טיפול בלי שורש: ניתוח ניצחון הבכורה של רמי הדר במכבי תל אביב

אין הזדמנות שניה לייצר רושם ראשוני, אומרת הקלישאה. ולרמי הדר, מאמנה החדש של מכבי פוקס תל אביב החדשה, ניתנה אמש (רביעי) ההזדמנות להציג עצמו קבל עם ועולם. בפני הבוסים שלו, בפני הקהל שלו, בפני השחקנים שלו. אפקט המאמן החדש והבלתי מוכר, לרבות ההבנה שיד אליהו הישן והגועש עשוי לעזור ולייצר תחושה של דחיפות, שתוביל להסתערות ולנוהל לוחמה בשטח בנוי, עבד קודם כל על מאמן היריבה עתמאן. נסיונותיו בשבוע שעבר להעמיד חמישיה פותחת ובה מוביל כדור אחד בודד (סינאן גולר) ולצוות לצידו שני פורוורדים בעמדות 2-3 (בלייק שילב וקוקסל) נזנחו לטובת הרכב בן שני מובילי כדור (גולר ודנטמון). הכל כדי להתכונן לחבורה הצהובה והלוחמנית שלבטח, עוד רגע קט, תצא אל הפרקט בשאגות קרב אינדיאניות, עם או בלי סכין בין השיניים.

והדר, נאמן לנרטיב אותו הוא מבקש לייסד, אכן זרק חמישייה פותחת שכוללת בעיקר שחקנים שמתאימים לפרופיל. מאיק צירבס ו-ויקטור ראד בחוץ. קולטון אייברסון ודווין סמית' בפנים, בעמדות אשר מאיישות את הקו הקדמי. ביחד עם סוני ווימס ויוגב אוחיון, נשלחו להציל את המולדת ארבעה שחקנים אליהם אפשר להצמיד תווית של הגנתיים, ואנדרו גאודלוק אחד. את ההרכב האפור יחסית הזה צייד המאמן החדש, מלבד רטוריקה צבאית נבובה, במספר כלים חדשים, יחסית, אשר נועדו לסייע לו במשימתו לשפר את הליקויים שהתגלו עד כה במשחק ההגנה: טיפולים אגרסיביים מול משחק החסימות בכלל ומול הפיק אנד רול של היריבה בפרט; הכנה ספציפית למי מהתרגילים של הקבוצה הטורקית, באופן שקידם – למשל – קפיצה של אייברסון לתוך נתיבי המסירה בתרגיל ובו אלמנט של חסימה לאחד הגארדים; ניסיון ליצירת מלכודות הגנתיות מול כמה סיטואציות התקפיות, לרבות במשחק גב לסל וכן הלאה.

שום דבר מזה לא באמת עבד או קידם את משחק ההגנה הבעייתי של מכבי. טוב נו, אז חזינו בפעם אחת שבה ויקטור ראד, לבטח חדור מוטיבציה, מורעל ושש אלי קרב, בהמשך לתדריך יציאה מחדר הלבשה, מזנק לאחר פיק אנד רול ומוביל לחטיפה וסל קל בצד השני. גם צירבס הראה לנו משהו דומה, חד פעמית, בהמשך. ובשאר הפעמים ראינו הרבה מאותו הדבר, בדרכה של גלאטסראיי לשיא נקודות עונתי.

עוד בנושא

מכבי תל אביב גברה 92:98 על גלאטסראיי בהיכל
רמי הדר בסיום: "המטרה היא לנצח, אני נהניתי"
צפו בהפועל ירושלים מנצחת 74:89 בלובליאנה

דווקא התקפית, הצד שבו הבעיות של מכבי בתקופת אדלשטיין היו משמעותיות פחות, ניתן היה לחזות בשינויים מובהקים יותר. הסט האוטופי והשונה שהנהיג מאמן נבחרת ישראל נזרק אחר כבוד, לטובת פתרונות התקפיים פשוטים ומוכרים יותר. ודאי לשחקנים. ובהחלט יכול להיות שמתאימים יותר. אין יותר ניסיון מחשבתי להתחיל התקפות במסירות גארד לפורוורד, לחתוך פנימה וכן הלאה. אין יותר העמדה של הסנטר (צירבס או אייברסון) באזורים רחוקים מהטבעת בתחילת התקפות. במקומם, קיבלנו הרבה יותר מהלכים של בידוד (בעיקר של סוני ווימס), של תרגילים לקליעה או לקלעים (לאנדרו גאודלוק) ובכלל – לאלמנטים שבהם הפואנטה ההתקפית קרובה הרבה יותר לתחילת ההתקפה.

ואולי, אם ממש רוצים, אפשר לומר שהשינוי עזר. נגיד. לפחות בכל הנוגע לנקודות שקיבלה מכבי החדשה מאייברסון וצירבס (27 ביחד), סוני ווימס ודווין סמית', שהצליח להגיע לכמה זריקות טובות עם חסימה מהירה בתחילת התקפה. כל זאת, כמובן, אם נבחר להתעלם מכך שהיריבה הטורקית היא קבוצת הגנה חלשה בהגדרה, או מהיכולת של מכבי להגיע לסקור גבוה ממילא גם במשחקים קודמים.

עם כל הכבוד לניצחון שהכניס מול גלא, שמנע מאזן 3:0 והיסטריה נוספת, השאלה כעת היא מה מכל אלו יכול לעבוד מול יריבות חזקות יותר מזו שפגשה מכבי אתמול.

התקפית, כאמור, פישט הדר את התרגילים והתאים אותם לסטנדרט מקובל יותר בכדורסל הבינלאומי. בניגוד לדעה שהושמעה אצלנו בשלולית בימים האחרונים, משחק התקפה "פשוט" הוא קשה מאוד ללימוד. כלומר, נכון שכל מאמן יכול לשחק תרגילונים קצרים מבוססי פיק אנד רול, אבל רק המאמנים הטובים באמת יודעים לרדת לרמת ניתוח ולרזולוציה שתייצר את הזווית, המיקום והתזמון הנכון שיבדיל בין סתם פיק אנד רול לבין כזה שיכול לעבוד גם מול קבוצות שיודעות לשמור. ימים יגידו אם הכישרון ההתקפי הגדול של מכבי, בשילוב עם חוברת ההדרכה החדשה שקיבלו כעת, יספיק כדי לרשום 90 נקודות פלוס גם מול יריבות ראויות.

הגנתית, אפשר רק לתהות אם הדר חושב שאת הבעיות ההגנתיות האינדבידואליות של לא מעט משחקניו ניתן לפתור דווקא באמצעות טיפולים אגרסיביים, או שזה מה שהוא מכיר. או שזה מה שהוא מוכר. השימוש בקולטון אייברסון מול גלא התברר כהצלחה גדולה. העניין הוא שלאורך זמן, כדי לנצח לאורך זמן ברמת היורוליג, תצטרך מכבי למצוא את הדרך להצליח עם השחקנים המוכשרים ולא להחביא אותם מאחורי השחקנים המשלימים או הבינוניים. לא בטוח שאפשר לעשות שימוש באייברסון, על תקן אלכס צ'וברוביץ' או רג'ינלד באקנר (הגבוהים האפורים של הדר בחיפה), ולהאמין שזה יספיק לאורך זמן.

מכבי תל אביב של תקופת פוסט אדלשטיין עברה בהצלחה את מבחנה הראשון. לוח המשחקים הצפוי לה כעת אמנם צפוף במיוחד, אך כולל מפגשים מול קבוצות שמכבי יכולה ואמורה לנצח. כולל ז'לגיריס קובנה מחר, כי אם סומנו מספר יעדים לנצחון חוץ אפשרי בתחילת העונה, הבית של שאראס לבטח היה אחד מהם. לבטח ברצלונה במצבה הנוכחי והפגיע בשבוע הבא. ואפילו, תאמינו או לא, כולל הפועל תל אביב ומכבי אשדוד בשני משחקי הליגה הקרובים. ועם כל זה יקרה, סביר להניח שהבוסים הצהובים יקבלו סוג של גושפנקא ודחיפה להמשיך עם מינויו של רמי הדר ממאמן ראשי קבוע ברמת ההצהרה למאמן קבוע אמיתי. ויצליחו להוכיח לכל העולם שדווקא בפעם הזו, בניגוד לכל הפעמים הקודמות, תוביל החלטה בלתי סבירה והגיונית בעליל להצלחה גדולה.