אני בקשר עם נוסא איגייבור וגם עם רומאריו פירס ממכבי פתח תקוה, אבל אנחנו לא מתראים יותר מדי. טוב לי השקט הזה בשביל להתפתח בכדורגל".

תמיד כאשר מגיעים זרים לישראל מדברים איתם על החומוס. גם ג'ייקוב ניסה לטעום איתנו, אך מהר מאוד מוותר ומחסל את המוצר: "זה לא אוכל. שמעתי על זה, אבל עכשיו כשאני טועם - זה לא אוכל. בוא נלך לאוכל אמיתי, איפה שיש בשר ופחמימות. כל הזמן אומרים לי חומוס חומוס, אני מבין שלא הפסדתי הרבה".

לפני כשמונה חודשים הגיע להתרשמות של שבועיים בליברפול יחד עם עוד מספר שחקנים. הוא נהנה מהמועדון והמתקנים אך בעיקר התאמן עם קבוצת המילואים ונרשם בפנקס. האם החלום זה לחזור לשם? נג'וקו לא חושב רחוק מדי. "מה זה יעזור לי אם אחלום על זה?", הוא תוהה, "אני ריאלי. אני חושב על האימון הקרוב ועל והמשחק נגד נתניה. רוצה לנצח את נתניה, לנסות לעלות ליגה ולשחק בליגה הראשונה בישראל בשנה הבאה. אני חושב שאני יכול לשחק בכל אחת מהקבוצות בליגה הראשונה בישראל, אבל מה שאני חושב לא יעזור לי, אני צריך לעבוד ולהביא תוצאות".

אז ליברפול זה לא החלום, ומתברר שהכיוון הוא אחר לגמרי: "הדבר הכי חשוב עבורי הוא שאוכל לעזור למשפחה שלי. יש לי הורים ושלוש אחיות בבית ואני מגיל צעיר עוזר להם ורוצה לעזור הרבה יותר. זאת סיטואציית החיים של המשפחה שלי ואני יודע שהאחריות לשפר את המצב מונחת על הכתפיים שלי. כל המשפחה תלויה בי ואני לא אאכזב אותם".

ומה המצב בבית?

"עד שהייתי בן 10, לאבא שלי הייתה עבודה ממשלתית ואמא שלי גם עבדה והייתה לה חנות. היה לי את מה שצריך. אפילו יותר מאחרים. הם הפסיקו לעבוד פחות או יותר באותו הזמן והכל השתבש. כבר בגיל 13 יצאתי לאקדמיות של הנבחרת הלאומית ואת הכסף שקיבלתי העברתי להם. שיהיה להם אוכל וכל מה שצריך. אני מגיל 13 רוב הזמן מחוץ לבית, האקדמיות רחוקות ופרוסות ברחבי ניגריה, מה שמחזיק אותך שם זה החברים והמבט לעתיד. קלצ'י איהנאצ'ו ממנצ'סטר סיטי ואני חברים טובים, היינו ביחד".

גם היום אתה עוזר למשפחה?

"ברור. הם תלויים בי. אני מרוויח פה משכורות שאני גם צריך להתקיים ממנה. אני לא באירופה ואני עדיין בתחילת הדרך. אני שולח להם מה שאני יכול ולא תמיד זה מספיק. יש עליי לחץ לעזור ואני משתדל. יש לי דודים עם הרבה כסף שלא אכפת להם ולא מסייעים וזה כואב לי, משפחה צריכה לנהוג אחרת".

נג'וקו מספר על אירוע שהתרחש לאחרונה והעיניים שלו נוצצות: "תשמע, לפני כמה שבועות, אני מתכונן למשחק ואמא שלי מתקשרת ומספרת לי כמה קשה למשפחה ושהיא חייבת שאני אעזור מיידית עם כסף. אמרתי לה שאני רוצה ואני אשלח לה כסף אחרי המשכורת הבאה כי אין לי. היא המשיכה לבכות, ואחרי שקורה דבר כזה אני צריך להתרכז נטו בכדורגל. אני מנתק את עצמי מהכול, כי אם אתן לזה להשפיע עליי לא אגיע לכלום. הבעיות בבית נמצאות בראש, אבל כשאני עולה לאימון או משחק אני חושב רק על ההצלחה וההתפתחות, מנתק את הכל".

"עם כל הלחץ הזה", הוסיף, "אני צריך לקבל החלטות נכונות בקריירה. להתפתח נכון ולעבור תהליך נכון של שחקן כדורגל ולא להיכנע ללחץ של כסף ולעשות טעויות. בגלל זה אני כואב את מה שקורה בבית, אבל שם את זה בצד, מנהל את הקריירה ומתרכז בכדורגל. מזל שאני רחוק מניגריה, אחרת ההשפעה עליי הייתה הרבה יותר גדולה".

"אל תשכח שהמשחק הזה הוא לא עבודה", המשיך, "זה הדבר שאני הכי אוהב מהיום שנולדתי. זה כל מה שאני מכיר. רוב הילדות שלי שיחקתי שעות בכל יום וכמעט אף פעם לא היה לנו כדור. שיחקנו עם גרביים בתור כדור, עם ברזלים, עם תפוזים רקובים, כל מה שאפשר - העיקר לשחק. הרגעים האלה תמיד אצלי בראש, הדרך שעברתי היא הכוח שמניע אותי, אני מרגיש שאני בדרך הנכונה אבל צריך בדרך גם מזל וכמובן זקוק לאלוהים לצידי".

אגב, יש שחקן בעולם שאתה מנסה ללמוד ממנו?

"אריאן רובן. אני אוהב את המשחק שלו. גם מסי ורונאלדו מצויינים, אבל אני מאוד אוהב את המשחק של רובן. בישראל יש את ערן זהבי, הוא מבקיע שערים מכל מצב, סוג של נחש שתמיד מכיש את ההגנות ומבקיע שערים".